פיגמים

פִּיגְמים הם קבוצת כל העמים, שבהם גובהו של גבר בוגר הוא פחות מ-1.5 מטר בממוצע^[1]. עמים אלה מצויים ביערות משווניים-טרופיים במערב אפריקה, מזרח אפריקה, אינדונזיה ואיים שבקרבת אינדונזיה. לא ברור אם הפיגמים האינדונזיים הם ממוצא דומה לזה של האפריקנים וסביר שהם הפכו דומים אלו לאלו באבולוציה מתכנסת.

מעבר להיותן של קבוצות הפיגמים נמוכות בהרבה משאר קבוצות בני האדם, יש לכלל הקבוצות האלה תכונות שונות של מערכת החיסון^[2][3] ולפחות לאחדות מהקבוצות יש סוג דם ייחודי משלהן^[4].

הפיגמים חיים ביערות טרופיים ומכלכלים עצמם, כחברה נודדת של ציידים-לקטים. קיימת סברה בין אנשי המדע, כי ממדי גופם מותאמים, אבולוציונית, לאורח חיים זה^[5]. הן תרבותית והן גנטית, הם מבודדים מחברות אחרות של בני האדם והאוכלוסיות שלהם מבודדות גם זו מזו^[1][6]. הם חיים בקבוצות של מאה איש או יותר. רק מעטים מהם משנים את חייהם, מתיישבים במגורי קבע, ושולחים את ילדיהם לבית ספר. אולם, למרות הבידוד התרבותי, כמעט כל הפיגמים, הן באפריקה והן באסיה, מדברים בשפות של העמים השכנים להם. לבד מן הילידים של איי אנדמן (שבקרבת אינדונזיה ובשליטת הודו), המדברים בשפות משלהם, אשר אינן קרובות לאף קבוצה לשונית אחרת בעולם. אולם, אין עדות על פיתוח שפה מקורית בידי הפיגמים.

כיום חיים כ-180,000 פיגמים, מרביתם ביערות הטרופיים של מרכז אפריקה ודרום-מזרח אסיה. הפיגמים האפריקאים נקראים נגרילים (Negrillos) והם חיים באזורים מסוימים בבורונדי, קמרון, גינאה המשוונית, קונגו (שבט האקא), גבון ורואנדה. סמנים גנטיים מורים כי כלל אוכלוסיית הפיגמים האפריקנים נפרדה משאר אוכלוסיית האדם לפני כשישים אלף שנים ושתחילת הליך בידוד קבוצות הפיגמים זו מזו התחיל לפני כעשרים אלף שנים^[7].

הפיגמים באסיה נקראים "נגריטים" (Negritos) והם חיים במספר אזורים בפיליפינים, חצי האי המלאי (מלזיה ותאילנד) ובאיי אנדמן (הודו). נראה כי בעבר היה תחום המחיה של הפיגמים רחב הרבה יותר, אך הם נדחקו על ידי אוכלוסיות חזקות יותר - בעלות ממדי גוף גדולים יותר, יישובי קבע ופרנסה חקלאית-מסחרית.

קבוצת הפיגמים הנקראת Bambuti היא קבוצת הפיגמים המפורסמת והמתועדת ביותר^[4]. קבוצה זו היא גם הנמוכה ביותר - גובה ממוצע של גבר בוגר במבותי הוא 137 סנטימטרים.