רוחמה

חוות רוחמה

בשנת 1911 רכשה אגודת "שארית ישראל" ממוסקבה, בראשות יחיאל צ'לנוב 3200 דונם מאדמות הכפר הבדואי אל-ג'מאמה (אנ') (אל-גֻ'מַּאמַה, الجمّامة), מהשבט הבדואי אל-עטאונה, והקימה עליהן "מושבת אחוזה", בסגנון אחוזת פוריה ואחוזת שרונה. היה זה היישוב היהודי הראשון בנגב בעת החדשה. תחילה נקרא היישוב ג'ממה, כשם הכפר הערבי הסמוך. לפי מדריך "כל מקום ואתר", יישוב ערבי זה קם על חורבותיו של יישוב יהודי-חקלאי עתיק, שהתקיים במקום וננטש מספר פעמים בתקופה הרומית והביזנטית^[3], אשר שמו לא השתמר.

בהמשך על פי הצעת מנהל המשק והאגרונום צבי הירשפלד הוסב השם ל"רוחמה", על פי דברי הנביא הושע:”וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ, וְרִחַמְתִּי אֶת-לֹא רֻחָמָה וְאָמַרְתִּי לְלֹא-עַמִּי עַמִּי־אַתָּה, וְהוּא יֹאמַר אֱלֹהָי”^[4].

במלחמת העולם הראשונה התחוללו קרבות עזים בסביבות רוחמה שגרמו להחרבת המשק. היישוב ננטש ונבזז על ידי בדווים תושבי הסביבה. עם סיום מלחמת העולם הראשונה רבץ על משק רוחמה נטל חובות עצום. בנק אפ"ק תבע את רבע מיליון הפרנק שהשקיע ברוחמה בימי המלחמה, ואילו אדמתה של רוחמה על מטעיה, בנייניה ובארה, לא הוערכו באותם ימים בסכום העולה על מאתיים אלף פרנק. האדמה הופקעה בחלקה מרשות אגודת "שארית ישראל" לרשותו של הבנק ובחלקה חיכתה לבואם של בעליה הראשונים, חברי "שארית ישראל" לארץ ישראל. כאשר הגיע שמעון וליקובסקי^[5], מייסד "שארית ישראל", לארץ ישראל, פירק את האגודה ויסד חברה חדשה תחתיה. חלקות רבות עברו ליחידים, ורוחמה קמה מחדש. השקדים ועצי האקליפטוסים גדלו יפה, גידול סלק הסוכר והסלק הרגיל עלו במידה היפה ביותר, והמרעה הטבעי בימות הגשמים היה רב ומשובח. ניטעו עצי פרי ונוי חדשים, והכרם חודש. לאחר המלחמה חזרו התושבים לרוחמה ושיקמו אותה אך נאלצו לנטוש שוב בפרעות תרפ"ט (1929).

ניסיון נוסף ליישב את רוחמה נעשה בשנת 1932: במקום התיישבה קבוצת פועלים, הקימה משק ונטעה פרדס. באותה שנה בקירוב רכשה "חברת גן-שלמה" כ-2,000 דונם מאדמות רוחמה, הזמינה פועלים עברים ופתחה בנטיעת פרדסים בחלק משטחיה^[6], אולם, במאורעות 1936 - 1939 נעזבה רוחמה בשלישית; בתיה נהרסו ומטעיה נעקרו.

תולדות הקיבוץ

ב-1 בדצמבר 1943 עלה לקרקע קיבוץ השומר הצעיר, ראשיתו של היישוב הנוכחי. במלחמת העצמאות שימש המקום בסיס מרכזי של חטיבת הנגב.

בין השנים 1949–1950 הצטרף לקיבוץ גרעין של צעירים יוצאי איטליה, שעברו הכשרה בתל ברושים. רוב חברי הגרעין נקלטו בקיבוץ והשתלבו בענפיו השונים, בחקלאות, בחינוך, בתרבות ואמנות ובהנהלת הקהילה.

בשנת 1956 חובר היישוב לרשת החשמל הארצית^[7].

חדר האוכל בקיבוץ תוכנן מחדש בשנת 1981, על ידי האדריכל שמואל מסטצ'קין. ייחודו של חדר אוכל זה, הוא השימוש בקשתות והקווים המעוגלים המופיעים בתוכנית הבניין.

בתחילת המאה ה-21 מושתתת כלכלת הקיבוץ על המפעל התעשייתי הוותיק ליצור מברשות ("המברשת-רוחמה"), כיום "מברשות התעשייה רוחמה". בנוסף, פועלים ברוחמה ענפי חקלאות שונים: חקלאות שלחין, פרדסים ו"ייבולי גשר".

בעבר היה לקיבוץ ענף גידול דגי קרפיון. באגם שנוצר עם בניית סכר על נחל דורות. הענף נסגר בגלל גלישת המים מעל לסכר דבר שגרם לאובדן הדגים. רפת חלב שנסגרה בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20^[8].

בסביבות הקיבוץ: יד זיכרון, וכן שמורת הטבע בתרונות רוחמה. כמו כן חוות השקמים, ביתו של ראש ממשלת ישראל לשעבר אריאל שרון, ממוקמת סמוך לקיבוץ.

בשנת 2005 צולם בקיבוץ רוחמה הסרט אדמה משוגעת.

ערך מורחב – אתר הראשונים בנגב

מניסיון ההתיישבות הראשון נותרה רק הבאר שנחפרה בשנת 1913. לידה נמצא בית בטון שנבנה בשנות ה-40 של המאה ה-20 ושימש כבית ביטחון. בשנת 1983 נפתח בבית זה מוזיאון קטן ובו מוצגים ותעודות על תולדות רוחמה. ליד הבניין יש תצוגה של כלים חקלאיים.

ליד רוחמה היה קיים כפר ערבי בשם אל-ג'מאמה (אנ') שננטש במלחמת העצמאות. בשנת 1958 נערכה במקום חפירה ארכאולוגית שחשפה שרידי מנזר ביזנטי עם רצפת פסיפס.

• 
  אתר הראשונים בנגב
• 
  בית הביטחון
• 
  הבאר (1913) באתר הראשונים בנגב
• 
  שיחזור המשאבה
• 
  רצפת פסיפס בחורבת גממה
• 
  חדר האוכל של קיבוץ רוחמה לאחר חיפוש סליקים לכלי נשק על ידי הבריטים, 3 בספטמבר 1946
• 
  ילדי רוחמה לאחר החיפוש בבית הילדים בשבת השחורה
• 
  קיבוץ רוחמה בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20

• פנחס וזה - מוותיקי רוחמה
• אבי טולדנו - גדל ברוחמה

מדיה וקבצים בנושא רוחמה בוויקישיתוף

• רוחמה, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
• קיבוץ רוחמה באתר המועצה האזורית שער הנגב
• אליהו כנעני, רוחמה - היישוב היהודי הראשון בנגב (1917-1912) באתר מט"ח
• ארכיון אוסף תעודות ומכתבים ליסוד הישוב רוחמה, בספרייה הלאומית
• פסטיבל כדורים פורחים ברוחמה 2010 פנורמה 360 מעלות
• יוסי כץ, ‏מפעל ה'אחוזות' בארץ-ישראל, 1917-1908, קתדרה 22, ינואר 1982
• מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על קיבוץ רוחמה, באתר 'חלון אחורי', 7 בספטמבר 2016
• רוחמה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית