משאב טבע

ישנם משאבי טבע שלאחר עיבודם התועלת שאפשר להפיק מהם גדלה. לפני העיבוד נקרא אותו משאב טבע "גולמי", ולאחר עיבודו הוא כבר לא גולמי אלא מעובד. מחצבים גולמיים נקראים עפרות, למשל: עפרת נחושת, עפרת ברזל, עפרת אלומיניום, עפרת האבץ.

משאבי הטבע אינם מפוזרים באופן שווה על פני כדור הארץ. לדוגמה, חלק נכבד ממקורות הנפט בעולם מרוכז במזרח התיכון, בארצות כמו ערב הסעודית, איראן ועיראק.

מבדילים בין שני סוגים של משאבים:

1. משאבים מתחדשים, כגון: צמחים, דגים, אצות.
2. משאבים מתכלים, כגון: נפט, גז טבעי.

משאבים מתחדשים אינם בהכרח משאבים שיימצאו לאדם בכמויות אינסופיות. לדוגמה, אם קצב לכידת הדגים יהיה גבוה מקצב התרבותם הטבעית, עלולה הדגה - שהיא משאב מתחדש - להתכלות.

הים העמוק מוגדר ככל שטח העמוק מ-200 מטרים מפני המים, בנוסף, זהו המקום היחיד על פני כדור הארץ (יחד עם אנטארקטיקה) שמשאבי הטבע המצויים בו לא נצרכים בקנה מידה מסחרי.^[2] מינרלים, כמו נחושת, ניקל, קובלט, מנגן וברזל, המהווים משאב טבע חיוני למגוון תעשיות, מצויים בכמויות אדירות בים העמוק.^[3] נודולות מנגן ("Manganese nodules"), המהוות מקור חשוב למינרלים הללו, נמצאות בעומק של 3,000–6,000 מטר ונפוצות בעיקר ב-" Clarion-Clipperton Zone", אגן פרו, אגן פנריהן-סמואה ואגן מרכז האוקיינוס ההודי.^[4] המינרלים מהים העמוק אמנם מהווים משאב טבע מתכלה אך שימושים שונים בהם, כמו הקמה של טורבינות רוח, תורמים לפיתוח מקורות אנרגיה מתחדשים ויכולים לתרום למאבק בשינוי האקלים.^[5]

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: משאב טבע
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משאב טבע

• הערך "משאבי טבע", באתר אקו-ויקי
• משאבי טבע מן הים, באתר "סבבה" של המשרד להגנת הסביבה