סוסנוביץ

בשנת 1860 הגיעו יהודים ראשונים לעיר, ורכשו מגרשים ליד בית הנתיבות ברחוב מודביובסקה. האימפריה הרוסית, ששלטה בסוסנוביץ באותם ימים, לא ראתה באור חיובי את בניית העיר, ולא נתנה רישיונות לבניית בתים בעיר. מסיבה זו, נבנו הבתים בעיקר בשעות הלילה; השומר היחידי היה השוטר הרוסי, שלאחר ששלשלו לידיו כספי שוחד העמיד פנים כלא רואה.^{[דרוש מקור]} היישוב היהודי הראשון היה מורכב מחסידי ראדומסק וחסידי אלכסנדר.^{[דרוש מקור]}

המשורר חיים נחמן ביאליק, עבד בעיר סוסנוביץ' כמורה לעברית במשך 3 שנים.

הפוגרום ב-1904

בשנת 1904 נערך פוגרום ביהודי העיר בעת עריכת מנהג התשליך ביום השני של ראש השנה. יהודי העיר נהגו להתקבץ על גדות הנהר פשימשה לשם עריכת הווידוי על החטאים. בעת עריכת התשליך יִדּוּ גויים אבנים לכיוון המתפללים. אבן פגעה באחד המתפללים היהודים, שזרק את האבן חזרה לכיוון המתנכלים, והאבן פגעה בילדה קטנה מהגויים. למרות הפגיעה הקלה, השמועה עשתה לה כנפיים. ואז נשמעה הקריאה "הרגו את היהודים, הם הרגו ילדה נוצרייה". עלילת הדם עברה כאש בשדה קוצים בכל העיר סוסנוביץ. החלה התנפלות על בתי היהודים. הפולנים שדדו את חנויות היהודים, הכו יהודים ורצו ברחובות העיר עם סכינים שלופות. גויים פולנים סיפרו לעיתון המקומי: ”זעקת הנשים והילדים היהודים הייתה בכל העיר. דם נשפך ברחובות”, הפורעים עברו מרחוב לרחוב, ובכל מקום ניפצו את בתי היהודים, שדדו והשמידו באין מפריע. המשטרה המקומית התעלמה מתחינות היהודים לעזרה^[1].

בשואה

ערך מורחב – גטו סוסנוביץ

הקהילה היהודית במלחמת העולם השנייה יושבה בגטו סוסנוביץ. עשרים ותשעה אלף יהודים נרצחו, כרבע מאוכלוסיית העיר^[2] רובם נשלחו על ידי הנאצים למשרפות.

יהודים ילידי המקום

• רב העיר נהריה הרב ישעיהו מייטליס
• חתן פרס ישראל נתן גולדבלום.
• הסופר יחיאל די נור.
• איש המחתרות בנימין זרעוני
• המשורר, חתן פרס ישראל, חיים חפר.
• חבר הכנסת והאדריכל משה חריף.
• הפסל אהרן פריבר.
• המעצב הגרפי יעקב צים.
• הפסנתרן והמלחין ולדיסלב שפילמן.
• הצייר והפסל שלום שכוי(קוקוטק).

רבנים ידועים בעיר

• הרב שלמה שטענציל, המוכר בכינוי "הגאון מסוסנוביץ" - היה ראש ישיבה ודיין בעיר. חיבר את הספרים "קהלת שלמה" ואת הספר בית שלמה^[3].
• הרב אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב - כיהן כראש ישיבת חכמי לובלין אחרי פטירת מאיר שפירא עד לסגירתה בשנות השואה.
• הרב שלמה חנוך רבינוביץ, האדמו"ר הרביעי בחסידות ראדומסק.
• הרב ישעיהו אנגלרד - נרצח בכ"ט באייר ה'תש"ב^[4].
• האדמו"ר אברהם ישכר אנגלרד מראדזין - רב העיר לאחר השואה, בין השנים ה'תש"ה - ה'תש"ח.

• מ. צאנין, סוסנוביץ, בנדין, קאטוביץ בתוך: תל עולם: מסע על פני מאה קהילות נחרבות, תל אביב: המנורה, 1962. עמ' 293–298 (תיאור החורבן ותיאור של המקום מיד לאחר מלחמת העולם השנייה ומבט האוכלוסייה המקומית על חיסול היהודים והשימוש בשללם)

מדיה וקבצים בנושא סוסנוביץ בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של סוסנוביץ (בפולנית, באנגלית ובאוקראינית)

• סוסנוביץ, ברשת החברתית פייסבוק
• סוסנוביץ, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• סוסנוביץ, ברשת החברתית אינסטגרם
• סוסנוביץ, באתר פינטרסט
• מאיר שמעון גשורי (עורך), ‏ספר יזכור לקהילת סוסנוביץ, בספריית העיר ניו יורק, "ספר סוסנוביץ והסביבה", 1973
• ספר יזכור לקהילת זגלמביה, בספריית העיר ניו יורק, "פנקס זאגלעמביע"
• "סוסנוביץ", באתר JewishGen (באנגלית)
• סוסנובייץ (Sosnowiec), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
• "סוסנוביץ", באתר השטעטל הווירטואלי
• סוסנוביץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• סוסנוביץ (שלזיה, פולין), דף שער בספרייה הלאומית