קלמן כהנא

נולד בעיר ברודי שבגליציה, אז בשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום באוקראינה) כבן למשפחת הרבנים הענפה משפחת כהנא הלר, בשנת 1910.

למד לימודים מסורתיים וגם סיים לימודיו בגימנסיה היהודית בעיר. סיים חוק לימודיו בבית המדרש לרבנים מיסודו של הרב עזריאל הילדסהיימר בברלין. כמו כן, השתלם בלימודים כלליים (פילוסופיה, שפות שמיות, היסטוריה ופדגוגיה) באוניברסיטאות ברלין ווירצבורג וקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה. עבודת הדוקטור שלו עסקה בחיבור בן תקופת הגאונים "סדר תנאים ואמוראים".

היה ממייסדי תנועת הנוער של אגודת ישראל בגרמניה.

בסיום לימודיו בבית המדרש לרבנים עבר לעיר פולדה שבגרמניה שם שימש בתחילה כמורה לעברית.

לאחר נישואיו לחנה, בתו הבכורה של הרב ברוך קונשטט אב"ד פולדה ולימים ממיסדיה של ישיבת קול תורה בירושלים, סייע ביד חותנו ושימש כעוזרו וכיד ימינו בישיבת פולדה.

שימש כציר בכנסייה הגדולה השלישית של אגודת ישראל במרינבאד בשנת תרצ"ז (1937).

בשנת 1938 עלה לארץ ישראל והתיישב בקיבוץ חפץ חיים בכפר סבא^[1], ובשנת 1940 (ה'ת"ש) נבחר לרב הקיבוץ^[2].

הרב כהנא היה מתלמידיו המובהקים של החזון איש, ושימש פעמים רבות כשלוחו לעניינים שונים, שהמפורסם שבהם הוא שליחותו לרב מבריסק בערב יום הכיפורים ה'תש"א בעניין הכרעתו של החזון איש "אכלו ביום רביעי וצומו תענית יום הכיפורים ביום חמישי ואל תחושו לשום דבר" לתלמידי ישיבת מיר ששהו בשאנגחאי.

לקראת שנת השמיטה ה'תש"ה פרסם חוברת על הלכות שמיטה^[3] ופעל לגייס תמיכה לקרן השמיטה^[4].

הרב כהנא היה מראשי מפלגת פועלי אגודת ישראל^[5][6] וחבר מועצת העם מטעם פועלי אגודת ישראל, כממלא מקומו של בנימין מינץ בהיעדרו^[7], והיה מחותמי מגילת העצמאות. לאחר הקמת המדינה היה חבר מועצת המדינה הזמנית. כהנא כיהן כחבר הכנסת ב-9 הכנסות הראשונות מטעם פועלי אגודת ישראל. בבחירות לכנסת הראשונה נבחר במסגרת רשימה מאוחדת של כל המפלגות הדתיות (החזית הדתית המאוחדת) ובבחירות לכנסת השלישית, הרביעית והשמינית נבחר במסגרת רשימה משותפת עם אגודת ישראל (חזית דתית תורתית). שימש בתפקיד סגן שר החינוך והתרבות ב-5 ממשלות ישראל (בכנסת השנייה בממשלה השלישית, בין התאריכים 8 אוקטובר 1951 - 24 דצמבר 1952, ובכנסת החמישית והשישית בממשלות העשירית עד הארבע עשרה) בין השנים 1961-1969. בפרישתו מהכנסת הכריז: "לא לנער הזה התפללתי". בתפקידו זה היה אחראי על המחלקה לתרבות תורנית ועל מפעל ההזנה.^[8]

היה מהגורמים לנפילת ממשלת רבין הראשונה (ממשלת ישראל ה-17) בכנסת השמינית, לאחר שבדצמבר 1976 הגיש הצעת אי אימון בממשלה בעקבות טענות חברי הכנסת הדתיים והחרדים על חילול שבת, כאשר חלק משרי הממשלה לא הספיקו לחזור לביתם לפני כניסת השבת מטקס קבלת מטוסי ה־F-15 הראשונים של חיל האוויר, למרות שהצעת האי אימון נפלה, רבין פיטר את שרי המפד"ל שנמנעו בהצבעה והכריז על הקדמת הבחירות^[9], שבסופם עלתה לראשונה ממשלת בגין לשלטון.

בשנת תשל"ט עבר להתגורר בירושלים, והקים את בית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית ואת הקרן לחילול מעשר שני ורבעי.

כתב עשרות ספרים, שהמפורסמים שבהם הם "טהרת בת ישראל" על טהרת המשפחה,^[10] "מצוות הארץ" על מצוות התלויות בארץ על פי ספרי החזון אי"ש, שנדפס גם עם חלק ממהדורות הקיצור שולחן ערוך, וסדרת "חקר ועיון", שבמסגרתה הוהדרו ראשונים ואחרונים על מסכתות סדר זרעים. על הכרך למסכת שביעית זכה בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית לשנת תשמ"א. כן כתב מאמרים רבים.

אחיו הצעיר היה נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק כהן, ששימש כראש ועדת כהן, ועדת החקירה הממלכתית שבדקה את אירועי סברה ושתילה.^[11]

הותיר אחריו שמונה ילדים, שש בנות ושני בנים. נכדתו היא עו"ד ניצן כהנא, שניהלה את המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות והובילה לחקיקת חוק איסור צריכת זנות.

• שרגא שטיפל, שמואל עמנואל, תרומת כהן- קובץ שיחות ומאמרים של הרב קלמן כהנא, וקווים לדמותו, תשנ"ג

מדיה וקבצים בנושא קלמן כהנא בוויקישיתוף

• קלמן כהנא, באתר הכנסת
• קלמן כהנא, באתר כנסת פתוחה
• דוד תדהר (עורך), "הרב ד"ר קלמן כהנא", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 4044
• נפתלי קראוס, הדתיים לא השיגו דבר מבגין. הוא רימה, מעריב, 13 באפריל 1990, עמ' 5
• שמואל עמנואל, גאון החזון ואיש הגשמתו - קווים לדמותו של הרב קלמן כהנא זצ"ל במלאת עשרים שנה לפטירתו, המעין תשרי תשע"ב
• בנימין זאב כהנא, "ספריו של הרב קלמן כהנא", המעין, מב, ב (תשס"ב) עמודים 20-7
• מידע על קלמן כהנא בקטלוג הספרייה הלאומית
• יצחק גוטליב, הרב קלמן כהנא: 'חזון ומעשה', 1948-1910, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת אריאל בשומרון, תשע"ט, באתר ספריית אסיף