ג'ודי פוסטר
אלישיה כריסטיאן "ג'ודי" פוסטר (באנגלית: Alicia Christian "Jodie" Foster; נולדה ב-19 בנובמבר 1962) היא שחקנית ובמאית קולנוע אמריקאית. זכתה פעמיים בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, שלוש פעמים בפרס באפט"א לקולנוע ושלוש פעמים בפרס גלובוס הזהב. היא זכתה בפרס מפעל חיים על שם ססיל ב. דה-מיל בשנת 2013, קיבלה כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד בשנת 2016 וקיבלה את פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן לשנת 2021.
.jpg) | |
| פוסטר, 2011 | |
| לידה | 19 בנובמבר 1962 (בת 61) לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית  |
|---|---|
| שם לידה | Alicia Christian Foster |
| מדינה | ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | מ-1965 |
| עיסוק | שחקנית, מפיקה ובמאית קולנוע |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג | Alexandra Hedison (אפריל 2014–?) |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |  |
  | |
ביוגרפיה
אלישיה כריסטיאן פוסטר נולדה ב-19 בנובמבר 1962 בלוס אנג'לס, קליפורניה, בתם הצעירה של אוולין אלה "ברנדי" (לבית אלמונד; 1928–2019) ושל לוציוס פישר פוסטר השלישי, איש עסקים אמיד. היא ממוצא גרמני, עם שורשים סקוטים-אירים/צפון אירים. מצד אביה, היא צאצאית של ג'ון אלדן (אנ'), שהגיע לצפון אמריקה במייפלואר ב-1620.
נישואי הוריה הסתיימו עוד לפני שנולדה, והיא מעולם לא יצרה מערכת יחסים עם אביה. יש לה שלושה אחים גדולים: לוסינדה, קונסטנס ולוציוס, המכונה "באדי" (אנ'), וכן עוד שלושה אחים למחצה מנישואיו הקודמים של אביה. לאחר הגירושין, ברנדי גידלה את הילדים עם בן זוגה בלוס אנג'לס. היא עבדה כיחצנית של מפיק הסרטים ארתור פ. ג'ייקובס (אנ') עד שהתמקדה בניהול קריירות המשחק של באדי וג'ודי. למרות שפוסטר נקראה רשמית אלישיה, אחיה החלו לקרוא לה "ג'ודי", והשם תפס. פוסטר הייתה מחוננת שלמדה לקרוא בגיל שלוש.
היא למדה ב-Lycée Français de Los Angeles היוקרתי, בית ספר תיכון בשפה הצרפתית. ההתמצאות שלה בשפה הצרפתית אפשרה לה לשחק בסרטים צרפתיים והיא גם מדבבת את עצמה בגרסאות בשפה הצרפתית של רוב סרטיה.
לאחר מכן למדה באוניברסיטת ייל בניו הייבן, קונטיקט, שם התמחתה בספרות אפרו-אמריקאית, כתבה את התזה שלה על הסופרת טוני מוריסון בהדרכת מבקר הספרות הנרי לואיס גייטס ג'וניור (אנ'), וסיימה את לימודיה בהצטיינות ב-1985. היא חזרה לייל ב-1993 כדי לנאום בטקס הסיום של שנה זו וקיבלה תואר דוקטור לשם כבוד לאמנויות יפות ב-1997. בשנת 2018, היא זכתה בפרס מפעל חיים לתואר ראשון של ייל.
קריירה
בשנת 1965, בהיותה בת שלוש, הופיעה פוסטר לראשונה בטלוויזיה בפרסומת לקרם הגנה. בשנת 1972, הופיעה לראשונה בקולנוע בסרט "נפוליאון וסמנתה" לצד מייקל דאגלס.את פרסומה הבינלאומי הראשון קיבלה פוסטר בגיל 13, עם קבלת תפקיד הילדה הזונה איריס, בסרט "נהג מונית" משנת 1976 של מרטין סקורסזה. על תפקיד זה הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר.
במשך השנים השתתפה פוסטר בסרטים נוספים, כגון: "הנערה מהבית במורד השדירה" (1976), "באגסי מלון" (1976), "אמא ליום אחד" (1977), "נערות מתבגרות" (1980), "מלון ניו המפשייר" (1984) לצידו של רוב לאו, סרט הטלוויזיה "אישה במבחן" (1984) של קלוד שברול,תפקידה הבולט הבא הגיע ב-1988 בסרט הנאשמים, שבו שיחקה תפקיד אישה העוברת אונס קבוצתי ומתעמתת עם תוקפיה בבית המשפט. הסרט מבוסס על סיפור אמיתי והתפקיד הקנה לה את פרס האוסקר הראשון שלה, כשחקנית ראשית.
ב-1991 קיבלה את פרס האוסקר השני והאחרון שלה, על משחקה בסרטו של ג'ונתן דמי, שתיקת הכבשים, שבו גילמה את דמותה של קלריס סטרלינג, קצינת FBI החוקרת מקרה של רוצח סדרתי בעזרת פסיכיאטר כלוא. באותה שנה ביימה פוסטר את סרטה הראשון, "איש קטן ושמו טייט", שבו שיחקה בתפקיד הראשי בתור אם חד הורית לילד מחונן. מספר מבקרים סברו שהסרט לא עמד בציפיות הגבוהות, וראו אותו כפחות הרפתקני מסרטים אחרים שבהם כיכבה, אך הסרט מיצב את פוסטר בתודעה כמי שהיא יותר משחקנית בלבד, וכדמות דומיננטית בהוליווד.
ב-1994 כיכבה בסרט "נל" שהיה שובר קופות, והקנה לה מועמדות לאוסקר.ב-1995 ביימה את סרטה השני, "חופשה משפחתית", שגם הוא לא זכה להצלחה רבה, וקיבל ביקורות פושרות. בשנת 1999, כיכבה בסרט הביוגרפי התקופתי "אנה והמלך".
המאה ה-21
בשנת 2000, היא הפיקה את הסרט "להעיר את המת". בשנת 2001, היא סירבה לחזור לשחק בסרט ההמשך לשתיקת הכבשים, "חניבעל" וג'וליאן מור נבחרה לתפקיד. ב-2002, כיכבה בסרט "החדר" לאחר שהחליפה את ניקול קידמן שנפצעה על הסט. ב-2005 שיחקה בסרט "הטיסה" את דמותה של קייל, אם שבתה נעלמת בטיסת לילה. ב-2006 ב"האיש שבפנים" לצידו של דנזל וושינגטון.ב-2008 שיחקה בסרט "האי של נים". ב-2009, היא דיבבה את דמותה של מגי סימפסון בפרק בסדרה "משפחת סימפסון".
בפברואר 2011, הנחתה פוסטר את טקס פרסי סזאר ה-36 בצרפת. באותה שנה שיחקה בסרט הסאטירי "אלוהי הקטל" ושיחקה לצד מל גיבסון בדרמה"החיים הכפולים של וולטר" שאף ביימה פוסטר.
בינואר 2013, קיבלה את פרס גלובוס הזהב על תרומתה יוצאת הדופן לעולם הבידור. באותה שנה שיחקה בסרט המדע בדיוני של ניל בלומקאמפ"אליסיום" בתור ג'סיקה דלקורט לצידו של מאט דיימון.
בשנת 2014 פוסטר ביימה את פרק הפתיחה של העונה השנייה של סדרת הטלוויזיה המצליחה "כתום זה השחור החדש" ופרק בסדרה "בית הקלפים".ב-2016 ביימה את הסרט "מפלצת הכסף". באותה שנה, היא נכללה ברשימת כוכבי הקולנוע בשדרת הכוכבים של הוליווד בשדרות הוליווד 6927.[1]
בשנת 2017, היא ביימה פרק בסדרה "מראה שחורה".
בשנת 2018, שיחקה בסרט "מלון ארטמיס" לצידו של סטרלינג קיי בראון.
בשנת 2020, פוסטר ביימה את פרק הסיום של הסדרה "עלילות מהלולאה".
בשנת 2021 גילמה את עורכת הדין ננסי הולנדר (אנ') בסרט "המאוריטני". על תפקידה בסרט זה, זכתה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר - סרט קולנוע.
בשנת 2023 שיחקה בדרמת הספורט הביוגרפית "ניאד" בתור האתלטית בוני סטול (אנ'). על תפקידה בסרט הייתה פוסטר מועמדת בפעם החמישית לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר והייתה מועמדת בפעם העשירית לפרס גלובוס הזהב.
חייה האישיים
ב-30 במרץ 1981 ירה ג'ון הינקלי הבן, ביציאה ממלון הילטון בוושינגטון, 6 יריות לעבר הנשיא רונלד רייגן. אחת מהן פגעה בנשיא, והוא נפצע, נותח, התאושש וחזר לתפקידו. הינקלי זוכה בבית המשפט מניסיון רצח בנימוק של אי שפיות.
הינקלי טען כי הושפע רבות מדמותם של טרוויס ואייריס בסרט "נהג מונית". הוא צפה בסרט לפחות 15 פעמים, התאהב בדמותה כאייריס, ונכנס לדמותו של טרוויס. הוא החל לכתוב מכתבים לפוסטר ואף נרשם לאוניברסיטת ייל, שבה למדה, כדי להיות קרוב אליה. היא מצידה אמרה לו שהיא לא מעוניינת, אך הינקלי פירש זאת כמו טרוויס בסרט והחל לתכנן התנקשות בנשיא ארצות הברית כדי להרשים אותה.
בשנת 1993, פגשה פוסטר את המפיקה סידני ברנרד. בדצמבר 2007 הצהירה פוסטר בפומבי כי הן מנהלות מערכת יחסים זוגית - ובכללה אמהות משותפת. במאי 2008, לאחר 14 שנות זוגיות, הן נפרדו[2].
ב-14 בינואר 2013 פוסטר יצאה מהארון, מעל במת גלובוס הזהב[3]. באפריל 2014 נישאה לשחקנית ולצלמת אלכסנדרה הדיסון[4].
פוסטר היא אתאיסטית, אך לדבריה זה חשוב ללמד ילדים על דתות שונות. בריאיון למגזין "Entertainment Weekly" היא סיפרה שהיא חוגגת עם ילדיה גם את חג המולד, גם את השבת, וגם את חג הקוואנזה[5].
פילמוגרפיה
קולנוע
| שנה | סרט | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1972 | נפוליאון וסמנתה (אנ') | סמנתה | |
| Kansas City Bomber | ריטה | ||
| 1973 | תום סויר (אנ') | בטי תאצ'ר | |
| One Little Indian | מרת'ה מק'לוור | ||
| 1974 | אליס לא גרה כאן יותר | אודרי | |
| 1976 | נהג מונית | אייריס | פרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה (1976) מועמדת פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר (1977) |
| Echoes of a Summer | דיידרה סטרידן | ||
| באגסי מלון | טלולה | פרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה (1976) מועמדת פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי (1976) | |
| הנערה מהבית במורד השדרה | רין ג'ייקובס | ||
| אמא ליום אחד (אנ') | אנבל אנדרוז | ||
| 1977 | Moi, fleur bleue | איזבלה טריסטן | |
| Casotto | טרסינה פאדלי | ||
| Candleshoe | קייסי בראון | ||
| 1980 | נערות מתבגרות (אנ') | ג'יני | |
| Carny | דונה | ||
| 1982 | O'Hara's Wife | ברברה או'הר | |
| 1984 | מלון ניו המפשייר (אנ') | פראני בארי | |
| 1985 | Mesmerized | ויקטוריה תומפסון | גם מפיקה-שותפה |
| 1987 | סייסטה (אנ') | ננסי | |
| 1988 | Five Corners | לינדה | פרס אינדפנדנט ספיריט לשחקנית הטובה ביותר (אנ') (1988) |
| Stealing Home | קייטי צ'נדלר | ||
| הנאשמים | שרה טוביאס | פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר (1989) פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה (1989) | |
| 1990 | מלכודת אש (אנ') | אן בנטון | |
| 1991 | שתיקת הכבשים | קלריס סטרלינג (אנ') | פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר (1992) פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה (1992) |
| איש קטן ושמו טייט | דידי טייט | גם במאית | |
| צללים וערפל | דורי | ||
| 1993 | סומרסבי (אנ') | לורל סומרסבי | |
| 1994 | מאבריק | אנבל ברנספורד | |
| נל | נל קלטי | גם מפיקה
מועמדת פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר (1995) | |
| 1995 | חופשה משפחתית (אנ') | — | במאית ומפיקה |
| 1997 | קונטקט | ד"ר אלינור "אלי" ארוואיי | פרס הקהל של האקדמיה האירופית לקולנוע לשחקנית הטובה ביותר (אנ') (1997) מועמדת פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה (1998) |
| 1999 | אנה והמלך (אנ') | אנה לאונובנס (אנ') | |
| 2000 | להעיר את המתים (אנ') | — | מפיקה בפועל |
| 2002 | חייהם הפרועים של נערי המקהלה (אנ') | אסומפטה | גם מפיקה |
| החדר | מג אלטמן | ||
| 2003 | Abby Singer | עצמה | |
| 2004 | שנים של אירוסין (אנ') | אלודי גורדס | |
| 2005 | הטיסה (אנ') | קייל פראט | |
| 2006 | האיש שבפנים | מדליין וייט | |
| 2007 | האמיצה (אנ') | אריקה ביין | גם מפיקה בפועל
|
| 2008 | האי של נים (אנ') | אלכסנדרה רובר | |
| 2011 | החיים הכפולים של וולטר | מרדית' בלק | גם במאית |
| אלוהי הקטל | פנלופה לונגסטריט | מועמדת פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי (2012) | |
| 2013 | אליסיום | ג'סיקה דלקורט | |
| 2016 | מפלצת הכסף | — | במאית |
| 2018 | מלון ארטמיס (אנ') | ג'ין תומאס | |
| 2021 | המאוריטני (אנ') | ננסי הולנדר (אנ') | פרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר - סרט קולנוע (2021) |
| 2023 | ניאד | בוני סטול (אנ') |
|
טלוויזיה
| שנה | סדרה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1968–1970 | Mayberry R.F.D. | פיה / ילדה קטנה | 3 פרקים |
| 1969 | המופע של דוריס דיי (אנ') | ג'ני בנסון | פרק: "The Baby Sitter" |
| ג'וליה (אנ') | סינדי בלאנדשרד | פרק: "Romeo and Julia" | |
| 1969–1971 | The Courtship of Eddie's Father | ג'ואי קלי | 5 פרקים |
| 1969–1972 | איש החוק (אנ') | סוזן סדלר / פטרישיה / מריאן | 3 פרקים |
| 1970 | Menace on the Mountain | סו-אלן מקלוור | סרט טלוויזיה של NBC |
| דניאל בון (אנ') | רייצ'ל | פרק: "Bringing Up Josh" | |
| Adam-12 | מארי בנט | פרק: "Log 55 Missing Girl" | |
| נני והפרופסור (אנ') | אנג'לה | פרק: "The Scientific Approach" | |
| 1971–1972 | My Three Sons | סוזן / פרסיליה הובסון | 6 פרקים |
| 1972 | בוננזה | "בלו בירד" | פרק: "A Place to Hide" |
| Ghost Story | ג'ודי | פרק: "House of Evil" | |
| The Paul Lynde Show | מגי | פרק: "To Commune or Not to Commune" | |
| My Sister Hank | הנרייטה בנט | סרט טלוויזיה של CBS | |
| The Amazing Chan and the Chan Clan | אן צ'אן | דיבוב; 16 פרקים | |
| איירונסייד (אנ') | פיפ מוריסון | פרק: "Bubble, Bubble, Toil and Murder" | |
| 1973 | בוב וקרול וטד ואליס (אנ') | אליזבת' אנדרסון | 5 פרקים |
| Rookie of the Year | שרון לי | סרט טלוויזיה של ABC | |
| Alexander | סו | סרט טלוויזיה של ABC | |
| משפחת פרטרידג' (אנ') | ג'ולי | פרק: "The Eleven Year Itch" | |
| Love Story | אלי מדיסון | פרק: "The Youngest Lovers" | |
| קונג פו (אנ') | אלתיאה טרישיה אינגרהאם | פרק: "Alethea" | |
| The New Perry Mason | הילדי היינס | פרק: "The Case of the Deadly Deeds" | |
| משפחת אדמס (אנ') | פאגסלי אדמס | דיבוב; 16 פרקים | |
| 1974 | Smile Jenny, You're Dead | ליברטי קול | סרט טלוויזיה של ABC |
| ירח של נייר (אנ') | אדלייד "אדי" לוגינס | תפקיד ראשי; 13 פרקים | |
| 1975 | Medical Center | אייבי | פרק: "The Captives" |
| The Secret Life of T. K. Dearing | טי.קיי דירינג | סרט טלוויזיה של ABC | |
| 1983 | Svengali | זואי אלכסנדר | סרט טלוויזיה של CBS |
| 1984 | אשה במבחן (אנ') | הלן ברטראנד | סרט טלוויזיה של HBO |
| 1988 | Tales from the Darkside | במאית הפרק: "Do Not Open This Box" | |
| 1996 | פרייז'ר | מרלין | פרק: "Moon Dance" |
| 1997 | תיקים באפלה | בטי | פרק: "Never Again" |
| 1998 | The Baby Dance | מפיקה סרט טלוויזיה של שואוטייםמועמדת פרס גלובוס הזהב למיני-סדרה או סרט טלוויזיה הטוב ביותר (1999) מועמדת פרס אמי לבידור בפריים טיים לסרט טלוויזיה יוצא מן הכלל (אנ') (1999) | |
| 2009 | משפחת סימפסון | מגי סימפסון | דיבוב; פרק: "Four Great Women and a Manicure" |
| 2013–2014 | כתום זה השחור החדש | במאית 2 פרקים מועמדת פרס אמי לבידור בפריים טיים על בימוי יוצא מן הכלל בסדרה קומית (אנ')(2014) | |
| 2014 | בית הקלפים | במאית הפרק: "Chapter 22" | |
| 2017 | מראה שחורה | במאית הפרק: "Arkangel" | |
| 2020 | עלילות מהלולאה | במאית הפרק: "Home" | |
| 2024 | בלש אמיתי | ליז דנוורס | תפקיד ראשי (עונה 4); 6 פרקים גם מפיקה בפועל |
פוסטר עם אנתוני הופקינס בסרט ״שתיקת הכבשים״ 1991
קישורים חיצוניים
ג'ודי פוסטר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ג'ודי פוסטר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ג'ודי פוסטר, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'ודי פוסטר, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- ג'ודי פוסטר, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- ג'ודי פוסטר, באתר Metacritic (באנגלית)
ג'ודי פוסטר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ג'ודי פוסטר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ודי פוסטר, באתר Discogs (באנגלית)- ג'ודי פוסטר, באתר Genius
- ג'ודי פוסטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ג'ודי פוסטר, באתר "סרט"
- יאיר רוה, נקמתה של ג'ודי פוסטר, באתר ynet, 2 באוקטובר 2007
- ניב שטנדל, אישה תחת השפעה, באתר nrg, 8 באוקטובר 2007
- אורי קליין, ג'ודי פוסטר, גיבורת-על, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2007
- יובל אברמוביץ', שובה של הג'ודי, באתר ישראל היום, 27 במאי 2011
- עפר סקר, ג'ודי פוסטר בת 50: התפקידים הגדולים, באתר וואלה, 19 בנובמבר 2012
אמיר קמינר, אישה על־מונית, באתר "ידיעות אחרונות", 7 באוקטובר 2016
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
| ג'ודי פוסטר - פרסים | |
|---|---|