האמנויות היפות
אמנות יפה היא אמנות הנוצרת בעיקר למען מטרות אסתטיות או רעיוניות יותר מאשר למטרות תועלתיות. כיום, אמנות יפה כוללת את שלל סוגי האמנות החזותית ואת אמנויות הבמה, כגון ציור, פיסול, מוזיקה, ריקוד, תיאטרון, אדריכלות, צילום והדפס. אולם, במוסדות לימוד מסוימים ובמוזיאוני אמנות יפה, המושג "אמנות יפה" משויך בלעדית לאמנות חזותית. אמנות ואמנות יפה, הם במקרים רבים מושגים נרדפים. היסטורית, אמנות יפה כללה אך ורק ציור, פיסול, אדריכלות וחריטה אמנותית.
רקע
בהגדרה המילונית, "אמנות יפה היא זו הנוצרת בעיקר למטרות אסתטיות, ונשפטת בקריטריונים של יופי ומשמעות. היא כוללת ציור, פיסול, רישום, ציור בצבעי מים, גרפיקה ואדריכלות. המילה "יפה" אינה מעידה על איכות היצירה, אלא על טוהר הדיסציפלינה אליה היא משתייכת. ההגדרה נוטה להדיר צורות אמנות ויזואלית שעשויות להחשב כצורות מלאכה או אמנות יישומית כמו עיצוב טקסטיל.[1]
