רומנית

עיצורים

תנועות

ישנן עוד תנועות מספר המופיעות בעיקר במילים זרות, ואף דיפתונגים.

בסוף המאה ה־19, כחלק מההשפעות הלאומיות שעברו על העם הרומני, החל השימוש באלפבית לטיני לכתיבת השפה הרומנית; קודם לכן היה שימוש באלפבית הקירילי הרומני. חלק מהאותיות מבוטאות ברומנית בצורה שונה מהמקובל בשפות אחרות. אופן הגייתה של אות מסוימת תלוי לפעמים במיקום האות במילה. בהתחשב בכללים הקבועים, הכתיבה היא בדרך כלל פונֶטית, דהיינו בהינתן רצף אותיות קל לדעת כיצד לבטא את המילה.

ערך מורחב – פונולוגיה רומנית

שינויים פונטיים היסטוריים

במהלך המעבר מלטינית וולגרית לרומנית היו כמה שינויים פונטיים:

• הסיומת "-s" נעלמה (תהליך שקרה בכל השפות הלטיניות).
• הסיומת "-u" נעלמה (שינוי רגיל, אם כי ברומנית העתיקה הסיומת עדיין הייתה קיימת).
• "a" -> "â" (שינוי רגיל בתנועות שבאות לפני עיצורים אפיים).
• "o" -> "u" (שינוי רגיל, אם כי במרבית האזורים ברומניה, הגרסה עם "o" נשמרה).
• "ct" -> "pt" (גם כן שינוי רגיל שקרה במילים רבות שעברו מלטינית לרומנית, לדוגמה: noapte (לילה), lapte (חלב)).
• "an" -> "âin".
• "ng" -> "mb" (למשל במילה "שפה": בלטינית ‌ואיטלקית lingua, ברומנית limbă).

השפה הרומנית העממית מתפלגת לניבים שונים לפי אזורים גאוגרפיים.

• הניב הבאנאטי מדובר באזור באנאט שבדרום מערב רומניה ומחוז וויבודינה הנמצא בסרביה ובמונטנגרו.
• הניב הקרישני המדובר באזור הנחל קרישו.
• הניב המרמורשי המדובר במחוז מרמורש.
• הניב הטימוצ'ני המדובר במזרח סרביה וצפון מערב בולגריה, בעיקר באזור העיר ויולין (Violin) ששמה הקדום דיו (Diu) הוא שם רומני.
• הניב המולדובני המערבי המדובר בחבל מולדובה^[6]. כ־20% מהמילים בניב זה מקורן סלבי.
• הניב המולדובני המזרחי המדובר ברפובליקת מולדובה. כ־25% מהמילים בניב זה הן ממקור סלבי. הבדל חשוב בין שני הניבים המולדובניים הוא בסיומת המילים. מילים שבמערב מסתיימות בתנועת סגול, במזרח מסתיימות בתנועת חיריק.
• הניב הוולאכי/מונטני, המדובר בחבל ההיסטורי ולאכיה/מונטניה, הוא הניב הקרוב ביותר לרומנית התקנית.

השפה הרומנית חולקת את אותו דקדוק וחלק גדול מהפונולוגיה, עם השפות האיסטרו-רומאניות האחרות: ארומנית, איסטרו-רומנית, ומגלנו-רומנית. לכן השפה הרומנית שייכת לשפות השפות הרומאניות, ויש לה הרבה במשותף עם השפה האיטלקית, הצרפתית והספרדית - כדי שהיא תיחשב שפה רומאנית. השפה הרומנית שאלה הרבה מרכיבים דקדוקיים מהשפה הלטינית, שנכחדו משפות רומאניות אחרות (למשל 3 מינים לשמות העצם במקום 2 בשפות רומאניות אחרות). כמו כן נוצרו ברומנית מספר רכיבים דקדוקיים, שזרים לגמרי לדוברי שפות רומאניות אחרות. (למשל 3 צורות פנייה, במקום 2 בשפות רומאניות אחרות)

שמות עצם

ברומנית שמות העצם מוטים במשפט לפי המין הדקדוקי (זכר, נקבה או סתמי) כמו כן גם לפי הכמות (יחיד או רבים) ולפי תווית היידוע (מיידעת או לא מיידעת).

להלן טבלת הטיית שמות העצם ברומנית:

הטיית שם העצם בזכר

הטיית שם העצם במין סתמי (נייטרלי)

תווית לא מיידעת

להלן טבלת ההטייה של שמות העצם ברומנית, לפי התווית הלא-מיידעת:

לדוגמה: שם עצם זכר

un copil ׳׳ילד׳׳ (מילולית: ילד אחד) ליודעי האנגלית זה כמו a, an

niște copii ׳׳כמה ילדים׳׳

unui copil ׳׳של ילד׳׳ (ילד כלשהו, לא ספציפי) או ׳׳לילד׳׳ (ילד כלשהו, לא ספציפי)

unor copii ׳׳של ילדים׳׳ (של כמה ילדים) או ׳׳לילדים׳׳ (לכמה ילדים) מדובר בילדים כלשהם, לא ילדים ספציפיים

שם עצם סתמי

un loc ׳׳מקום׳׳

niște locuri ׳׳כמה מקומות׳׳

unui loc ׳׳של מקום, למקום׳׳

׳׳unor locuri ׳׳של כמה מקומות, לכמה מקומות׳׳

שם עצם נקבה

o masă ׳׳שולחן׳׳

niște mese ׳׳כמה שולחנות׳׳

׳׳unei mese׳׳ ׳׳של שולחן׳׳ ׳׳לשולחן׳׳

׳׳unor mese׳׳ ׳׳של כמה שולחנות׳׳ ׳׳לכמה שולחנות׳׳

היות שהתווית הלא-מיידעת אינה קיימת בעברית, ניתן לתרגם אותה בדרכים נוספות. למשל ׳׳מספר שולחנות׳׳ ׳׳מעט שולחנות׳׳ וכדומה.

כינויי סמיכות

ברומנית יש מצבים שבהם משתמשים בכינויי שייכות (של). למשל, אם רוצים לדבר על ׳׳מפת סין׳׳ אומרים hartă a chinei (מילולית) ׳׳מפה של סין׳׳. במשפט הזה תווית השייכות היא ׳׳a׳׳. הטבלה להלן מראה את כינויי השייכות ברומנית:

שמות תואר

בדומה לעברית, שמות התואר ברומנית באים אחרי שם העצם. לדוגמה:

o călatorle lungă נסיעה ארוכה

o fată frumoasă ילדה יפה

שמות התואר תואמים לשם העצם שאותו הם מתארים, במין הדקדוקי ובכמות.

עדיף לשים לב לכלל הברזל הבא: בכמות היחיד מין הזכר תואם לסתמי, ובכמות הרבים, מין הנקבה תואם לסתמי.

בדרך כלל מבדילים בין 4 צורות הטיה, אבל יש גם כמה שמות תואר שיש להם 2 צורות הטיה ביחיד, ורק אחת ברבים, ויש גם שמות תואר שיש להם רק צורת הטיה אחת לכל הכמויות והמיניים הדקדוקיים. ראו את הטבלאות הבאות:

השוואת שם התואר

השוואת שם התואר ברומנית אינה קשה במיוחד. כדי להגיד ׳׳יותר׳׳ שמים את המילה mai לפני שם התואר, וכדי להגיד ׳׳הכי׳׳ שמים את המילה cel, ואחריה את המילה mai לפני שם התואר.

mai bun יותר טוב (מין זכר וסתמי)

mai bună יותר טובה (מין נקבה)

cel mai buni הכי טובים (מין רבים-זכר)

cele mai bune הכי טובים (מין רבים-נקבה או רבים-סתמי)

הטיית פעלים

הערות מבוא

כלל ברזל ברומנית הוא שכינויי הגוף (אני אתה את וכדומה) אמורים להישמט מהמשפט, וצריך להשתמש בהם, רק אם רוצים לקרוא למישהו.

כלל נוסף שטיפוסי לשפה הרומנית הוא החלפת העיצורים. בשל הוספת הסיומת i לשמות תואר ברבים, שמות עצם, ופעלים, עיצורים מסוימים משתנים (d, s, t) איפה שמוסיפים את הסיומת i. האות s הופכת ל-ș כשבינה לבין הסיומת i יש את האות t.

בגלל שהתופעה הזו קורית לעיתים קרובות, צריך לשלוט בה היטב.

כלל נוסף חשוב הוא השמטת התנועות. אם ברומנית יש מילה שמסתיימת בתנועה ואחריה מילה אחרת שמתחילה בתנועה, המילה הראשונה מתקצרת ו׳׳נבלעת׳׳ במילה השנייה. כלל זה נפוץ בעיקר בשלילת פעלים, והוספת מילות יחס (לי, אותך) וכדומה. שתי המילים מתחברות במקף, כדלקמן:

• am mașină יש לי מכונית
• nu, n-am mașină אין לי מכונית (מילולית - לא, אין לי מכונית)

אם רוצים לענות על תשובה בשלילה, בדרך כלל אומרים פעמיים ׳׳לא׳׳, גם בדוגמה הבאה:

• ai mașină? - יש לך מכונית?
• nu, nu am. לא, אין לי.

שימו לב שאם השלילה נמצאת לבד במשפט, היא לא מתקצרת ונבלעת במילה השנייה, אבל אם היא נמצאת לפני הפועל a avea (שייכות - יש ל...) היא כן מתקצרת ונבלעת בתנועה הבאה:

• n-am țigări אין לי סיגריות
• n-avem pâine acasă אין לנו אוכל בבית

קיצורים של הפועל a fi (להיות) מקוצרים בשפה המדוברת בגוף הראשון יחיד (אני) ובגוף השלישי יחיד (הוא היא)

• nu-s במקום nu sunt אני לא... (כמו באנגלית i'm not במקום İ am not)
• nu-i במקום nu-este הוא לא...היא לא... זה לא... (כמו באנגלית he's not she isn't במקום he is not she is not)

שלילות כמו ׳׳אף אחד׳׳ ׳׳כלום׳׳ או ׳׳אף פעם׳׳ או ביטויים אחרים כאלה מקבלים צורה מיוחדת ברומנית. הפועל, ששוללים אותו נמצא בין המילה nu לבין למילה nimeni (אף אחד):

nu... nimic (כלום)

• nu știi nimic אתה לא יודע כלום (מילולית - לא-אתה-יודע-כלום)
• nu vrei nimic? אתה לא רוצה כלום?

nu... niciodată (אף פעם)

• acesta nu fac niciodată אני לא עושה את זה אף פעם (מילולית - זה-לא-אני-עושה-אף פעם)
• n-ai fost niciodată la bucurești? לא היית אף פעם בבוקרשט?

nu...nicăieri (בשום מקום)

• nu-l găsesc nicăieri אני לא מוצא אותו בשום מקום (מילולית - לא-אותו-אני-מוצא-בשום-מקום)
• nu-i nicăieri ? הוא לא נמצא בשום מקום? (מילולית - לא-הוא-בשום מקום)

nimeni nu... (אף אחד לא...)

• nimeni nu este aici אף אחד לא פה (כתוב בדיוק כמו בעברית - אף-אחד-לא-פה)
• nu vine nimeni אף אחד לא בא? (מילולית לא-בא-אף-אחד)

עוד חוק הוא שכדי לחבר בין פועל ובין שם פועל, לדוגמה כדי להגיד ׳׳אני רוצה ללכת׳׳ או ׳׳אתה יכול לעשן׳׳ וכדומה, משתמשים במיילת הקישור să (מילולית - ש...- באנגלית ...-to) בונים את המשפט בכך ששמים את המילה să בין הפועל ושם הפועל שרוצים לחבר. בניגוד לעברית שני הפעלים מקבלים הטיה:

• vreau să vin אני רוצה לבוא (מילולית אני-רוצה-שאני-בא)
• vrei să vii את.ה רוצה לבוא (מילולית - את.ה רוצה שאת.ה בא.ה)

שם פועל

פעלים בנויים משורש ומסיומת, שמציינים את הזמן (הווה, עתיד, עבר) ואת האדם שעליו מדברים (אני, אתה, את...)

הסיומת של שם הפועל מחולקת ל-3 קבוצות. לצורת המקור שייכת (כמעט) תמיד מילת הבסיס a (כמו ל - בעברית במילה ׳׳לבוא׳׳ למשל) ליודעי האנגלית זה כמו במילה to-

ההטייה בזמן ההווה

בפעלים שנגמרים ב-a הגוף השלישי יחיד (הוא היא) תואמים לגוף השלישי רבים (הם הן)

פעלים שמסתיימים ב-i או ב-ă

פה יש שלוש תת-קבוצות:- 2 תת-קבוצות לפעלים שמסתיימים ב-i ותת קבוצה אחת לפעלים שמסתיימים ב-ă.

פעלים יוצאי דופן חשובים

להלן טבלת הפעלים היוצאי דופן החשובים ביותר:

לפועל ׳׳a fi׳׳ יש צורת קיצור בשפת הסלנג לגוף הראשון יחיד (אני) ולגוף השלישי יחיד (הוא היא)

אני... (כמו I'm באנגלית) eu-s

הוא... (כמו he's באנגלית) el e

היא... (כמו she's באנגלית) ea e

צורת הבינוני

ברומנית, צורת הבינוני נבנית באמצעות הוספת t לשם הפועל (לא כולל a) לדוגמה:

• a asculta (לשמוע)
• ascultat (נשמע, ששמעו אותו)
• a cadeă (ליפול)
• căzut (נפול, שהפילו אותו)
• a bea (לשתות)
• băut (שתוי, ששתו אותו)
• a vadea (לראות)
• văzut (נראה, שראו אותו)
• a vrea (לרצות)
• vrut (רצוי, שרצו אותו)

צורת העבר

ברומנית יש ארבע צורות שונות לזמן העבר. הצורה הנפוצה ביותר (פרפקט) נבנית באמצעות פועל העזר a avea (פועל שייכות - יש ל...)

ולאחר מכן הוספת צורת הבינוני שהוזכרה למעלה:

דוגמה יוצאת דופן היא פעלים שמסתיימים ב-e

לדוגמה:

• a merge (ללכת) יהיה בעבר am mers (הלכתי) ולא am merget

זמן העתיד

את זמן העתיד אפשר לבטא בשלוש דרכים שונות:

1. קיצור של הפועל a vrea (לרצות) בהווה, והוספת הפועל בצורת המקור (בלי a)
2. הוספת המילים ο+să ולאחר מכן הפועל בצורה ההיפותטית (פוטנציאלית, אפשרית)
3. הוספת פועל העזר avea (יש ל...) בהווה ולאחר מכן הפועל בצורה ההיפותטית

יש לשים לב שהגוף השלישי ביחיד (הוא היא) והגוף השלישי ברבים (הם הן) משתנה מהטייתו בהווה.

צורת העתיד הראשונה היא רשמית יותר, אבל הפשוטה ביותר ללימוד. צורת העתיד השנייה היא הנפוצה ביותר, והשלישית היא המסובכת ביותר, כי יש בה שני פעלים.

ציווי

כדי לצוות משהו על מישהו, לא צריך לשנן צורה חדשה של פועל, זו כבר צורת פועל שקיימת ברומנית. משתמשים בצורת הפועל בגוף השלישי ביחיד. לדוגמה:

• תן לי את המלח! dă-mi sarea (מילולית: תן-לי-מלח-ה)

אם מצווים משהו לאדם זר, מבוגר, או מכובד, או ליותר מאדם אחד, משתמשים בצורת גוף שני רבים:

• תנו (תן תני) לי לחם! dați-mi o păine! (מילולית: תנו לי לחם אחת – ברומנית ׳׳לחם׳׳ זה ממין נקבה)

משאלות ובקשות

הצורה המותנית של הפעלים ברומנית היא למעשה צורת הבקשה. ברומנית יש הבדל בפועל בין ׳׳הייתי עושה את זה׳׳ לבין ׳׳הייתי עושה את זה בשמחה׳׳ המשפט האחרון הוא נפוץ מאוד, כי ככה הרומנים מציינים נדיבות

בניית הפעלים האלה מאוד פשוטה - צריך בשביל זה את צורת הפועל השלישית של פועל העזר avea (שייכות - יש ל...) ואת הפועל בצורת המקור (בלי a) יש 2 שינויים מהצורה השנייה של פועל זה בעבר:

• במקום am... (גוף ראשון יחיד-אני) אומרים aș
• במקום a (גוף שלישי יחיד-הוא היא זה) אומרים ar
• במקום au (גוף שלישי רבים - הם הן) אומרים ar

• רומניה

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה בשפה זו: רומנית
ערך מילוני בוויקימילון: רומנית
ציטוטים בוויקיציטוט: רומנית
ספר לימוד בוויקיספר: רומנית
מדריך למטייל בוויקימסע: שיחון רומני
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רומנית

• רומנית באתר אומניגלוט (באנגלית)
• רומנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• שפה רומנית, דף שער בספרייה הלאומית