ארי פולמן

ארי פולמן נולד וגדל במרכז הכרמל, חיפה. אביו מרדכי היה פרופסור לכימיה פיזיקלית בטכניון ואמו ונדה רופאת עיניים. שניהם ניצולי שואה מגטו לודז'^[1]. הוא הצעיר מבין שלושה ילדים במשפחה. את שנות בית הספר עשה בבית הספר הריאלי. הוא שירת בחטיבת גולני בעת מלחמת לבנון הראשונה והיה קצין^[2]. בבגרותו, למד קולנוע בחוג לקולנוע וטלוויזיה בפקולטה לאמנויות ע"ש דוד ויולנדה כץ באוניברסיטת תל אביב. במחזור הלימודים איתו למדו רבים אחרים שהשפיעו על הענף בהם אורי סיון, רני בלייר, חגי לוי ואיתן פוקס.

לאחר סיום לימודיו, ביים סרט דוקומנטרי בשם "זוג ועוד באוטו" שלא זכה להצלחה. את סרטו הדוקומנטרי השני, שאנן שיא, יצר עם חברו למגמה אורי סיון בשנת 1991^[3]. הסרט, אשר עוקב אחר מצבים רגשיים על רקע מלחמת המפרץ, נחל הצלחה רבה, זכה בפרס אוסקר ישראלי^[4], פרס וולג'ין בפסטיבל הקולנוע ירושלים ובמספר פרסים בינלאומיים. בשנת 1993 החל לכתוב את המדור "מדריך הטרמפיסט" בעיתון "העיר", אותו כתב במשך שמונה שנים. באותה תקופה החל לביים כתבות דוקומנטריות ל"עובדה" של אילנה דיין, לתוכניתו של גבי גזית ולתוכנית "העין השלישית". במהלך השנים מונה למנהל דרמות הטלוויזיה במסגרת שידורי קשת בערוץ 2, ויצר את פרויקט "סיפורים קצרים על אהבה".

בשנת 1996 ביים וכתב יחד עם אורי סיון את סרטם העלילתי הראשון, "קלרה הקדושה", בכיכובם של לוסי דובינצ'יק וחליל אלוהב. הסרט, אשר עוקב אחר ילדה בעלת כוחות על-טבעיים מעיירת פיתוח על רקע המילניום האנדרלמוסי, זכה בשישה פרסי אוסקר ישראלי, ביניהם לצוות השחקנים, לצוות ההפקה ולפולמן וסיוון עצמם בקטגוריות הבימוי, הסרט והתסריטאות. לאחר מכן השתתף במספר פסטיבלים בחו"ל וזכה בפרס מיוחד בפסטיבל קרלובי וארי בצ'כיה ובפרסים נוספים בארצות הברית.

בשנת 2001 ביים את "Made in Israel" (סרט ישראלי, דובר עברית ברובו, וזה שמו בשפה האנגלית), בכיכובם של מנשה נוי ויבגניה דודינה^[5]. הסרט, אשר עוקב אחר סיפורם של ישראלים הנשלחים להוציא להורג פושע נאצי, זכה בשני פרסי אופיר (ביניהם למלחין ברי סחרוף), השתתף בפסטיבל ירושלים ובמספר פסטיבלים שונים לקולנוע בעולם, אך לא זכה להצלחה קופתית. באותה שנה החל לכתוב יחד עם אורי סיון וצוות כותבים את עונתה השלישית של סדרת הטלוויזיה הדרמטית "שבתות וחגים" בכיכובם של אלון אבוטבול, רומי אבולעפיה, דרור קרן, יעל אבקסיס, מירב גרובר וליאור אשכנזי^[6]. הסדרה זכתה בפרס מסך הזהב.

בשנת 2004 ביים את הסדרה הדוקומנטרית "החומר ממנו עשויה האהבה", החוקרת את נושא האהבה בתרבות האנושית. על סדרה זו זכה פולמן בפרס האקדמיה לטלוויזיה^[7].

ב-2005, היה פולמן מהכותבים של "בטיפול", סדרת טלוויזיה שנוצרה בידי חגי לוי עבור הוט 3, בכיכובם של אסי דיין, גילה אלמגור ואיילת זורר. הסדרה זכתה לקהל מעריצים גדול ולביקורות מוצלחות^[8].

בשנת 2006 כתב, לצד רעייתו, ענת אסולין, ורני בלייר את סדרת הטלוויזיה "פרשת השבוע" בכיכובם של רונית אלקבץ, קרן מור ודני גבע^[9].

בשנת 2008 סיים פולמן ארבע שנים, בהן עמל על בימוי הסרט "ואלס עם באשיר", סרט תיעודי מונפש שאייר דוד פולונסקי^[10], המגולל את המסע בזכרונותיו של הבמאי, אז חייל צעיר הנלחם במלחמת לבנון הראשונה. הסרט עוקב אחרי ניסיונותיו של פולמן להתחקות, בעזרת ידידיו, אחר שלושה ימים במלחמה אשר נמחקו מזיכרונותיו מבלי להשאיר עקבות^[11]. הסרט הוקרן בהקרנת בכורה בפסטיבל קאן^[12]. הוא זכה בשישה פרסי אופיר^[13], בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר^[14], בפרס איגוד הבמאים האמריקני^[15] והיה מועמד לשני פרסי פרסי באפט"א^[16], מועמד לדקל הזהב בפסטיבל קאן^[17], ומעומד לפרס האוסקר לסרט הזר לשנה זו, אך לא זכה^[18]. עם זאת, באותה שנה קיבל פולמן את התואר "אביר מסדר האמנויות" מטעם ממשלת צרפת^[19].

ביולי 2012 פולמן מונה לצוות השיפוט בפסטיבל ונציה^[20].

במאי 2013 יצא לאקרנים סרטו "כנס העתידנים" (The Congress). הקרנת הבכורה התקיימה בפסטיבל קאן^[21]. בדצמבר 2013 זכה הסרט בפרס האקדמיה האירופית לקולנוע לסרט האנימציה באורך מלא הטוב ביותר לשנת 2013^[22].

בשנת 2019 נבחר "ואלס עם באשיר" למקום ה-72 ברשימת "100 הסרטים הטובים של המאה ה-21" של "הגרדיאן"^[23].

בתחילת 2020 הועלתה בתיאטרון הקאמרי הצגת הבכורה של המחזה של חנוך לוין, "מתאבל ללא קץ", בבימויו של פולמן.

בשנת 2013 החל לעבוד על סרטו החדש "איפה אנה פרנק"^[24], סרט דרמה מונפש בשפה האנגלית המבוסס על חייה של אנה פרנק בתקופת השואה^[25]. הסרט הוקרן בפתיחת פסטיבל הקולנוע ירושלים ב-24 באוגוסט 2021^[26].

בנובמבר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, פולמן מתח ביקורת על מה שהוא תופס כהטיה וחוסר מודעות בעולם המערבי, במיוחד בבריטניה. פולמן הביע את השקפתו שיש הרבה הטיות ובורות בעולם המערבי בנוגע לפעולות החמאס. הוא קבע כי קיימת היעדר מודעות מוחלטת לאופי הפונדמנטליסטי של חמאס ולפעולותיו, הכוללות מעשי אלימות, פגיעה בילדים וביצוע מעשי זוועה. הוא מתח ביקורת על קבוצת ליברפול על כך שאפשרה לאוהדים להכניס לאצטדיון דגלי פלסטין במהלך משחק אך לא את דגלי ישראל, והביע אכזבה כאוהד ליברפול מסור בעצמו.^[27]

פולמן עובד על פרויקט בשם "#BringThemHomeNow", בו הוא מראיין בני משפחה של ישראלים שנחטפו על ידי חמאס, וסיפר: ”יש דחף של המשפחות להתראיין כי הן רוצות שהמסר שלהן יופץ. אני חושב שעבורם הדיבור על זה הוא תהליך טיפולי שהם צריכים לעבור.”.^[27]

נשוי למפיקה ענת אסולין ולהם שלושה ילדים.

• "אנה פרנק: היומן הגרפי"^[28] - רומן גרפי המבוסס על הספר "יומנה של אנה פרנק" בתרגומו לעברית על ידי קרלה פרלשטיין. פולמן עיבד את הסיפור אותו אייר המאייר הישראלי דוד פולונסקי. הוצאת דביר 2017^[29].
• "מהטלוויזיה לקולנוע - הפריצה הגדולה", אחרית דבר לספרו של אריאל שוייצר, קולנוע ישראלי חדש, הוצאת כרמל, 2017.

• זוג ועוד באוטו - תיעודי קצר
• שאנן שיא - תיעודי קצר, במשותף עם אורי סיון, 1991
• קלרה הקדושה - במשותף עם אורי סיון, 1996
• Made in Israel -‏ 2001
• ואלס עם באשיר - תיעודי מונפש, 2008
• כנס העתידנים - 2013
• איפה אנה פרנק -‏ 2021

מדיה וקבצים בנושא ארי פולמן בוויקישיתוף

• ארי פולמן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• ארי פולמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ארי פולמן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• ארי פולמן, באתר ספר הקולנוע הישראלי
• ארי פולמן, באתר AllMovie (באנגלית)
• ארי פולמן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• ארי פולמן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ארי פולמן, דף שער בספרייה הלאומית
• מרב יודילוביץ', ארי פולמן בסרט, באתר ynet, 16 במאי 2008
• מרב יודילוביץ', סיוט מופלא, באתר ynet, 3 ביוני 2008
• רוגל אלפר, צייר לי זוועה: ריאיון עם ארי פולמן, באתר nrg‏, 8 ביוני 2008
• עינב שיף‏, לוע הארי - ריאיון עם ארי פולמן, באתר וואלה!‏, 26 במרץ 2010
• קובי מידן, ‏"אנשים בלילה" עם ארי פולמן, באתר iCast‏, 21 בנובמבר 2011
• קובי מידן, ‏"אנשים בלילה" ראיון שני עם ארי פולמן, באתר iCast‏, 6 באוקטובר 2013