שורש משושה

שורשים משושים (בדומה לשורשים מרובעים ומחומשים) ניטים בדרך כלל לפי תבניות הנטייה של שורשים משולשים, כשעיצורי השורש המשושה מתארגנים בשלוש יחידות המקבילות לשלושת עיצורי שורש תלת־עיצורי. כל יחידה כזו קרויה שורשן^[1]. הכינויים המסורתיים "פ״א הפועל", "עי״ן הפועל" ו"למ״ד הפועל" מתארים בהרחבה את השורשן הראשון, השני והשלישי של כל שורש. כל שורשן מכיל עיצור יחיד או כמה עיצורים. מאחר שהשורשנים משתמרים בכל צורות הנטייה, ניתן לייצג באופן גרפי את שלושת השורשנים על ידי שלושה תאים, │ │ ^[2], ולייצג בעזרתם תבניות התארגנות שונות של עיצורי שורשים משושים לשורשנים. לומר לדוגמה שתבנית השורשנים של שורש מסוים היא ♦♦♦│♦♦│♦ פירושו שהשורשן הראשון שלו הוא תלת־עיצורי, השורשן השני הוא דו־עיצורי והשורשן השלישי חד־עיצורי (בכל תצורות השורש, שלושת עיצוריו הראשונים משתבצים כצרור למיקומה של פ״א הפועל, עיצורו הרביעי והחמישי משתבצים כצרור למיקום של עי״ן הפועל ועיצורו השישי משתבץ כלמ״ד הפועל).

כעיקרון נוטה תבנית התארגנות השורשנים בנטייה לשמר את צרורות העיצורים הקיימים בשם העצם שממנו נגזר השורש, כך שזה עדיין ניתן לזיהוי בתצורות השורש השונות^[3]; כך ניטים פנגפנ״ג ודנגדנ״ג בתבנית ♦│♦♦♦│♦♦ ומניבים "פִּנְגְפַּנְגְתִּי" ו"דִנְגְדַּנְגְתִּי" (/pingpangti/‏, ‏/dingdangti/), מה שמשמר את צרורות העיצורים שבשמות שמהם נגזרו השורשים: "pingpong"‏, "dingdong", בעוד קמפלק״ס ניטה בתבנית ♦│♦♦♦│♦♦ ומניב "קִמְפְּלַקְסְתִּי" (/kimplaksti/), מה שמשמר את צרורות העיצורים שבמקור הלועזי "complex", ושטרנג״ל ניטה בתבנית ♦♦♦│♦♦│♦ ומניב "שְׁטְרִנְגַּלְתִּי" (/ʃtringalti/), שמשמר את צרורות העיצורים שבמקור "strungul".

טרנספ״ר

נגזר מטרנספר או טרנספורמציה ומשמש בעיקר בסלנג להתייחסות להעברת אוכלוסיות או תושבים אבל גם בז׳רגונים שונים לסוגי העברה אחרים (בגנטיקה, בפסיכולוגיה, בפיזיקה ועוד). ניטה בתבנית השורשנים ♦♦│♦♦♦│♦ בפִעֵל, פֻּעֶל, הִתְפַּעֵל, קִטּוּל, מְקֻטָל ומְקַטֵל (טרינספר, טרונספר, התטרנספר / היטרנספר, טרינספור, מטרונספר, מטרנספר).

אנפרנ״ד

נגזר מ־"unfriend" ^{dictionary.com, ויקימילון} באנגלית ופירושו בעברית "להסיר מרשימת החברים ברשת חברתית מקוונת". ניטה בתבנית השורשנים ♦│♦♦♦│♦♦ בפִעֵל, פֻּעֶל, הִתְפַּעֵל, קִטּוּל ומְקֻטָל (אינפרנד, אונפרנד, התאנפרנד, אינפרונד, מאונפרנד).

פנגפנ״ג, דנגדנ״ג

השורשים פנגפנ״ג ודנגדנ״ג הם משושים מבחינה אורתוגרפית; עם זאת, במילים לועזיות הגימ״ל שבצירוף נו״ן־גימ״ל נבלעת לפעמים, כלומר: פונטית ממומש הצירוף "נְג" כשני אלופונים, כעיצור /ŋ/ (עיצור וילוני־אפי) או לחלופין כצרור /ŋg/. אם גם בנטיית השורשים פנגפנ״ג ודנגדנ״ג קיימת וריאציה אלופונית זו, אז תיאור מדויק יותר של תבנית השורשנים שלהם מבחינה פונטית הוא ♦│♦(♦)♦│♦(♦) , מה שמדגים שלמרות שאורתוגרפית השורשים משושים, פונטית הם עשויים להתבטא כמשושים, מחומשים או מרובעים.

פנגפנ״ג

סלנג, נגזר מ"פינג פונג". משמעותו הבסיסית: "לשחק פינג פונג", בהשאלה: "לנהל חילופי דברים מהירים" או באופן כללי יותר: "לעבור או להעביר במהירות מצד לצד או הלוך ושוב"; (פיעל: פינגפנג, התפעל: התפנגפנג, מקוטל: מפונפנג).

דנגדנ״ג

סלנג, נגזר מהאונומטופיאה "דינג דונג": "צליל פעמון"; פירושו "לצלצל בפעמון" או "להשמיע צליל פעמון" ובהשאלה: "לטלטל או להיטלטל בדומה לטילטול פעמון". (פיעל: דינגדנג^{ויקימילון}, מְקַטֵּל: מדנגדנג).

טרנספ״ז

נגזר מטרנספוזיציה ומתייחס בז׳רגון המוזיקלי לשינוי סולם מוזיקלי או לכלי נגינה שמשתמשים בתיווי מועתק בגובה הצליל. משמש גם לתיאור שחלוף של מטריצות (Transpose) באלגברה ליניארית. ניטה בתבנית שורשנים ♦♦│♦♦♦│♦ בפִעֵל, קִטּוּל ומְקֻטָל (טרינספז, טרינספוז, מטרונספז).

קמפלק״ס

נגזר מ"קומפלקס". הוא המשמש בז׳רגון העוסקים בכימיה אורגנומתכתית לתיאור סוג של התרכבות, ובסלנג להתייחסות הומוריסטית לתסביכים נפשיים.תבנית שורשנים: ♦│♦♦♦│♦♦ ,נטיות: קימפלוקס^{ויקימילון}, מקומפלקס^{ויקימילון}, קימפלקס^{ויקימילון}, התקמפלקס^{ויקימילון} (על דוגמת משקלי קִטּוּל ומְקֻטָּל ובנייני פִּעֵל והִתְפַּעֵל בהתאמה).

כראגר״פ

נגזר מ"כוריאוגרפיה". לצדו קיים גם שורש חלופי מחומש, כרגר״פ (על פי גוגל, נכון ל־4 במאי 2010, מופיע השורש כראגר״פ באינטרנט 14 פעמים והשורש כרגר״פ 8 פעמים). שני השורשים נפוצים בז׳רגון המחולי; הם ניטים כפועל על דוגמת בניין פיעל (לכראגרף^{ויקימילון} / לכרגרף) וכשם תואר על דוגמת משקל מקוטל (מכוראגרף / מכורגרף). יש שהוגים את הרי״ש בשווא נח, כלומר ללא תנועה בֵּינָהּ לבין האל״ף (במילים אחרות, כשהרי״ש והאל״ף צרורות בצרור העיצורים /rʔ/) ואת האל״ף בתנועת /a/: לְכַרְאַגְרֵף, מְכֻרְאַגְרָף וכו׳, ויש שהוגים גם את הרי״ש בתנועת /a/: לְכַרַאַגְרֵף, מְכֻרַאַגְרָף וכו׳.

תנועות /a/ אלה אינן שייכות לדפוס התנועות של בנייני פיעל ופועל אלא נשמרות בכל נטיות השורש כחלק ממנו, בדומה לרדיקלים^[4]; ניתן אם כך לייצג את תבנית השורשנים הבסיסית של השורש ♦│♦♦♦♦│♦ , ואת האופן שבו מתווספות התנועות לשורשן השני אפשר לייצג כך: ♦│♦♦a♦♦│♦ .(לְכַרְאַגְרֵף) או כך: ♦│♦a♦a♦♦│♦ .(לְכַרַאַגְרֵף).

שטרנג״ל

נגזר מ"שְׁטְרוּנְגְוּל". משמש בסלנג באופן ספק בוטה ספק יופמיסטי־הומוריסטי להתייחסות ליחסי מין וניטה על דוגמת בניין פיעל בתבנית השורשנים: ♦♦♦│♦♦│♦ .

סטרפט״ז

נגזר מ"סטריפטיז". משמש בסלנג במשמעות "ביצע מופע חשפנות" או כתחליף הומוריסטי ל"התפשט" וניטה על דוגמת בניין פיעל בתבנית השורשנים: ♦♦♦│♦♦│♦ .

הדקדוק העברי המסורתי ערוך לניתוח של שורשים בני שלושה עיצורים: בדיון בפעלים מיוצגים עיצורי השורש על ידי האותיות פ–ע–ל (העיצור הראשון מכונה פ״א הפועל, השני הוא עי״ן הפועל וכדומה), ובדיון במשקלים של שמות עצם על ידי האותיות ק–ט–ל. לפי שיטתו של בן־דוד^[1], העיצור הרביעי והחמישי של שורש מחומש מיוצגים על ידי האותיות בי״ת וגימ״ל בהתאם: פ–ע–ל–ב–ג לפעלים, ק–ט–ל–ב–ג לשמות עצם. ניתן להרחיב עיקרון זה ולייצג את אות השורש השישית של שורשים משושים על ידי האות דל״ת: פ–ע–ל–ב–ג–ד / ק–ט–ל–ב–ג–ד. אם עיצור בשורש מופיע יותר מפעם אחת, בן־דוד מייצג זאת גם בשמות הבניינים והמשקלים. לדוגמה: הפעלים "כיראגרף", "קימפלקס" ו"פינגפנג" ניטים על דוגמת בניין פיעל; לפי שיטת בן־דוד נאמר שפעלים אלה ניטים בבניינים פִּעַלַבְּגֵד, פִּעְלְבֵּפְג ופִּעְלְפֵּעְל בהתאמה.

הטבלה הבאה מרכזת מידע אודות השורשים המשושים שנסקרו לעיל. המידע מתייחס לתצורות שנמצאו באינטרנט בעזרת מנוע החיפוש של גוגל. הוא לא משקף עד כמה תצורות אלה רווחות בשפה.

הבניינים והמשקלים ניתנים מנוקדים לפי שיטת בן־דוד,^[1] כמוסבר לעיל. הדוגמאות הנטויות מובאות בכתיב חסר ניקוד; האות יו״ד נכללה לעיתים לצורך שיפור הקריאוּת, גם אם חוקי הכתיב חסר הניקוד מכתיבים את השמטתה: בעיקר מבהירה האות יו״ד בנטיות הגזורות מבניין פיעל וממשקל קיטול את אופן התקבצותם של צרורות העיצורים.

תבנית שורשנים מדגימה גרפית על פי העיקרון שהוסבר לעיל^[2] את האופן שבו עיצורי השורשים המשושים משתבצים בנטיותיהם לתוך התבנית התלת־עיצורית של שורש משולש רגיל.

מספר התצורות מייצג את מספר הבניינים והמשקלים שבהם נגזר כל שורש; וריאציות במין דקדוקי, גוף, זמן ומספר לא נספרו כתצורה נפרדת.

הטבלה ניתנת ל למיון אלפביתי על־פי השורש, למיון על־פי שפת המקור של השורש, למיון עולה או יורד לפי מספר תצורות ולמיון לפי תבנית שורשנים. לחצו על סמלי החצים ( ) בראשי העמודות כדי למיין את שורות הטבלה מחדש.

• שורש (שפות שמיות)
• שורש מחומש
• תחדיש