נקודת ג'י

את המינוח "נקודת ג'י" טבע בשנת 1981 פרנק אדייגו (Frank Addiego), חוקר מיניות אמריקאי, והמונח זכה לפרסום כשנה לאחר מכן, עת נכלל בספר פופולרי אודות מיניות, The G spot and other discoveries about human sexuality^[5]. הנקודה נקראה על שמו של גרפנברג, ששיער קיומה בשנות ה-50. על אף ההתייחסות המוכרת על ידי החוקר הגרמני, ישנן התייחסויות לקיומם של שפיכה נשית ואזור ארוטוגני התואם במיקומו האנטומי לנקודת הג'י בספרי המיניות ההינדואיזם כבר במאה ה-11^[6]. מדובר באזכורים מפורטים של אזור אנטומי, אופני גירוי ומיצגים וויזואלים.

במחצית הראשונה של המאה ה-20, הדעה הרווחת הייתה שתפקידו המרכזי של הנרתיק הוא בתהליך הרבייה, ורק באופן משני קשור בהנאה מינית^[3]. טענה זו נתמכה במחקרים לפיהם דופן הנרתיק הקדמי הראה רגישות נמוכה לגירויים חשמליים, צפיפות נמוכה של רצפטורים, והעדר קצות עצבים^[2]. אך בתחילת המחצית השנייה של המאה ה-20, קיבל אזור זה הכרה בהיותו בעל חשיבות, וחיבורו להנאה מינית ואורגזמה נשית. טענה זו מיוחסת לגניקולוג הגרמני ארנסט גרפנברג, אשר תיאר לראשונה אזור בעל רגישות גבוהה בדופן הנרתיק הקדמית.

ויכוח אנטומי

ישנה מחלוקת עקבית בין חוקרים, גניקולוגים וסקסולוגים בגין מיקומו של האזור האורגני המוכר כנקודת הג'י^[7]. מחד, נטען כי הנקודה נמצאת בערך בין עצם החיק (Pubic bone) וצוואר הרחם, על קירו הקדמי של הנרתיק^[7]. מאידך עדויות שנאספו מדיווחים עצמיים של נשים מעידים גם על אפשרות כי המיקום הוא דווקא בקירו האחורי של הנרתיק בניגוד לממצאים קודמים^[3]. גם בדבר שאלת עומק האזור ישנן אי הסכמות בין מחקרים, מטענות לעומק של סנטימטר יחיד לתוך רקמת הנרתיק ועד למיקום מדויק של 7.5 סנטימטר בין עצם החיק וצוואר הרחם^[7].

מחקרים רבים אספו עדויות וממצאים בנושא אולם עד היום לא הוכרעה סופית שאלת המיקום. על אף הממצאים הרבים, במחקרי דימות שונים, המבנים האנטומיים אשר נמצאו באזור הם בלוטת סקין ורקמות הסובבות את שלפוחית השתן^[3]. מרבית הממצאים שוללים קיומו של אזור או איבר מובחן תפקודית התואם לתיאורה של נקודת הג'י בספרות^[2]. אם זאת, במאמר סקירה משנת 2019 נטען כי נקודת הג'י אינה אזור אלא מבנה אנטומי זעיר בקירו הקדמי של הנרתיק^[8].

חוקרים סיפקו הסברים שונים להבדלים אינדבדואלים בין נשים בדיווחיהן על קיומו של אזור ארוגני התואם לתיאורה של נקודת הג'י. אסכולה אחת טוענת כי מדובר ברקמה בעלת רגישות גבוה וצפיפות עצבית לגירוי מכני במהלך עוררות מינית^[9], אסכולה דומה נשענת על ממצאים לפיהן לנשים בעלות רגישות גבוה למעשה ישנן רקמות עבות בקירו הקדמי של הנרתיק ומדובר בהבדל אנטומי פשוט^[10]. מנגד, חוקרים אשר בחנו את הקשר בין נקודת הג'י המשוערת והדגדגן, שוללים את קיומו של אזור ארוגני מובחן ובכך תומכים בהשערות מוקדמות יותר של חוקרים כמו מאסטרס וג'ונסון^[11]. אלו היו הראשונים לטעון כי מבנה הדגדגן מקיף ומתרחב לאורך הנרתיק כולו. בהישען על טענה זו אלו גרסו כי בעת חדירה הדגדגן מגורה על ידי מגע ותזוזת העור העוטף אותו ועל כן מקורו של אורגזמה נרתיקית למעשה בגירוי דגדגני.

קומפלקס המיקום

בעולם המחקר המודרני התפתחה גישה לפיה יש לחקור את הקומפלקס האנטומי כולו ולא את נקודת הג'י כאזור ארוגני נפרד. זו התפתחה לאחר הבנת המורכבות האנטומית באזור הנרתיק הנקבי והקשרים הפיזיולוגיים והאנטומיים בין האזור המוערך כנקודת הג'י למבנים אנטומיים מוכרים אחרים באזור זה. חוקרים שונים קראו לקומפלקס בשמות שונים בהתאם לקשרים אותם חקרו אולם רובם מתייחסים לקשרים בין מבנה הדגדגן, רקמות מערכת השתן וקירו הקדמי של הנרתיק^[2][12].

הפרוסטטה הנשית

צד נוסף בוויכוח האנטומי קושר את נקודת הג'י בלוטת סקין המכונה גם כפרוסטטה הנשית^[13]. רנייר דה גראף זיהה כבר בשנת 1672 הפרשות (שפיכה נשית) מאזורים ארוגניים בזמן משגל^[14]. השערות מדעיות מודרניות הקושרות רגישות בנקודת הג'י עם שפיכה נשית הובילו לרעיון שהשפיכה הנשית (שאינה שתן) מקורה בבלוטות סקין. בלוטת סקין והערמונית (הפרוסטטה הגברית) פועלים באופן דומה במונחים של אנטיגן ספציפי לערמונית המופרש בעת גירוי^[9][15], מה שהוביל למגמה מקובלת של כינוי בלוטות סקין כפרוסטטה הנשית^[13].

לויכוח ישנן השלכות רפואיות וחברתיות על נשים ברחבי העולם. מבחינה רפואית, התפתחו גישות רפואיות חדשות לטיפול בפגיעה בתפקוד מיני בקרב נשים על ידי הגברת התפקוד של נקודת ה-G. עם זאת, הרעיון של שני סוגי אורגזמות מחזיר רעיונות פרוידיאנים לתפיסה הכללית אשר מפעילה לחץ על נשים להגיע לאורגזמה נרתיקית. יש הטוענים כי כל ניסיון לרדד את האורגזמה הנשית לאזור ארוגני בלבד כמו נקודת ה-G יהיה שגוי^[1]. לפיכך, יש הטוענים שעלינו לקחת בחשבון גורמים נוספים כמו אינטימיות, הורמונים, ניסיונות קודמים וגורמים תרבותיים ודתיים בהבנת מיניות האישה.

G-Shot

זריקת ג'י או הגדלת ג'י (באנגלית: G-Shot או G-Amplification) היא פרוצדורה ניתוחית זעירה המיועדת להגדלתו הזמנית של האיזור להגברת הרגישות והעצמת התחושה^[7]. מדובר בניתוח לא פולשני הכולל הזרקת חומר דמוי קולגן לאזור המדובר ובכך מוביל להגדלתו והגברת התחושה הנלווית לגירויו למשך תקופה של כ-3-4 חודשים^[16]. הפרוצדורה אינה מאושרת על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) והשלכותיה והשפעותיה על גוף האדם מעולם לא נבדקו בצורה מחקרית מקובלת^[17][7]. בעוד והפרוצדורה נועדה להגברת והעצמת התחושה האורגזמית, היא ניתנת כמענה היום לנשים החוות מצוקה פסיכולוגית הנגרמת בעקבות קשיים בהגעה לאורגזמה^[7], פתרון בעייתי וחסר ביסוס בעל סכנות ותופעות לוואי שונות: פגיעה בתפקוד המיני, זיהומים, שינויים והפרעות בתחושה, דיספראוניה, צלקות ועוד^[18].

נקודת הג'י בתרבות הפופולרית

נקודת הג'י נתפסת בסממן מיני ומעוררת עניין רב גם בתרבות ומדיה הפופולרית. הנקודה נהפכה בעצמה למושאו של מוקד עניין עסקי המוערך במליונים המשווק כספרים, סרטים, סדרות, אביזרי מין ופנאי ועוד^[3].

דוגמא להתייחסויות בולטות לנקודות הג'י מחוץ לשיח המחקרי והאקדמי

• משקה אנרגיה טבעי ללא חומרים משמרים בבעלותה של כוכבת הסדרה חינוך מיני, גי'ליאן אנדרסון הממותג תחת השם G-SPOT
• קוקטייל מקובל המוכר תחת השם G-Spot
• סרט נטפליקס Principles of pleasure (אנ')^[19]
• סדרת טלוויזיה G-spot (אנ')^[20]

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: נקדת ג'י
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נקודת ג'י

• אראלה טהרלב בן-שחר, סוף-סוף: אפשר להפסיק לחפש את נקודת הג'י, באתר ynet, 15 בינואר 2010