סיווג צפייה

במדינות מסוימות, סיווג צפייה עשוי להטיל על בתי הקולנוע חובה חוקית למנוע את כניסתם של מי שאינם עומדים בקריטריון הסיווג.

במדינות מסוימות, דוגמת ישראל ואוסטרליה, קיים גוף ממשלתי רשמי שאחראי על קביעת סיווגי הצפייה. במדינות אחרות, דוגמת ארצות הברית, הדבר נעשה על ידי ארגונים וולונטריים המשתייכים לתעשיית הקולנוע והטלוויזיה, ללא התערבות רשמית של המדינה. גם הקריטריונים לקביעת הסיווגים משתנים ממדינה למדינה.

כך למשל, במדינות כמו ארצות הברית, גם סרטים המכילים תכנים מיניים עדינים יחסית מוגבלים בדרך כלל בפני צפייה של ילדים, בעוד שבמדינות כמו צרפת וגרמניה תכנים מיניים זוכים ליחס סלחני וסבלני יותר. לעומת זאת, סרטים המכילים תכנים אלימים יקבלו לרוב סיווג צפייה מחמיר במדינות כמו גרמניה ופינלנד, אך יזכו ליחס מקל יותר בארצות הברית.

לעיתים מפיקי סרטים ותוכניות מכוונים מראש לקבלת סיווג צפייה מסוים, ואם לא מתקבל הסיווג המבוקש, הם מבצעים בסרט או בתוכנית שינויים ועריכה מחדש, בעיקר כדי להימנע מסיווג צפייה מחמיר יותר מזה שאליו התכוונו. על פי רוב מעדיפים המפיקים שלא לקבל סיווג צפייה מחמיר, שמגביל את הצפייה למבוגרים בלבד, משום שסיווג כזה מפחית משמעותית את סיכויי ההצלחה הכלכלית של הסרט, שכן ילדים ובני הנוער מהווים חלק גדול מציבור צרכני הקולנוע^[2]. בנוגע לתוכנית טלוויזיה, סיווג צפייה מחמיר מפחית משמעותית את הסיכויים להשיג רייטינג גבוה שכן תוכנית בעלת סיווג צפייה מחמיר לא תשובץ לשידור בשעות צפיית השיא. עם זאת, ייתכנו גם מקרים שבהם מבקשים המפיקים לקבל בכוונה תחילה סיווג צפייה מחמיר, כדי לעורר סערה סביב הסרט או התוכנית ולקדם את יחסי הציבור שלהם, ובשלב מאוחר יותר הם מבצעים שינויי עריכה כדי לקבל סיווג צפייה נוח יותר. במקרים אחרים מופצות מספר גרסאות, כשחלקן מצונזרות יותר, עבור מדינות שונות בהתאם לסיווג הצפייה המקובל בהן.

שיטת סיווגי הצפייה שנויה במחלוקת. יש הרואים בה סוג של צנזורה. אחרים מטילים ספק ביעילותה וביכולת לאכוף את המגבלות שהיא מטילה, במיוחד בעידן שבו האינטרנט, הוידאו וה-DVD מצויים כמעט בכל בית והופכים את הסרטים ואת התוכניות לזמינים לכל. כמו כן, גרסאות לא מסווגות או לא מצונזרות של סרטי קולנוע יוצאות בפורמט DVD כדבר שבשגרה. סרטים ותוכניות שמקבלים סיווג צפייה מחמיר עלולים לאתגר ילדים ולהגביר את סקרנותם לצפות במה שנקבע כי אסור להם לצפות בו (תופעת הפרי האסור).

להלן טבלה העורכת השוואה בין מערכות דירוג צפייה במדינות שונות. המספרים מייצגים את גילי הצופים:

מדינה	גוף מפקח	אתר אינטרנט	1	2	3	4	5	6	7	8	9	10	11	12	13	14	15	16	17	18-20	21+	הערות[3]
אוסטרליה אוסטרליה	ACB	www.classification.gov.au	G							PG				M			MA15+			R18+/X18+		סרטים בדירוג MA15+ וR18+ הם חוקיים אך בהפצה מוגבלת. סרטים בדירוג של X18+ אינם חוקיים להפצה בכל מדינות אוסטרליה למעט הטריטוריות.
ברזיל ברזיל	DJCTQ	www.mj.gov.br	ER/L									10		12		14		16		18
בולגריה בולגריה			A			B								C				D		X		יש הגבלות על הפצת סרטים בדירוג X וD
קנדה קנדה	CHVRS[4]	www.cmpda.ca	G									PG				14A				R/A		הדירוג 18A ניתן לסרטים שמכילים תוכן שהוא קשה מדי בשביל הדירוג 14A אך עדיין לא מכילים אלימות ותוכן מיני ברמה של הדירוג R/A
																				18A
קולומביה קולומביה		T						7					12			15			18/X
צ'כיה צ'כיה			U											12			15			18
דנמרק דנמרק	MCfCaY	www.medieraadet.dk	A						7				11				15					ילדים מגיל 7 יכולים לצפות בסרטים בדירוג 11-15 באישור מבוגר אחראי.
מצרים מצרים			General Audience																	Adult		בדרך כלל תוכן אלים או מיני מצונזר כשהוא מופץ למצרים
אסטוניה אסטוניה			PERE			L		MS-6						K-12		K-14		K-16				סרטים המדורגים "K-14" ו"K-16" דורשים הוכחת גיל הצופים.
														MS-12
פינלנד פינלנד	FBFC	www.vet.fi	S		K-3				K-7				K-11		K-13		K-15			K-18		ילדים הצעירים ב-2 מהגיל המצוין יכולים לצפות בסרטים מדירוג K-3 עד לK-15 באישור מבוגר
צרפת צרפת	MoC	www.culture.gouv.fr	U									10		12				16		18		הדירוג "10" מיועד לטלוויזיה בלבד.
גרמניה גרמניה	FSK	www.spio.de	FSK 0					FSK 6						FSK 12				FSK 16		FSK 18		כל ההגבלות נאכפות בהתאם
יוון יוון			K												K-13				K-17			סרטים בעלי הדירוג K-17 דורשים הוכחת גיל הצופים.
הונג קונג הונג קונג	TELA	www.tela.gov.hk	I												IIA			IIB		III		רק אנשים מגיל 18 ומעלה יכולים לצפות בסרטים המדורגים כ -III
הונגריה הונגריה			KN											12				16		18	X
איסלנד איסלנד	SMÁÍS	www.smais.is	L						7					12		14		16		18
הודו הודו	CBFC	http://cbfcindia.gov.in	U											U/A						A		לעיתים משתמשים בסימון "S" כדי לסמן סרטים המותאמים לקהלים מסוימים
אינדונזיה אינדונזיה	IFCB		A/SU			BO-A				BO					BO-R/R				D
אירלנד אירלנד	IFCO	www.ifco.ie	G											12/12A			15/15A/16			18		משתמשים בדירוגים 12A,15A ו-16 רק בהפצה קולנועית. על מארז הדיסק מסומן 12,15 ו-18 (בהתאם)
														PG
איטליה איטליה	MiBAC	www.beniculturali.gov.it	T													VM14				VM18
יפן יפן	Eirin	www.eirin.jp	G											PG-12			R15+			R18+
לטביה לטביה	NCC	www.nfc.lv	U						7+					12+				16+		18+		כל הדירוגים למעט הדירוג 18+ לא נאכפים בחוק והם בגדר המלצה בלבד. אם 18+ מופיע על גבי רקע כחול, משמע שהוא לא נאכף. אם הוא מופיע על גבי רקע אדום, משמע שהוא נאכף.
מולדובה מולדובה	NBC	nbc.gov.mv	G							PG				12+			15+			18+/18+R		כל תוכן שיווקי של סרט בדירוג 18+R צריך לכלול אזהרה.
מקסיקו מקסיקו	RTC	www.rtc.gob.mx	AA						A					B			B-15			C	D	הדירוג "B-15" מיועד לקולנוע בלבד.
הולנד הולנד	Kijkwijzer	www.kijkwijzer.nl	AL					6			9			12				16				תוכניות טלוויזיה עם דירוג 12 מתחילות את שידוריהן רק מהשעה 20:00 ואילו תוכניות המדורגות 16 מתחילות את שידוריהן החל מהשעה 22:00
ניו זילנד ניו זילנד	OFLCNZ	www.censorship.govt.nz	G							PG					R13/R15/R16					R18		הצפייה בסרט בעל דירוג M אינה מומלצת לילדים מתחת לגיל 16, אך ניתנת לצפייה לכל הגילאים. מי שתרם מלאו לו 18 לא יכול לצפות בסרט המדורג R. קיים גם הדירוג Rp שמשמעותו היא שאלו מתחת לגיל הנתון חייבים לצפות בו בהשגחת מבוגר בלבד.
															M
ניגריה ניגריה	NFaVCB	www.nfvcb.gov.ng	G							PG				12/12A			15			18
נורווגיה נורווגיה			A						7				11				15			18		ילדים הצעירים ב -4 שנים מהגיל הנתון (מלבד בדירוג 18) יכולים לצפות ללא השגחת מבוגר.
פרו פרו			Apt													14				18		ילדים מתחת לגיל הנתון יכולים לצפות בסרט רק בהשגחת מבוגר.
הפיליפינים הפיליפינים	MaTRaCB	www.mtrcb.gov.ph	GP												PG-13/R-13					R-18		עד שנות ה-2000 נעשה שימוש בדירוג R במקום בדירוגים R-18 וR-13, שהגביל את הצפייה מגיל 17
פולין פולין	KRRiT	www.krrit.gov.pl	BO						7					12			15			18	21	הדירוג "7" אינו רשמי.
סינגפור סינגפור	MDA	mda.gov.sg	G											PG				NC16		M18	R21	סרטים בדירוג R21 אסורים לשידור, פרסום או רכישה.
דרום אפריקה דרום אפריקה	FaPB	www.fpb.gov.za	G									PG			13			16		R18/X18		מדיה המדורגת כ-18X אסורה לשידור ולהפצה קולנועית.
שוודיה שוודיה	SBB		Btl						7 År				11 År				15 År			18 År		הדירוג 18 År אינו רשמי אך נעשה בו שימוש בחנויות ובחלק מבתי הקולנוע כדי להימנע מצופים צעירים יותר. (מכיל תוכן פורנוגרפי)
הרפובליקה הסינית הרפובליקה הסינית	GIO	www.gio.gov.tw	普 (General)					保 (Protect)						輔 (Counsel)						限 (Restrict)		ילדים בני 6 יכולים לצפות בסוגי מדיה בעלי דירוג 保 בהשגחת מבוגר.
תאילנד תאילנד			P/G												13+		15+			18+	20+	בעבר היה נהוג לצנזר קטעים המכילים תוכן מיני
בריטניה בריטניה	BBFC	www.bbfc.co.uk	U							PG				12/12A			15			18/R18		12A מצריך צפייה בליווי מבוגר. R18 ניתן למדיה המכילה תוכן פורנוגרפי אך מדי פעם גם לתוכן אלים במיוחד.
ארצות הברית ארצות הברית	MPAA	www.mpaa.org	G									PG			PG-13				R	NC-17		NC-17 משמע שילדים מגיל 17 ומטה אינם יכולים לצפות. הצפייה מותרת רק לאנשים מגיל 18 ומעלה
ארצות הברית ארצות הברית	FAB	www.filmadvisoryboard.org	C/F									PD			PD-M				EM	AO		שיטת דירוג זו מיועדת לסרטים הפטורים מדירוג MMPA.
ונצואלה ונצואלה			A											B			C			D

מקרא:

בקולנוע

כל סרט המוקרן בבתי הקולנוע ובכל מקום ציבורי בישראל חייב לקבל את אישורה של המועצה לביקורת סרטים. המועצה מכהנת מכוח פקודת סרטי הראינוע המנדטורית, וחבריה - נציגי משרדי הממשלה ונציגי ציבור מדיסיפלינות שונות - ממונים על ידי שר המדע, התרבות והספורט באישור הממשלה. ועדות משנה של המועצה צופות בכל הסרטים, ומליאת המועצה מתכנסת אחת לשבוע, מאשרת את המלצות ועדות המשנה ומכריעה לגבי סרטים שחברי ועדות המשנה חלוקים בדעתם עליהם.

המועצה מעניקה לכל סרט אחד מחמשת סיווגי הצפייה הבאים:

• הותר לכל
• מוגבל לצפייה מגיל 12 ומעלה
• מוגבל לצפייה מגיל 14 ומעלה
• מוגבל לצפייה מגיל 16 ומעלה
• מוגבל לצפייה מגיל 18 ומעלה.

בסמכות המועצה גם לפסול סרטים להקרנה או להורות על קיצוץ קטעים מהם, אולם המועצה מפעילה סמכות זו במקרים נדירים ביותר.

בשנת 2008 הוגשו לאישורה של המועצה 101 סרטי קולנוע. מתוכם, 69 סרטים הותרו לצפייה לכל הגילים, 15 הוגבלו לצפייה מגיל 14 ומעלה, 16 הוגבלו לצפייה מגיל 16 ומעלה, וסרט אחד בלבד ("על העיוורון") הוגבל לצפייה מגיל 18 ומעלה. אף סרט לא נפסל להקרנה.

לאחר שסרט מאושר, ניתן לו רישיון הקרנה. בעלי בתי הקולנוע ומפיצי הסרטים מחויבים להקרין את הרישיון בראשית כל סרט ולציין את הגבלות הצפייה שחלות עליו, אם יש כאלה, בכל מודעות הפרסומת של הסרט. חברי המועצה וכן מפקחים מטעמה מוסמכים להיכנס בכל עת לכל מקום שבו מוקרן הסרט, לפקח על כך שהסרט מוקרן בהתאם לרישיון שניתן לו ולהפסיק את הקרנתו אם אינו עומד בתנאי הרישיון.

המועצה אחראית על פי החוק גם על מתן אישור להקרנות סרטי הקולנוע במסגרת הטלוויזיה בכבלים, על פי סיווגם. סרט שהוצאו ממנו קטעים, או שנפסל להקרנה על ידי המועצה, לא יוקרן גם בכבלים ובטלוויזיה.

בטלוויזיה

סיווג תוכניות הטלוויזיה מוסדר בחוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס"א-2001 ובתקנות שהותקנו מכוחו. על פי החוק, משדר טלוויזיה המשודר בישראל, הכולל ביטויים חזותיים, מילוליים או קוליים של אלימות (לרבות אלימות מילולית ושימוש בשפה בוטה), של מין או של אכזריות, או שקיים חשש סביר שהוא עלול לעודד עבריינות או שימוש בסמים מסוכנים, יישא סימן המעיד כי הוא אינו ראוי לצפייה לבני גיל מסוים ומטה. הוראה זו חלה על כל גופי השידור בישראל.

בעבר סווגו המשדרים על פי שלוש רמות סיווג: עד גיל 8, מגיל 8 ומעלה, מגיל 14 ומעלה. החל משנת 2010 קיימים ארבעה סיווגי צפייה:

• המשדר אינו ראוי לצפייה מגיל 8 ומטה.
• המשדר אינו ראוי לצפייה מגיל 12 ומטה.
• המשדר אינו ראוי לצפייה מגיל 15 ומטה.
• המשדר אינו ראוי לצפייה מגיל 18 ומטה.

כמו כן, בעבר התכנים לא סווגו על פי אופי הפגיעה. החל מ-2010 התווספו שלוש קטגוריות תאוריות^[5], בהתאם למאפיינים על פיהם מסווגים המשדרים, כך שבנוסף על סימון הגיל מופיע על המרקע סימן שמעיד בגין אלו תכנים סווג המשדר ברמת גיל מסוימת:

• מין ופורנוגרפיה
• אלימות ואכזריות
• חשש לעידוד עבריינות או שימוש בסמים מסוכנים

את סיווג הצפייה יש להציג באופן ברור בחלק העליון של המסך, במשך 30 שניות בתחילת המשדר ולאחר מכן שוב בכל 30 דקות, וכן במשך 10 שניות לאחר כל חזרה מהפסקה בשידור לצורך שידור פרסומות או קדימונים. כמו כן, יש לפרסם את סיווגי הצפייה של המשדרים גם במדריכי השידורים המתפרסמים מטעם גופי השידור, בתוספת הסבר על משמעות הסיווגים.

חובת הסיווג והסימון אינה חלה על משדרי חדשות, על שידורים חיים שאין אפשרות סבירה לדעת מראש שהם מצריכים סיווג וסימון, על שידורי ערוצים זרים שנקלטים בישראל אך אינם מיועדים לציבור בישראל או לחלק ממנו, ועל משדרים המשודרים בשעות שבין 01:00 בלילה ל-06:00 בבוקר.

לגבי שידור פרסומות וקדימונים נקבע, כי פרסומות או קדימונים העלולים לעודד עבריינות או שימוש בסמים מסוכנים לא ישודרו בטלוויזיה. פרסומות וקדימונים הכוללים ביטויים חזותיים, מילוליים או קוליים של אלימות (לרבות שפה בוטה), של מין או של אכזריות, לא ישודרו במהלך או בין שידורים המיועדים לילדים, וכן בין השעות 14:30 עד 21:00 בימי חול, ובין השעות 06:00 עד 21:00 בימי שבת ומועד. קדימונים למשדרים שיש לסמנם על פי החוק ישאו אף הם אותו סימן, במשך 10 שניות רצופות או לכל אורכם, לפי הנמוך.

הפרת הוראות החוק והתקנות מצד גופי השידור מהווה עבירה פלילית שדינה קנס.

בקולנוע

בארצות הברית לא קיים גוף רשמי שבודק את סרטי הקולנוע ומעניק להם סיווג צפייה. שיטת סיווג הצפייה מונהגת באופן וולנטרי על ידי התאחדות הקולנוע של אמריקה (באנגלית: The Motion Picture Association of America או בראשי תיבות MPAA), מלכ"ר המאגד בתוכו את ששת אולפני הקולנוע הגדולים של הוליווד וכן מספר אולפנים נוספים, קטנים יותר. על אף שלא מדובר על סיווג רשמי, זהו הסיווג המוכר והמקובל ביותר, שקיים משנת 1968. במהלך השנים נעשו מספר ניסיונות על ידי גופים אחרים לקדם את השימוש בשיטות סיווג אחרות, אולם ניסיונות אלה לא צלחו. התאחדות הקולנוע רשמה את סיווגיה כסימנים מסחריים, כך שגופים אחרים אינם רשאים לעשות בהם שימוש, וכן לא ניתן להשתמש בהם לתחומים אחרים פרט לסרטי קולנוע.

נכון לשנת 2009 קיימים חמישה סיווגי צפייה לסרטים:

• G ‏- General Audiences ‏- מותר לצפייה לכל הגילים.
• PG ‏- Parental Guidance Suggested ‏- מומלצת השגחה של ההורים, חלקים מהסרט עשויים שלא להתאים לצפיית ילדים.
• PG-13 ‏- Parents Strongly Cautioned ‏- ההורים מוזהרים, חלקים מהסרט אינם מתאימים לצפיית ילדים מתחת לגיל 13.
• R ‏- Restricted ‏- הצפייה מתחת לגיל 17 מותרת רק בליווי הורה.
• NC-17 ‏- No One 17 and Under Admitted ‏- הצפייה מתחת לגיל 17 אסורה.
• NR ‏- Not Rated ‏- בדרך כלל משתמשים בסיווג זה לגבי סרטים שלא הוגשו לבדיקה לצורך סיווגם. עם זאת, לא מדובר על סיווג רשמי של התאחדות הקולנוע.
• X ‏- זה היה בעבר הסיווג המפורסם של סרטים שנאסרו לצפייה על ידי קטינים מתחת לגיל 17. בזמנו, התאחדות הקולנוע לא רשמה את סיווגיה כסימנים מסחריים. כתוצאה מכך, כל אחד יכול היה להשתמש בהם. במהלך שנות השבעים החלו חברות הפקה של סרטים פורנוגרפיים לשווק את סרטיהן תחת הסיווג "X", ולעיתים גם תחת הסיווג "XXX", כדי להדגיש את אופיים המיני של הסרטים. הסיווג "X" הפך בהדרגה להיות מזוהה יותר ויותר עם סרטים פורנוגרפיים, וכך סרטים לא פורנוגרפיים שקיבלו את הסיווג "X" נתקלו בקשיים מול בתי קולנוע שסירבו להקרין את סרטיהם, ומול הציבור, שהתקשה להבדיל בין שני סוגי הסרטים. בשנת 1990 שינתה התאחדות הקולנוע את הסיווג מ-"X" ל-"NC-17", ורשמה את הסיווג החדש כסימן מסחרי. מאז, הסיווג "X" נותר מזוהה עם סרטים פורנוגרפיים בלבד.

התאחדות הקולנוע מסווגת גם קדימונים (טריילרים) לסרטים, המיועדים להקרנה בבתי הקולנוע. הקדימונים מקבלים סיווג נפרד מהסיווג שמקבלים הסרטים שהם באים לקדם, בהתאם לתוכן שמופיע בהם. קיימים שלושה סיווגי צפייה לקדימונים, כשהאבחנה ביניהם מתבצעת על פי צבע האזהרה המופיעה בתחילת הקדימון:

• צבע ירוק - מותר לצפייה לכל הגילים. ניתן להקרנה לפני כל סרט שהוא.
• צבע צהוב - מותר לצפייה לקהל מבוגר. ניתן להקרנה רק לפני סרטים בעלי סיווג PG-13, ‏R ‏או NC-17.‏
• צבע אדום - מותר לצפייה לקהל מבוגר. ניתן להקרנה רק לפני סרטים בעלי סיווג R או NC-17.

שיטת סיווג הצפייה של התאחדות הקולנוע זוכה לביקורת תמידית מצד גורמים בתעשייה, מבקרי קולנוע וארגונים דתיים וחברתיים שונים. כך, למשל, טוענים המבקרים כי בשיטת הסיווג מושם דגש רב מדי על אי חשיפתם של ילדים לתכנים מיניים, בעוד שמאפשרים בקלות רבה מדי את חשיפתם לתכנים המכילים אלימות בוטה. ביקורת נוספת מושמעת על היעדר שקיפות מספקת לגבי הקריטריונים לפיהם מסווגים הסרטים, ועל כך שקיימים סטנדרטים מחמירים יותר לגבי סרטים המגיעים מאולפנים עצמאיים וקטנים.

סרטים מפורסמים שקיבלו סיווג X או NC-17

ברובם המכריע של המקרים, סרטים שקיבלו סיווג של NC-17 (או X בעבר) נערכו מחדש וקוצצו מהם סצינות, על מנת שיוכלו לקבל סיווג מחודש של R. סרטים בודדים בלבד הוקרנו בבתי הקולנוע כשנותרו עם הסיווג המחמיר ביותר. הסיבה לכך היא, כאמור, שסיווג של NC-17 או X מקטין מאוד את סיכוייו של סרט להצליח כלכלית ואסור לפרסם סרטים עם הדירוג הזה. ילדים ובני נוער הם צרכנים משמעותיים של סרטי הקולנוע. בנוסף, רשת בלוקבאסטר מסרבת למכור או להשכיר בסניפיה סרטים בעלי סיווג NC-17, וחלק מהעיתונים והמגזינים מסרבים לפרסם מודעות פרסומת לסרטים אלה. ^{[דרוש מקור]}

• קאובוי של חצות (1969) - זהו הסרט היחיד בהיסטוריה שקיבל סיווג צפייה X (או NC-17 מאוחר יותר) וזכה בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר. באמצע שנות השבעים הסרט קיבל סיווג מחודש של R, לאור גישה מקלה יותר לסצינות מין בסרטים.
• תפוז מכני (1971) - הוצג בבתי הקולנוע עם הסיווג X, לנוכח סצינות מין בוטות שנכללות בו. כיום, רבים רואים בו סרט פולחן וסרטו החשוב ביותר של סטנלי קובריק. הגרסה הלא מצונזרת של הסרט ניתנת כיום להשגה ב-DVD עם הסיווג R.
• פריץ החתול (1972) - הסרט המצויר הראשון בהיסטוריה שקיבל סיווג X.
• הטנגו האחרון בפריז (1972) - סרטו של ברנרדו ברטולוצ'י קיבל סיווג X בשל סצינות המין הבוטות שבו.
• יום שישי ה-13 (1980) - הסרט קיבל סיווג X לנוכח הסצינות האלימות הרבות שבו. מספר סצינות קוצצו ממנו כדי שיוכל לקבל סיווג מחודש של R.
• פני צלקת (1983) - הסרט קיבל סיווג X בשלוש הפעמים הראשונות שבהן הוגש לבדיקה, בשל הסצינות האלימות והשפה הבוטה שבו. הבמאי בריאן דה פלמה הציג בפני התאחדות הקולנוע עדויות של צוות מומחים, שכלל גם קציני משטרה ממחלק הסמים, שהעידו כי הסרט משקף נאמנה את המתרחש בעולמם של סוחרי הסמים, וכי יש חשיבות שהקהל הרחב ייחשף אליו. בניסיון השלישי הצליח הסרט לקבל סיווג R, לאחר שקוצצו ממנו כמה קטעים.
• רובוקופ (1987) - הסרט קיבל תחילה סיווג X, בשל קטעים המכילים אלימות בוטה. רק לאחר שהבמאי פול ורהובן הסכים לקצץ מהסרט מספר סצינות אלימות ביותר, הסרט קיבל סיווג מחודש של R. כיום ניתן להשיג את הגרסה הלא מצונזרת ב-DVD.
• זיכרון גורלי (1990) - סרט נוסף של פול ורהובן שקיבל סיווג ראשוני של X, ורק לאחר שמספר סצינות של אלימות קוצצו או "רוככו" על ידי שימוש בזוויות צילום אחרות, קיבל את הסיווג R.
• המאהב (1992) - סרטו של הבמאי ז'אן-ז'אק אנו קיבל את הסיווג NC-17 בשל סצינות המין הגרפיות והבוטות שבו. רק לאחר שקוצצו ממנו 12 דקות, הוא קיבל סיווג מחודש של R.
• רוצחים מלידה (1994) - סרטו של אוליבר סטון קיבל את הסיווג NC-17, בשל סצינות האלימות והשפה הבוטה שבו. רק לאחר שהוסרו ממנו מספר קטעים הוא קיבל סיווג מחודש של R.
• ספרות זולה (1994) - סרטו של הבמאי קוונטין טרנטינו קיבל את הסיווג NC-17 בשל הסצינות האלימות, השימוש בסמים והשפה הבוטה שנכללים בו. גרסה מצונזרת שלו קיבלה את הסיווג R.
• נערות שעשועים (1995) - סרטו של פול ורהובן קיבל את הסיווג NC-17 בשל סצינות העירום והמין שמשולבות לכל אורכו. זהו הסרט עם סיווג NC-17 המצליח ביותר בכל הזמנים, עם הכנסות של מעל 20 מיליון דולר מהקרנותיו בבתי הקולנוע בארצות הברית.
• קראש (1996) - סרטו של הבמאי דייוויד קרוננברג קיבל סיווג של NC-17 בשל סצינות מין בוטות שנכללו בו. גרסה מצונזרת שלו קיבלה מאוחר יותר את הסיווג R.
• אמריקן פאי (1999) - הסרט קיבל סיווג של NC-17 בשל סצינות מין, דיאלוגים מיניים ושתיית אלכוהול שמבוצעים כולם על ידי בני נוער. גרסה מצונזרת של הסרט קיבלה את הסיווג R.
• עיניים עצומות לרווחה (1999) - סרטו של סטנלי קובריק קיבל את הסיווג NC-17, בשל סצינות הכוללות מין ושימוש בסמים. גרסה מצונזרת של הסרט קיבלה את הסיווג R.
• החולמים (2003) - סרטו של ברנרדו ברטולוצ'י היה הסרט הראשון שהוקרן בבתי הקולנוע בארצות הברית עם הסיווג NC-17, לאחר 6 שנים שבהן לא הוקרנו כלל סרטים עם סיווג זה. למרות סיווגו המחמיר, הסרט צבר הכנסות של 2.5 מיליון דולר מהקרנותיו בבתי הקולנוע בארצות הברית - סכום הנחשב לגבוה עבור סרטים עם סיווג כזה.
• רקוויאם לחלום (2000)- סרטו של הבמאי דארן ארונופסקי, קיבל את הסיווג NC-17 בשל סצנות מחרידות וקשות ביותר לצפייה. נחשב כסרט פולחן.
• להרוג את ביל (2003) - סרטו של הבמאי קוונטין טרנטינו קיבל את הסיווג NC-17 בשל סצינות רבות של אלימות ומין שנכללות בו. לאחר מספר עריכות שבוצעו בו קיבל סיווג מחודש של R.
• "גריינדהאוס" (אנ') (2007) - הסרט המורכב מהקטעים "פלאנט טרור" (בבימויו של רוברט רודריגז), "חסין מוות" (בבימויו של קוונטין טרנטינו) ומכמה קדימונים מזויפים קיבל תחילה סיווג NC-17, אך דירוג הסרט שונה ל-R אחרי שהוסרו ממנו 17 שניות.
• זאק ומירי עושים פורנו (2008) - סרטו של הבמאי קווין סמית' קיבל בפעמיים הראשונות בהן הוגש לבדיקה את הסיווג NC-17, בשל התכנים המיניים שבו. רק לאחר שבוצעו בסרט מספר עריכות וקיצוצים, הוא קיבל לאחר ערעור את הסיווג R.

בטלוויזיה

ב-1 בינואר 1997 נכנסה לתוקפה שיטת סיווג הצפייה המכונה "קווים מנחים להורים לצפייה בטלוויזיה" (באנגלית: TV Parental Guidelines). השיטה הוצעה על ידי הקונגרס, תעשיית הטלוויזיה והמועצה הפדרלית לתקשורת (ה-FCC), בתגובה לקולות מחאה הולכים וגוברים בציבור נגד העלייה המתמדת בכמות התכנים המיניים והאלימים בתוכניות הטלוויזיה. לקווים המנחים אין תוקף חוקי מחייב, ושיטת הסיווג מופעלת באופן וולונטרי, כאשר כל ערוץ קובע בעצמו איזה סיווג להעניק לכל תוכנית. למרות זאת, כל רשתות השידור המסחריות ורובם המכריע של ערוצי הטלוויזיה בכבלים המרכזיים מיישמים את שיטת הסיווג ופועלים על פיה. הקווים המנחים אינם חלים על משדרי חדשות וספורט, ולכן הם אינם מיושמים על ידי ערוצים כמו CNN ו-ESPN.

קיימים שישה סיווגי צפייה לתוכניות הטלוויזיה:

• - מיועד לצפייה על ידי ילדים קטנים. סיווג זה ניתן בעיקר לתוכניות שקהל היעד המוצהר שלהן הוא ילדים קטנים בגילי 2-6. לדוגמה: מגלים עם דורה.
• - מיועד לצפייה על ידי ילדים מגיל 7 ומעלה. תוכניות עם סיווג זה עשויות לכלול בתוכן אלימות דמיונית (מצוירת) והומור מרומז. דוגמאות: בובספוג מכנסמרובע, דיג'ימון ופאוור ריינג'רס.
• - מיועד לצפייה לכל הגילים. תוכניות עם סיווג זה מיועדות בדרך כלל לכל המשפחה. דוגמאות: מי רוצה להיות מיליונר ומרבית התוכניות המשודרות בערוץ של המיועדים לילדים צעירים כמו ערוץ דיסני וניקלודיאון.
• - מומלצת השגחה של ההורים, חלק מהתכנים עשויים שלא להתאים לצפיית ילדים. סיווג זה מקבלים רבים מהשעשועונים ורוב תוכניות הריאליטי, לדוגמה: אמא מחליפה ואמריקן איידול. גם חלק מקומדיות המצבים מקבלות סיווג זה, למשל: כולם אוהבים את ריימונד, סיינפלד ומשפחת סימפסון.
• - מומלץ לצפייה מגיל 14 ומעלה. תוכניות רבות המשודרות לאחר השעה 21:00 מקבלות סיווג צפייה זה, לרבות תוכניות ליליות כגון הטונייט שואו וסטרדיי נייט לייב, קומדיות כגון מופע שנות ה-70, וסדרות דרמה המשכיות דוגמת אבודים ו-24. סיווג זה ניתן גם לאופרות סבון יומיות רבות, וכן לתוכניות מיוחדות המשודרות בשידור חי, כגון טקס האוסקר, וזאת בשל האפשרות שישולבו במהלכן תכנים שאינם מתאימים לצפיית ילדים.
• - מיועד לצפייה לקהל בוגר בלבד. תוכניות עם סיווג זה מיועדות לקהל יעד מגיל 17 ומעלה, ועשויים להימצא בהן תכנים המכילים אלימות, שפה בוטה, דיאלוגים מיניים, עירום או מין. רשתות השידור המסחריות אינן משדרות תוכניות עם סיווג כזה, וניתן למצוא אותן בעיקר בערוצי הכבלים, כגון HBO ו-FX. דוגמאות לתוכניות בעלות סיווג צפייה זה: סאות' פארק, הסופרנוס ודם אמיתי.

סיווג הצפייה מופיע בחלקו השמאלי העליון של המסך ב-15 השניות הראשונות של כל תוכנית, ובתוכניות הנמשכות מעל שעה - למשך 15 שניות בכל חצי שעה. החל משנת 2005, רוב הרשתות מציגות את סיווג הצפייה גם לאחר כל חזרה מהפסקה בשידור לצורך שידור פרסומות או קדימונים.

תקרית הסופרבול (2004)

במהלך מופע המחצית של גמר הפוטבול האמריקאי, הסופרבול, נחשף שדה של הזמרת ג'נט ג'קסון בשידור חי. מכיוון שמדובר באירוע הנצפה ביותר בטלוויזיה האמריקאית עם למעלה מ-100 מיליון צופים, יצרה התקרית תהודה גדולה וגרמה ל-FCC לקנוס את CBS, הרשת ששידרה את הסופרבול, ב-550 אלף דולר^[6]. האירוע השפיע רבות על הטלוויזיה האמריקאית ובעקבותיו נרתעו הרשתות הארציות מלהראות עירום בכל דרך שהיא. כמה חודשים לאחר המקרה נקנסה רשת ABC על פרק בסדרה N.Y.P.D, ששודר בשנת 2002, בטענה שהוצג בו עירום נשי בוטה. מאז הרשתות הארציות הפסיקו לחלוטין להציג עירום והקפידו למחוק סצנות עם עירום, ולו הקצר ביותר, מפרקים שצולמו טרם המקרה. מאז רק תוכניות עם הדירוג TV-MA, שלא משודרות ברשתות הארציות, יכולות להציג עירום מבלי להיקנס על כך.

המצב כיום

בסדרות הטלוויזיה המשודרות ברשתות הכבלים נפוץ הסיווג TV-MA, מה שהוביל גם את הרשתות הארציות לנסות בהדרגה לכלול גם הן סצנות בוטות יותר ממה שהציגו עד כה, תחת הסיווג TV-14. המהלך הזה מתקבל בשתיקה מצד ה-FCC, ללא קנסות חריגים כמו שהיו ב-2004.

• צנזורה
• צנזורה פנימית
• המועצה לביקורת סרטים
• Entertainment Software Rating Board

מדיה וקבצים בנושא סיווג צפייה בוויקישיתוף

• המועצה לביקורת סרטים באתר משרד המדע, התרבות והספורט
• ‏חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס"א 2001
• ‏תקנות סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס"ג - 2002
• מועצת הכבלים והלוויין תמליץ לשר התקשורת על עדכון רמות הסיווג לתכני השידורים, מתוך אתר הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, 10 בפברואר 2008
• אתר התאחדות הקולנוע של אמריקה
• ברוקס בארנס, הניו יורק טיימס, כמה סקס, רצח וסיגריות יכולה אישה אחת לראות?, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2018
• אורון שמיר, מה באמת עומד מאחורי הגבלות הצפייה לסרטים שבהם אנו צופים?, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2023