מלאווי

בני בנטו התיישבו בשטחי מלאווי בסביבות המאה ה-16. בסביבות המאה ה-17 הגיעו הפורטוגלים למלאווי, ובמאה ה-19 הגיעו לאזור ערבים וסוחרי עבדים. בשנת 1859 הגיע למלאווי המיסיונר והרופא הסקוטי דייוויד ליווינגסטון, שהקים בה את מוסדות המיסיון, והביא להפסקת סחר העבדים.

ב-1891 הוקם בשטח מלאווי אזור החסות הבריטי שנקרא תחילה "פרוטקטורט מרכז אפריקה הבריטי" ומאוחר יותר, ב-1907 – "פרוטקטורט ניאסלנד" או "ניאסלנד". בשנת 1915 על רקע ניצול של בריטניה את המשאבים המקומיים וגיוסם של מקומיים רבים להילחם לצד מדינות ההסכמה בזירה האפריקאית של מלחמת העולם הראשונה, פעיל חברתי בשם ג'ון צ'ילמבווה (אנ') עורר מרד מקומי אלים נגד הבריטים, שדוכא על ידי הבריטים. צ'ילמבווה הפך לימים לסמל לאומי של מלאווי^[5].

בשנים 1953–1963 הייתה ניאסלנד חלק מהפדרציה של רודזיה וניאסלנד. ב-1964 היא זכתה בעצמאות ואימצה את השם "מלאווי". אחרי העצמאות עמד בראש המדינה הנשיא ד"ר הייסטינגס באנדה, וב-1966 אושרה כהונתו לכל ימי חייו. הוא הקים משטר חד-מפלגתי, שנשמר עד 1994, ומאז מתקיימות במדינה בחירות דמוקרטיות.

ביולי 2011 התרחשו במדינה מהומות בהם נהרגו לפחות 18 אזרחים^[6]. ב-2015, הצפות במדינה הביאו למותם של כ-100 אזרחים.

מייסודה כמעט ועד 1993 שרר במלאווי משטר חד-מפלגתי. המפלגה החוקית היחידה הייתה מפלגת הקונגרס של מלאווי ובראשה עמד כל אותן שנים הייסטינגס באנדה, שקבע כל פרט במדיניותה של מלאווי. בעוד רוב מדינות אפריקה החדשות השתייכו לגוש המדינות הבלתי מזדהות, כיוון באנדה את ארצו לאוריינטציה מערבית. מלאווי קיימה קשרים דיפלומטיים עם דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד ולא ניתקה את יחסיה עם מדינת ישראל לאחר מלחמת יום כיפור, כפי שעשו כמעט כל מדינות היבשת.

משטרו הרודני של באנדה רדף מתנגדי משטר וניהל צנזורה מחמירה. עם זאת טיפח הממשל שוויון זכויות נשים, עודד נשים להצטיינות ופתח בפניהן משרות, קידם את החינוך ואת התשתיות במדינה בתקן גבוה מהמקובל ביבשת. כל עוד הייתה מלאווי מוצב אנטי-קומוניסטי יציב בפינה זו של העולם, נהנה המשטר מהעלמת-עין של מדינות המערב. אולם, לאחר תום המלחמה הקרה גבר לחץ הקהילה הבינלאומית לכיוון של מודרניזציה והן אף התנו המשך סיוע בפתיחות ובמתן דין וחשבון בנושאי זכויות אדם. במהלך 1992 החלה להתגבש אופוזיציה שהורכבה מאנשי כמורה, סטודנטים ומנהיגי איגודי עובדים שקראה לקיום משאל עם לגבי עתידו של המשטר החד-מפלגתי. הגורמים זכו לתמיכת הקהילה הבינלאומית וב-14 ביוני 1993 נערך משאל העם, במסגרתו זכתה ההצעה לדמוקרטיזציה לכ-64% מקולות המצביעים^[7]. המעבר למשטר דמוקרטי עבר באופן שקט ומסודר. באנדה לא התנגד לנטילת תואר "נשיא לכל ימי חייו" ורוב סמכויותיו, אך טען שבני עמו ("ילדיו") עוד יתגעגעו לשלטון-הברזל שלו.

במאי 1994 התקיימו הבחירות הדמוקרטיות הראשונות של מלאווי בהן ניצחה מפלגת "חזית העם המאוחדת" בהנהגת בקילי מולוזי, שזכתה גם בבחירות של שנת 1999. המשטר החדש שאף לבצע רפורמות כלכליות וחברתיות מקיפות. עם זאת, מפלגת הקונגרס שהנהיג באנדה המשיכה להיות כוח פוליטי מרכזי במדינה. בין השנים 2004 ל-2012 כיהן כנשיא בינגו וה מותריקה מטעם המפלגה הדמוקרטית הפרוגרסיבית. לאחר מותו החליפה אותו ג'ויס באנדה. בשנים 2014 - 2020 כיהן כנשיא אחיו של בינגו וה מותריקה, פיטר מותריקה. החל מ-2020 הנשיא הוא לזרוס צ'אקוורה^[8].

מלאווי מדורגת מקום 10 בנישואי קטינים. ב-2015, הממשלה העלתה את גיל הנישואין החוקי מ-15 ל-18. הומוסקסואליות נחשבת כלא חוקית. ביוני 2021, נערך מצעד הגאווה הראשון בעיר הבירה, לילונגי.

רוב תושבי מלאווי משתייכים לשבטי הבנטו השונים, בעיקר: צ'ווה, יאו, טונגה, טומבוקה וצ'יפוקה. בניגוד לשכנותיה, אין במלאווי מתיחות רבה על רקע אתני. כרבע מהאוכלוסייה מתגוררת בערים. תוחלת החיים היא כ-64.2 שנים, נתון נמוך ביחס לרוב העולם, אך ממוצע ביחס למדינות אפריקה שמדרום לסהרה^[9]. בשנת 1990, היה ממוצע הילודה 7 ילדים לאישה, וכיום הוא עומד על 4 ילדים לאישה.

83% מהאוכלוסייה הם נוצרים, מרביתם פרוטסטנטים, ומיעוטם קתולים, כ-13% מוסלמים והשאר מאמיני דתות מקומיות.

מסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 פועל במדינה ארגון "עין הילד" – ארגון לא ממשלתי הפועל למען רווחת הילדים.

מלאווי היא בין המדינות הפחות מפותחות בעולם, עם כלכלה המבוססת ברובה הגורף על חקלאות. 75% מהאוכלוסייה מתגוררת בכפרים.

עיקר כלכלת מלאווי היא החקלאות, שתורמת 37% מהתל"ג ומעסיקה 86% מכוח העבודה. במלאווי יש כ־16,000 קמ"ר של גידולי שדה. הגידולים העיקריים: תירס, תה (עלים), תפוחי אדמה, טבק, קנה סוכר, קסאווה, דורה, קפה וקטניות. משק חי: בקר, עיזים. מכיוון שמלאווי תלויה בחקלאות, בצורת - שהיא די נפוצה - יכולה לפגוע קשות בכלכלתה.

התעשייה תורמת 29% מהתל"ג ועוסקת בעיקר בעיבוד התוצרת החקלאית. היא מייצרת בעיקר: סוכר, טבק (מעובד), תה (מוכן) ועוד.

אדמת מלאווי מכילה בוקסיט, אזבסט ופחם, אשר אינם מנוצלים כראוי.

מלאווי, יחד עם זימבבואה, זמביה ומדינות אחרות הנמצאות במרכז יבשת אפריקה ושאין להם חופים ימיים, משתמשות בנמל ביירה שבמוזמביק לייצוא וייבוא סחורות. הייצוא העיקרי מנמל ביירה כולל: סוכר, טבק, תירס, כותנה, סיבי אגבה, כרום, נחושת עופרת ופחם.

מלאווי היא מדינה מוארכת הנמצאת בדרום מזרח אפריקה. היא גובלת בטנזניה בצפון, בזמביה במערב, במוזמביק בדרום ובאגם מלאווי במזרח. אין למדינה מוצא לים.

ימת מלאווי, המשתרעת כמעט לכל אורך המדינה ונהר שירה הזורם מדרומו לנהר הזמבזי, הם חלק מהשבר הסורי-אפריקאי. ממערב לאגם רמות בגובה של כ-1,000 מ' מעל פני הים. צפון המדינה הררי יותר, ובו שוכן הר ניקה, המתנשא לגובה של 2,527 מ'. ההר הגבוה במדינה, הר מולנג'ה, נמצא דווקא בדרום, ממזרח לנהר שירה ובסמוך לגבול עם מוזמביק, ומתנשא לגובה של 3,002 מ'. 36% משטחה של מלאווי מיוער.

במלאווי שורר אקלים סובטרופי. בשטחים הנמוכים חם ויבש מאוד בקיץ והחורף יבש, ובאזורים הגבוהים הקיץ חם וגשום והחורף נעים וקריר.

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: מלאווי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלאווי

• אתר האינטרנט הרשמי של מלאווי
• עינב ברזני, מלאווי - הלב החם של אפריקה חלק א' (הקישור אינו פעיל), ZCP
• עינב ברזני, מדריך לטיול במלאווי חלק ב' (הקישור אינו פעיל), ZCP
• רן דגוני, ...וארבעת איי היציבות (טנזניה, זמביה, חוף השנהב ומלאווי), מעריב, 22 באפריל 1984
• היסטוריה של מלאווי
• מלאווי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מלאווי, דף שער בספרייה הלאומית