ונטית (שפה רומאנית)
ונטית (בוונטית: Vèneto או Łéngua vèneta; באיטלקית: Veneto) היא שפה המדוברת בפי כ-2,200,000 איש בצפון איטליה, בעיקר במחוז ונטו, ובפי כ-100,000 דוברים נוספים בסלובניה ובקרואטיה[1]. למרות השוני המשמעותי ביניהן, נחשבת הוונטית פעמים רבות לניב של איטלקית.
| מדינות | צפון מזרח איטליה, קרואטיה, סלובניה, ברזיל, מקסיקו, רומניה |
|---|---|
| אזורים | אין |
| דוברים | כ-2,300,000 (2000) |
| שפת אם | ? |
| כתב | אלפבית לטיני  |
| משפחה |
|
| לאום | אין |
| מוסד | אין |
| קוד שפה | vec |
| קוד ISO 639-3 | vec |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
הוונטית היא שפה שונה מהשפה הוונטית שדוברה בוונטו לפני 2000 שנה ואשר אינה קשורה אליה. בנוסף יש להבחין בין ונטית לבין ניב השפה האיטלקית המדובר בוונטו, שנותר בגדר ניב של איטלקית אף שהושפע רבות מהוונטית.
היסטוריה
מוצאה של הוונטית מלטינית וולגארית (עממית), וככל הנראה היא הושפעה מלשון שדוברה באזור קודם לכן (Substratum), אולי הוונטית האיטלית, ומשפות גרמאניות שהובאו על ידי שבטים גרמאניים כגון הגותים והלומברדים במאה ה-5. הכתבים הראשונים בוונטית הם מהמאה ה-13, ולשפה נודע מעמד יוקרתי בתקופת הרפובליקה של ונציה, אז שימשה כשפה רשמית ברפובליקה וכלינגואה פרנקה ברחבי הים התיכון.
בשפה זו נכתבו מחזות של הקומדיה דל'ארטה, שירה, ואפילו האיליאדה תורגמה לוונטית. למרות זאת, הוונטית הכתובה הלכה ונסוגה מפני הניב הטוסקני ומפני שפות רומאניות אחרות. עם חלוקתה של רפובליקת ונציה בסוף המאה ה-18, חדלה הוונטית בהדרגה מלשמש כשפה רשמית, ועם איחוד איטליה במאה ה-19 הונהג הניב הטוסקני כבסיס לאיטלקית המודרנית. מאז נמצאת הוונטית בנסיגה מתמדת וכל דובריה באיטליה דוברים גם איטלקית. מאידך, מהגרים מוונטו במחצית השנייה של המאה ה-19 הקימו קהילות דוברות ונטית באמריקה הלטינית וברומניה. ב-28 במרץ 2007 הכירה האספה האזורית של מחוז ונטו בוונטית כשפת המחוז, עם קבלת חוק "החסות והשימור של השפה והתרבות הוונטית" (Tutela e valorizzazione della lingua e della cultura veneta).
תפוצה
ונטית מדוברת בעיקר במחוזות ונטו ופריולי-ונציה ג'וליה בצפון-מזרח איטליה וכן באיסטריה, ובחופי מפרץ קוורנר ודלמטיה בסלובניה ובקרואטיה. קהילות קטנות יותר מצויות ברחבי איטליה גם במחוזות לאציו, לומברדיה, אמיליה-רומאניה ובטרנטינו. מחוץ לדרום אירופה יש קהילות דוברות ונטית בעיר טולצ'אה (Tulcea) ברומניה, במקסיקו ובמדינות ריו גראנדה דו סול וסנטה קטרינה בברזיל.
