מקדש אשמון (צידון)

ערכים מורחבים – פיניקים, מיתולוגיה פיניקית, מיתולוגיה כנענית

הפיניקים היו עם כנעני שראשיתו במזרח הים התיכון (בעיקר באזור המזוהה כיום עם לבנון) ובשיאם שלטו במושבות חוף רבות לאורך חופי הים התיכון. הפיניקים, שהיו פגנים, האמינו במספר רב של אלים כמו אל, אשרה, בעל, ענת, עשתרת, מלקרת, אשמון, תנת, בעל חמון, רשף, ירח ועוד.

אחד מהאלים החשובים היה אשמון שנחשב לאל הבריאות, הרפואה, התחדשות החיים והאביב וכן היה הפטרון של צידון. האל היווני אסקלפיוס מזוהה עם האל הפיניקי אשמון, בין השאר על פי ממצאים אפיגרפיים,^[1] עדויות סופרים קדומים,^[2] והחורשה שמקיפה את המקדש וקרויה "חורשת אסקלפיוס".^[3]

לפי האמונה הפיניקית היה אשמון בן זוגה של האלה הפיניקית עשתרת לכן זוהו במקדשים של השניים אתרי תפילה גם לבן הזוג.

להערכת הארכאולוגים מקום המקדש הפך למקום פולחן פשוט כבר בימי שלטונו של מלך צידון הפיניקי אשמונעזר הראשון (אנ'),^[4] אבל רק בימי שלטונו של נכדו, אשמונעזר השני (אנ'), החלה הקמת המקדש המפואר במקום. אישוש לסברה זו נמצאה בכתובת שנחרתה על ארון קבורת אשמונעזר השני ובה נאמר (שורות 16–17): "...ואנחנו אשר בנינו בית לאשמון שר קודש בעין־ידלל בהר...".^[5] היכולת של אשמונעזר השני לבנות מקדש מפואר לאשמון (כמו גם מקדשים נוספים) התאפשרה כשתוגמל על ידי חשיארש הראשון, מלך פרס (בשנים 485–465 לפסה"נ),^{[דרושה הבהרה]} לאחר שסייע לו עם הצי הפיניקי שלו במהלך מלחמות יוון–פרס.

המקדש הוקדש לאל הרפואה הפיניקי והפטרון של צידון אשמון ולתפארת העושר של העיר. המלך בדעשתרת (אנ') הגדיל במידה ניכרת את מתחם המקדש הזה, כך שמקור המים המקומי של "ידלל" (שם המקום) כנראה לא סיפק עוד את צורכי המים המוגברים שלו; לכן בנה המלך תעלה מנהר האוואלי (כפי שמתואר בכתובת תעלת המים של בדעשתרת).^[6] המקדש שופר והורחב בידי שליטי העיר הבאים וביניהם יתנמלך (אנ') ושליטים מאוחרים יותר.

במאה הרביעית לפנה"ס נפגע המקדש מרעידת אדמה שהרסה את מבנה השיש בראש הבמה אך המקדש המשיך לפעול כמקום פולחן ואף נוספו לו קפלות ומקדשי משנה^[7]. המקום המשיך לפעול כמרכז רוחני לאשמון גם בראשיתה של האימפריה הרומית אולם עם התחזקות הנצרות ברומא החלה רדיפה של עובדי אלילים ברחבי האימפריה (אנ') ויצא צו האוסר קיום טקסים לאשמון. במסגרת רדיפה זו הוקמה במקום כנסייה נוצרית.

במאה השלישית נוספה למקדש אכסדרה ולהערכת הארכאולוגים היא נבנתה בתקופת הקיסר ספטימיוס סוורוס. בערך באותה תקופה נבנו באתר גם אגני רחצה, נימפאיום ומיזרקות מים.

ב-570 פקדה את צידון רעידת אדמה שהרסה חלקים גדולים מהמקדש. להערכת הארכאולוגים, על אף ההרס המשיכו הטקסים במקדש להתקיים עד המאה השמינית אז ננטש המקום ונזנחו הטקסים לכבודו של אשמון. במאה ה-17 שימשו אבני המקדש לבניית מבנים אחרים (בין השאר לבניית גשר על נהר האוולי). מטיילים שביקרו בצידון במהלך המאה ה-18 והמאה ה-19 דווחו על חורבות המקדש וכן זיהו שהגשר על האוולי בנוי מאבנים מעוצבות יוצאות דופן שנלקחו מהמקדש.

תהליך הבנייה הארוך של המקדש משתקף במגוון סגנונות אדריכליים שגילו הארכאולוגים במבנה. המקדש מורכב מטיילת וחצר מפוארת ובסופה קיר גדול מאבן גיר התומך בבמה שבראשה מקדש אשמון העשוי שיש בסגנון יווני-פרסי. במקדש מספר אגני שטיפה פולחניים שהוזנו מתעלות מים שמקורם מנהר אל-אוואלי^[8] וכן ממעיין קרוב בשם "עין ידלל" שנחשב קדוש^[9]. מים אלו שימשו למטרות טיפוליות וטיהור המאפיינות את פולחן האל אשמון.

בתחומו של המקדש נבנו מספר קפלות לאפשר תפילה לאלים אחרים כשבין השאר נבנתה במקום קפלה שהוקדשה לבת זוגו של אשמון, האלה עשתרת.

מספר מקורות מאששים את הנחת הארכאולוגים על המיקום של מקדש אשמון לחופי האוולי:

• בכתובת שנחרתה על ארון קבורת אשמונעזר השני נאמר: "...ואנחנו אשר בנינו בית לאשמון שר קודש בעין־ידלל בהר..." (שורות 16–17).
• הנוסע מהמאה השנייה, דיוניסיוס פרייגטס דווח על ביקורו במקדש אשמון לחופי נהר בוסטרנוס (Bostrenos River) המזוהה כשמו העתיק של האוולי.
• הצליין האיטלקי Antonin de Plaisance עבר במקום במאה השישית וזיהה את המקדש לחופי נהר אסקלפיוס Asclepius המזוהה כשמו העתיק של האוולי.
• בכתביו של סטראבון מאוזכר המקדש והחורשה שסביבו.

המקדש התגלה ב-1900 על ידי מחפשי אוצרות מקומיים שגילו במקום ממצאים ואבנים עם כתובות פיניקיות. לאחר שהבוזזים מכרו את התגליות שלהם לסוחרי עתיקות בביירות עלה הנושא לכותרות. מייד לאחר פרסום הגילוי נשלח למקום תיאודור מקרידי (אנ'), האוצר של המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול, שאסף ממצאים במקום והביאם למוזיאון.

ב-1903 פעל במקום הארכאולוג Wilhelm Von Landau וב-1920 הגיע למקום הארכאולוג Gaston Contenau עם צוות חוקרים שבדק את המקום.

ב-1963 הגיעה למקום משלחת ארכאולוגים, בראשות מוריס דונאן (אנ'), שחפרה במקום עד פרוץ מלחמת האזרחים בלבנון ב-1975. עם פרוץ המלחמה הועברו כ-2,000 ממצאים מצידון למרתף בטירת ביבלוס אך ב-1981 פרצו שודדי עתיקות למרתף, גנבו כ-600 פריטים היסטוריים והבריחו אותם מחוץ ללבנון.^[10][11][12]

ב-2000, לאחר יציאת צה"ל מלבנון, חודש מהלך השיקום של המקדש.

בחפירות שנערכו באתר המקדש נמצאו חפצים רבים בעלי ערך, כולל אבנים ועליהן כ-30 כתובות פיניקיות, כמו כתובות בדעשתרת וכתובת אשמון (אנ'). כתובות אלו מתארות את שלבי העבודה כמו למשל כתובות בדעשתרת לפיהן בנה המלך בדעשתרת את הבמה ואת התעלה שהיטתה מים מנהר האוולי למקדש. כמו כן נתגלו באתר שרידים לבמת המקדש, גרמי מדרגות, אגני רחצה ומערכת הובלת המים לאגנים, הנימפאיום, בסיסי העמודים של האכסדרה הרומית, שרידי וילה רומית וחלקי פסיפס. הממצאים הכבדים שנחפרו במקום הושארו באתר בעוד שהממצאים הקטנים הועברו ברובם לתצוגה במוזיאון ביירות וכן למוזיאון הלובר. ממצאים אחרים שמורים בארכיונים של מנהל העתיקות של לבנון.

אחד הממצאים הבולטים באתר הוא כס עשתרת – כס עם כרובים משני צדדיו, שסימל במקרים שונים אלוהות או מלכות. כיסאות דומים ודגמים מוקטנים של כיסאות נמצאו באתרים כנעניים־פיניקיים אחרים כמו צור, חמון, גבל, מגידו, קרתגו, סרדיניה ועוד. לכל הכיסאות מאפיינים דומים הכוללים חריתות של כנפיים וגופים של אריות.

האתר רשום מ-1996 כאתרי המורשת העולמית בסטטוס "על תנאי"^[13][14] והוא פתוח למבקרים ונחשב לאתר הפיניקי השמור ביותר בלבנון.^[15]

• 
  תכנית המקדש
• 
  שרידי המקדש, בנוי אבני גזית
• 
  כמה מכתובות בדעשתרת שנמצאו במקדש
• 
  ראשי שור מהמקדש, מהשלב הקדום (התקופה הפרסית)
• 
  בסיסי עמודים מהמקדש מהשלב הקדום, באתרם
• 
  ארכאולוגים משערים שהשלב ההלניסטי של המקדש היה דומה למקדש המתואר על סרקופג המקוננות (אנ') (בתמונה)^[16]
• 
  צלמית נער שעל בסיסה חקוקה כתובת בעלשלם (אנ') (KAI 281), כתובת בסגנון כתובות נדר של בן מלוכה צידוני לאל אשמון
• 
  פסלים ממקדש אשמון; פסל הנער שהקדיש בעלשלם הוא השני מימין
• 
  תבליט הלניסטי מהמקדש ובו אלים (למעלה), נגנים ורקדנים (למטה)

• אשמון
• כתובת אשמנעזר
• כתובות בדעשתרת

מדיה וקבצים בנושא מקדש אשמון בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מקדש אשמון

• מקדש אשמון, באתר artsandculture.google.com
• מקדש אשמון, באתר lebanonuntravelled.com
• מקדש אשמון, באתר cometolebanon.com
• מקדש אשמון, באתר wanderleb.com
• מקדש אשמון בצידון, לבנון, באתר lebmania.com (באנגלית)
• סיור במקדש אשמון, סרטון באתר יוטיוב, אפריל 2023