עמית איסמן
עמית אַיְסְמַן (נולד ב-23 בנובמבר 1967) הוא עורך דין ישראלי המכהן כפרקליט המדינה. קודם לכן כיהן כפרקליט מחוז חיפה (פלילי). בין השנים 2015–2017 שימש כמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים במינוי בפועל.
 | |||||||||
| עמית איסמן, 2017 | |||||||||
| לידה | 23 בנובמבר 1967 (בן 56)  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |  ישראל | ||||||||
| השכלה | אוניברסיטת שפילד | ||||||||
| בת זוג | ליסה איסמן | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
ביוגרפיה
עמית איסמן למד תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת שפילד באנגליה. הוא בוגר תוכנית הסגל הבכיר של מכון אלכא למנהיגות וממשל מטעם ג'וינט ישראל.[1]
תחילת דרכו
בשנת 1992 החל להתמחות במחוז חיפה של פרקליטות המדינה, והחל משנת 1994 שימש בה תובע פלילי. בהמשך שימש מנהל המחלקה הפלילית במחוז. במסגרת תפקידו הוביל את הרשעת הקטין ברצח מעיין בן חורין,[2][3] הרשעת הונצ'יאן לין ברצח מישל ג'מיאס,[4][5] והרשעת מוחמד חשאן וסמיר אבו מוך ברצח קטי דוד,[6] ועסק בתיקים מורכבים.[7] איסמן הגיש את כתב האישום נגד אלירן גולן, לפיו היה פעיל טרור יהודי שהטמין מטעני חבלה בשכונות ערביות בחיפה וניסה לרצוח את חבר הכנסת לשעבר עיסאם מח'ול.[8] ההגנה טענה כי גולן חולה בנפשו, ובשלב מסוים אף הייתה קרובה לחתימה על עסקת טיעון,[9] אולם גולן התאבד בתאו לפני פתיחת משפטו.[10] כן היה מעורב במעצרו של העבריין דוד אטיאס, ופרשת הניסיון להופכו לעד מדינה כנגד העבריין זאב רוזנשטיין.[11]
במרץ 2008 העבירה פרקליטת מחוז חיפה לילי בורישנסקי סמכויות נרחבות לאיסמן, לצד עורכת הדין רונית וינריב.[12][13]
פרקליט מחוז חיפה (פלילי) ומשנה לפרקליט המדינה
במרץ 2010 החל לשמש כפרקליט מחוז חיפה (פלילי).[14] במסגרת תפקידו הגיש כתב אישום בריגול כנגד אמיר מח'ול,[15] ועוד.[16]
בינואר 2015 מינה פרקליט המדינה שי ניצן את איסמן למשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים במינוי בפועל. שלא כמקובל בוצע הליך המינוי ללא מכרז,[17] ונמתחה עליו ביקורת.[18] תוארו כפרקליט מחוז חיפה (פלילי) נשמר, אולם בפועל מילאה את תפקידו סגניתו רונית וינריב.[19] במסגרת תפקידו השלים איסמן גיבוש הנחיה המאפשרת העמדה לדין של סרבני גט ואף מאסר, כאשר בית הדין הרבני הורה על כפיית גט.[20] איסמן הוביל מאבק משטרתי במועדוני לילה אשר הפלו צעירים עולי אתיופיה מכניסה לשטחם.[21][22] ניסיונו לחייב את ארגון "שוברים שתיקה" לחשוף חייל לשעבר אשר העיד שעבר על דיני המלחמה נכשל.[23][24]
במאי 2017 סיים איסמן את תפקידו כאשר החליפה אותו נורית ליטמן, וביוני אותה שנה שב לתפקידו במחוז חיפה.[25] במסגרת תפקידו הוביל לאורך שנים את תיקי השחקן משה איבגי,[26][27] ועוד.[28]
במסגרת תפקידו היה איסמן מעורב בהליכי קבלת ההחלטות בתיקי נתניהו. בניגוד לעמדת רוב בכירי הפרקליטות סבר כי התשתית הראייתית בתיק 2000 מאפשרת העמדה לדין באשמת מרמה והפרת אמונים בלבד. כן סבר, לצד אחרים, שאין להגיש כתב אישום באשמת שוחד כנגד שרה נתניהו בתיק 4000. עמדותיו התקבלו על ידי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.[29][30] איסמן השתתף בשימוע שנערך לנתניהו.[31]
הוא חבר בוועדה לצמצום הרשעות שווא.[32]
פרקליט המדינה
בשלהי 2019 היה בין מועמדי היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה.[33] במאי 2020 היה בין בכירי הפרקליטות שתקפו בחריפות את ממלא מקום פרקליט המדינה דן אלדד, בטענה שבדיקה שפתח כנגד היועץ מנדלבליט בפרשת הרפז נעשתה משיקולים שאינם עניינים ופרסומה ברבים היה "מעשה שלא ייעשה".[34][35]
ב-30 בנובמבר 2020 המליצה ועדת האיתור לשר המשפטים אבי ניסנקורן למנות את איסמן לתפקיד פרקליט המדינה.[36] ב-13 בינואר 2021 מינה אותו ממלא מקום שר המשפטים, בני גנץ, לממלא מקום פרקליט המדינה.[37]
ממשלת ישראל ה-36
ביוני 2021 הודיע שר המשפטים, גדעון סער, על החלטתו למנות את איסמן לפרקליט המדינה באופן קבוע. המינוי אושר בממשלת ישראל השלושים ושש ב-27 ביוני. שרות הממשלה מרב מיכאלי, אשר התבטאה נגד מינויו הזמני של איסמן,[38] וכן תמר זנדברג ופנינה תמנו-שטה, נמנעו בהצבעה זו. התקופה הראשונה בכהונתו של איסמן כפרקליט המדינה אופיינה כשקטה מבחינה תקשורתית. איסמן מיעט להתראיין, להופיע באירועים ציבוריים ולחתום בשמו על החלטות בתיקים רגישים.[39]
ממשלת ישראל ה-37
בינואר 2023, בכנס של העמותה למשפט ציבורי בישראל, לאחר תקופה ארוכה בה שמר על שתיקה תקשורתית, התבטא איסמן בחומרה כנגד מה שכינה "ההתקפות על פרקליטות ופרקליטי המדינה". דבריו פורשו בכלי תקשורת כהתייחסות מרומזת, המביעה התנגדות להיבטים מסוימים ברפורמה המשפטית.[40] בפברואר 2023 הביע התנגדות להצעת חוק שהגיש חבר הכנסת משה סעדה, אשר אחד מעיקריה הוא העברת המחלקה לחקירות שוטרים מפרקליטות המדינה למשרד המשפטים והרחבתה סמכותה גם לחקירת עובדי פרקליטות המדינה.[41]
הוראה
איסמן מלמד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה קורס "שיקול הדעת של התביעה הכללית בהליך הפלילי הלכה למעשה".[42]
הוא מרצה גם בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, באשכול לימוד בתוכנית לתואר ראשון במשפטים, בנושא: "סוגיות מתקדמות בדין הפלילי הפרוצדורלי".[43] כמו כן, תוך קידום שיתוף פעולה עם הקריה האקדמית אונו, עו"ד איסמן קידם את שילובם במחוז של פרקליטים ועובדים נוספים מהמגזר החרדי. בנוסף, איסמן קידם ייסוד קליניקה משפטית בפרקליטות המחוז, המכשירה סטודנטים מהקריה האקדמית אונו בעבודה משפטית בתחום הפלילי.[44]
הליך משמעתי
באוקטובר 2017 העידה פרקליטה על אמירות מיניות פוגעניות אשר, לדבריה, השמיע איסמן כלפיה.[45] בתום הליך משמעתי פנימי בו נחשפה אמירה נוספת, ושימוע שנערך לאיסמן,[46] קבעה במאי 2018 מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור כי תירשם לו התראה. עוד נקבע כי התבטאויותיו אינן מהוות הטרדה מינית אלא התנהגות שאינה הולמת.[47] לדברי פלמור, איסמן הואשם ב"שני משפטים בקריירה של עשרים שנה, במהלכה אין חולק שמדובר בפרקליט שהוא אחד הלוחמים הגדולים בפשיעה בכלל, ועבירות מין בפרט".[48] לאחר מעשה טען יהודה יפרח כי נאמר לו שאחת התלונות אשר הוגשה נגד איסמן נבעה מנקמנות אישית, כתוצאה מבקשתו מהפרקליטה לעבור חדר בבניין.[49] בינואר 2021 פורסם בעיתון "הארץ" מאמר, עליו חתומות פרקליטות ששמן לא פורסם, החוזר על הטענות כלפי איסמן, ומבקר את מינויו.[50]
בדצמבר 2020 פרסם מאמר בעיתון "הארץ", בו התנצל על שתי האמירות.[51]
חיים אישיים
איסמן נשוי לליסה[52] ואב לשלושה. מתגורר בחיפה. קרוב משפחה של עמית סגל.
