משאל העם על עצמאות קטלוניה
משאל העם על עצמאות קטלוניה הוא משאל עם לעצמאות שהתקיים בקטלוניה, קהילה אוטונומית בצפון-מזרח ספרד, ב-1 באוקטובר 2017[1], ואשר במסגרתו נשאלו המצביעים האם הם תומכים בהיפרדות חבל הארץ מספרד והפיכתו לרפובליקה עצמאית. את המשאל יזמה ממשלת קטלוניה[2]. שיעור ההצבעה במשאל היה 42.34%, ו-90% מהמשתתפים בו הצביעו בעד כינון רפובליקה עצמאית בקטלוניה.
| משאל העם על עצמאות קטלוניה 2017 | |
|---|---|
| האם אתה רוצה שקטלוניה תהפוך למדינה עצמאית בתצורת רפובליקה? | |
 תוצאות לפי מחוזות | |
| מקום |  קטלוניה, ספרד |
| תאריך | 1 באוקטובר 2017 |
המשאל הורכב על ידי המפלגה הקטלונית האירופאית-הדמוקרטית (PDeCAT), השמאל הרפובליקני של קטלוניה (ERC), ועצמאיים אחרים, עם הסכם תמיכה (confidence and supply) עם מפלגת השמאל הפרו-קטלאנית PAC. מפלגות האופוזיציה החרימו את המשאל וטענו שאין לו בסיס, כיוון שחוקי קטלוניה דורשים רוב של שני שלישים בפרלמנט המקומי לכל שינוי במצב החוקי והמדיני של האזור. בית המשפט החוקתי של ספרד פסק כי המשאל אינו חוקתי, וממשלת ספרד הודיעה כי אינו לגיטימי ולא תכיר בו, משום שחוקת ספרד אינה מאפשרת לשום אזור לקיים משאל לעצמאות החבל ללא הסכמת ממשלת ספרד. קיום המשאל הוביל למשבר חוקתי בספרד.
רקע
ערך מורחב – המאבק הקטלוני לעצמאות
ממשלת ספרד התנגדה לכל עריכת משאל עם בנושא עצמאות מחוזית[3][4], בטענה כי חוקת ספרד אינה מתירה הצבעה על עצמאות ולפיכך מגדירה את הפעילות כבלתי חוקית ללא הסכמתה[5][6]. מאז מרץ 2017, עמדה בעינה החלטת ממשלת קטלוניה לקיים את משאל העם והיא דאגה להציע מעטפות ופתקי הצבעה עבור ההצבעה שהתקיימה ב-1 באוקטובר 2017.
ב-24 במרץ הודיע משרד התובע הכללי הספרדי בקטלוניה על חקירה האם משאל עם כזה נמצא בתכנון[7], עם השאלה ”האם אתה רוצה שקטלוניה תהפוך למדינה עצמאית בתצורת רפובליקה?”.
ב-28 ביולי ממשלת ספרד עתרה לבית הדין החוקתי של ספרד בבקשה להטיל וטו על קיום משאל העם שאמור להתקיים באוקטובר. לאחר מכן הצהיר ראש ממשלת ספרד, מריאנו רחוי, במסיבת העיתונאים כי "לא ייערך שום משאל עם"[8]. בית המשפט נענה לעתירת הממשלה ופסק כי המשאל אינו-חוקתי.
המשטרה חסמה 1,300 מתוך 2,315 תחנות הצבעה כי בית המשפט החוקתי של ספרד והממשלה הספרדית הכריזו כי משאל העם אינו חוקי, ומאותה סיבה האופוזיציה לא לקחה בו חלק.
תגובות בינלאומיות
צרפת – ב-16 ביוני, נשיא צרפת עמנואל מקרון הכריז שהוא רואה את שאלת עצמאותה של קטלוניה כעניין פנימי של ספרד[9].
סרביה – ב-7 בספטמבר, שר החוץ הכריז שסרביה לא תוכל לקבל מודל כזה (הכרזת עצמאות מבלי הסכמת הממשלה המרכזית) ושזה לא עניין פוליטי אלא בעיה של חוק בינלאומי"[10].
גרמניה – ב-8 בספטמבר, הדובר של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, הצהיר שגרמניה מעוניינת ביציבות בספרד, ושבשביל מטרה זו צריכים החוק והחוקה להישמר בכל הדרגים[11].
הונגריה – ב-18 בספטמבר, דובר ממשלת הונגריה הצהיר שהונגריה "תכבד את רצון העם", אך הצהיר גם שהוא רואה בשאלת העצמאות (של קטלוניה) "עניין פנימי של ספרד וקטלוניה"[12][13].
סלובניה – ב-30 בספטמבר, יושב ראש הפרלמנט הכריז ש"לקטלוניה יש זכות להגדרה עצמית"[14].
סין – ב-28 בספטמבר, בתגובה לשאלת עיתונאי, דובר משרד החוץ הצהיר שהרפובליקה העממית של סין מאמינה ש"העניין של קטלוניה שייך לענייני הפנים של ספרד"[15].
הממלכה המאוחדת – ב-1 באוקטובר, שר החוץ תיאר את משאל העם כעניין פנימי של ספרד, אמר ש"ספרד היא בעלת ברית קרובה וידידה טובה, שחוזקה ואחדותה חשובים לממלכה המאוחדת", ועמד על כך שהחוק יישמר[16].
ארצות הברית – ב-13 באפריל, שגרירות ארצות הברית במדריד הצהירה שארצות הברית רואה את שאלת עצמאותה של קטלוניה כעניין פנימי של ספרד[17]. ב-26 בספטמבר, במהלך פגישתו עם מריאנו רחוי, הצהיר הנשיא דונלד טראמפ כי "ספרד היא מדינה גדולה ועליה להישאר מאוחדת"[18], אבל הביע ספק בנוגע לעצם קיום משאל העם, "אני חושב שאיש לא יודע אם הם יערכו הצבעה"[18]. מוקדם יותר באותו חודש, דוברת מחלקת המדינה התעקשה ש"משאל העם הוא עניין פנימי של ספרד, וארצות הברית תעבוד עם כל ממשלה או ישות שתקום כתוצאה ממנו"[19].
רוסיה – יושב ראש הוועדה לעניינים בינלאומיים במועצת הפדרציה (הבית העליון של הפרלמנט) קרא לממשלת ספרד לנהל דיאלוג עם הקטלנים. "אחרת הסתירות רק יעמיקו, דבר שעשוי להוביל להתפרקות המדינה, כמו שקרה גם באוקראינה". המשאל הזה, כמו המשאל בכורדיסטן העיראקית, הוא "סימן נהיר וברור להתנגשות שבעקרונות האנושיים הבסיסיים: שלמות הטריטוריה והזכות להגדרה עצמית". "מדינה אמורה לדבר עם אזרחיה, אמורה להגיע להסכמות. כמו שאנחנו עושים ברוסיה."[20]
ארגונים בינלאומיים
האיחוד האירופי – ב-7 בספטמבר הצהיר נשיא הפרלמנט האירופי, אנטוניו טייאני, שהסדר החוקתי בכל אחת ממדינות האיחוד האירופי חייב להישמר בכל עת. הוא הצהיר גם שכל טריטוריה שתפרוש ממדינה שחברה באיחוד האירופי, תהפוך למדינה אחרת מבחינת האיחוד, ואמנות האיחוד לא יחולו בה[21]. ב-14 בספטמבר, נשיא הנציבות האירופית, ז'אן קלוד יונקר, הכריז שהאיחוד האירופי "יכבד את פסקי הדין של בית המשפט החוקתי של ספרד והפרלמנט". בנוסף, יונקר הצהיר שאפילו אם תומכי העצמאות יזכו לרוב במשאל, קטלוניה לא תהפוך לחברה באיחוד האירופי ביום שלאחר ההצבעה[22].
תגובות נוספות
שווייץ – קבוצה של חברי פרלמנט מכל המפלגות במועצת המדינות[23] שלחו מכתב לממשלת ספרד, ובו הם מצהירים ש"מבלי לנקוט עמדה בסוגיה שעומדת על הפרק, אנו מאמינים שאין לפגוע בזכותו של העם הקטלני לקבוע את עתידו", ומגנים את המעצרים והחרמת ציוד הקלפיות כדבר "לא ראוי במדינה מודרנית ודמוקרטית"[24].- הממלכה המאוחדת – ג'רמי קורבין, מנהיג מפלגת הלייבור, פרסם הצהרה שמגנה את האלימות בקטלוניה וקוראת לממשלת בריטניה לפנות לממשלת ספרד לסיים את הדיכוי בקטלוניה[25]. מאוחר יותר, המנהיג הקודם של מפלגת הלייבור, אד מיליבנד, פרסם הצהרה דומה ובה אמר ש"ממשלת בריטניה לא יכולה פשוט לשתוק"[26].
ראש עיריית דבלין, במכתב לראש ממשלת ספרד מריאנו רחוי, הביע צער על האישומים נגד למעלה מ-700 ראשי ערים קטלנים והפציר בו "למצוא פתרון פוליטי לטענות הקטלנים ללגיטימיות ולהפסיק לאיים על עמיתיי ראשי הערים"[27].
אירועים במהלך משאל העם
במהלך משאל העם התקבלו דיווחים על מהומות אלימות וירי של המשטרה, ולפחות 884 איש נפצעו בעת ההצבעה[28]. כן הגיעו דיווחים נוספים על כך שהמשטרה מונעת מאזרחים להצביע[29]. נמסר כי המשטרה הספרדית סגרה והחרימה 319 קלפיות מתוך כ-2,300[28].
אחוז ההצבעה עמד על 42%. מתוך 2,262,424 קולות שנספרו, 90% תמכו בעצמאות החבל[28].
תגובת הממשלה המרכזית
קואליציה
ראש ממשלת ספרד מריאנו רחוי טען שלא התקיים שום משאל עם. הוא שיבח את המשטרה על כך שפעלה ב"תקיפות וביטחון"[30].
שר החוץ אלפונסו דסטיס אמר שפעולות המשטרה היו "מצערות" ו"לא נעימות", אבל "מידתיות". הוא אמר ל-AP שכל האשמה באלימות מוטלת על פוג'דמון והממשלה המחוזית: "אם אנשים מתעקשים לא להקשיב לחוק ולעשות דברים שהחוקה מגדירה כבלתי-חוקיים ובלתי-חוקתיים, כוחות אכיפת החוק יצטרכו לאכוף את החוק"[31].
יומיים לאחר משאל העם נשא פליפה השישי מלך ספרד נאום מיוחד לאומה שבה תקף את מנהיגי הקטלונים והאשים אותם בבגידה ובסיכונה של כלכלת ספרד[32].
אופוזיציה
המזכיר הכללי של המפלגה הסוציאליסטית (ומנהיג האופוזיציה) פדרו סנצ'ס אמר שההצבעה "סילפה את מושג הדמוקרטיה", ודחק בממשלה המרכזית לנהל משא ומתן עם מנהיגי המחוז הקטלניים. את האשמה ב"משבר החוקתי החמור" הטיל גם על הממשלה המרכזית וגם על הממשלות המחוזיות של קטלוניה. הוא גינה בתוקף את קבינט רחוי על כך שהורה למשטרה להסתער על המפגינים כדי לעצור את ההצבעה, אך הוסיף שיעמוד לצידו של רחוי כדי לתמוך ביציבות של ספרד במשבר חמור[31].
לאחר המשאל
ב-5 באוקטובר 2017 השעה בית המשפט לחוקה הספרדי את כינוס הפרלמנט בקטלוניה, לאחר שהכריזו שבכוונתם להכריז על עצמאות קטלוניה. יו"ר הפרלמנט הקטלוני טען בתגובה שהדבר מהווה פגיעה בחופש הביטוי[33].
ב-27 באוקטובר 2017 הצביע הפרלמנט של קטלוניה בעד הכרזת עצמאות מספרד. בתגובה שלל הפרלמנט של ספרד את האוטונומיה של קטלוניה והדיח את ממשלת קטלוניה. לאחר מכן, נשיא קטלוניה קרלס פוג'דמון הואשם במרידה בספרד[34]. ב-28 באוקטובר 2017, הודיעה ממשלת ספרד כי סגנית ראש הממשלה הספרדי, סוראיה סאנס דה סנטה מריה, תיקח את השליטה על קטלוניה. בנובמבר 2017 נעצרו חברי הממשלה הקטאלונית שתמכו בהיבדלות, ורובם נותרו במעצר עד למשפטם. בפברואר 2019 החל משפטם של מנהיגי קטלוניה.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של משאל העם על עצמאות קטלוניה (בקטלאנית)
- משאל העם על עצמאות קטלוניה
- Catalonia Votes (אורכב 29.05.2017 בארכיון Wayback Machine)
- ערד ניר, הקרב על קטלוניה: הסבר ב-70 שניות, באתר מאקו, 1 באוקטובר 2017
אביעד סגל, הקטלונים נחושים להכריז על עצמאות, אבל רבים מפקפקים בנחיצותה, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2017- יוסף ישראל, הקרב על הזהות והכסף: קטלוניה הולכת למשאל עם על היפרדות מספרד, באתר חדשות עשר, 16 בספטמבר 2017
- The real loser of the Catalan secession push: Catalan nationalists, 2022
