המפקח הכללי של משטרת ישראל

בדצמבר 1947 הוטל על יחזקאל סהר, לימים המפכ"ל הראשון, לתכנן את המשטרה העתידה לקום. בתאריך 14 במאי 1948 מונה סהר באופן רשמי לתפקיד המפקח הכללי של המשטרה ובתי הסוהר, ושימש בו עד שנת 1958. במהלך שירותו, התפתחה משטרת ישראל והפכה מכוח של 700 שוטרים, ללא מסגרת, ללא ציוד וללא מסורת, למשטרה מאורגנת, הפרוסה על פני המדינה כולה, כשהיא פועלת לשמירת הסדר הציבורי ולוקחת חלק במשימות התנדבות ובפעולות סיוע למעברות וליישובים במצוקה. המדיניות שגובשה בימיה הראשונים של המשטרה קיימת עד היום. טקס החלפת מפכ"ל משטרת ישראל מתרחש בבניין המטה הארצי במזרח ירושלים בראשות השר לביטחון לאומי.

המפקח הכללי של משטרת ישראל הוא המפקד העליון של המשטרה, הפועל בכפיפות לשר לביטחון לאומי, מקבל ממנו הנחיות הנוגעות במדיניות הכוללת של משטרת ישראל והקצאת משאבים (מתקציב המדינה). מנגד, המפקח הכללי אינו רשאי לקבל פקודות אופרטיביות מהשר. המשטרה אוטונומית בהחלטותיה מבחינה מקצועית ומבצעית, וכל החלטותיה נשענות על החוק, על פסיקות בית המשפט ועל צורכי ה"שטח"^[2].

כפיפות זו בעייתית במיוחד כאשר גורמים פוליטיים מנצלים את כוחם למנות מינויים פוליטיים במסגרת המשטרה. אחת הדוגמאות הראשונות לכך הייתה עוד בתקופת המפכ"ל הראשון יחזקאל סהר כאשר היה עליו לדחות המלצות מדרגים פוליטיים למינוי קצינים. עוד היה עליו להופיע בהמשך בפני ועדה של מפא"י שחקרה כיצד קרה שחבר מפלגה שפשע הועמד לדין^[3].

סעיף 9 לפקודת המשטרה קובע: "המפקח הכללי יפקח על משטרת ישראל, על סדרי ניהולה ועל הפעלתה, ויהיה אחראי להשגחה על כל ההוצאות הכרוכות בה ולאפסניה שברשותה."

סעיף 9א לפקודת המשטרה קובע:

1. המפקח הכללי יוציא, באישור השר, הוראות כלליות שיקבעו עקרונות לעניין ארגון המשטרה, סדרי המינהל, המשטר והמשמעת בה והבטחת פעולתה התקינה (להלן – הוראות המשטרה).
2. המפקח הכללי יוציא פקודות כלליות שיקבעו פרטים בנושאים האמורים בסעיף קטן א (להלן – פקודות המטה הארצי).

בין היתר, סמכויות נוספות לנושא בתפקיד הן – מינוי שוטרים לתפקידים בכירים במשטרה ופיטורם – בכפוף לאישור השר, ניהול כספי קרן המשטרה כולל חלוקת תגמולים לשוטרים, הקצאת שוטרים לתפקידים מיוחדים ועוד.סמכות חשובה נוספת בידי המפכ"ל היא בסעיף 6(א) לפקודת מניעת טרור: ”סגירת מקומות פעולה... של ארגון טרוריסטי (על פי הפקודה למניעת הטרור התש"ח) – המפקח הכללי של משטרת ישראל רשאי להחליט בכתב לסגור כל מקום המשמש לארגון טרוריסטי או לחבריו, בקביעות או בהזדמנות מסוימת, מקום של פעולה, פגישה, תעמולה או מחסן; משניתנה החלטה כאמור, רשאי כל מפקח משטרה לבצעה.” סמכות זו קיבלה גושפנקא משפטית נרחבת בפסיקת בג"ץ בעתירה שהגיש איתמר בן-גביר נגד המפקח הכללי באותה עת, רב ניצב שלמה אהרונישקי, אשר סגר את משרדי תנועת כך מתוקף סמכות זו^[4].

המפכ"ל אחראי באופן ישיר ועובד בצמוד למטה הארצי (המטא"ר) השוכן בעיקרו בירושלים אשר מתפקידו לסייע לו בגיבוש מדיניות המשטרה, הקצאת משאבים, גיבוש תוכניות פעולה, תיאום המחוזות ומשמר הגבול, בקרה, פיקוח, קישור לגורמי המנהלה, מחשוב, כוח אדם, דוברות ועוד^[5].

חלו שינויים מרחיקי לכת בתפקיד המפכ"ל מאז ימיה הראשונים של המשטרה. דוגמת הפרדת זרוע המשטרה מהזרוע המבצעית, הגדרת תפקידו הייחודי של משמר הגבול במשטרה, העלאת הדרישות בתחום משאבי אנוש – ספציפית, רמת ההשכלה הנדרשת ומאמצי שיפור רבים נוספים של המערכת המשטרתית בהובלתם של מגוון מפכ"לים.

לאורך השנים, התגלעו מספר קשיים בתפקיד, בעיקר עקב כפיפותו של המפקח הכללי לשר המשטרה/ביטחון פנים, כמו מקרה "תיק אפרסק". לקשיים נוספים תרמה התקשורת – אשר משמשת יותר ויותר כלי של בכירים "לכבס את הכביסה המלוכלכת" – בה סוקר בהרחבה כיצד המפכ"ל החדש, דודי כהן, מתקשה בהעברת הרפורמות החדשות עקב אופוזיציה חזקה מבית. כהן הוא המפכ"ל הראשון, אשר התמודד עם עתירה בבג"ץ, אשר הוגשה על ידי כפוף לו, ניצב אורי בר לב, על החלטתו להדיחו. העתירה הוסרה לבסוף תוך הכרתו של הניצב בסמכות המפכ"ל^[6].

מרבית המפכ"לים הגיעו לתפקידם לאחר שירות ממושך במשטרה, כחלק ממסלול הקידום שלהם. שני מפכ"לים הגיעו לתפקיד בעקבות הצטרפותם למשטרה לאחר שירות ממושך בצה"ל: הרצל שפיר, השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף, ויעקב טרנר, השתחרר מצה"ל בדרגת תת-אלוף. יהודה וילק, מונה לתפקיד שנים אחדות לאחר שפרש מהמשטרה בדרגת ניצב, ופתח בקריירה אזרחית. רוני אלשיך כיהן כסגן ראש השב"כ טרם מינויו לתפקיד.

לאחר סיום כהונתו של אלשיך בספטמבר 2018, מונה מוטי כהן לממלא מקום המפכ"ל וממשלת מעבר העדיפה לא למנות מפכ"ל חדש עד לכניסתה של ממשלה חדשה.

ב-30 בדצמבר 2020 אישרה ועדת גולדברג את מינויו של קובי שבתאי לתפקיד המפכ"ל הקבוע, בהמלצת השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, במקום ממלא מקום המפכ"ל ניצב מוטי כהן^[7]. מינוי זה אושר בממשלה ב-17 בינואר 2021^[8].

ב-8 באפריל 2024 הודיע השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כי אבשלום פלד ימונה למפכ"ל הבא של משטרת ישראל.

• המבנה הארגוני של משטרת ישראל, באתר הרשמי של משטרת ישראל
• אמיר אורן, המפכ"לים - מסע בזמן אחרי הקריירות של מפקדי המשטרה, ונבחרי הציבור שתמרנו אותם - ונחקרו על ידם, מגזין ליברל, 14 במרץ 2021