שקר
שקר הוא אמירה, טענה או משפט שאינם נכונים – ההפך מהאמת. אמירה יכולה להיות נכונה באופן חלקי בלבד, ואז היא תוגדר כ"חצי אמת" ולפעמים תיחשב כגרועה משקר.
פסיכולוגיה של השקר
שקרים הם התנהגות יחסית שכיחה ונאמרים במגוון רב של סיטואציות[1]. שקר מוגדר כמשפט אשר אינו אמת, הנעשה בכוונה להוליך שולל את היעד – האדם, הגוף או הקבוצה אשר להם משקרים[2]. כאשר אדם משקר, הוא לוקח על עצמו מחיר כבד הנובע מתפיסתו בחברה כ'שקרן', על כן ישקר רק כאשר התועלת מהשקר תעלה על המחיר שישלם[3].
מספר מחקרים הראו כי אנשים לא רק משקרים למען טובתם העצמית, אלא גם אומרים שקרים פרו-חברתיים, כלומר אומרים משפטים שאינם אמת, הנאמרים בכוונה להוליך שולל יעד, אך בכך גם להיטיב עמו. בשקר מסוג זה התועלת הישירה היא עבור האחר, והמחיר הוא עצמי. שקרים אלו נאמרים כצורת נימוס, והם נפוצים ביותר בין בני משפחה, או כאשר היעד מושקע רגשית בתוכן השקר[4].
בשנת 2020 קבוצת מחקר ישראלית אמריקאית הראתה בסדרת מחקרים כי אנשים לעיתים משקרים על מנת להיראות יותר אמינים[5]. לדוגמה החוקרים בדקו קבוצת עורכי דין ישראלים. עורכי הדין התבקשו לדמיין סיטואציה בה הם נותנים הערכה עבור לקוח של עבור עבודה מסוימת. בהערכה ניתן ללקוח טווח נורמטיבי של שעות, כאשר התשלום הוא לפי שעת עבודה. התברר כי אם בפועל היה לוקח לעורכי הדין לעבור על העבודה מספר שעות שהוא בטווח העליון של הערכה, חלקם היו אומרים ללקוח כי לקח להם זמן פחות מה משהם עבדו בפועל. לעומת זאת אם היה לוקח להם מספר שעות שהוא בגבול התחתון, חלקם דווקא היו אומרים מספר שעות שהוא מעל למה שלקח להם בפועל. רוב עורכי הדין דיווחו שלא היו משקרים בסיטואציה שכזו.
סוגי שקרים
- שקר לבן – שקר שנאמר מטעמי נימוס, או מדרכי שלום ולכן בדרך כלל מתקבל בהבנה יחסית. עם כל זאת, ישנם אנשים שאינם מקבלים שקר לבן בהבנה, ומתייחסים אליו כשקר לכל דבר, מכיוון שהם סבורים שהשקר הלבן מטשטש את המציאות.
- הגזמה – תיאור שאינו שקרי לחלוטין אך מפריז יתר על המידה. תיתכן גם הפחתה, כלומר תיאור המפחית מעוצמת הדבר.
- השמטה – הצגת סיפור תוך הסתרת פרטים מכוונת במטרה לייצר מצג שווא. על השמטה נאמר "חצי אמת גרועה משקר".
עדות שקר
ערך מורחב – עדות שקר
עדות שקר היא עדות הניתנת בבית משפט ומתבררת ככוללת דברי שקר או הצהרות כוזבות. מתן עדות שקר ביודעין נקבע כעבירה פלילית ברבות ממדינות העולם. הוכחה שעדות היא עדות שקר יכולה להשפיע על מהימנותו של האדם שמסר אותה גם ביחס לדברים אחרים שאמר, וכך להשפיע משמעותית על המשפט.
בישראל, עדות שקר היא עבירה פלילית. סעיף 237 לחוק העונשין קובע שהעונש על עדות שקר הוא מאסר של עד 7 שנים.
זיהוי שקרים
כאשר אדם משקר מתקיימת פעילות נוירוביולוגית מוגברת של מספר אזורים ספציפיים במוחו, וגופו יוצר, בדרך כלל, תנועות גוף מסוימות שעלולת להעיד עליו כשקרן, כגון שפשוף העיניים, תנועות עיניים בתדירות גבוהה, משחקים בשיער ועוד[דרוש מקור].
פוליגרף הוא מכשיר אשר נועד לקלוט את תגובותיו הבלתי רצוניות של בן אדם כדי לבדוק אם הוא משקר. שם נפוץ נוסף למכשיר הוא "מכונת אמת". הפוליגרף משמש בעיקר בחקירה פלילית, אך משמש גם במבדקי תעסוקה ובאבטחה. אמינות הפוליגרף, כמו גם לגיטימיות השימוש בו, שנויות במחלוקת.
השקר ביהדות
בתורה
בפרשת שמות בתורה נכתב ”מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק”,[6] ולפי חלק מהפרשנויות אי אמירת אמת, אף אם אינה גורמת לנזק, היא עבירה על מצווה זו.[7]
מספר ראשונים מנו את המצווה בתרי"ג מצוות[8] אך מוני המצוות הבולטים לא מנו את המצווה.[9]
בתנ"ך ישנן כמה דוגמאות לשקרים או להסתרת האמת על ידי נביאים או דמויות אחרות שמוצגות כחיוביות. אחד המקרים הבולטים הוא סיפור גנבת הברכות, בו יעקב אומר ליצחק העיוור "אנוכי עשו בכורך" כדי לגרום לו לברך אותו, על אף שיצחק רצה לברך את עשו, כיוון שחשב שהוא הבכור, ועשיו לא גילה לו שמכר את בכורתו ליעקב.[10] על אף שבפשטות זהו שקר, במדרש תנחומא[11] נאמר שלא ייתכן שיעקב שיקר כיוון שכתוב ”לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב” (במדבר, כ"ג, כ"א), ולכן יש לפרש ש"אנכי" זו אמירה בפני עצמה כתשובה לשאלת יצחק "מי אתה בני", וההמשך "עשו בכורך" הוא ציון עובדה, וכך יוצא שדברי יעקב לא היו שקר.
אבן עזרא[12] תוקף את הפרשנות הזו וטוען שאין פסול בכך שנביא יאמר דבר שאיננו כהוגן במקום הצורך (פרט למקרים בהם נשלח מה' להעביר ציווי). כראיה לכך הוא מציין מספר נביאים ששיקרו או ניבאו דברים שלא קרו לבסוף, כגון:
- בעת ירידת אברהם למצרים, אברהם הציג את שרה אשתו כאחותו, כי חשש שפרעה יהרוג אותו כדי לקחת את אשתו[13]. אברהם חזר על שקר זה גם בעת ירידתו לגרר, וכמוהו עשה גם יצחק בנו בעת ירידתו לגרר.
לאחר פטירת יעקב חששו בניו שיוסף אחיהם יתנכל אליהם, ואמרו לו: ”אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר. כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ” (בראשית, נ', ט"ז–י"ז), ומפרש רש"י שיעקב עצמו לא ציווה כך כי יוסף לא היה חשוד בעינו אולם האחים שינו מפני השלום.[15]
בהלכה
גם לפי הפוסקים האוסרים לשקר[16] ישנם מקרים שבהם ההלכה מתירה לשקר למען מטרה טובה.
- במחלוקת שבברייתא "כיצד מרקדין לפני הכלה?"[17] נקבעה ההלכה לפי בית הלל כי "מצווה לשמח חתן וכלה ולרקד לפניה, ולומר שהיא נאה וחסודה אפילו אינה נאה"[18]. ועל פי הראשונים טעם הדבר הוא שכל אדם יש בו משהו יפה[19] ומפני השלום[20] ומפני שנאה במעשיה הטובים[21] או שנאה בעיני בעלה[22]. רבי משה לימא, בפירושו "חלקת מחוקק", מסייג זאת: "לא שאם יש לה מום יאמר שאין לה מום דזה שקר גמור רק יאמר סתם שהיא נאה וחוט של חסד משוך עליה".
- התלמוד הבבלי מתיר לשנות מהאמת במסכתא (מסכת), בפוריא (מיטה) ובאושפיזא (מארח) – לומר מתוך ענווה שלא למד מסכת כלשהי למרות שלמד אותה, לשנות מהמאמת בעניינים מיניים-אינטיימים שאמורים להישאר בין איש לאשתו, או להסתיר את נדיבותו והכנסת האורחים של חברו כדי שלא ינצלו אותו אנשים שרוצים להרוויח ארוחות חינם[23].
- במסכת יבמות נכתב כי "מותר ומצווה לשנות (מהאמת) מפני השלום"[24]. דוגמאות שונות נכתבו להלכה זו ביניהם לשבח כלה לבעלה, לעשות שלום בין אדם לחבירו, ועוד.
רבי ירוחם פישל פרלא למד מרס"ג שהאיסור נאמר רק בתוך בית דין,[25], הרב חיים קניבסקי כתב שיש עניין להרחיק מהשקר אבל אינו איסור.[26]
החפץ חיים כתב שאסור לשקר מדאורייתא,[27] הרב אברהם ארלנגר ואחרים תמהו על מקור דבריו.[28]
נביא שקר
- ערך מורחב – נביא שקר
ביהדות, נביא שקר הוא נביא שמתיימר לדבר בשם אלוהים או מתנבא בשם אלים אחרים. לפי המסורת, הסימן לכך שאדם הוא נביא שקר ועונשו מוות, הוא שניבא שדבר טוב יקרה והדבר לא התקיים[29].
משיח שקר
- ערך מורחב – משיח שקר
משיח שקר הוא אדם שנחשב בעיני עצמו או תומכיו למשיח, בניגוד להשקפת הציבור הדתי אליו הוא משתייך.
שבועת שקר
- ערך מורחב – שבועת שווא ושבועת שקר
האיסור על שְׁבוּעַת שֶׁקֶר הוא איסור להישבע על דבר ולא לקיים אותו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- איאן לסלי, שקרנים מלידה - מדוע איננו יכולים לחיות בלי לשקר, כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2014.
ביהדות
- רבי ישראל מאיר הכהן, שפת תמים, ירושלים תשכה, באתר היברובוקס
- הלל ליטוואק, מדבר שקר תרחק, ניו יורק תשמ"ו, באתר אוצר החכמה
- הרב נחום יברוב, ניב שפתים - אמת, ירושלים תש"ע, באתר היברובוקס
קישורים חיצוניים
- הערך "איסור שקר", באתר המכלול
- חמוטל דגני, שקרנים כפיתיים: מדוע הם משקרים, ואיך מתמודדים?, באתר ynet, 20 בדצמבר 2004
רותי לוי, מה היה קורה אם האף שלנו היה מתארך כשהיינו משקרים?, באתר TheMarker, 13 בספטמבר 2015- רותם שטרקמן, "אני לא הנהג". האם גם אתם שיקרתם לווייז?, באתר TheMarker, 15 במרץ 2019
- טיפת אמת, קורט שקר ומה יוצא? – אמת, שקר ומה שביניהם (עותק שמור של הדף מארכיון האינטרנט)
The Science of Lying, רשימת השמעה, באתר יוטיוב, בערוץ 'SciShow' (סרטון מס' 48)- מדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין חשד לעדות שקר, הנחיות פרקליט המדינה, 2016.
- שקר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הרב אליעזר מלמד, אמירת אמת, ליקוטים ב,ב
אמת ושקר, דף שער בספרייה הלאומית
