יוחנן דנינו

דנינו נולד, גדל והתחנך באשקלון כבכור מבין חמישה אחים להורים יוצאי מרוקו עליזה, מורה, וישראל דנינו מנהל בית ספר. סבו מצד אביו, רבי דוד [לעזיז] דנינו, היה תלמיד חכם מקובל^[1]. בנעוריו למד בישיבה התיכונית אור עציון. במסגרת שירותו בצה"ל התנדב דנינו לחטיבת הצנחנים, ושובץ בגדוד 890^[2]. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קצינים. עם סיום הקורס שב דנינו לצנחנים כמפקד מחלקה וכקצין מבצעים בגדוד 890^[3]. השתחרר מצה"ל בדרגת סגן והמשיך לשרת במילואים בדרגת סרן בחטיבת הצנחנים הסדירה עד לשנת 1995.

דנינו הוא בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במשפטים עם התמחות במשפט אזרחי ופלילי.

במשטרת ישראל

לאחר שירותו הצבאי למד משפטים באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1982, במהלך לימודיו, הצטרף למשטרת ישראל, וכיהן כמפקד עיר של המשמר האזרחי באשקלון. בתום לימודיו שירת כתובע משטרתי במרחב השרון.

בשנת 1992 מונה לראש לשכת תביעות במרחב שרון ובשנת 1995 קודם לדרגת סגן ניצב ומונה לקצין אגף חקירות ולחימה בפשיעה במרחב שרון. בתקופה זו הביא לפענוחן של פרשיות פשיעה מורכבות בהן היו מעורבים ארגוני פשיעה מאזור המרכז, נתניה וטייבה. עם הקמת יחידת אתג"ר (היחידה הארצית לאיתור גנבות כלי רכב) ב-1998, מונה דנינו לסגן מפקד היחידה וראש זרוע החקירות והועלה לדרגת ניצב משנה. ביחד עם מפקדו תנ"צ שלמה צלניק, החלו בבנייתה, בהפעלתה ובפיתוח דרכי הפעולה של היחידה בשלוב אמצעים טכנולוגיים חדישים.

בשנת 2002 מונה לסגנו של ראש היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (היאחב"ל). בתפקיד זה שימש כראש צוות החקירה של המעילה בבנק למסחר. בספטמבר 2002 מונה למפקד היחידה והועלה לדרגת תת-ניצב. בתקופת פיקודו הטמיע את מודל "התקיפה הכלכלית", מתוך תפיסת עולם לפיה הפן הכלכלי מהווה נדבך מרכזי במאבק בפשיעה. לצורך כך הוקמו כוחות משימה, בהם שולבו כלל גופי האכיפה. בתקופה זו עסקה היאחב"ל בין השאר בפרשיית המעילה בבנק למסחר, פרשת שלי נרקיס, פרשת טננבוים ופרשת האי היווני, בגינה המליץ ליועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיק החקירה שנפתח נגד אריאל שרון ובנו גלעד. המלצתו התקבלה על ידי היועץ המשפטי מני מזוז, בניגוד להמלצת פרקליטות המדינה.

ב-2004 התבקש על ידי המפכ"ל שלמה אהרונישקי, להקים את היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית, ביחד עם ראש אג"ת במשטרה, אריק יקואל וראש אגף התקציבים באוצר קובי הבר.

באוגוסט 2005 מונה דנינו לראש המטה המבצעי של המשרד לביטחון פנים והועלה לדרגת ניצב, הוא כיהן בתפקיד במשך כשנה וחצי תחת השרים צחי הנגבי וגדעון עזרא^[4].

בשנת 2006 מונה לראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה. בתקופתו עבר האגף שינוי ארגוני משמעותי: הוכנה תוכנית רב שנתית למלחמה בפשיעה בה שולבו אמצעים טכנולוגיים מתקדמים וכן הוקמה יחידת "להב 433" למאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת.תקופתו כראש אגף החקירות והמודיעין התאפיינה בלחימה בפשיעה החמורה והמאורגנת וכן במאבק בשחיתות הציבורית. דנינו פיקח על החקירות נגד נשיא המדינה משה קצב, ראש הממשלה אהוד אולמרט והשרים חיים רמון ואברהם הירשזון.

ניצב דנינו המשיך ביישומו של "המודל הכלכלי" לטיפול בארגוני פשיעה והטמעתו כמודל מחייב, בכלל יחידות המשטרה. הוא עמד בראש הוועדה המתמדת למאבק בפשיעה החמורה במקביל להקמת המוקד המודיעיני המשולב. כלל גופי האכיפה שולבו במלחמה בפשיעה בכללם רשות המיסים, הרשות להגבלים עסקיים, פרקליטות המדינה וגופי חקירה מארגונים מקבילים. בתקופת פיקודו הוקמו שישה כוחות משימה שכיסו את ארגוני הפשיעה, וראשי ארגוני פשיעה בולטים נאסרו.]

בדצמבר 2008, נכנס לתפקידו כמפקד המחוז הדרומי, מינוי שהוקדם על רקע מבצע עופרת יצוקה והעימות בין השר אבי דיכטר למפקד המחוז היוצא אורי בר-לב^[5]. עם כניסתו לתפקיד בימי הלחימה פיקד על כלל הכוחות שפעלו וטיפלו בעשרות זירות נפילה בתוככי הערים ובמגזר הכפרי. במישור המניעתי יישם דנינו את תוכנית "דרום ללא אלימות" בערי הדרום אשר לא הוכנסו לפרויקט עיר ללא אלימות. התוכנית שילבה עקרונות של אכיפה ומניעה. פרויקט המניעה המשמעותי שהוקם עוד בתקופתו של ניצב משה קראדי, נקרא "משאלה-חוויה" להשבת בני נוער שביצעו עבירות למסלול החיים הנורמטיבי, תוך סגירת תיקים פליליים לאחר תקופת לימוד והתנדבות. בפרויקט שולבו כ-400 בני נוער. בהמשך, לאחר שמונה למפכ"ל, פותח מודל זה בראייה ארצית תחת הכותרת מיל"ה (משטרת ישראל למען הנוער). דגש הושם על קשר רציף ושיתוף פעולה עם כלל גופי האכיפה במחוז, ראשי ערים ומועצות, ומנהיגים מקרב העדה הבדואית. במישור האכיפתי הוקמו כוחות משימה לטיפול באירועי פשיעה חמורים בדרום, כגון: איומים וזריקת רימונים על ראש עיריית אשדוד^[6], מעצר כנופיות גנבי בקר ופשיעה חקלאית, תפיסתם של פורעי החוק בנגב שפגעו בתשתיות המדינה ונכסיה, העמדתם לדין של חגי זגורי וסגנו^[7]. בתקופה זו נמשכה הירידה בפשיעת הרכוש והאלימות בדרום^[8]. כמפקד מחוז יזם מבצע גיוס של שוטרים מקרב המגזר הבדואי והקים מכינה להכנה לגיוס.

מפכ"ל המשטרה

ב-16 בינואר 2011 אישרה הממשלה את מינויו של דנינו למפכ"ל משטרת ישראל, בהמלצת השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ'^[9]. ב-1 במאי 2011 נכנס לתפקידו.

עם כניסתו לתפקיד גיבש תוכנית פעולה למשטרה תחת הכותרת "שנת המפנה", בהשראת ספרו של מלקולם גלדוול "נקודת המפנה"^[10], אשר הוחל בהטמעתה בתחילת 2012. מטרת העל של תהליך המפנה היא חיזוק הביטחון האישי של התושבים והעלאת אמון הציבור במשטרה. מתוך הנחת יסוד כי אמון ציבור במשטרה הוא ציר מרכזי בשמירת הדמוקרטיה והחוסן הפנימי של ישראל. בתוך כך נקבעו שלושה נדבכים מרכזיים שעומדים בבסיס פעילות המשטרה בשנת המפנה: מתן שירות מיטבי לאזרח שומר החוק; הגברת ההרתעה כנגד העבריינים על ידי הגדלת סיכויי העבריין להתפס; העמדת השוטר במרכז הקשב הארגוני –דאגה לפרט, לשכר, לרווחה ולמקצועיות. מישור נוסף שניתן עליו דגש הוא ההערכות המבצעית של המשטרה לטיפול בהפרות סדר ובאירועי חירום. בתוך כך עלתה המשטרה בשנת 2011 ב-50% בהיקף כוח האדם המיומן לטיפול באירועים אלו.

במהלך כהונתו כמפכ"ל נאלצו 7 ניצבים לפרוש מהמשטרה בעקבות התנהגות שאינה הולמת (בעיקר חשדות להטרדה מינית). ראו פרשת הניצבים^[11]. לאחר פרישתו נחשף קשר בינו לבין המתלוננת כנגד ניצב רוני ריטמן^[12].

תקופת כהונתו של דנינו הוארכה לשנה רביעית^[13] והייתה אמורה להסתיים ב-1 במאי 2015. עקב הבחירות לכנסת העשרים הוחלט על הארכת הכהונה עד 1 ביולי 2015 או עד למועד מינוי מפכ"ל חדש על ידי הממשלה הבאה, לפי המוקדם מביניהם^[14]. ב-1 ביולי סיים את תפקידו כשבנצי סאו מונה לממלא מקומו עד למינוי מפכ"ל חדש^[15].

באפריל 2024 פורסם שעורך דין ישראלי הורשע בארצות הברית במתן שוחד לדנינו. דנינו הכחיש שקיבל שוחד.^[16]

ב-2016 מונה ליו"ר מגדל חברה לביטוח וכיהן בתפקיד עד אפריל 2018^[17]. בפברואר 2019 מונה ליו"ר חברת גידול הקנאביס טוגדר^[18]. ביולי 2022 מונה ליו"ר חברת weSure USA Holdings.

תושב מודיעין-מכבים-רעות, נשוי ליעל, נינתו של הרב שמואל הומינר ואב לארבעה ילדים.

מדיה וקבצים בנושא יוחנן דנינו בוויקישיתוף

• יוחנן דנינו, ב"וידאופדיה" – אנציקלופדיית הווידאו של חברת החדשות באינטרנט
• אילנה קוריאל ואביאל מגנזי, המפכ"ל הבא: מי אתה יוחנן דנינו?, באתר ynet, 19 בדצמבר 2010
• אבי אשכנזי, המפכ"ל הבא: ניצב יוחנן דנינו, באתר nrg‏, 19 בדצמבר 2010
• שבתי גרברציק, דנינו בשטח, באתר News1 מחלקה ראשונה, 27 בדצמבר 2010, פורסם במקור ראשון
• יוחנן דנינו, נקודת המיפנה שלנו, באתר ישראל היום, 24 ביוני 2011
• חיים רייך, המפכ"ל: "התניא שבה את ליבי, אני לומד בו בכל יום", ראיון באתר חב"ד אינפו, 15 בדצמבר 2011
• אמיר בוחבוט‏, "הטנק הראשון חטף שלושה טילים. היו צרחות בקשר", באתר וואלה!‏, 8 ביוני 2012
• איציק סבן ועמוס רגב, השוטר - ידיד לעת צרה, באתר ישראל היום, 16 בספטמבר 2012
• חן שליטא, ‏ניתוח G: האם יוחנן דנינו יקבל שנה רביעית כמפכ"ל?, באתר גלובס, 30 במרץ 2013
• איציק סבן ועמוס רגב, "החזרנו לשוטרים את גאוות היחידה", באתר ישראל היום, 4 בספטמבר 2013
• שרון שפורר, רותם שטרקמן, יניב קובוביץ, 10 סיבות לכך שהמפכ"ל היה צריך ללכת הביתה מזמן, באתר TheMarker‏, 20 ביוני 2014
• שמעון איפרגן, ‏הדוגמן, באתר ‏מאקו‏, 10 ביולי 2014
• דרור גלוברמן, אנשים, ‏דנינו על פרשת רונאל פישר: "יש לנו תפוח רקוב אחד", באתר ‏מאקו‏, 26 במאי 2015
• סטלה קורין-ליבר וחן מענית, ‏המפכ"ל דנינו בראיון פרידה: "הכשל שלנו בפרשת ערן מלכה הוא שלקח לנו יותר מדי זמן לעלות עליו", באתר גלובס, 12 ביוני 2015
• אלי סניור, מההטרדות ועד ההתאבדות. כהונת דנינו, באתר ynet, 5 ביולי 2015
• הדס מגן, ‏"חברות הביטוח נתפסות כשייכות לצד של הרעים וזו אשמתן": ריאיון עם יוחנן דנינו, פעם מפכ"ל היום איש עסקים, באתר גלובס, 24 בספטמבר 2018
• נעמי צורף, "נחצה פה קו אדום. אם אוחנה רוצה לאתגר את בג"ץ שיאתגר אותו. מה פתאום לשלוח שוטרים?, באתר כלכליסט, 29 ביולי 2020