איינטרכט פרנקפורט

הקמת המועדון

איינטרכט פרנקפורט מורכבת משני מועדונים שנוסדו בשנת 1899. הראשון, שנחשב לקבוצה ה"מקורית", הוא פרנקפורטר פוסבאל-קלוב ויקטוריה פון 1899, והשני הוא פרנקפורטר פוסבאל-קלוב קיקרס פון 1899. שני המועדונים שיחקו בליגה של מחוז הצפון של הדוכסות הגדולה של הסן, והיו המייסדים של אותה ליגה בשנת 1909. בשנת 1911 התמזגו שני המועדונים למועדון שנקרא קיקרס-ויקטוריה. המועדון המאוחד זכה בשלוש אליפויות רצופות של המחוז, שהקנו לו השתתפות באליפות השנתית של דרום גרמניה. בשנת 1920, לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, התמזג המועדון עם מועדון התעמלות בשם פרנקפורטר טורגמיינדה פון 1861, והאיחוד הזה יצר את איינטרכט פרנקפורט, כאשר פירוש השם איינטרכט הוא הרמוניה בגרמנית, והשם נועד לבטא את ההרמוניה בין המועדונים המרכיבים את האיחוד (בדומה לקבוצות אנגליות הקרויות יונייטד).

בשנת 1927 נפרדו דרכיהם של מועדון הכדורגל ומועדון ההתעמלות. באותה תקופה החל מועדון הכדורגל איינטרכט פרנקפורט להצליח מאוד ולזכות בתארים אזוריים רבים, אך לא הצליח לזכות באליפויות הארציות. איינטרכט פרנקפורט הגיעה לגמר אליפות גרמניה לשנת 1932, בו הפסידה 0–2 לבאיירן מינכן. בשנת 1933, עם עליית הרייך השלישי, בוצע ארגון מחדש של מבנה הליגות בגרמניה, והוקמו 16 ליגות מחוזיות הנקראות גאוליגה, שבסיומן נפגשות הקבוצות המנצחות לאליפות הארצית. איינטרכט פרנקפורט סיימה לרוב בצמרת הטבלה של הגאוליגה שלה, ובשנת 1938 זכתה באליפות הגאוליגה של מחוז דרום מערב. לאחר מלחמת העולם השנייה בוצע שוב ארגון מחדש של מבנה הליגות בגרמניה, ואיינטרכט פרנקפורט שובצה באוברליגה הדרומית, בה זכתה באליפויות בשנים 1953 ו-1959. הזכייה באליפות האוברליגה הדרומית בשנת 1959 הקנתה לפרנקפורט כרטיס לגמרים הארציים, ובמשחק הגמר הסופי ניצחה הקבוצה 2–3 את יריבתה קיקרז אופנבך, וזכתה באליפות גרמניה בפעם היחידה בתולדותיה. בזכות הזכייה הזו באליפות השתתפה איינטרכט פרנקפורט בגביע אירופה לאלופות לשנת 1960 והגיעה עד לגמר, בו הפסידה 3–7 לריאל מדריד, בגמר שנחשב לאחד הטובים בהיסטוריה, שבו הובקעה רביעייה על ידי פרנץ פושקש ושלושער על ידי אלפרדו די סטפנו, בעוד שלפרנקפורט הבקיע ריכרד קרס(אנ') שער אחד וארווין שטיין (אנ') הבקיע צמד.

לאחר הקמת הבונדסליגה

איינטרכט פרנקפורט הייתה אחת מ-16 הקבוצות שייסדו את הבונדסליגה בעונת 1963/64. הקבוצה נשארה בליגה במשך 33 עונות רצופות, כשברובן סיימה בחצי העליון של הטבלה. הישג השיא של הקבוצה היה המקום השלישי, אותו השיגה חמש פעמים, כאשר בעונת 1991/92 הקבוצה סיימה עם שתי נקודות פחות מהאלופה שטוטגרט, בעונה המוצלחת ביותר בתולדותיה.

בעונת 1966/67 הגיעה פרנקפורט עד לחצי גמר גביע ערי הירידים, בו הודחה על ידי דינמו זאגרב. בשנות ה-70 של המאה ה-20 פרנקפורט התמקמה בעיקר בחלק העליון של הטבלה, כששחקניה העיקריים היו ברנד ניקל, ברנד הולצנביין, יורגן גרבובסקי, שיאן ההופעות של הבונדסליגה בכל הזמנים, קרל היינץ קורבל, ובסיום העשור גם צ'ה בום קון. בעונת 1973/74 זכתה הקבוצה בגביע הגרמני בפעם הראשונה, לאחר ניצחון 1–3 בגמר על המבורג. כעבור שנה, בעונת 1974/75, הגנה פרנקפורט על תוארה וזכתה בגביע בפעם השנייה ברציפות, לאחר ניצחון 0–1 בגמר על דיסבורג. בזכות זכייה זו השתתפה פרנקפורט בגביע אירופה למחזיקות גביע, והגיעה בו עד לשלב חצי הגמר, בו הפסידה במפגש כפול לווסטהאם יונייטד. בעונת 1979/80 זכתה פרנקפורט בתואר החשוב ביותר בתולדותיה, גביע אופ"א, לאחר ניצחון על בורוסיה מנשנגלדבך במפגש כפול, בזכות שערי חוץ. בעונת 1980/81 זכתה איינטרכט פרנקפורט בגביע הגרמני בפעם השלישית, לאחר ניצחון 1–3 בגמר על קייזרסלאוטרן.

בשנות ה-80 של המאה ה-20 היו לקבוצה גם מספר עונות חלשות בתקופה זו, בהן ניצלה בעור שיניה מירידה לבונדסליגה השנייה. השחקנים העיקריים של הקבוצה היו קרל היינץ קורבל, ראלף פלקנמאייר ותומאס ברטולד. בעונת 1983/84 פרנקפורט נשארה בליגה רק לאחר שניצחה במבחני הישרדות את דיסבורג. בעונת 1987/88 זכתה פרנקפורט בגביע הגרמני בפעם הרביעית, לאחר ניצחון 0–1 בגמר על בוכום. בעונת 1988/89 שוב הסתבכה פרנקפורט בתחתית, וניצחה את פ.צ. זארבריקן רק במבחני הישרדות. כעבור שנה רכשה פרנקפורט מזארבריקן את החלוץ טוני יבואה, שעתיד היה להיות אחד מחשובי השחקנים של המועדון בתקופת ההצלחה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. בתקופה זו שיחקו בקבוצה, בנוסף ליבואה, שחקנים כמו אובה ביין, ג'יי ג'יי אוקוצ'ה, יורן אנדרסן, מנפרד בינץ, אנדראס מולר והשוער אולי שטיין. בין השנים 1990 ו-1994 הקבוצה סיימה בכל העונות לפחות במקום החמישי, ושלוש פעמים במקום השלישי. הצלחותיה של פרנקפורט בליגה באותה תקופה לא תורגמו להצלחות בזירה האירופית, כאשר הישג השיא שלה באותה תקופה היה העפלה לרבע גמר גביע אופ"א, בשנים 1994 ו-1995. בעונת 1994/95 החלה נסיגה של הקבוצה שסיימה במקום התשיעי, ובעונת 1995/96 נשרה הקבוצה לראשונה בתולדותיה לבונדסליגה השנייה, לאחר שמספר שחקנים חשובים שהביאו אותה להצלחה הגדולה עזבו את הקבוצה.

בעונת 1997/98, לאחר שתי עונות בבונדסליגה השנייה, חזרה הקבוצה לליגה הבכירה. בעונת 1998/99 נדמה היה כי פרנקפורט תרד ליגה שוב כבר לאחר עונה אחת, אך במחזור האחרון הביסה פרנקפורט את האלופה היוצאת קייזרסלאוטרן בתוצאה 1–5, והשיגה מספר נקודות והפרש שערים זהה לזה של נירנברג, שירדה ליגה רק בגלל נחיתות בקריטריון שערי הזכות. בעונת 1999/00 פרנקפורט שוב נאבקה בתחתית, ואף הופחתו לקבוצה שתי נקודות בגין עבירות תקציביות. בעונת 2000/01 נשרה פרנקפורט שוב לבונדסליגה השנייה, ושבה לבונדסליגה שוב כעבור שתי עונות, בעונת 2000/03. בעונת 2003/04 נשרה פרנקפורט שוב לבונדסליגה השנייה אחרי עונה אחת בלבד בבונדסליגה, ושוב סבלה מבעיות תקציביות קשות. פרנקפורט חזרה לבונדסליגה לאחר עונה אחת בבונדסליגה השנייה. בעונת 2005/06 סיימה פרנקפורט במקום ה-14 בבונדסליגה, והגיעה לגמר הגביע הגרמני, בו הפסידה 0–1 לבאיירן מינכן. הגעה זו לגמר הקנתה לפרנקפורט כרטיס לגביע אופ"א, וחזרה להשתתפות במפעלים אירופיים אחרי 12 שנים. הופעה זו בגביע אופ"א בעונת 2006/07 הסתיימה בהדחה בשלב הבתים. בין השנים 2007–2010 פרנקפורט סיימה לרוב בחלק התחתון של הטבלה, אך רחוק ממאבקי הירידה. בעונת 2010/11 נשרה פרנקפורט לבונדסליגה השנייה בפעם הרביעית ב-15 שנים. גם הפעם חזרה הקבוצה לבונדסליגה לאחר עונה אחת בלבד. בעונת 2012/13, עונת החזרה לבונדסליגה, רשמה פרנקפורט הישג נאה כשסיימה במקום השישי, בעונה בה השחקנים העיקריים של הקבוצה היו סבסטיאן רודה, פירמין שווגלר, אלכסנדר מאייר, בסטיאן אוצ'יפקה ומרקו רוס. בזכות הישג זה שיחקה פרנקפורט במפעל הליגה האירופית, ואף פגשה את מכבי תל אביב בשלב הבתים, אותו צלחה, אך הודחה על ידי פורטו בשלב הנוק אאוט הראשון. לאחר מספר עונות סולידיות במרכז הטבלה, נקלעה איינטרכט פרנקפורט למאבקי תחתית בעונת 2015/16, והשתתפה בפעם השלישית בתולדותיה במבחני הישרדות בבונדסליגה, לאחר שהחתימה את ניקו קובאץ' כמאמן. גם הפעם פרנקפורט צלחה מבחנים אלה כשגברה על נירנברג. את עונת 2016/17 פתחה פרנקפורט היטב, אך נחלשה לקראת סיומה, ואת הליגה סיימה רק במקום ה-11. עם זאת, הגיעה הקבוצה לגמר הגביע הגרמני, בו הפסידה 1–2 לבורוסיה דורטמונד. גם את עונת 2017/18 פתחה פרנקפורט היטב ונחלשה לקראת סיום העונה, אותה סיימה במקום השמיני. עם זאת, פרנקפורט שוב הגיעה לגמר הגביע, בפעם השנייה ברציפות, והפעם חוללה הפתעה עצומה כשניצחה בגמר את באיירן מינכן בתוצאה 1–3, וזכתה בגביע לראשונה מזה 30 שנה, ובפעם החמישית בתולדותיה. במאי 2018 הוכרז כי מאמנה החדש של פרנקפורט יהיה האוסטרי אדי הוטר, שיחליף את ניקו קובאץ' שעבר לבאיירן מינכן, אותה ניצח בגמר הגביע הגרמני. בעונת 2021/2022 זכתה פרנקפורט בליגה האירופית לראשונה מאז 1980, לאחר שעברה בדרך קבוצות בדרגים גבוהים כגון: ריאל בטיס, ברצלונה ווסטהאם יונייטד. בגמר ניצחה הקבוצה את ריינג'רס הסקוטית בדו-קרב פנדלים. בבונדסליגה הקבוצה סיימה במקום ה-11. בגביע הגרמני הודחה עוד בסיבוב הראשון על ידי וולדהוף מנהיים. בעונת 2022/2023 הקבוצה הביאה מספר שחקנים במטרה שיהפכו את הקבוצה לאחד מהקבוצות החזקות באירופה והחתימה את אלוף העולם מריו גצה שחזר לאחר שנה בקבוצת פ.ס.וו איינדהובן ואת רנדל קולו מואני מנאנט. בתחילת העונה הפסידה בגמר הסופרקאפ האירופי לאלופת אירופה של אותה שנה, ריאל מדריד 0-2. בעקבות זכייתה בליגה האירופית העפילה הקבוצה אוטומטית לליגת האלופות. בשלב הבתים הוגרלה הקבוצה יחד עם טוטנהאם הוטספר, ספורטינג ליסבון ואולימפיק מארסיי. בסיום שלב הבתים העפילה הקבוצה לשמינית הגמר לאחר ניצחון במחזור האחרון בשלב הבתים, 1-2 על ספורטינג ליסבון. בגביע הגרמני העפילה הקבוצה לרבע הגמר לאחר שניצחה בשמינית הגמר את דארמשטדט 2-4. הקבוצה ספגה 2-0 מנאפולי במשחק הראשון בשמינית גמר ליגת האלופות, שהתקיים בפרנקפורט. במשחק השני הובסה פרנקפורט בתוצאה 3:0 והודחה.

בעונה הזו (2022/2023) סיימה הקבוצה במקום ה-7 בבונדסליגה.

איינטרכט פרנקפורט משחקת באצטדיון וולדשטדיון שנחנך בשנת 1925,שתכולתו 51,500 צופים, אך בעבר תכולתו הייתה מעל לשמונים אלף צופים, כמו במשחק מול פ.ק. פירמזנס בשנת 1959, שבו צפו 81 אלף צופים. האצטדיון ידוע משנת 2005 בשמו המסחרי דויטשה בנק פארק.

היריבה העירונית של איינטרכט פרנקפורט היא פ.ס.וו. פרנקפורט. עם זאת, המפגשים ביניהן נדירים במיוחד בגלל הבדלי הליגות, ולמעשה מאז שנת 1962 נפגשו הקבוצות רק בעונת 2011/12, עת שתיהן שיחקו בבונדסליגה השנייה. בשני המפגשים בעונה זו הביסה איינטרכט פרנקפורט את יריבתה.

סמל המועדון הוא עיט על רקע אדום ושחור, בדומה לכיסויי הנשק שרווחו בפרנקפורט בתקופת המאה ה-13. סמל העיט השתנה מספר פעמים עם השנים, אך מוטיב העיט על הרקע האדום והשחור נשאר כמעט בכל המקרים. לפיכך, מכונה הקבוצה "העיטים". הקבוצה אימצה קמע בדמות עיט זהוב אמיתי ששמו אטילה, המצוי בגן החיות בעיר, ומבקרים רבים באים לצפות בו.

• אליפות גרמניה:
  • 1959
• הגביע הגרמני (5):
  • 1974, 1975, 1981, 1988, 2018
• גביע אופ"א/הליגה האירופית:
  • 1979/1980, 2021/2022
• ליגת האלופות:
  • (סגנות) 1959/1960

נכון ל-1 בפברואר 2024 ^[1]

מס' עמדה שם 1 גרמניה שוער קווין טראפ 3 אקוודור מגן ויליאם פאצ׳ו 4 גרמניה מגן רובין קוך 5 קרואטיה מגן חרבויה סמולצ'יץ' 7 מצרים חלוץ עומאר מרמוש 8 אלג'יריה קשר פארס שעיבי 9 אוסטריה חלוץ סשה קלאיג'יץ' (בהשאלה מוולבס) 11 צרפת חלוץ הוגו אקיטיקה (בהשאלה מפריז סן-ז'רמן) 15 תוניסיה קשר אליאס צח'ירי 16 שוודיה קשר הוגו לארסון 17 גרמניה קשר סבסטיאן רודה (קפטן) 18 גרמניה חלוץ יסיק נגאנקם 19 צרפת חלוץ ז'אן-מתאו באהויה 20 יפן קשר מקוטו האסבה 22 ארצות הברית מגן טימותי צ'נדלר 24 פורטוגל מגן אאורליו בוטה 25 הולנד קשר דוני ואן דה בייק (בהשאלה ממנצ'סטר יונייטד) 26 צרפת מגן אריק ז'וניור דינה אבימבה 27 גרמניה קשר מריו גצה

מס' עמדה שם 29 צרפת מגן נילס אנקונקו 31 גרמניה מגן פיליפ מקס 33 גרמניה שוער ינס גרהל 34 גרמניה מגן נאמדי קולינס 35 ברזיל חלוץ טוטה 36 גרמניה חלוץ אנסגר קנאוף 37 גרמניה קשר סידני רביגר 38 שוודיה שוער נילס ראמינג 40 ברזיל שוער קאואה דוס סנטוס 41 אלבניה שוער סימון סִימוֹנִי 42 גרמניה שוער לוק גאואר 43 גרמניה חלוץ נואל פוטקאו 44 אקוודור מגן דייוויס באוטיסטה 45 גרמניה קשר מהדי לונה 46 גרמניה מגן דריו גבהור 47 גרמניה מגן אליאס באום 48 גרמניה חלוץ נאצ'ו פרי 49 גרמניה קשר הרפרט גהורטה

שחקני עבר מפורסמים

מדיה וקבצים בנושא איינטרכט פרנקפורט בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של איינטרכט פרנקפורט (בגרמנית, באנגלית וביפנית)

• איינטרכט פרנקפורט, ברשת החברתית פייסבוק
• איינטרכט פרנקפורט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• איינטרכט פרנקפורט, ברשת החברתית אינסטגרם
• איינטרכט פרנקפורט, ברשת החברתית טיקטוק
• איינטרכט פרנקפורט, סרטונים בערוץ היוטיוב
• איינטרכט פרנקפורט, ערוץ באתר Twitch.tv
• איינטרכט פרנקפורט, באתר פינטרסט
• פרופיל, באתר אופ"א
• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר Soccerway
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• האתר הרשמי (בגרמנית ובאנגלית)