מריו גצה
מריו גצה (בגרמנית: Mario Götze; נולד ב-3 ביוני 1992 בממינגן שבגרמניה) הוא כדורגלן גרמני המשחק בעמדת הקשר ההתקפי באיינטרכט פרנקפורט ובנבחרת גרמניה.
.jpg) | ||||
| גצה במדי נבחרת גרמניה, 2011 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה | 3 ביוני 1992 (בן 31) ממינגן שבגרמניה | |||
| גובה | 1.76 מטר | |||
| עמדה | קשר התקפי | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן** | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-3 ביולי 2023 ** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-3 ביולי 2023 | ||||
גצה בצעירותו היה נחשב לאחד הכישרונות הצעירים המובילים בכדורגל הגרמני[1] בזכות יכולת ניהול המשחק שלו. מתיאס זאמר, המנהל הטכני של התאחדות הכדורגל הגרמני, כינה אותו "אחד הכישרונות הגדולים ביותר שצמחו פה מעולם",[2] ובזכות משחקו היצירתי ושובה העין הוא קיבל את הכינוי "גציניו" (Götzinho). ב-2011 זכה בפרס נער הזהב, המחולק לכדורגלן הצעיר הטוב באירופה, של העיתון טוטוספורט האיטלקי. גם אחיו של מריו, פביאן ופליקס, הם שחקני כדורגל. הבקיע את שער הניצחון לטובת נבחרת גרמניה במשחק גמר מונדיאל 2014.
קריירת מועדונים
בורוסיה דורטמונד
גצה שיחק במחלקת הנוער של בורוסיה דורטמונד מאז גיל 9. את משחקו הראשון בבונדסליגה ערך ב-21 בנובמבר 2009 כבר בגיל 17 בתיקו 0:0 נגד מיינץ 05, כשנכנס כמחליף בדקה ה-88. במהלך העונה הבאה קודם גצה להרכב הפותח על ידי המאמן יורגן קלופ לאחר פציעתו של הכוכב היפני של הקבוצה, שינג'י קגאווה. גצה היה חלק חשוב במערך שהוביל את דורטמונד לאליפות, בעונה זו כאשר הבקיע 8 שערים ובישל 11 פעמים בכל המסגרות.
בעונת 2011/2012 סבל מפציעה שהשביתה אותו לאורך זמן והוא שותף ב-14 משחקים בלבד, בהם הבקיע חמישה שערים. במרץ 2012 האריך את חוזהו בקבוצה בינתיים נוספות עד לשנת 2016.[3] באפריל חזר לשחק לאחר החלמה מהפציעה. בסיום העונה היה שותף לזכייה של דורטמונד בדאבל - אליפות הבונדסליגה ובגביע.
בדצמבר הבקיע שלישייה במסגרת הסיבוב השלישי של משחקי הגביע בניצחון 1:5 על הנובר 96.[4] במרץ 2013 הבקיע שער ובישל שער נוסף בניצחון 0:3 על שחטאר דונצק, שהעלה את הקבוצה לרבע גמר ליגת האלופות.[5] דורטמונד המשיכה להתקדם במפעל והגיע עד לגמר בו תמודדה מול באיירן מינכן. גצה, שנפצע במהלך משחק חצי הגמר מול ריאל מדריד, לא לקח חלק במשחק.[6]
באיירן מינכן
הצלחתו של השחקן הצעיר הובילה להתעניינות גדולה מצד קבוצות שונות באירופה, ביניהן גם ריאל מדריד. הבחירה בבאיירן מינכן באה בעקבות רצונו של השחקן לשחק תחת פפ גוארדיאולה אותו העריץ.[7] באפריל 2013 רכשה הקבוצה הגרמנית את כרטיס השחקן שלו תמורת סכום של 37 מיליון אירו, סכום שיא עבור שחקן גרמני באותו הזמן.[8][9] מעברו עורר זעם רב בקרב אוהדי הקבוצה, שאף שרפו את חולצתו.[10]
ב-11 באוגוסט ערך את הופעתו הבכורה במדי הקבוצה במשחק ידידות נגד אלופת הונגריה גיורי בניצחון 4:1, כאשר נכנס מחליף בדקה ה-60 והבקיע שני שערים.[11] כשבועיים לאחר מכן ערך את הופעת הבכורה בבאיירן במסגרת הליגה במשחק נגד נירנברג. ב-23 באוקטובר 2013 הבקיע את שערו הראשון בקבוצה במסגרת שלב הבתים בליגת האלופות נגד ויקטוריה פלזן בניצחון 5:0.[12]
במהלך העונה היה שותף לזכייה של הקבוצה בדאבל הגרמני, בסופר קאפ האירופי, בגביע העולם למועדונים 2013 והגיע לחצי גמר בליגת האלופות. הוא הבקיע 15 שערים ובישל 14 נוספים, אך למרות זאת לא הצליח להבטיח את מקומו בסגל הפותח של הקבוצה ובמשחקים רבים שותף כמחליף.
בעונתו השנייה הבקיע מספר דומה של שערים, כולל שלושה משחקים שונים בהם הבקיע צמד. באוקטובר נכלל ברשימת 23 המועמדים הסופיים לפרס "כדור הזהב" של פיפ"א.[13] במהלך חודש יולי התראיין סוכנו של גצה לעיתון הבילד ומתח ביקורת על היחס של גוארדיאולה לשחקן, יחס שלדבריו פגע בביטחונו העצמי. בעקבות הראיון זה גצה לביקורות מצד גורמים במועדון ומצד פרנץ בקנבאואר, נשיא הכבוד של המועדון ואף החלו שמועות על מעבר אפשרי לקבוצה אחרת.[14]
את עונת 2015/2016 פתח בצורה טובה, אך בתחילת אוקטובר נפצע בירך במהלך משחק של הנבחרת מול נבחרת אירלנד.[15] בעקבות הפציעה לא שיחק כשלושה חודשים ובמהלך העונה שותף רק ב-21 משחקים בכל המסגרות.
החזרה לבורוסיה דורטמונד
ב-21 ביולי 2016 הודיעה בורוסיה דורטמונד על חזרתו של גצה לקבוצה לאחר שחתם על חוזה ל-4 עונות.[16] ב-19 בנובמבר 2016 בישל גצה לפייר אמריק אובאמייאנג את שער הניצחון במשחק הקלאסיקר מול באיירן מינכן קבוצתו הקודמת. באותה עונה, מיעט גצה לשחק, וב-27 בפברואר 2017 הודיעה בורוסיה דורטמונד כי גצה סובל מבעיית שרירים שגורמת להפרעה מטבולית, ושהוא ייעדר לתקופה בלתי ידועה. גצה חזר לשחק לאחר היעדרות של שבעה חודשים בניצחון 3–0 על וולפסבורג במחזור הראשון של עונת 18–2017, באותו משחק גצה בישל את אחד השערים.
ב-23 במאי 2020, מנהל בורוסיה דורטמונד, מיכאל צורק, הצהיר כי גצה יעזוב את המועדון בסוף העונה, עונת 2019/2020.[17]
פ.ס.וו. איינדהובן
ב-6 באוקטובר 2020 חתם לשלוש שנים בפ.ס.וו. איינדהובן מליגת העל ההולנדית.[18]
ב-18 באוקטובר כבש שער בכורה בניצחון 0–3 של פ.ס.וו. על זוולה.
איינטרכט פרנקפורט
ב-21 ביוני 2022 חזר גצה לגרמניה כשחתם לשלוש שנים באיינטרכט פרנקפורט.[19] ב-5 באוגוסט ערך הופעת בכורה בקבוצה, בתבוסה 1–6 לבאיירן מינכן במחזור הפתיחה על עונת 2022/2023. ב-28 באוגוסט כבש שער בכורה בניצחון 3–4 על ורדר ברמן.
נבחרת גרמניה
גצה עלה לנבחרת הבוגרת לאחר ששיחק בשאר הנבחרות הצעירות. ערך את הופעתו הבכורה ב-17 בנובמבר 2010 נגד שוודיה, והפך לשחקן הגרמני הצעיר ביותר בתולדות הנבחרת. גצה הבקיע את שערו הבכורה ב-10 באוגוסט 2011 נגד ברזיל. השתתף ביורו 2012 ולקח חלק לראשונה במשחק רבע הגמר נגד יוון.
במוקדמות מונדיאל 2014 הבקיע ארבעה שערים והעפיל עם נבחרתו לטורניר הגמר ונכלל בסגל הנבחרת למונדיאל 2014. הוא פתח בהרכב במשחק הפתיחה נגד נבחרת פורטוגל ובמשחק נגד גאנה, בו כבש שער.[20] במשחקים הבאים ירד לספסל ומיעט לקבל דקות כמחליף. בגמר עלה כמחליף בדקה ה-88 של המשחק, שהלך להארכה ובדקה ה-113 של המשחק כבש את שער הניצחון שהעניק את התואר לנבחרת הגרמנית.[21]
נכלל בסגל נבחרת גרמניה לטורניר מונדיאל 2022.[22]
תארים
קבוצתיים
- בונדסליגה (2): 2010/2011, 2011/2012
- הגביע הגרמני (1): 2011/2012
- הסופר קאפ הגרמני (1): 2019
- ליגת האלופות: סגנות 2012/2013
- בונדסליגה (3): 2013/2014, 2014/2015, 2015/2016
- הגביע הגרמני (2): 2013/2014, 2015/16
- הסופר קאפ האירופי: (1): 2013
- גביע העולם למועדונים: (1): 2013
בינלאומיים
- אליפות אירופה עד גיל 17 (1): 2009
- גביע העולם: 2014
פ.ס.וו. איינדהובן
- פ.ס.וו. איינדהובן
- מגן יוהאן קרויף: 2021
- הגביע ההולנדי: 2021/2022
אישיים
- מדליית פריץ ואלטר מזהב: 2009 (בקטגוריית עד גיל 17)
- מדליית פריץ ואלטר מזהב: 2010 (בקטגוריית עד גיל 18)
- פרס נער הזהב: 2011
- השחקן המצטיין בגמר גביע העולם: 2014
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מריו גצה (בגרמנית ובאנגלית)
מריו גצה, ברשת החברתית פייסבוק
מריו גצה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מריו גצה, ברשת החברתית אינסטגרם
מריו גצה, ברשת החברתית טיקטוק- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- מיכאל יוכין, לגרמנים הוא מזכיר את מסי, באתר וואלה!, 2 בספטמבר 2011
הערות שוליים
| נבחרת גרמניה – יורו 2012 | ||
|---|---|---|
1 נוייר • 2 גונדואן • 3 שמלצר • 4 הובדס • 5 הומלס • 6 ח'דירה • 7 שוויינשטייגר • 8 אוזיל • 9 שורלה • 10 פודולסקי • 11 קלוזה • 12 צילר •13 מילר • 14 באדשטובר •15 בנדר •16 לאם •17 מרטסאקר •18 קרוס •19 גצה •20 בואטנג •21 רויס •22 ויזה •23 גומז •מאמן: לב |  | |
| נבחרת גרמניה – מונדיאל 2014 (אלופת העולם) | ||
|---|---|---|
1 נוייר • 2 גרוסקרויץ • 3 גינטר • 4 הובדס • 5 הומלס • 6 ח'דירה • 7 שוויינשטייגר • 8 אוזיל • 9 שורלה • 10 פודולסקי • 11 קלוזה • 12 צילר •13 מילר • 14 דראקסלר •15 דורם •16 לאם •17 מרטסאקר •18 קרוס •19 גצה •20 בואטנג •21 מוסטפי •22 וידנפלר •23 קראמר •מאמן: לב | | |
| נבחרת גרמניה – יורו 2016 | ||
|---|---|---|
1 נוייר • 2 מוסטפי • 3 הקטור • 4 הובדס • 5 הומלס • 6 ח'דירה • 7 שוויינשטייגר • 8 אוזיל • 9 שורלה • 10 פודולסקי • 11 דראקסלר • 12 לנו •13 מילר • 14 ג'אן •15 וייגל •16 טאה •17 בואטנג •18 קרוס •19 גצה •20 סאנה •21 קימיך •22 טר שטגן •23 גומז •מאמן: לב | | |
| נבחרת גרמניה – מונדיאל 2022 | ||
|---|---|---|
1 נוייר • 2 רודיגר • 3 ראום • 4 גינטר • 5 קהרר • 6 קימיך • 7 האברץ • 8 גורצקה • 9 פילקרוג • 10 גנאברי • 11 גצה • 12 טראפ •13 מילר • 14 מוסיאלה •15 זולה •16 קלוסטרמן •17 בראנדט •18 הופמן •19 סאנה •20 גונטר •21 גונדואן •22 טר שטגן •23 שלוטרבק •24 אדיימי •25 בלה-קוצ'אפ •26 מוקוקו •מאמן: פליק | | |