לוסי דובינצ'יק

דובינצ'יק נולדה לאירנה ולאלכס דובינצ'יק במשפחה בת ארבעה ילדים וגדלה במוסקבה שברוסיה (אז חלק מברית המועצות). ב-1989, בהיותה בת שבע, עלתה לישראל יחד עם משפחתה. בתחילה התגוררו ברחובות, וב-1992 עברו לתל אביב.

בשנת 1992, כשהייתה בת 10, הוחתמה על ידי סוכנות הדוגמניות "יולי" כדוגמנית, ודגמנה עד שנת 1994 בקמפיינים, קטלוגים ופרסומות. דובינצ'יק היא בוגרת מגמת משחק ותיאטרון בבית הספר התיכון לאמנויות "תלמה ילין" (ביחד עם תלמידי המגמה הופיעה בהפקת המקור של ההצגה "רצח" של חנוך לוין, כשהייתה בכיתות ז'-ח'), ובוגרת הסטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב, מחזור ל"ח (2003-2000). בכיתתה למדו בין השאר רועי אסף, ליאת אזר, אודי רוטשילד, שרון דנון, יובל רז ומיכל שפירא.

קריירה קולנועית

תפקידה הראשון על המסך היה בסרט הקולנוע "זהר" שיצא ב-1993, שם גילמה בתפקיד קטן את חברתו של גילי ארגוב, בנו של זהר.

ב-1996 כיכבה בתפקיד הראשי של קלרה בסרט "קלרה הקדושה", בבימוים של ארי פולמן ואורי סיון. המלהקת אורית אזולאי, שליהקה אותה לפרסומת, הזמינה אותה לאודישנים לסרט ודובינצ'יק נבחרה לתפקיד הראשי. הסרט יצא לאקרנים בשנת 1996 וזכה בפרס אופיר לסרט העלילתי הטוב ביותר. על תפקידה בסרט זכתה דובינצ'יק בפרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר, והייתה לשחקנית הצעירה ביותר שזכתה אי פעם בפרס זה. במסגרת מסע ההקרנות של הסרט השתתפה בפסטיבלי קולנוע ברחבי העולם ואז שבה ללימודיה בבית הספר.

בשנת 1999 שיחקה בסרט הקולנוע "החברים של יאנה". בסרט גילמה את דמותה של בתו של יורי (שמיל בן-ארי), נגן רחוב שמקבץ נדבות. על תפקידה בסרט הייתה מועמדת לפרס אופיר בקטגוריית "שחקנית המשנה הטובה ביותר".

לאחר שסיימה את לימודי המשחק השתתפה בסרט הסטודנטים האמריקני-ישראלי "איפור" ("Make-up", בבימויה של ענבר גלבוע), בסרט "גיבורים קטנים" ובתפקיד אלמנתו הצעירה של נתי רביץ בדרמת הפשע "מלח הארץ" (בבימויו של אורי ברבש). ב-2006 השתתפה בסרט המוקומנטרי הקצר "סיפורו של ג. ג. אסלמונד" בבימויו של יואב נבו, שפתח את הפסטיבל הבינלאומי ה־11 לסרטי סטודנטים בתל אביב, לצדם של שרון אלכסנדר, גורי אלפי, ליאור מילר וגילה אלמגור. ב-2006 שיחקה לצדו של אייל שכטר בסרט האימה הקצר "טוב שחזרת הביתה", בבימויו של ליאור חפץ.

ב-2007 השתתפה בקופרודוקציה צרפתית-ישראלית "חומר למחשבה" (סינדרום ירושלים), בבימוים של סטפן בלאיש ועמנואל נקש, לצד לירון לבו. באותה שנה שיחקה בתפקיד הראשי לצד גיא זו-ארץ בקומדיה הרומנטית של יאיר הוכנר "אנטארקטיקה" (2007). היא גילמה את דמותה של שירלי, לסבית חולמנית.

ב-2008 שיחקה בסרט הקולנוע "מפטיר" בבימויו של דויד בן ארי.

ב-2012 גילמה את דמותה של אפרת זימר בסרטו של אסי דיין "ד"ר פומרנץ". באותה שנה שיחקה בסרט הרוסי "המנצח" בבימויו של פאבל לונגין, לצידה של אניה בוקשטיין.

ב-2014 הצטלמה לסרט הקולנוע "מי את" בבימויו של אריאל כהן. דובינצ'יק משחקת בתפקיד הראשי של אליזבת, ניצולת שואה שמתחזה לנאצית.

ב-2016 הצטלמה לסרט "עלה קטן" בבימויה של טלי אברהמי.

ב-2018 הצטלמה לסרט הקולנוע "עץ הפוך" בבימוי אריאל כהן.

קריירה טלוויזיונית

הקריירה הטלוויזיונית של דובינצ'יק כללה הפקות דרמה לצד טלנובלות ואופרות סבון. הופעתה הטלוויזיונית הראשונה הייתה במספר פרקים בסדרת הטלוויזיה "פלורנטין", בשנת 1998. בהמשך השתתפה בסדרה "השכנים ממול" (ערוץ 1) וב"החצר", אופרת הסבון הדתית הראשונה בערוץ התכלת.

דובינצ'יק שיחקה בטלנובלה היומית "מיכאלה", ששודרה בערוץ הוט 3. היא גילמה את דמותה של מיה אקריש, בתם של דן (שרון אלכסנדר) ויסמין (חני נחמיאס), דוגמנית בולימית המכורה לסמים.

שיחקה בסרט הטלוויזיה "מכתבים מרישיקש" (2004), בבימויו של דניאל וקסמן, שצולם בהודו. בסרט גילמה את דמותה של אנה וייסמן, שיצאה למסע בהודו ואביה אלכס (ולדימיר פרידמן) יוצא לחפש אחריה. כעבור שנה שיחקה בסרט הטלוויזיה "מרכבה ירוקה" בבימויו של גילי גולדשמידט.שיחקה במיני-סדרה "תחת שמי ורונה" שהופקה בטלוויזיה ברוסיה (2005) וצולמה בישראל, ברוסיה ובוורונה. הסדרה מהווה גרסה רוסית-יהודית-מודרנית ל"רומיאו ויוליה". דובינצ'יק שיחקה בתפקיד הראשי של לאה, בחורה יהודייה-דתייה שמחתנים אותה עם בחור יהודי (סשה דמידוב), בעוד היא מנהלת רומן עם אנדריי (מיכאל קוגל), בחור רוסי.

בסדרת הטלוויזיה "מרחק נגיעה" ששודרה בערוץ 2 ב-2007, גילמה את דמותה של נטליה מינץ, מחליקה על הקרח ואחותו הקטנה של זוריק (הנרי דוד), שעולה לישראל מרוסיה עם הוריה מרינה (יבגניה דודינה) וסשה (סלבה ביברגל), למורת רוחה.

ב-2008 שיחקה בתפקיד הראשי של נערה דתייה מתנחלת על רקע ההתנתקות בסרט הטלוויזיה "פרשת רות".

בשנת 2008 השתתפה בתוכנית המציאות "רוקדים עם כוכבים" עם בן זוגה, הרקדן דניס בלוצרקובסקי. השניים נאלצו לפרוש בסיבוב החמישי עקב פריצת דיסק חמורה של בלוצרקובסקי.

ב-2010 שיחקה בסרט הטלוויזיה הגרמני "דואט לרצח", לצידו של מנשה נוי.ב-2013 שיחקה בסדרת דרמה "בית המשאלות" מאת ובבימויו של חיים בוזגלו, שהוקרנה בערוץ הראשון.

בשנת 2015 השתתפה בעונתה השנייה של תוכנית הדוקו "6 אימהות" ששודרה בערוץ 2 (רשת).

ב-2018 השתתפה בתוכניות "גב האומה" ואנשים.

קריירת התיאטרון

מגיל צעיר שיחקה דובינצ'יק בהצגות תיאטרון. בין השאר, השתתפה בהצגות "מזריץ", "רחוב טוב" (מחזמר, בתפקיד קומי של רוסיה-נוצריה כזוגתו של ניר לוי), "המדריך לחיים הטובים" (קופרודוקציה של תיאטרון הבימה ותיאטרון באר שבע), "כל נדרי" (בתיאטרון אנסמבל הרצליה) ועוד.

ב-2005 שיחקה בתפקיד הראשי בהפקת התיאטרון מחול "התיבה". גילמה את דמותה של לילי, בת למשפחה בורגנית צרפתית, המכירה בפריז את טימופיי, פליט סרבי הומוסקסואל. השניים מנסים לחיות ביחד ולאהוב.

ב-2007 השתתפה בהצגה "כן לא שחור לבן" יחד עם גיא לואל. באותה שנה הצטרפה לתיאטרון גשר, שמאז ועד 2020 היווה את עיקר פעילותה בשדה המשחק. בגשר שיחקה בשמונה עשרה הצגות:

• ההצגה הראשונה בה שיחקה בגשר הייתה "לילות לבנים" על פי דוסטויבסקי. דובינצ'יק שיחקה בתפקיד הנשי הראשי את נַסְטֵנקה, שמחפשת את אביר חלומותיה. היא פוגשת ב"החולם" (אמנון וולף), בחור תמהוני ובמהלך ארבעה ימים נרקמים ביניהם יחסים.
• בהצגה "שוורץ וחיות אחרות", בבימויו של יבגני אריה גילמה את דמותה של קשטנקה, כלבה שמאבדת את בעליה ונקלעת לקרקס חיות ומנסה להשתלב בו ותוך כדי כך כותבת מכתבים לבעליה האבוד, אליו היא מתגעגעת.
• בהצגה "טרטיף" בבימויו של אריה, גילמה את דמותה של מריאן, שמנסים לחתן אותה עם מי שאינה אוהבת, בעוד היא רוצה להתחבר לאהובה ואלר (אלון פרידמן).
• בהצגה "הרפר ריגן", בבימויו של עודד קוטלר, גילמה את דמותה של שרה ריגן, תפקיד עליו הייתה מועמדת לפרס התיאטרון הישראלי לשחקנית המשנה בשנת 2009.
• בהצגה "וואסה" גילמה את דמותה של לודמילה, בתה של וואסה (נטשה מנור, שגם ביימה), בחורה נאיבית וטובת לב, שרואה את העולם בוורוד.

מלבד זה, בהיותה ב"גשר", שיחקה בסדרת תפקידי גברים: ב"שש דמויות מחפשות מחבר" גילמה את דמותו של הנער, ב"פיניטה לה קומדיה" בה שיחקה מאז 2012 ועד 2020 גילמה את דמותו של ילד חירש-אילם וב"הנפש הטובה מסצ'ואן" שעלתה באוקטובר 2014 גילמה את דמותו של נער סיני.

בהצגת המולטימדיה "הלוך ושוב" (2013-14) שיחקה בתפקיד הראשי. דובינצ'יק גילמה שתי דמויות: בסרט את אהובתו של השייט (הנרי דוד) ועל הבמה את הבת שלהם.

שיחקה ב"גשר" בהצגות "הדיבוק", "מר ורטיגו", "דון קיחוטה" ו"אנדי וורהול".

בין 2014 ועד 2015 שיחקה בהצגה "חמוצ", מאת ובבימויו של ג'ייסון דנינו הולט, בתפקיד הנשי הראשי לצדו של דנינו הולט.

עיסוקים נוספים

בשנת 2004 הופיעה דובינצ'יק בקליפ לשיר "דוד" שהופיע באלבום "החיים הם חלום" של הזמר דודי לוי.

בשנים 2005–2007 הייתה שותפה במשרד יחסי הציבור RBD, לצד שירי רווה ותמי בארי, המשרד התמחה ביחסי ציבור למסעדות ואמנים.

הייתה עוזרת-במאי בהצגות "שונאים. סיפור אהבה" (בבימויו של יבגני אריה, 2008), "הרפר ריגן" (בבימויו של עודד קוטלר, 2009), "רומן בעבודה" (בבימוים של יבגני אריה ולנה קריינדלין, 2009), "הלוך ושוב" (בבימויו של סשה קריינדלין, 2014). הייתה מנהלת הצגה ב"וואסה" (בבימויה של נטשה מנור, 2013).

במסגרת תיאטרון גשר הקימה והפיקה את "מועדון 71 הכיסאות" בשנת 2010. הפיקה בשנים 2012–2013 את פסטיבל הקיץ של התיאטרון.

בבחירות לרשויות המקומיות, שנערכו באוקטובר 2013, ניצבה במקום העשירי ברשימתו של רון חולדאי - תל אביב אחת למועצת העיר תל אביב יפו^[1].

בשנים 2013–2014 הופיעה לצד ולדימיר פרידמן במופע השירה "ואלנקי", המיועד לקהל הרוסי.

בשנים 2013–2014 הופיעה ביחד עם הבמאי אייזק בראל בדואט "לכי אהבה". הם הוציאו ביחד קליפ מצולם ושיר לרדיו.

ב-2014 שרה שיר ראפ קומי בשם "לוסי דובינצ'יק פותחת ה-כ-ל!", מתוך התוכנית "מחוץ לחוק" שמשודרת ב-HOT. השיר זכה לתפוצה רחבה ביו טיוב וברשתות החברתיות.

הייתה בין המשקיעים בפיתוח האפליקציה "Intoeat" - רשת חברתית לאוכל ומסעדות. במאי 2016 הגישה דובינצ'יק בקשה להכרה בה כפושטת רגל, לאחר שלא הצליחה להשיב לבנק חוב בסך 156 אלף ש"ח, שמקורו בהלוואה שנטלה לשם השקעה זו^[2].ב-2018 בוטלה פשיטת הרגל^[3][4].

החל מ-2014 ועד 2016 הגישה את "מאחורי הקלעים עם לוסי דובינצ'יק", תוכנית בנושאי תרבות ב"רדיו פילפל".

ב-2016 העלתה מופע של שירי לאונרד כהן בהפקתה ובביצועה.

ב-2018–2019 השתתפה דובינצ'יק במופע "הגשר שבין המילים למנגינה", בניצוחו ובימויו של גיל שוחט, בו הקריאה מונולוגים של צ'כוב על רקע המוזיקה.

ב-2021 התמנתה לסמנכ"לית עמותת שניר.

חיים אישיים

ב-29 באוגוסט 2007 ילדה דובינצ'יק בת מג'וני פיטרסון, אותו הכירה כששיחקו בסרט "קלרה הקדושה".

בשנת 2010 נישאה לבמאי שי בן עטר, ובשנת 2012 השניים התגרשו.

ב-1 באוגוסט 2017 נפלה מקומה רביעית בבניין בו היא התגוררה ביפו, ופונתה במצב קשה לבית החולים איכילוב^[5]. כעבור ימים אחדים חל שיפור במצבה, שתואר כמצב בינוני^[6]. דובינצ'יק מניחה כי בזמן שישבה על אדן החלון בביתה היא התעלפה, וכך נפלה^[7]. בספטמבר 2017 התארסה לחגי פוקס, אותו הכירה במהלך אשפוזה בבית החולים לאחר פציעתה, לאחר חודש שהיו בזוגיות^[8]. ב-18 בדצמבר באותה השנה השתחררה מבית החולים^[9]. ב-14 במאי 2018 ילדה בת משותפת לה ולארוסה, חגי פוקס. ב-5 באפריל 2019 ילדה בן.

מתגוררת ברמת גן.

קולנוע

טלוויזיה

תיאטרון

תיאטרון גשר

תיאטראות נוספים

מדיה וקבצים בנושא לוסי דובינצ'יק בוויקישיתוף

• לוסי דובינצ'יק, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• לוסי דובינצ'יק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• לוסי דובינצ'יק, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• לוסי דובינצ'יק, באתר AllMovie (באנגלית)
• לוסי דובינצ'יק, בארכיון תיאטרון גשר

ראיונות וכתבות

• סמדר שילוני, היא עוד תהיה במאית, באתר ynet, 2 בנובמבר 2005
• איתי יעקב, מיס לוסי, באתר nrg‏, 8 בפברואר 2006
• אלון הדר, תרגילים בהתבגרות, באתר הארץ, 10 באפריל 2006
• מיכאלה אונגר, לוסי "קלרה" דובינצ'יק, באתר ynet, 8 ביולי 2006
• שרון בן דוד, לוסי - בלי הפסקה, בעיתון את, 7 במרץ 2007
• גבי בר חיים, אז מי אני הפעם: לוסי דובינצ'יק כבר לא קדושה, באתר nrg‏, 13 בספטמבר 2008
• ציפי שוחט, שיחה קבוצתית עם המועמדות לפרס שחקנית המשנה בתיאטרון, באתר הארץ, 2 באפריל 2010
• צאלה קוטלר, ‏לוסי דובינצ'יק | שחקנית, באתר גלובס, 10 ביוני 2010
• אלון עידן, המילה - תכף נרחיב על הנושא, באתר הארץ, 4 באפריל 2013
• איילת רוזן, ‏"כשאני מתקשרת לאלוהים, כתוב לו 'לא לענות'", באתר ‏מאקו‏, 9 במאי 2013
• לוסי דובינצ'יק, ‏האומץ להעז הגיע רק בגיל 30, באתר onlife,‏ 26 ביוני 2014
• ערן סויסה, לוסי החדשה, באתר ישראל היום, 6 במאי 2015
• דליה בן ארי, החיים המורכבים של לוסי דובינצ'יק: ריאיון בלעדי, באתר את, 9 באוגוסט 2016
• סמדר שיר, "אני אוהבת אותם גבריים, ולא מבלבלים את המוח", באתר "ידיעות אחרונות", 13 באפריל 2017
• סמדר שיר, סרט רע, באתר "ידיעות אחרונות", 3 באוגוסט 2017
• סמדר שיר, נופלת על הרגליים, באתר "ידיעות אחרונות", 4 בספטמבר 2017
• סמדר שיר, הילדה מרחוב דובטורה 7, באתר "ידיעות אחרונות", 18 באפריל 2018
• הדס בשן, לוסי דובינצ'יק: "ידעתי שיהיה בסדר. לרגע לא חשבתי על הפלה, כשבא אליך נס אתה יודע", באתר את, 30 במאי 2018
• יערה יעקב, ‏"באותו היום שהכרנו הוא כבר בא לישון איתי בחדר בבית החולים", באתר ‏מאקו‏, 31 במאי 2018
• אדם סרור‏, לוסי דובינצ'יק מדברת על הלילה הקשה בחייה, באתר וואלה!‏, 28 ביוני 2018
• מיקי לוין, ‏לוסי דובינצ'יק מציינת שנה לתאונה ומסכמת "קרה לי נס", באתר מעריב אונליין, 31 באוגוסט 2018
• סמדר שיר, "הדבר הכי מהותי שאדם יכול לעשות בחייו הוא להביא ילד לעולם", באתר "ידיעות אחרונות", 4 במאי 2019