דגל אינדונזיה

דגל אינדונזיה הוא דגלה הלאומי של אינדונזיה. עיצובו הוא דגל פשוט המורכב משני פסים אופקיים מאוזנים, אדום (למעלה) ולבן. צבעיו נגזרים מצבעי אימפריית מג'פהיט מהמאה ה-14, וצבעים אלה נחשבו לקדושים. הדגל המכונה "סנג סקה" (Sang Saka, הדו-צבע השגב) ו"מרה פוטי" (Merah Putih, אדום לבן) באינדונזית, היה הדגל הראשון בו השתמשו סטודנטים ולאומנים בתחילת המאה ה-20 תחת השלטון ההולנדי. לאחר מלחמת העולם השנייה, תבעו לאומנים אינדונזים עצמאות ופתחו במאבק ב-17 באוגוסט 1945 ואז הניפו ואימצו את הדגל. העצמאות הושגה בשנת 1949. מהמאה ה-18 נתפשו צבעים אלה כביטוי ללאומיות והרצון לשחרור מהקולוניאליזם ההולנדי: האדום מסמל אומץ וצדק והלבן זכויות לאומיות.דגל זה דומה מאוד לדגל נסיכות מונקו ושונה ממנו רק בפרופרציות, וכן הוא דומה לדגל פולין השונה ממנו בסדר הצבעים האדום והלבן.

דגל אינדונזיה

כינוי	"סנג סקה" (אינדונזית: Sang Saka, הדו-צבע השגב)
כינויים נוספים	"מרה פוטי" (אינדונזית: Merah Putih, אדום לבן)
סוג הדגל	דגל לאומי ודגל ימי לאומי
יחס אורך/גובה	2:3
הונף לראשונה	17 באוגוסט 1945
קבלת מעמד רשמי	17 באוגוסט 1950
מוטיבים עיצוביים	ביקולור אופקי אדום-לבן