באג לייף

אי הנמלים הוא מושבה של נמלים בראשות המלכה ובתה, הנסיכה אטה. בכל עונה הם נאלצים לתת אוכל לכנופיית חגבים בראשות הופר (קווין ספייסי). יום אחד, כשפליק (דייב פולי), אינדיבידואליסט וממציא, מפיל בטעות את ההנפקה לזרם עם ההמצאה האחרונה שלו, מכשיר לקטיף תבואה, הופר דורש מזון כפליים כפיצוי. כאשר פליק מציע ברצינות לבקש עזרה מחרקים חזקים אחרים, הנמלים האחרות רואות בכך הזדמנות להרחיקו ולשלוח אותו מעליהם.

ב"עיר החרקים", המהווה ערימה של אשפה מתחת לקרוואן, פליק שוגה בלהקה של חרקי קרקס (שפוטרו לאחרונה על ידי המנהל החמדן שלהם, פ.ט. פרעוש) בגלל החרקים הלוחמים שהוא מחפש. החרקים חושבים טועים שפליק סוכן כישרונות, ומקבלים את הצעתו לנסוע איתו חזרה לאי הנמלים. במהלך טקס קבלת פנים עם הגעתם, חרקי הקרקס ופליק מגלים את אי ההבנות ההדדיות שלהם. חרקי הקרקס מנסים לעזוב, אך מותקפים על ידי ציפור; תוך כדי בריחה הם מצילים את דוט, אחותה הצעירה של אטה, וזוכים לכבוד הנמלים בתהליך. לבקשת פליק הם ממשיכים את השימוש ב"לוחמים", כך שהלהקה תוכל להמשיך ליהנות מאירוח הנמלים. כששומעים שהופר מפחד מציפורים פליק יוצר ציפור מזויפת כדי להפחיד את החגבים. בינתיים, הופר מספר לחבורה שלו עד כמה הנמלים נהיות חזקות מהן ומדאיג שבסופו של דבר יתמרדו נגדן.

הנמלים מסיימות לבנות את הציפור המזויפת, אך במהלך חגיגה, פ. ט. פרעוש מגיע, מחפש את הלהקה שלו ומגלה שלא בכוונה את סודם. זועמים בגלל הונאתו של פליק, הנמלים מגלות אותו ומנסים נואשות לאסוף מזון להנפקה חדשה לחגבים. עם זאת, כאשר הופר חוזר לגלות את ההצעה הבינונית, הוא משתלט על האי ודורש את אספקת המזון החורפית של הנמלים, ומתכנן להתנקש בחיי המלכה לאחר מכן. דוט משכנעת את פליק ואת חרקי הקרקס לחזור לאי הנמלים.

לאחר שחרקי הקרקס מסיחים את דעתם של החגבים מספיק זמן כדי להציל את המלכה, פליק פותח את הציפור; בהתחלה החגבים האמינו, אבל פ. ט. פרעוש, שחושב שזו ציפור אמיתית, שורף אותה, חושף אותה כמרמה. הופר מכה את פליק כנקמה, באומרו כי הנמלים הן צורות חיים צנועות ושפלות שחיות לשרת את החגבים. עם זאת, פליק מגיב כי הופר חושש למעשה מהמושבה, מכיוון שהוא תמיד ידע מה הם מסוגלים, ומעורר את הנמלים ואת חרקי הקרקס להילחם בחגבים. הנמלים מנסות לשגר את הופר מאי הנמלים באמצעות תותח הקרקס של פ. ט. פרעוש, אבל פתאום מתחיל לרדת גשם. בתוהו ובוהו שלאחר מכן הופר משחרר את עצמו מהתותח וחוטף את פליק. לאחר שחרקי הקרקס לא מצליחים לתפוס אותם, אטה מצילה את פליק. כאשר הופר רודף אחריהם, פליק מפתה אותו לקן הציפור שהוא, דוט, וחרקי הקרקס נתקלו בהם קודם. מתוך מחשבה שהציפור היא עוד מרמה, הופר מתלה אותה לפני שהוא מגלה בבהלה שהיא אמיתית, ונלכד ונטרף על ידי האפרוחים שלה.

לאחר שהאויבים שלהם נעלמו, פליק שיפר את ההמצאות שלו יחד עם איכות החיים של אי הנמלים, הוא ואטה הופכים לזוג, והם נותנים לאחיו הצעיר של הופר - מולט וכמה נמלים ל- פ. ט. פרעוש להיות חברים חדשים בלהקתו. אטה ודוט הופכים בהתאמה למלכה והנסיכה החדשה. הנמלים מברכות את פליק כגיבור, ונפרדות מלהקת הקרקס, שמבטיחות לחזור בעתיד.

הסרט מציג את נושא הריבונות. כאשר הנמלים מיוצגים כעם נכבש ומדוכא על ידי החגבים, עליהם לשלם מיסים קשים ואף מועבדים בפרך דברים אשר גורמים לעיתים לפגיעה בהישרדותם של הנמלים. הנמלים עובדות יחדיו כדי להילחם בעם המדכא אותם ולהשיג את ריבונותם ועצמאותם כ"עם".

הדימוי של "נמלים" מתאר את האנשים הקטנים בעם ואף הדרך שבה חלק מהשליטים רואים את העם. אך הנמלים הקטנות יכולות להתאגד יחדיו והשיג את חירותם ועצמאותם כקבוצה אחת גדולה ומאוחדת.

הסרט מראה שמעמד הוא דבר יחסי, אשר לו פרספקטיבות שונות. מעמד הנמלים נמוך משל החגבים אך מעמד החגבים נמוך משל הציפורים.

הסרט מציג קבוצת עובדי קרקס, שהם סוגים שונים של חרקים, בעלי הבדלי חיצוניות, גישה, הרגלים, מנהגים ולעיתים שפה. אשר עובדים יחדיו למען מטרה אחת - ליצור אומנות ולבדר אנשים. הסרט מנסה לומר כי לאומנות יש את הכוח לשים את מעמדות, הבדלים ומלחמות בצד, ולהתרכז ביצירת דברים יחדיו.

פיתוח

במהלך קיץ 1994 החלו פיקסאר בחיפוש אחר רעיונות לסרטים נוספים לאחר צאת "צעצוע של סיפור"^[4]. הרעיון המקורי לסרט הגיע במהלך ארוחת צהריים משותפת של ג'ון לאסיטר, אנדרו סטנטון, ג'ו ראנף ופיט דוקטר^[5]. לאסיטר וחבריו נמשכו לרעיון של חרקים כדמויות ראשיות, חרקים כמו צעצועים היו פשוטים באותה תקופה לעיבוד להנפשה ממוחשבת, סטנטון וראנף תהו אם יוכלו לכתוב סרט שגיבוריו הם חרקים והוא יבוסס בחלקו על "הצרצר והנמלה"^[4]. סטנטון וראנף החלו לדון בעניין הסרט והחלו לחשוב על רעיונות, לאסיטר אהב את הרעיון והוא הציע מספר רעיונות^[4]. הרעיון התבשל עד 1995 כשהחלו לעבוד על הסרט ברצינות^[4].

במהלך ההקרנה המוקדמת של "צעצוע של סיפור" ביוני 1995 הובא רעיון הסרט למנכ"ל דיסני דאז מייקל אייזנר שאישר את הדבר והעביר אותו בתחילת יולי לדירקטוריון דיסני^[4]. ב-7 ביולי 1995 אישרו דיסני את הפקת הסרט^[6].

כתיבה

במשל "הנמלה והחגב" שעליו מבוסס הסרט החגב מבזבז את חודשי הקיץ והאביב בשירה בעוד הנמלה אוספת במהלך האביב והקיץ אוכל לחורף, כאשר מגיע החורף החגב מתחנן לאוכל מן הנמלה אך היא צוחקת עליו ומגרשת אותו^[4]; אנדרו סטנטון וג'ו ראנף החליטו כי החגב פשוט יכול לגנוב את האוכל^[4][7]. לאחר שסטנטון סיים את טיוטת התסריט הוא התחיל להטיל ספק באחד מוטיבי העלילה המרכזיים - כשחרקי הקרקס הגיעו למושבה לרמות את נמלים ונשארו לבסוף להילחם בהם^[8]; הוא הרגיש שחרקי הקרקס היו דמויות דוחות ושקרניות ושזה לא מציאותי אם הם יישארו להילחם וישנו את אישיותם, גם הסיבה שבגללה החרקים נשארו לא הייתה מציאותית בשביל סטנטון^[9]. סטנטון לא היו מרוצה מהתסריט כלל והוא החליט שהוא צריך שינוי גדול ובמיוחד בגישה^[8]. סטנטון החל לעבוד עם ראנף ודונלד מקרי עם שינויים בתסריט וליטש מעט את התסריט יחד עם לאסיטר.

באג לייף

פסקול מאת רנדי ניומן
יצא לאור	27 באוקטובר 1998
סוגה	סרט קומדיה, סרט הרפתקאות, סרט ילדים
אורך	47:32
חברת תקליטים	Walt Disney Records
הפקה	דרלה אנדרסון, קווין רהר

דירוגים מקצועיים
ציוני ביקורות
מקור	ציון
Allmusic
Empire Online

הפסקול הופץ ב-27 באוקטובר 1998 על ידי חברת התקליטים Walt Disney Records^[10]. שיר הנושא של הפסקול, "The Time of Your Life" ("זמן החיים שלך"), נכתב, הולחן ובוצע על ידי רנדי ניומן^[10].

ביקורת

הסרט זכה לביקורות חיוביות בעיקר. באתר Rotten Tomatoes קיבל הסרט ציון של 92% המבוסס על 81 חוות דעת, קונצנזוס האתר החליט כי הסרט מבדר ומלהיב^[11]. באתר Metacritic קיבל הסרט ציון של 77 המבוסס על 23 ביקורות^[12]. טוד מקארתי ממגזין וראייטי שיבח את הסרט^[13]. ב-ReelViews קיבל הסרט שלושה וחצי כוכבים ושובח^[14]. רוג'ר איברט נתן לסרט שלושה וחצי כוכבים מתוך ארבעה ושיבח אותו^[15]. בעיתון לוס אנג'לס טיימס קיבל הסרט ארבעה כוכבים מתוך חמישה^[16]. בעיתון סן פרנסיסקו כרוניקל קיבל הסרט ארבעה כוכבים מתוך ארבעה והוא שובח רבות^[17]. במגזין Time שובח הסרט ונכתב כי "עלילה בוגרת ויפה; דמויות מצוינות ומסודרות; בדיחות גדושות; רגש"^[18]. במגזין Entertainment Weekly שובח הסרט ונכתב עליו כי "באג לייף יכול להיות הסרט המדהים ביותר שראיתי (מבקר הקולנוע)"^[19]. ב-CNN נאמר על הסרט כי "באג לייף הוא סרט מושלם לחגים. הוא מכיל מסר אופטימי גדול... משעשע עבור מבוגרים וילדים"^[20]. בעיתון שיקגו טריביון קיבל הסרט שלושה וחצי כוכבים מתוך ארבעה^[21]. בשונה מן השאר קיבל הסרט ביקורת שלילית בעיתון הוושינגטון פוסט^[22].

הכנסות

הסרט גרף בארצות הברית $162,798,565 ו-$200,600,000 מחוץ לארצות הברית, ברחבי העולם כולו גרף הסרט $363,398,565^[1]. בסוף השבוע הראשון שלו גרף הסרט $33,258,052 ודורג ראשון בקופות^[23], הסרט שמר על דירוגו ראשון בקופות במשך שבועיים^[24][25].

פרסים ומועמדויות

משחק וידאו

אטרקציה בפארק השעשועים של דיסני

ערך מורחב – קשה להיות חרק!

• David Andrew Price, ‏The Pixar Touch: The Making of a Company, ‏2008, הוצאת Alfred A. Knopf; ‏ISBN 0-307-26575-7

• אתר האינטרנט הרשמי של באג לייף (באנגלית)
• "באג לייף", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "באג לייף", באתר נטפליקס
• "באג לייף", באתר AllMovie (באנגלית)
• "באג לייף", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "באג לייף", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "באג לייף", באתר Metacritic (באנגלית)
• "באג לייף", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
• "באג לייף", באתר דיסני+ סרטים (באנגלית)
• "באג לייף", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• באג לייף, באתר Turner Classic Movies (באנגלית)
• באג לייף, באתר Big Cartoon DataBase (באנגלית)