סאות' פארק
סאות' פארק (באנגלית: South Park) היא סדרת טלוויזיה קומית סאטירית מונפשת אמריקאית, שנוצרה על ידי טריי פארקר ומאט סטון, ומשודרת ברשת קומדי סנטרל, בגרסתה המקורית האמריקאית, משנת 1997 ועד היום (2024). הסדרה התפרסמה בעיקר בזכות ההומור השחור המוגזם שלה והגסויות שהיא כוללת, ועל כן על אף דמויותיה (ועקב סאטירה פוליטית ברוב עונותיה האחרונות) – לא-מיועדת לילדים. הסדרה עוקבת אחר הרפתקאותיהם של ארבעה ילדים: סטן מארש, קייל ברופלובסקי, אריק קרטמן וקני מקורמיק. הסדרה התפתחה משני סרטי אנימציה קצרים ובוטים שיצרו סטון ופארקר ב-1992 וב-1995. הסרטון השני עורר התעניינות בתעשייה והוביל ליצירת הסדרה.
 | |
| סוגה | אנימציה למבוגרים קומדיית מצבים סאטירה קומדיה שחורה הומור סוריאליסטי |
|---|---|
| יוצרים | טריי פארקר, מאט סטון  |
| כותבים | טריי פארקר |
| בימוי | טריי פארקר |
| מדבבים | טריי פארקר מאט סטון אייזיק הייז (1997–2006) מרי קיי ברגמן (1997–1999) אליזה שניידר (1999–2003) מונה מרשל (2000–הווה) אפריל סטיוארט (2004–הווה) |
| ארץ מקור |  ארצות הברית |
| שפות | אנגלית |
| מספר עונות | 26 (הספיישלים על הקורונה נחשבים לעונה 24 על פי מדריכי הפרקים הרשמיים[2]) |
| מספר פרקים | 323 (נכון ל־12 בפברואר 2023) |
| הפקה | |
| מפיקים בפועל | מאט סטון, טריי פארקר |
| חברת הפקה | אולפני סאות' פארק |
| הפצה | קומדי סנטרל, הולו, נטפליקס, HBO Max |
| מוזיקה | פריימוס |
| אורך פרק | כ-22 דקות |
| שידור | |
| רשת שידור | Comedy Central 1997–ואילך ViacomCBS 2019–ואילך |
| רשת שידור בישראל | ערוץ 2 (קשת): עונות 1–2[1] ביפ: עונות 1–12 HOT קומדי סנטרל: עונה 13 ואילך נטפליקס: עונות 22–23 האתר הרשמי באנגלית של אולפני הסדרה: עונות 1–26 |
| פורמט (תמונה) | 480i, טלוויזיה בהבחנה רגילה (1997–2008) 1080i, טלוויזיה בהבחנה גבוהה (2009–הווה) |
| תקופת שידור מקורית | 13 באוגוסט 1997 – הווה |
| קישורים חיצוניים | |
| אתר אולפני הסדרה הרשמי | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
  | |
הפרק הראשון של הסדרה שודר ב-13 באוגוסט 1997 וזכה ל-98,000 צופים[3], שהיה אז נתון נמוך וכמעט גרם לביטול הסדרה. מאז שידור הפרק השני של הסדרה, היא זוכה באופן עקבי במדרוג גבוה ולעיתים קרובות מתוארת הסדרה האחראית ל"הצבתה של קומדי סנטרל על המפה"[4]; פרק הפיילוט של הסדרה, "הפלישה לפי הטבעת של קרטמן", הופק באמצעות הנפשת סטופ מושן בעוד שאר הפרקים הופקו בתוכנת מחשב המדמה סטופ מושן. אף על פי שמדרוג הסדרה צנח מאז עונותיה הראשונות, היא עדיין אחת מהמצליחות ביותר של קומדי סנטרל.
הסדרה זוכה במקביל הן לשבחים רבים והן לתגובות שליליות, ובאופן כמעט שנתי פרק מעונתה הנוכחית של הסדרה זוכה בפרס אמי לפרק הטלוויזיה הטוב ביותר. הפופולריות של הסדרה הובילה להפצת סרט קולנוע מונפש באורך מלא בשם "סאות' פארק: גדול יותר, ארוך יותר ולא מצונזר" ביוני 1999 שהיה להצלחה מסחרית עם הכנסות של 83,137,603$[5]. ב-2013 דורגה סאות' פארק על ידי מגזין TV Guide כסדרת האנימציה העשירית הגדולה ביותר בכל הזמנים[6].לפי סקר שנערך ברשתות החברתיות בחשבונות השונים של סאות' פארק, הפרק המדורג ביותר של הסדרה עד אז היה "Make love, not Warcraft" (עונה 10, פרק 8)[7].
העונה ה-23 של הסדרה עלתה לשידור ב-25 בספטמבר 2019. על פי מדריכי הפרקים הרשמיים, הספיישלים הטלוויזיוניים על מגפת הקורונה העולמית שיצאו בשנים 2020–2021, נחשבים רשמית לעונה 24[2]. ב-2 בפברואר 2022 עלה לשידור בארצות הברית הפרק הראשון בעונה ה-25[8][9].
בישראל, שודרו שתי עונותיה הראשונות של הסדרה בערוץ 2 בזכיינית קשת[1] בשעות הלילה המאוחרות, ובעוד שזכו לרייטינג גבוה בקרב הקהל הצעיר[10] התקבלו גם תלונות מצופי הערוץ על הסדרה[11]. העונה השלישית של הסדרה נרכשה על ידי הזכיינית והייתה אמורה להיות משודרת במתכונת מצונזרת בערוץ 2, במהלך שעות הערב המוקדמות[12], אך השידור המצונזר בוטל לבסוף והוכרז כי הסדרה תעבור לערוץ ביפ[13]. כאמור מעונתה השלישית עד עונתה ה-12 של הסדרה היא שודרה בערוץ ביפ עד סגירתו, לאחר מכן עברה לערוץ הוט קומדי סנטרל ושם משודרת מאז עונתה ה-13 ועד היום, וכן בשידורים חוזרים של עונות קודמות. רוב פרקי הסדרה זמינים לצפייה ב-HOT VOD, פרט לפרקים 200 ו-201 מעונה 14 שצונזרו, כשבשנת 2019 הסדרה ירדה מהשירות של הוט, אך הועלתה אליו שוב בתחילת שנת 2020.
כל פרקי הסדרה זמינים לצפייה באתר הרשמי באנגלית של אולפני הסדרה, וללא עלות[14]. בשנת 2023 הפכו הפרקים זמינים לצפייה בתחומי ארצות הברית בלבד. אולם בסוף אותה שנה, חזרו הפרקים להיות זמינים לצפייה דרך האתר גם בישראל.
בעבר חלק מעונות הסדרה היו זמינות לצפייה בשירות הסטרימינג "נטפליקס".
נושאים
סאות' פארק הייתה לתוכנית הטלוויזיה הראשונה שקיבלה הגבלת צפייה של TV-MA (תוכנית המיועדת לנערים מעל גיל 17 בלבד)[15] ומאז מיועדת בדרך כלל לקהל מבוגר[16][17][18]. דמויות הילדים בסדרה משתמשות בשפה גסה ואלימות מוגזמת, מה שמביא לרוב לצנזורים כמעט בלתי פוסקים[19]; יוצרי הסדרה, טריי פארקר ומאט סטון, טוענים כי השפה הגסה היא דוגמה לשפה הגסה שבה משתמשים נערים וילדים כשהם לבד עם עצמם[20][21]. הסדרה עוסקת לרוב בנושאים אקטואליים כגון הפרק "חג מולד בקנדה!" שעסק בלכידתו של סדאם חוסיין.
הדמויות
ערך מורחב – סאות' פארק - דמויות
הסדרה נסובה סביב הרפתקאותיהם של ארבעה ילדים אמריקאים – סטן מארש, קייל ברופלובסקי, אריק קרטמן וקני מקורמיק – וחבריהם, החיים בעיר הקטנה סאות' פארק שבקולורדו. עד לאמצע העונה הרביעית למדו הילדים בכיתה ג', ומאז הם עדיין לומדים בכיתה ד'. הסדרה כוללת דמויות חוזרות נוספות רבות, בהן משפחותיהם של הילדים, צוות בית הספר, תלמידים נוספים, דמויות ששאובות מדתות שונות, דמויות מואנשות ואף מפלצות שונות. בין הבולטות שבהן הן באטרס סטוץ', שף (שכבר איננו חלק מהסדרה), מר גאריסון המורה ועוד. בנוסף ישנן דמויות משניות רבות.
סטן מארש וקייל ברופלובסקי מייצגים בסדרה את טריי פארקר ומאט סטון, בהתאמה, בעוד שאריק קרטמן מייצג את "הצד האפל" של יוצרי הסדרה[22].
הפקה
יצירה
ראשיתה של הסדרה ב-1992, אז נפגשו טריי פארקר ומאט סטון, סטודנטים לקולנוע באוניברסיטת קולורדו, ויצרו במשותף סרט מונפש קצר בשם "ישו נגד פרוסטי". בסרט, שנוצר תוך שימוש בתקציב זעום וביד גסה, כיכבו אבות טיפוס של הדמויות הראשיות של "סאות' פארק", שכללו דמות שמזכירה את קרטמן בשם "קני", דמות חסרת שם שמזכירה את הדמות המוכרת כיום כקני, ושתי דמויות כמעט זהות זו לזו העשויות להתפרש כגרסאות הראשוניות של סטן וקייל.
ב-1995 צפה מפיק רשת הטלוויזיה "פוקס" בריאן גריידן בסרט והחליט לממן את יצירתו של סרט קצר נוסף בידי פארקר וסטון, אותו התכוון לשלוח לחבריו כסוג של כרטיס ברכה מודרני לקראת חג המולד. הסרט, שכונה "ישו נגד סנטה", הזכיר יותר בסגנונו את "סאות' פארק" ותיאר דו-קרב בסגנון משחקי "מורטל קומבט" בין ישו לסנטה קלאוס על רקע שאלת משמעותו האמיתית של חג המולד, שהסתיים בשביתת נשק. הווידאו זכה לפופולריות גדולה, בין השאר באינטרנט, והוביל מחד לדיבורים חיובים ומאידך שליליים על יצירתה של סדרה, תחילה בפוקס ולאחר מכן בקומדי סנטרל, בה עלתה "סאות' פארק" לבסוף לשידור ב-13 באוגוסט 1997 (עם הפרק הראשון, הפלישה לפי הטבעת של קרטמן). שני הסרטונים, שמוכרים שניהם כיום בשם "רוח חג המולד", נחשבים לאבותיה הקדמונים של הסדרה. הפרק "חג מולד מאוד מחורבן" (הפרק האחרון בעונה הרביעית) של הסדרה, בו מצליחים הילדים להשיב את רוח חג המולד לתושבי העיר על ידי יצירתו של סרטון וידאו דל-תקציב, מהווה פרודיה על יצירתו של הסרטון "ישו נגד סנטה". קטעים משני הסרטונים שולבו בפתיח של הסדרה בארבע עונותיה הראשונות.
הנפשה
סרטוני "רוח חג המולד", כמו גם פרק הפיילוט של הסדרה, נוצרו תוך שימוש בנייר סוכר ובטכניקות הנפשה מסורתיות של גזרי נייר. יצירתו של פרק הפיילוט ארכה שלושה חודשים. סגנון ההנפשה הושפע מהדמויות המונפשות שיצר טרי גיליאם מגזרי נייר עבור "הקרקס המעופף של מונטי פייתון", סדרה שפארקר וסטון הצהירו שהייתה מושא הערצתם מאז ומעולם.
בפרקים הבאים נעשה שימוש בהנפשה ממוחשבת תוך שמירה על מראה דומה לזה של היצירות המקוריות. הדמויות נוצרות בעזרת תוכנת הגרפיקה הווקטורית "CorelDRAW", ומונפשות בעזרת כלי הנפשה ממוחשבים מודרניים, בתחילה "PowerAnimator" וכיום "מאיה". פארקר וסטון תיארו את השימוש בכלים אלה כ"בניית ארמון בחול בעזרת בולדוזר". הודות לשיטה זו יצירתם של פרקים אורכת בדרך כלל ארבעה או חמישה ימים בלבד, ומאפשרת ליוצרים להגיב במהירות לאירועים אקטואליים. כך למשל שודר הפרק "חג המולד בקנדה" שעסק בלכידתו של סדאם חוסיין, שלושה ימים בלבד לאחר המאורע עצמו, ותוך התייחסות למקום המחבוא המדויק בו נמצא חוסיין (שוחה לאדם אחד, "חור עכביש" בסלנג הצבאי האמריקאי)[23]. פרק זה, כמו גם הפרק "חמישיות 2000" שעסק בפרשת אליאן גונזלס, גרם לשינוי של הרגע האחרון בהפקתו של פרק בשל רצון להתמקד באירוע חדשותי אקטואלי.
המראה החיצוני של הדמויות והסצנות נעשה פשטני פחות במשך הזמן, בעיקר במטרה להעשיר את האפקט הקומי. אפקטים מיוחדים התווספו, כמו פיצוצים שנוצרו בגרפיקה מתקדמת והחליפו גזרי נייר של להבות אש, או טכניקות הצללה שנועדו להדגיש את הסצנות הרגשניות ואת מחוותיו הפיזיות הדרמטיות של קרטמן. במספר פרקים, בהם "הנרתיק החדש של מר גאריסון", משולבים קטעי וידאו של לייב אקשן. פרקים שעושים שימוש בחלקם בסגנון הנפשה שונה לגמרי מזה המקובל בסדרה כוללים את "זמנים טובים עם נשק" (אנימה) ו"עשו אהבה, לא וורקראפט" (משינימה). ההנפשות כוללות הצגת עצמים, תהליכים ומעשים מבחילים ומאוד קשים לצפייה כמו דימום מהרקטום או דג נעוץ בגוף אנושי, וכן איברי מין חשופים ועירום.
דיבוב
מאט סטון וטריי פארקר מדבבים את רוב הדמויות ממין זכר בסדרה, כאשר אפריל סטיוארט ומונה מרשל (בעבר מרי קיי ברגמן ואליזה שניידר) מדבבות את רובן של הדמויות ממין נקבה, בהן ונדי טסטבורגר ושילה ברופלובסקי. מדבבים אחרים הם אדריאן בירד (מדבב את טולקין בלאק), ורנון צ'טמן (טאולי) וג'ניפר סטיבנס (בבה סטיבנס). חברי עבר בצוות המדבבים כוללים את אייזיק הייז (שף) וג'ון האנסן (מר עבד). הייז, שהיה סיינטולוג, עזב לאחר שהסתכסך עם היוצרים על רקע טיפול הסדרה בנושא הסיינטולוגיה במסגרת הפרק "לכוד בארון".
צוות המדבבים מחקה לעיתים קרובות קולות של ידוענים שדמויותיהם מופיעות בסדרה, אך ישנם גם מקרים בהם תורם הידוען עצמו את קולו לדמותו, למשל ג'יי לנו, רוברט סמית' והלהקות רדיוהד וקורן. ידוענים שהתארחו בסדרה ותרמו את קולם לדמויות אחרות כוללים בין השאר את ג'ניפר אניסטון, ג'ורג' קלוני, הנרי וינקלר, הצמד צ'יץ' וצ'ונג, נטשה הנסטרידג' ופיטר סרפינוביץ'. סטון ופארקר טענו כי הם מעדיפים שאופן אירוח הידוענים יהיה "אקראי יותר" מאשר זה של סדרות כמו "משפחת סימפסון". כך למשל גילם ג'ורג' קלוני בפרק "השיט ההומואי הגדול של אל ההומו הגדול" דמות של כלב הומוסקסואל, ולג'רי סיינפלד שביקש להשתתף בסדרה הוצע לדבב בפרק "מרווין המורעב" דמות בשם "תרנגול הודו מספר 4", אך סוכנו של סיינפלד סירב להצעה[24].
מוזיקה
שיר הנושא המקורי של "סאות' פארק" היה קטע מוזיקלי בביצועה של להקת פרימוס. נעימת הפתיחה שהיוצרים התכוונו לעשות בה שימוש הייתה איטית ודלה יותר, ולבסוף הוחלט להפוך אותה לנעימת סיום ולהקליט שיר קצבי יותר שישמש כשיר פתיחה. השיר עובד מחדש שלוש פעמים עד כה ושורות אחדות שונו בו. החל מן הפרק "כיתה ד'" של העונה הרביעית נעשה שימוש בגרסת היפ הופ של השיר שנוצרה בידי פול רוב. לקראת העונה השישית הוכנה גרסה קצבית אף יותר עם השפעות קאנטרי. באמצע העונה העשירית עובד השיר כך שיכיל סימפול של השיר "Whamola" מאת להקת "קולונל לס קלייפול'ס פירלס פליינג פרוג בריגייד", פרויקט-צד של סולן פרימוס, לס קלייפול.
תרומות מוזיקליות נוספות לסדרה הגיעו מהזמר אייזיק הייז, שתרם את קולו לדמות שף שנהג לשיר שירים, בדרך כלל בעלי אופי מיני בוטה, כאמצעי "להסביר לילדים נושאים שונים מעולם המבוגרים". השיר "Chocolate Salty Balls" ("ביצי שוקולד מלוחות") אף יצא כסינגל בבריטניה לשם קידום האלבום "Chef Aid: The South Park Album" (אלבום של שירים מתוך הפרק "מופע הסיוע לשף" בו התארחו מוזיקאים נודעים רבים) והגיע שם למקום הראשון במצעד המכירות. פרקים רבים כוללים מוזיקת רקע רגשנית באופן קיצוני על מנת להדגיש באופן הומוריסטי את התוכן הדרמטי של הסצנה. לעיתים נוהג אריק קרטמן לפצוח בשיר על מנת להפגין רגשות מלאכותיים של זולתנות או אופטימיות ובכך לקדם את מניעיו האמיתיים. לדוגמה, בפרק "קני מת" משכנע קרטמן את חברי הסנאט להתיר את חקר תאי הגזע תוך ניצול עוצמתו הרגשית של השיר "Heat of the Moment" מאת להקת אסיה.
עד ליציאתו של סרט הקולנוע "סאות' פארק: גדול יותר, ארוך יותר ולא מצונזר" לא באו לידי ביטוי בסדרה יכולותיהם המוזיקליות של היוצרים. פסקול הסרט, שנוצר בשיתוף עם המוזיקאי זוכה פרס גראמי מרק שיימן, כלל מספר שירים שהפכו ללהיטים, בהם "Blame Canada" שהועמד לפרס אוסקר ו-"Uncle Fucka" שזכה בפרס השיר הטוב ביותר בטקס פרסי הקולנוע של MTV. סטון ופארקר הקימו עם עוד שני אנשי צוות של הסדרה להקת פאנק-רוק בשם DVDA, שמבצעת מדי פעם שירים אלה בהופעותיה.
תוכן
"סאות' פארק" נטתה להומור מזעזע ולסלפסטיק בפרקיה המוקדמים, באופן מובהק וקיצוני יותר מאשר בפרקיה הבאים. מרכיב הסאטירה, ששולב בפרקים בודדים בלבד של הסדרה בימיה המוקדמים, הפך עם הזמן לנפוץ יותר. חלק מהפרקים כוללים פרודיה על דמויות ונושאים מהתרבות הפופולרית, כמו השפעתה השלילית לכאורה של פריס הילטון על ילדות (הפרק "אוסף הווידאו של זונה מפונקת וטפשה", בו הוצגה הילטון כמה שמעודד ילדות צעירות לעסוק בזנות ובפורנו), וחלקם נוגעים בנושאים פוליטיים כמו מדיניות ההגירה האמריקאית (הפרק "גובאקס").
בדרך כלל, כאשר פרק עוסק בנושא פוליטי רגיש או במשבר, הוא מציג תגובה מוגזמת עד להתפקע של דמויות המבוגרים, בעוד שהילדים מהווים לכאורה את החזית הרגועה והשקולה ובו בזמן מתמודדים בהצלחה עם מצב אבסורדי לכאורה זה שנוצר. המונח "רפובליקני סאות' פארק" שהיה נפוץ באינטרנט בתחילת שנות האלפיים[25] (אותו תיארו סטון ופארקר עצמם כ"רעיון טיפשי"), בא לתאר אמריקאים צעירים האוחזים בדעות פוליטיות שנובעות לכאורה מגישתה של הסדרה לפוליטיקה. נושאים נפוצים בסדרה הם התעללות בילדים והזנחתם, פורנו, עירום, יחסי מין, הומוסקסואליות, סטריאוטיפים על רקע גזעי ואף הצנזורה שהסדרה עצמה זוכה לה.
במדינות רבות, בהן ארצות הברית, בריטניה וישראל, הסדרה אינה מומלצת לילדים ועל כן ההגבלות בגיל הצפייה מחמירות.
העיר סאות' פארק
העיר הבדיונית סאות' פארק, בה מתרחש רובן המכריע של עלילות הסדרה, מתוארת בסדרה כחלק מאזור גאוגרפי בשם זה, אשר במציאות הוא אגן ניקוז מישורי בגודל אלף מיילים רבועים בלב הרי הרוקי[26]. החורף שורר בעיר כמעט תמיד והיא מכוסה תמיד בשלג, ככל הנראה בגלל המראה החיצוני של הדמויות, שהוצגו בבגדי חורף בסרטון חג המולד שהיווה את ההשראה לסדרה. בפרק "ג'קובזאורים" מצוטט קרטמן כי "יש רק שתי עונות בסאות' פארק, חורף ויולי".
בעיר נמצאים בין השאר המוסדות "בית הספר היסודי של סאות' פארק" ובית החולים "המעבר לגיהנום". כוח המשטרה מורכב כמעט כולו משוטר אחד, השוטר ברבריידי (לא כולל שוטרי משרד השריף המחוזי ייטס ומרפי), והפוליטיקאי היחיד היא ראש העיר מק'דניאלס. דגל העיר הציג, עד הפרק "שף משתגע", אנשים לבנים המבצעים לינץ' באדם שחור. בפרק החליטו התושבים לשנות את הדגל שנחשב לגזעני, וכעת הוא מציג אנשים מגזעים שונים, בהם אדם שחור, המבצעים לינץ' באדם שחור. בעבר חי בעיר ישו שאף הנחה תוכנית-ייעוץ בטלוויזיה המקומית, עד למותו בפרק "חג מולד בעיראק".
העיר מושפעת מערים אמיתיות באגן הניקוז סאות' פארק כמו פיירפליי, ומפרוורים של דנוור כמו ליטלטון, המקומות בהם גדלו יוצרי הסדרה טריי פארקר ומאט סטון, בהתאמה[27].
הזמן
הזמן בסדרה אינו משתנה בצורה משמעותית והוא מתקדם לאט מאוד. בתחילת הסדרה גיבוריה הם ילדים בני 8 אשר לומדים בכיתה ג'. הם עולים כיתה רק באמצע העונה הרביעית בפרק "Fourth Grade" ("כיתה ד'"). כמו כן, רק בעונה ה-13 סטן הוא היחיד שחוגג את יום הולדתו ה-9, ובעונה 15 את יום הולדתו ה-10. מאז אין עיסוק בסדרה לגבי רמת כיתתם של הילדים וניתן להניח שהם עדיין בכיתה ד'. בעונה ה-21 צוין שטרנס ופיליפ הזדקנו.
הצנזורה והשערוריות החוזרות
הסדרה נחשבת לבוטה יותר מרוב סדרות הטלוויזיה האחרות, דבר שגרם בין השאר לכך שמספר רב של קטעים מן הסדרה צונזרו במהלך שידורי הסינדיקציה של פרקים רבים. צנזורה על הסדרה הופעלה בין השאר בישראל, כאשר בשידורה הראשון של העונה הראשונה בערוץ 2 הוחלט שלא לשדר את הפרק "השיט ההומואי הגדול של אל ההומו הגדול", עקב בדיחה במהלכו בנושא השואה. אולם הפרק שודר בערוץ מאוחר יותר וכן בערוץ ביפ. פרק נוסף שצונזר לשידור הוא "דלקת עיניים" (הנקרא גם "דלקת הלחמית"), במהלכו נראה אריק קרטמן מחופש לאדולף היטלר, מצדיע במועל יד תוך הכרזת "זיג הייל" ואף הוזה עצמו נואם בסגנונו של היטלר. הפרק מעולם לא שודר בערוץ 2 אלא רק בערוץ ביפ. לאחר שידור שתי העונות הראשונות בערוץ 2, תוכננה בשידורי קשת בשנת 2000 רצועת שידור לילדים ונוער בשעות הערב, שהייתה אמורה לכלול 8 מתוך 17 פרקי העונה השלישית שנמצאו מתאימים לשידור על ידי שידורי קשת[28]. פנייה של מנכ"ל המועצה לשלום הילד אל נציב תלונות הציבור של הרשות השנייה הביאה להפסקת שידורה של הסדרה בערוץ 2 ולהעברתה לערוץ ביפ, ששידר את עונות הסדרה במלואן. בשנת 2009 החל שידור העונה העשירית בערוץ ביפ באיחור של כ-3 שנים. סיבת האיחור אינה ידועה.
הסדרה עוררה לא מעט שערוריות ציבוריות על רקע עיסוקיה בנושאים שבני אדם רבים רואים כטאבו וכרגישים, כמו שימוש בניבול פה, דתות, כתות, מיניות, שימוש בסטרואידים והתחממות עולמית. בדצמבר 2005 מחה ארגון הליגה הקתולית נגד הפרק "בלאדי מרי", שבו הוצגה סצנה קשה לצפייה פסל של מרים הבתולה עם רקטום מדמם[29]. במרץ 2006, בעקבות ביטול שידורו של הפרק "לכוד בארון", התפרסמו דיווחים על כך שטום קרוז הוא זה שגרם באיומים לביטול שידורו של הפרק שהציג באופן נלעג אותו ואת כת הסיינטולוגיה אליה הוא משתייך[30]. באותו החודש עזב אייזיק הייז, אף הוא מאנשי הכת, את הסדרה על רקע היחס אליה. גם הפרק "גיהנום עלי-אדמות 2006" ששודר באוקטובר 2006, שבועות מספר לאחר מותו של סטיב ארווין ובו הוצג ארווין באופן אלים, כאשר הוא בגיהנום ודג טריגון נעוץ בגופו, עורר מחאות רבות. לעיתים מתייחסת הסדרה לשערוריות שהיא עצמה מעוררת ובפועל היא "שמה זין", "מצפצפת" ומתעלמת כמעט לגמרי מהמחאות והתגובות השליליות, למשל בפרקים "ספיישל פנטסטי לחג הפסחא" הלועג שוב לליגה הקתולית (ובו אזכורים לכל הנושאים שקשורים לנצרות, וכן לקטע המופיע בפרק "בלאדי מרי") ו"שובו של שף", המתייחס לעזיבתו של הייז.
נושא הצנזורה הוא אחד מהקבועים ביותר בסדרה, כאשר פרקים רבים לכל אורך הסדרה, כמו גם סרט הקולנוע "סאות' פארק: גדול יותר, ארוך יותר ולא מצונזר", מציגים עמדה שלילית כלפי הצנזורה והשפעותיה. הפרק הראשון שעשה זאת הוא הפרק השישי של הסדרה, "מוות", שהיווה פרודיה על הקריאות הרבות להורדתה של הסדרה מן האוויר בימיה הראשונים, תוך שימוש בקריקטורות של מאט סטון וטריי פארקר בשם "טרנס ופיליפ". פרק זה היה האחרון מתוך ששת הפרקים שהוזמנו במקור על ידי קומדי סנטרל, ויוצרי הסדרה היו בטוחים בעת יצירת הפרק שפרקים חדשים לא יוזמנו בשל המחאות הרבות[31]. מאוחר יותר עסק צמד הפרקים "מלחמות המצוירים" מן העונה העשירית בפרשת קריקטורות מוחמד, ויוצרי הסדרה נקלעו למאבק קשה עם קומדי סנטרל על הצגת דמותו המאוירת של מוחמד. כמו כן, בפרק "זה פוגע במעריץ"[32] נאמרת המילה "shit" כשהיא בלתי-מצונזרת מספר שיא של 162 פעמים, כאשר מונה בפינת המסך מציין כמה פעמים נאמרה המילה עד כה בפרק.
סטון ופארקר, למרות עוצמת המחאות והתגובות השליליות לסדרה, מתארים את עצמם כ"פוגעניים באופן שווה כלפי כולם" ופרקים שעוסקים בנושאים מעוררי מחלוקת לועגים לעיתים קרובות לכל הצדדים ולא מצדדים בבירור בעמדה כלשהי. הנושא הרגיש של הפלות מלאכותיות, למשל, זוכה לפרודיות רבות בסדרה, כאשר עמדת היוצרים איננה ברורה לחלוטין (בפרק "שף משתגע", למשל, נעשה שימוש בנושא ההפלות על מנת להדגיש את "שמרנותו" של קרטמן). מוטיב חוזר נפוץ הוא מעין "נאום סיכום" קצר מפיהם של הילדים על כך שאירועי הפרק לימדו אותם מוסר השכל חשוב (שבפועל אין בו שום דבר חינוכי אלא בוטות ואלימות).
באפריל 2010 פרסם ארגון מוסלמי קיצוני הודעה חריפה שפורשה בעיני חלק מהציבור כאיום על חיי יוצרי הסדרה, לאחר שידור הפרק "200" מהעונה ה-14 שבו הופיע מוחמד בחליפת דוב. ההודעה הזהירה את היוצרים כי "גורלם יהיה ככל הנראה זהה לזה של תאו ואן גוך" (נרצח ב-2004 בידי מוסלמי על פרסום דעות כנגד מוסלמים). בעקבות זאת צינזרה קומדי סנטרל את שמו של מוחמד וכן את "נאומי הסיכום" מפרק ההמשך, "201", בניגוד לשיקול דעתם של פארקר וסטון. מהלך זה של קומדי סנטרל גרר תגובות שליליות רבות ממבקרי טלוויזיה בארצות הברית. צמד הפרקים אף הועלה על ידי גורמי החוק בארצות הברית כגורם אפשרי לניסיון הפיגוע ב-2010 בכיכר טיימס[33]. צמד הפרקים "200" ו-"201" הם היחידים בסדרה שמעולם לא שודרו בישראל.
חשיבות
ב-2007 כלל "טיים מגזין" את "סאות' פארק" ברשימת "100 תוכניות הטלוויזיה הטובות ביותר בכל הזמנים", שם נכתב על הסדרה כי היא "מזה עשור מהווה את המקור הטוב ביותר באמריקה לסאטירה, כאשר היא מפציצה באש אוטומטית בני אדם צבועים מהשמאל ומהימין ומספקת את המילה האחרונה (ובדרך כלל הגסה ביותר) בנוגע לאליאן גונזלס, לטרי צ'יאבו ולמספר ידוענים שאיבדו שליטה על עצמם"[34]. ב-2008 דורגה הסדרה במקום ה-12 ברשימת "התוכניות הטובות ביותר ב-25 השנים האחרונות" של "אנטרטיינמנט ויקלי"[35].
דעותיהם של יוצרי הסדרה בנושאים שונים כפי שהן משתקפות בסדרה הפכו לנושא מרכזי למחקר בספרות ובתקשורת בתחומי הפילוסופיה, התאולוגיה, הסוציולוגיה והפוליטיקה[36][37][38].
מכללת ברוקלין מציעה קורס ששמו "סאות' פארק ותקינות פוליטית". ריצ'רד הנלי, פרופסור לפילוסופיה מאוניברסיטת דלאוור שערך את קובץ המאמרים "סאות' פארק ופילוסופיה (גדול יותר, ארוך יותר, חודר יותר)" מ-2007, התייחס בהקדמה לספר אל הסדרה כ"אחת מסדרות הטלוויזיה החשובות ביותר מבחינה פילוסופית". עם זאת, בפועל יש המוחים על הדעות המציגות את הסדרה כחשובה, זאת בשל הפרובוקציות הרבות הכלולות בה.
מידרוג
"סאות' פארק" נחשבת, למרות (ואולי בגלל) ההומור השחור שלה, לגורם העיקרי להצלחתה של קומדי סנטרל ונכון ליוני 2008 היא נשארת הסדרה הנצפית ביותר של הערוץ. הסדרה זכתה לאחוזי מידרוג גבוהים יחסית לתוכנית המשודרת בכבלים החל משידורו של פרק הבכורה שזכה ל-65,000 צופים בארצות הברית. מספר הצופים עלה בהדרגה והפרק השני של העונה השנייה, "אמא של קרטמן היא עדיין זונה מלוכלכת", הפך למשדר הכבלים הנצפה ביותר מאז ומעולם שאינו משדר ספורט, עם 6.2 מיליון צופים. מספר בתי האב המחזיקים בערוץ קומדי סנטרל עלה מ-9.1 מיליון ב-1997 ל-50 מיליון ביוני 1998. בעונה השלישית, לעומת זאת, ירדו אחוזי המידרוג באופן חד (3.4 מיליון צופים בפרק הפתיחה של העונה לעומת 5.5 מיליון בעונה הקודמת), ירידה שיוחסה על ידי היוצרים לחולשתה היחסית של העונה השנייה בשל הלחץ אליו נקלעו על רקע יציאתו של סרט הקולנוע. סטון ופארקר ייחסו את צמצום קהל הצופים גם לסיקור התקשורתי הגדול לו זכתה הסדרה בשנה הקודמת וטענו כי קהל הצופים של העונה השלישית משקף את קהל המעריצים האמיתי של הסדרה. בעונה הרביעית חלה ירידה נוספת במידרוג, ועד לעונה התשיעית התייצבה הסדרה על קהל צופים ממוצע של בין 2.6 ל-2.8 מיליון צופים לפרק[36].
פרסים
"סאות' פארק" היא אחת מהסדרות המעטות שזכו בפרס "CableACE Award" (פרס המצוינות לטלוויזיה בכבלים, שהתחרה בפרס אמי בתקופה בה מוסד האמי לא הכיר בטלוויזיה בכבלים), בתקופה בה היו פעילות (1997). היא גם הסדרה האחרונה שזכתה בפרס זה. ב-1998 הועמדה הסדרה לפרס אנני (המוענק ליצירות מונפשות) בקטגוריית "הישג יוצא דופן לתוכנית פריים טיים או לייט נייט מונפשת". גם זכייתה בפרס זה הובילה למחאות רבות.
הסדרה הועמדה שש עשרה פעמים לזכייה בפרס אמי (התוכנית המונפשת הטובה ביותר ודיבוב הדמויות הטוב ביותר) (1998, 2000, 2002, 2004-2021), מתוכן זכתה ארבע פעמים, עבור הפרקים "חברים טובים לנצח" מ-2005, "עשו אהבה, לא וורקראפט" מ-2006, "מרגריטוויל" מ-2009 ו"להעלות את הרף" מ-2012. טרילוגיית הפרקים "ארץ הדמיון" מ-2007 זכתה בפרס אמי לתוכנית המונפשת הטובה ביותר בת שעה או יותר. ב-2006 זכתה הסדרה בפרס פיבודי, כאשר השופטים מתייחסים אליה כתוכנית האמיצה ביותר בטלוויזיה ומחמיאים לה על תרומתה להנצחת חשיבותה של הסובלנות.
סקירת סדרה
| עונה | פרקים | שודרה לראשונה | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| הפרק הראשון | הפרק האחרון | רשת שידור | ||||
| 1 | 13 | 13 באוגוסט 1997 | 25 בפברואר 1998 | קומדי סנטרל | ||
| 2 | 18 | 1 באפריל 1998 | 20 בינואר 1999 | |||
| 3 | 17 | 7 באפריל 1999 | 12 בינואר 2000 | |||
| סרט קולנוע | 30 ביוני 1999 | |||||
| 4 | 17 | 5 באפריל 2000 | 20 בדצמבר 2000 | |||
| 5 | 14 | 20 ביוני 2001 | 12 בדצמבר 2001 | |||
| 6 | 17 | 6 במרץ 2002 | 11 בדצמבר 2002 | |||
| 7 | 15 | 19 במרץ 2003 | 17 בדצמבר 2003 | |||
| 8 | 14 | 17 במרץ 2004 | 15 בדצמבר 2004 | |||
| 9 | 14 | 9 במרץ 2005 | 7 בדצמבר 2005 | |||
| 10 | 14 | 22 במרץ 2006 | 15 בנובמבר 2006 | |||
| 11 | 14 | 7 במרץ 2007 | 14 בנובמבר 2007 | |||
| ממלכת הדמיון | 11 במרץ 2008 | |||||
| 12 | 14 | 12 במרץ 2008 | 19 בנובמבר 2008 | |||
| 13 | 14 | 11 במרץ 2009 | 18 בנובמבר 2009 | |||
| 14 | 14 | 17 במרץ 2010 | 17 בנובמבר 2010 | |||
| 15 | 14 | 27 באפריל 2011 | 16 בנובמבר 2011 | |||
| 16 | 14 | 14 במרץ 2012 | 7 בנובמבר 2012 | |||
| 17 | 10 | 25 בספטמבר 2013 | 11 בדצמבר 2013 | |||
| 18 | 10 | 24 בספטמבר 2014 | 10 בדצמבר 2014 | |||
| 19 | 10 | 16 בספטמבר 2015 | 9 בדצמבר 2015 | |||
| 20 | 10 | 14 בספטמבר 2016 | 7 בדצמבר 2016 | |||
| 21 | 10 | 13 בספטמבר 2017 | 6 בדצמבר 2017 | |||
| 22 | 10 | 26 בספטמבר 2018 | 12 בדצמבר 2018 | |||
| 23 | 10 | 25 בספטמבר 2019 | 11 בדצמבר 2019 | |||
| 24 | 4 | 2 | 30 בספטמבר 2020 | 10 במרץ 2021 | ||
| 2 | 25 בנובמבר 2021 | 16 בדצמבר 2021 | פרמאונט+ | |||
| 25 | 6 | 2 בפברואר 2022 | 16 במרץ 2022 | קומדי סנטרל | ||
| 26 | 6 | 8 בפברואר 2023 | 29 במרץ 2023 | קומדי סנטרל | ||
עונה 24
ב-15 בספטמבר 2020 פורסם כי ב-30 בספטמבר 2020 ישודר פרק ספיישל חד-פעמי באורך שעה בשם "ספיישל הקורונה" ("The Pandemic Special"), העוסק במגפת הקורונה[39][40]. מדובר בפרק הספיישל הראשון של הסדרה והראשון באורך שעה. הפרק אינו נחשב כפתיחת העונה ה-24, אשר טרם הוכרזה. במרץ 2021 שודר פרק נוסף העוסק במגפה ובחיסון האוכלוסייה נגד הנגיף[41]. בפרק הספיישל הראשון ניתן לצפות בין השאר באנשים המחכים בתור לקבלת חיסון נגד קורונה, החיסונים מגיעים לעיר במטוס ישראלי ובתוך המטוס נמצא בחור ישראלי המחלק אריזות ובתוכן חיסונים נגד קורונה לאזרחים.
על פי מדריכי הפרקים הרשמיים, הספיישלים הטלוויזיוניים על מגפת הקורונה העולמית שיצאו בשנים 2020–2021, נחשבים רשמית לעונה 24[2].
בשנים 2020–2021, בסך הכל יצאו ארבעה ספיישלים טלוויזיוניים על מגפת הקורונה: "The Pandemic Special", "South ParQ Vaccination Special",South Park: Post Covid: The Return of Covid (השניים האחרונים יצאו כסרטי טלוויזיה).
מדיות נוספות בזיכיון
הסרט
- ערך מורחב – סאות' פארק: גדול יותר, ארוך יותר ולא מצונזר
ב-1999, שנתיים בלבד מאז עלייתה לשידור של "סאות' פארק", יצא לאקרנים סרט הקולנוע "סאות' פארק: גדול יותר, ארוך יותר ולא מצונזר" המבוסס על הסדרה. הסרט, קומדיה מוזיקלית סאטירית, זכה באופן אירוני לביקורות חיוביות[42]. הסרט התיימר ליצור סאטירה על המחלוקת שהוא עצמו יעורר, וב-2001 נכנס לספר השיאים של גינס עבור "מספר ניבולי הפה הרב ביותר בסרט מונפש". השיר "Blame Canada" ("האשימו את קנדה") מתוך הפסקול של הסרט הועמד לפרס אוסקר בקטגוריית "המוזיקה הטובה ביותר, שיר מקורי".
סרט נוסף, המהווה למעשה איחוד של שלושת פרקי "ארץ הדמיון" ("Imaginationland"), יצא ב-2008 היישר לחנויות ה-DVD.
מוצרים נלווים
תעשיית המוצרים הנלווים לסדרה מכניסה סכום של מספר מיליוני דולרים מדי שנה. ב-1999 הוציאה סגה מכשיר פינבול המבוסס על "סאות' פארק". הסדרה היוותה השראה למספר משחקי מחשב, הראשון הוא משחק היריות בגוף ראשון "South Park" של אקליים עבור המחשב האישי, נינטנדו 64 ופלייסטיישן, שיצא ב-1998. אחריו יצאו משחק החברה "South Park: Chef's Luv Shack" הכולל חידונים עבור דרימקאסט, המחשב האישי, נינטנדו 64 ופלייסטיישן ב-1999, ומשחק המרוצים "South Park Rally" עבור דרימקאסט, המחשב האישי, נינטנדו 64 ופלייסטיישן ב-2000. משחק הגנת מגדל של דאבלסיקס עבור Xbox 360 בשם "!South Park Let's Go Tower Defense Play" יצא ב-2009.
המשחק "South Park The Stick Of Truth" יצא למחשב, ל-Xbox 360 ולפלייסטיישן 3 ב-4 במרץ 2014 וזכה להצלחה רבה. במשחק משחקים את הילד החדש בסאות' פארק כאשר הוא עוזר לדמויות הקבועות בסדרה בהשגת מטרותיהם השונות לאורך המשחק. המשחק ידוע בהומור החריג שלו הכולל סצינות עירום ולחימה בזומבים המוצגים כנאצים. המשחק זכה לציון 9/10 באתר הגיימינג IGN. למשחק יצא ב-2017 משחק המשך בשם "South Park: The Fractured but Whole".
| שם משחק | שנת יציאה | קונסולות בהם המשחק זמין |
|---|---|---|
| South Park | 1998 | נינטנדו 64 |
| South Park: Chef's Luv Shack | 1999 | נינטנדו 64 Windows 98 פלייסטישן |
| South Park Rally | 1999 | נינטנדו 64 דרימקאסט פלייסטיישן |
| !South Park Let's Go Tower Defense Play | 2009 | Xbox 360 |
| South Park: Tenorman's Revenge | 2012 | Xbox 360 |
| South Park: The Stick of Truth | 2014 | Windows 8 Xbox 360 |
| South Park: The Fractured but Whole | 2017 | Windows 10 נינטנדו סוויץ' פלייסטיישן 4 Xbox One |
| South Park: Phone Destroyer | 2017 | iOS 11 |
| South Park: Snow Day! | 2024 |
פרקי ספיישלים
כחלק מעסקה עם פרמאונט+ טריי פארקר ומאט סטון יצרו 14 פרקי ספיישלים עם שניים שיוצאים כל שנה לשירות הסטרימינג.
| מספר הפרק | שם הפרק | כותבים | תאריך יציאה |
|---|---|---|---|
| 1 | "South Park: Post Covid" | טריי פארקר | 25 בנובמבר 2021 |
| 2 | "South Park: Post Covid: The Return of Covid" | טריי פארקר | 16 בדצמבר 2021 |
| 3 | "South Park The Streaming Wars" | טריי פארקר | 1 ביוני 2022 |
| 4 | "South Park The Streaming Wars Part 2" | טריי פארקר | 13 ביולי 2022 |
| 5 | "South Park: Joining the Panderverse" | טריי פארקר | 27 באוקטובר 2023 |
| 6 | "South Park (Not Suitable for Children)" | טריי פארקר | 20 בדצמבר 2023 |
לקריאה נוספת
 | ספר: סאות' פארק |
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד. | |
- ריצ'רד הנלי (עורך), סאות' פארק ופילוסופיה, ידיעות ספרים והוצאת פן
- ריצרד הנלי, תועבה היא?, באתר ynet, 13 במרץ 2008
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של סאות' פארק (באנגלית)
סאות' פארק, ברשת החברתית פייסבוק
סאות' פארק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
סאות' פארק, ברשת החברתית אינסטגרם
סאות' פארק, סרטונים בערוץ היוטיוב
"סאות' פארק", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"סאות' פארק", באתר נטפליקס
"סאות' פארק", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "סאות' פארק", באתר Metacritic (באנגלית)
- "סאות' פארק", באתר HBO Max (באנגלית)
- "סאות' פארק", באתר Hulu סדרות (באנגלית)
"סאות' פארק", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- סאות' פארק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אלון גור אריה, ממזרים חסרי בושה, באתר ynet, 16 בפברואר 2010
- ונסה גריגוריאדיס, רולינג סטון, פלצנים, באתר nrg, 27 באפריל 2007
- סאות פארק: על הומניזם, חינוך וביקורתיות בלתי מותנית, באתר המאסף
- יונתן למזה, פארק קדושה: על הנביא מוחמד ב"סאות' פארק", באתר nrg, 23 באפריל 2010
- עידן עמיאל, ועכשיו ברצינות: האם "סאות' פארק" היא האנימציה הטובה בהיסטוריה?, באתר nrg, 28 באוקטובר 2011
ניב הדס, "סאות פארק" (שוב) מתייצבת בחזית המלחמה נגד הפוליטיקלי קורקט, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2015- דני לרנר, קרטמן בן 20: הרגעים הגדולים של סאות' פארק, באתר nrg, 14 בספטמבר 2016
.svg){kind=icon}
