אצטדיון בלומפילד

אצטדיון כדורגל בתל אביב

אצטדיון בלומפילד הוא אצטדיון כדורגל בתל אביב, בבעלות עיריית תל אביב-יפו ובניהול חברת "היכלי הספורט תל אביב-יפו"[1]. האצטדיון הוקם בשנת 1962 ועבר הרחבה בשנים 20162019, מכיל 29,400 מקומות ישיבה, ומהווה את מגרשן הביתי של קבוצות הכדורגל מכבי תל אביב, הפועל תל אביב ובני יהודה תל אביב. לעיתים מארח האצטדיון גם את משחקי נבחרת ישראל ומשחקי חצי גמר וגמר גביע המדינה.

אצטדיון בלומפילד
כתובתרחוב התקומה 5
מיקום תל אביב-יפו, ישראל
קואורדינטות32°03′06″N 34°45′41″E / 32.05173°N 34.76148°E / 32.05173; 34.76148
תקופת הפעילות13 באוקטובר 1962 – הווה (61 שנים)
שופץ2000, 2010-2008, 2012
הורחב2019-2016
עלות הבנייה1.5 מיליון ל"י (1962)
500 מיליון (2019)
בעליםעיריית תל אביב-יפו
מפעילחברת היכלי הספורט תל אביב-יפו
משטחדשא
אדריכלמקס גלפז וש. שוורץ (1962)
מנספלד-קהת אדריכלים (2019)
קבוצותהפועל תל אביב (1962-היום)
מכבי תל אביב (1966-1963, 1985-1969, 1986/1987, 1995/1996, 2000-היום)
בני יהודה תל אביב (1970-1962, 2004-היום)
נבחרת ישראל (משחקים נבחרים)
מושבים29,400
אצטדיון בלומפילד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

אצטדיון באסה

שורשיו של אצטדיון בלומפילד ב"אצטדיון באסה", אשר שימש קבוצה ערבית בשם שבאב אל עראב וכן את משטרת המנדט[2] משנות ה-20 של המאה ה-20[3]. האצטדיון נקרא כך מכיוון שבחורף הייתה נקווית באזור זה ביצה גדולה. לצד האצטדיון שכנה חורשת באסה, אשר לימים הפכה לגן כרונינגן הצמוד לאצטדיון עד היום.

לאחר שחרור יפו במלחמת העצמאות, החלו חברי בית"ר לשחק במגרש, ובו סודרו משחקי הכדורגל של קבוצות הנוער בתל אביב[4][5]. בתחילת שנת 1949 הפקיד האפוטרופוס על נכסי נפקדים את המגרש בידיה של מועצת פועלי תל אביב, שהעניקה אותו לשימוש של הפועל תל אביב ומשחקי הנוער הועברו למגרש סומייל[6]. אצטדיון זה נקרא גם "אצטדיון הפועל" ונוהל על ידי ההסתדרות במסגרת תנועת הספורט "הפועל". בשנים אלו שימש פעמים רבות עבור כינוס הפועל.

הקמת אצטדיון בלומפילד

אבן פינה לאצטדיון חדש הונחה בספטמבר 1960[7]. בשנת 1962 הוקם אצטדיון חדש שהכיל 22,000 מקומות על שטח אצטדיון באסה[8][9], והיציעים של אצטדיון באסה הועברו למגרש בקריית שלום[10]. המימון להקמת האצטדיון החדש הושג בעזרת תרומה של קרן האחים בלומפילד (ע"ש ברנרד ולואיס בלומפילד), ונקרא על שמם "אצטדיון הפועל על שם האחים בלומפילד".

אצטדיון בלומפילד נחנך ב־13 באוקטובר 1962 במשחק של הפועל תל אביב נגד שמשון תל אביב. חודשיים אחר כך, ב־12 בדצמבר 1962, התקיים לכבוד הקמת האצטדיון משחק חגיגי שבו שיחקה הפועל תל אביב נגד קבוצת ס.ק. אנסחדה מהולנד[11][12].

בשנת 1963 החלה גם מכבי תל אביב לארח חלק ממשחקיה באצטדיון בלומפילד, במקרים בהם היה צפי לקהל רב שאצטדיון המכביה לא יכול היה להכיל, ובשנת 1969 עברה הקבוצה לארח את משחקיה באצטדיון בלומפילד באופן קבוע. החל מאמצע שנות ה-80 שימש לרוב אצטדיון רמת גן כמגרשה הביתי, ובשנת 2000 חזרה הקבוצה לבלומפילד. קבוצת בני יהודה תל אביב, אשר שיחקה באצטדיון בלומפילד מספר עונות בשנות ה-60, הפכה את האצטדיון למגרשה הביתי בשנת 2004, לאחר שאצטדיון שכונת התקווה נמצא על ידי הנהלת הקבוצה לא ראוי לארח את משחקיה. כמו כן שימש בלומפילד בעבר כאצטדיון ביתי לקבוצות נוספות מתל אביב: בית"ר תל אביב, שמשון תל אביב ומכבי יפו.

בשנת 1964 לקח האצטדיון חלק באירוח משחקי גביע אסיה 1964 שנערכה בישראל.

בשנת 1986 שודר מהאצטדיון שידור החי הראשון בטלוויזיה הישראלית בהפקת הערוץ הראשון, כערוץ יחיד ששידר עד כה בתקצירים את משחקי הליגה. המשחק היה במחזור האחרון, ובו זכתה באליפות הפועל תל אביב לאחר ניצחון על מכבי חיפה בתוצאה 1-0 בשער שהובקע בדקות הסיום. את המשחק שידר יורם ארבל.

בשנת 1993 עבר האצטדיון שיפוץ שבו הוחלף הדשא והותקן גג מעל יציעים 1, 2 ו-13[13].

במשך השנים האצטדיון היה בחזקת חברת "בצר" של ההסתדרות וחברת העובדים, ועם מכירת קבוצת הפועל תל אביב למשקיעים פרטיים, המשיך האצטדיון להיות בניהולה[14].

מעבר לבעלות העירייה ושיפוץ האצטדיון

במרץ 1999 הסתיימה תקופת החכירה של האצטדיון לחברת "בצר", והאצטדיון עבר לבעלות עיריית תל אביב-יפו ולניהול בידי חברת "היכלי הספורט תל אביב-יפו" העירונית. אחר כך הגישה חברת "בצר" תביעה נגד העירייה בדרישה לפיצוי כספי על ההשקעות שביצעה באצטדיון במהלך השנים[15].

עם העברת הבעלות לעירייה הציג מהנדס העיר ישראל גודוביץ, בדצמבר 1999, תוכנית להרחבת ההאצטדיון ל-29,500 מושבים והוספת שטחים מסחריים לצורך מימון הפרויקט[16]. התוכנית כללה הקמת שני יציעים נוספים מעל היציעים הקיימים. ששני היציעים יכילו 11,500 מקומות ישיבה ובנוסף ל-18,000 מקומות הישיבה הקיימים שהיו אז, כך שהוא יכיל אצטדיון בלומפילד 29,500 מושבים[16].

קשיים באישור ומימון התוכנית הביאו לביטול תוכנית ההרחבה של גודוביץ, במקום זאת השקיעה חברת "היכלי הספורט" 20 מיליון שקל בשיפוץ האצטדיון, בשנים 2000–2002, במסגרתו הוסרו הגדרות שהקיפו את המגרש והפרידו בינו לבין היציעים, וכן הותקנו מושבים בכל היציעים, מה שהקטין את תכולתם ל-15,700 מקומות ישיבה[17]. בנוסף הודיעה החברה, בדצמבר 2002, כי יוקם אצטדיון חדש במקום בלומפילד שיוקם במתחם מגרש האימונים של מכבי תל אביב בקרית שלום, תוך עשר שנים. ההשקעה באצטדיון, שיכיל כ-30 אלף מקומות ישיבה, הוערכה ביותר מ-300 מיליון שקל והמימון להקמתו היה אמור להגיע בעיקר ממכירת הקרקע של מתחם בלומפילד[18].

בקיץ 2008 החל שיפוץ נרחב בשערים 2, 4-5 ו-7, בו הוחלפו המושבים בכיסאות פלסטיק מתקפלים, נוספו תאורה ומעקות בטיחות, ומספר המקומות הוגדל על ידי הוצאת המזנונים מתחומי היציעים. בקיץ 2009 עברו שערים 8 ו-13 את התהליך, בקיץ 2010 עברו שערים 10–11 את התהליך בו הוחלפו המושבים בכיסאות פלסטיק מתקפלים.

בספטמבר 2010, לקראת השתתפותה של הפועל תל אביב בשלב הבתים בליגת האלופות, הוענק לאצטדיון דירוג "קטגוריה 4" לפי דירוג האצטדיונים של אופ"א. ב-29 בספטמבר אירח האצטדיון לראשונה משחק במסגרת ליגת האלופות, בו הפסידה הפועל תל אביב 1–3 לאולימפיק ליון הצרפתית. באוגוסט 2011 הוצגה תוכנית צנועה להרחבת האצטדיון לכ-18 אלף מושבים[19].

במהלך יולי ואוגוסט 2012 הוחלפו כל תשתיות המים, הביוב והחשמל באצטדיון, בוצעו תיקוני הבטיחות הנדרשים על ידי אופ"א ומשרד התמ"ת, הכולל הגבהת מעבר לרכב חירום בשער 10–11, בעלות של כ-21 מיליון שקל[20]. בעקבות כל השיפוצים, הכוללים את הכניסות המורחבות לשערים 7 ו-8, הוקטנה תכולת האצטדיון ל-14,413 מקומות ישיבה[21].

במאי 2013 הוחלף לוח התוצאות והותקן במקומו לוח חדש בשטח של 60 מ"ר. ביוני 2013 לקח האצטדיון חלק באירוח משחקי אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 שנערכה בישראל.

הרחבת האצטדיון

באוקטובר 2013, הודיעה העירייה כי אצטדיון בלומפילד ישופץ ויורחב החל מ-2014, לכ-25 אלף מושבים, שבנוסף ייבנו בשטח המבנה אזורי מסחר ובתי קפה. העלות המשוערת של העבודות הוערכה ב-150 מיליון שקלים[22]. לבסוף הוחלט על תוכנית גדולה יותר שכוללת הריסה של חלק מהיציעים, ובניה על פי תכנון חדש[23]. עבודות ההריסה החלו באוגוסט 2016[24]. עם תחילת העבודות הוחלט לא לקרות את רוב האצטדיון, בכדי לחסוך בעלויות, שהוערכו אז בכ-275 מיליון שקל[25].

במסגרת הפרויקט כל המבנים הישנים שמתחת ליציעים נהרסו. ביציעים הנותרים נעשתה עבודה מסיבית של שיקום בטונים. הבניה החדשה הגדילה את תכולת האצטדיון ל-29,400 מושבים. כל מרכיבי המבנה, החזיתות, מתחם חדרי ההלבשה, אולמות VIP, תאי הצפייה, חדרי חפ"ק ובקרה, שטחי שירות, משרדים, שטחים לתקשורת, עמדות צילום, מזנונים, שירותים וכו' - כל אלה נבנו על פי תכנון חדש[26]. כל מרכיבי התכנון החדש תואמים את הנחיות אופ"א. כך גם הדשא הוחלף בדשא היברידי. עלות פרויקט הבנייה מחדש עלתה לבסוף כ-500 מיליון שקל[27]. במסגרת הרחבת האצטדיון לא נוספו מקומות חניה נוספים, וזאת על מנת לעודד את האוהדים להגיע באמצעי תחבורה בני קיימא, כגון תחבורה ציבורית ובעתיד הקו האדום של הרכבת הקלה[28].

אצטדיון בלומפילד המחודש נפתח ב-25 באוגוסט 2019 עם פתיחת עונת 2019/20, במשחק בו אירחה בני יהודה תל אביב את עירוני קריית שמונה[29]. בנובמבר 2019 אירח אצטדיון בלומפילד את משחק הידידות בין נבחרת ארגנטינה ונבחרת אורוגוואי[30].

במהלך שנת 2020, בעקבות איסור כניסת קהל למשחקים בגלל מגפת הקורונה בישראל, הושלמו עבודות החיפוי של החזיתות[31].

ב-25 במרץ 2021 חזר האצטדיון לארח חלק ממשחקי נבחרת ישראל, שאירח את המשחק נגד נבחרת דנמרק במסגרת מוקדמות מונדיאל 2022[32].

האצטדיון אירח את הסופר קאפ הצרפתי של עונת 2021[33] ועונת 2022.

ב-2023 פרסמה עיריית תל אביב-יפו מכרז בחיפוש אחר ספונסר לאצטדיון בלומפילד[34].

ב-18 באוגוסט 2023 נפתחה תחנת אצטדיון בלומפילד בקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב הממוקמת מדרום-מערב לאצטדיון.

יציעים

שערכניסהגושמספר מושביםהערות
VIP/124-27204-206, 304-306, 404-4061,316יציע מקורה המורכב מ"יציע הזהב" (גושים 204–206) המכיל 470 מקומות, "יציע הפלטינום" (גושים 304–306) המכיל 458 מקומות, "תאי צפייה" (BOX 1-10) המכילים 150 מקומות ו"יציע העיתונאים" (גושים 404–406) המכיל 238 מקומות
228-30207-209, 307-3103,130יציע מקורה בחלקו הכולל את "יציע הכסף" המערבי (גושים 207–209). במשחקי מכבי והפועל זהו יציע לאוהדי הקבוצה
4/541-48214-217, 311-3184,842במשחקי הפועל זהו יציע עידוד בו פועל ארגון האוהדים "אולטראס הפועל". במשחקי מכבי זהו יציע לאוהדי הקבוצה היריבה
771-74221-224, 319-324, 419-4245,338יציע בעל שני מפלסים הכולל את "יציע הכסף" המזרחי (גושים 221–224). במשחקי מכבי, הפועל ובני יהודה זהו יציע לאוהדי הקבוצה
7/875-76225, 325, 4251,130יציע בעל שני מפלסים הכולל את "יציע הכסף" המזרחי (גוש 225). במשחקי מכבי, הפועל ובני יהודה זהו יציע לאוהדי הקבוצה
877-80226-229, 326-331, 426-4315,342יציע בעל שני מפלסים הכולל את "יציע הכסף" המזרחי (גושים 226–229). במשחקי מכבי, הפועל ובני יהודה זהו יציע לאוהדי הקבוצה
10/11101-108233-236, 332-3394,861במשחקי מכבי זהו יציע עידוד בו פועל ארגון האוהדים "מכבי פנאטיקס". במשחקי הפועל זהו יציע לאוהדי הקבוצה היריבה
1321-23201-203, 300-3033,149יציע מקורה בחלקו הכולל את "יציע הכסף" המערבי (גושים 201–203). במשחקי מכבי זהו יציע לאוהדי הקבוצה. בחלק ממשחקי הפועל זהו יציע לאוהדי הקבוצה היריבה

משחקים בין-לאומיים באצטדיון

תאריךהמשחקתוצאהמסגרתמספר צופים
29 במאי 1964ישראל ישראלהודו הודו2–0גביע אסיה בכדורגל 196422,000
2 ביוני 1964הודו הודוהונג קונג הונג קונג3–1גביע אסיה בכדורגל 19645,000
17 במרץ 1968ישראל ישראלסרי לנקה סרי לנקה7–0מוקדמות אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)14,000
22 במרץ 1968ישראל ישראלסרי לנקה סרי לנקה4–0מוקדמות אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)10,000
28 במרץ 1979ישראל ישראלבלגיה בלגיה0–2מוקדמות אולימפיאדת מוסקבה (1980)17,000
30 באוקטובר 1983ישראל ישראלפורטוגל פורטוגל1–0מוקדמות אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)8,000
20 בנובמבר 1983ישראל ישראלגרמניה גרמניה0–1מוקדמות אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)17,000
11 באוקטובר 1995ישראל ישראלאזרבייג'ן אזרבייג'ן2–0מוקדמות יורו 19967,000
26 במרץ 2011ישראל ישראללטביה לטביה2–1מוקדמות יורו 201210,801
29 במרץ 2011ישראל ישראלגאורגיה גאורגיה1–0מוקדמות יורו 201213,716
2 בספטמבר 2011ישראל ישראליוון יוון0–1מוקדמות יורו 201213,100
25 במרץ 2021ישראל ישראלדנמרק דנמרק0–2מוקדמות מונדיאל 20225,000
28 במרץ 2021ישראל ישראלסקוטלנד סקוטלנד1–1מוקדמות מונדיאל 20225,000
24 בספטמבר 2022ישראל ישראלאלבניה אלבניה2–1ליגת האומות 2022/202329,200
25 במרץ 2023ישראל ישראלקוסובו קוסובו1–1מוקדמות יורו 202428,935
12 בספטמבר 2023ישראל ישראלבלארוס בלארוס1–0מוקדמות יורו 202428,435

משחקי גמר באצטדיון

תאריךהמשחקתוצאהמסגרתמספר צופים
30 בספטמבר 1964מכבי תל אביבהפועל חיפה1–1גביע המדינה 1963/196420,000
10 בנובמבר 1964מכבי תל אביבהפועל חיפה1–112,000
29 ביוני 1965מכבי תל אביבבני יהודה2–1גביע המדינה 1964/196520,000
8 ביוני 1966הפועל חיפהשמשון תל אביב2–1גביע המדינה 1965/196613,000
1 בנובמבר 1967מכבי תל אביבהפועל תל אביב2–1גביע המדינה 1966/196720,000
12 ביוני 1968הפועל פתח תקווהבני יהודה0–1גביע המדינה 1967/196820,000
26 באוקטובר 1968הפועל פתח תקווהמכבי חיפה4–1גביע ה-207,000
25 ביוני 1969הכח מכבי רמת גןמכבי שעריים1–0גביע המדינה 1968/196910,000
7 באוקטובר 1970מכבי תל אביבמכבי נתניה2–1גביע המדינה 1969/197022,000
16 ביוני 1971מכבי חיפההכח מכבי רמת גן1–2גביע המדינה 1970/197118,000
26 בספטמבר 1972הפועל תל אביבהפועל ירושלים1–0גביע המדינה 1971/197220,000
20 ביוני 1973הכח מכבי רמת גןהפועל ירושלים0–2גביע המדינה 1972/197318,000
12 ביוני 1974הפועל פתח תקווההפועל חיפה0–1גביע המדינה 1973/197415,000
14 במאי 1975הפועל כפר סבאבית"ר ירושלים3–1גביע המדינה 1974/197518,000
13 בספטמבר 1983מכבי נתניההפועל באר שבע3–2גביע ליליאן 19833,500
28 בינואר 1992בני יהודהמכבי תל אביב2–1גביע הטוטו 1991/19927,000
28 במאי 1996מכבי תל אביבעירוני ראשון לציון4–1גביע המדינה 1995/199615,000
13 ביולי 2020הפועל באר שבעמכבי פתח תקווה2–0גביע המדינה 2019/20200
2 ביוני 2021מכבי תל אביבהפועל תל אביב2–1גביע המדינה 2020/202129,000

שימושים נוספים

בנוסף לשימוש בעת אירועי ספורט, באצטדיון נערכו הופעות של אומנים בינלאומיים שונים, ובהם פיל קולינס[35], ריהאנה[36], סקורפיונז, בלאק אייד פיז, ברברה סטרייסנד, אנדראה בוצ'לי, פיקסיז וסאונדגארדן.

ב-5 במרץ 2021, לאחר הפסקת הפעילות עקב הקורונה, נפתח האצטדיון להופעתו של הזמר עברי לידר, רק לעיני 500 איש, לפי תקנות הקורונה. בימים שלאחריו הופיעו אומנים ישראליים נוספים: שלום חנוך, ירדנה ארזי, דיקלה ואיל גולן[37].

תחבורה

האצטדיון ממוקם במיקום מרכזי ליד צירים ראשיים בדרום העיר: רחוב שלבים, דרך בן צבי ודרך קיבוץ גלויות המקשרים את האצטדיון לנתיבי איילון, כביש 44 וכביש 1. בקרבת האצטדיון שלושה חניונים, מזרחית לגן כרונינגן נמצא ״חניון בלומפילד״ המכיל כ-250 מקומות חנייה, צפונית לאצטדיון נמצא ״חניון אמץ״ המכיל כ-40 מקומות חנייה וברחוב שארית ישראל נמצא ״חניון גבעת הזיתים״ המכיל כ-145 מקומות חנייה. בנוסף ברחוב התקומה בצידו המערבי של האצטדיון קיימת חניית VIP.

מבחינת תחבורה ציבורית, האצטדיון ממוקם ליד תחנת אצטדיון בלומפילד שהיא תחנת רכבת קלה של הקו האדום שעובר בשדרות ירושלים, מרחק הליכה מיציעי האצטדיון. ליד האצטדיון ברחוב שלבים יש קווי אוטובוסים רבים: 1, 25, 40, 42, 46, 125 ו-142 של חברת דן, קווים 83 ו-88 של חברת אגד וכן קו 15 של חברת מטרופולין.

גלריה

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


🔥 Top keywords: ערב אל-עראמשהעמוד ראשימיוחד:חיפושחטיפת חיילי צה"ל בהר דבליגת האלופותקטגוריה:זמרים ישראליםמלחמת חרבות ברזלמיוחד:שינויים אחרוניםקערת ליל הסדרקטגוריה:זמרים השרים בעבריתשקשוקה (סדרת טלוויזיה)התקיפה האיראנית על ישראל (2024)ריאל מדרידרותם אבוהבנמר אנטוליעדי אשכנזיאיראןיריחו (טיל)נעמי פולניג'קי אלקייםקרלו אנצ'לוטימרדכי שפרפייסבוקדרגות צה"לטיל בליסטיישראלמנצ'סטר סיטיחטיפת משפחת ביבסמיוחד:רשימת המעקבערוץ 77 באוקטובריוטיובעומר אדםיוסי כהןחטיבת עציוניפסחכלי טיס בלתי מאוישז'וזפ גוארדיולהעונת 2023/2024 בליגת האלופות