כלכלת הפיליפינים
כלכלת הפיליפינים היא ה-36 בגודלה בעולם, על פי סטטיסטיקת 2016 של קרן המטבע הבינלאומית, וה-3 בגודלה ב-ASEAN אחרי אינדונזיה ותאילנד. כלכלת הפיליפינים גם מוגדרת כאחת מהשווקים המתעוררים.[1]
 | |
| דירוג עולמי | תמ"ג: 39; תמ"ג לנפש: 148 |
|---|---|
| מטבע | פסו פיליפיני  |
| סטטיסטיקה | |
| תמ"ג | 404,284 |
| תמ"ג לנפש | 3,407 |
| צמיחה כלכלית | 5.80% (דירוג: 32; הערכה לשנת 2015) |
| מדד ג'יני | 46.0 (דירוג: 34; 2012) |
| כוח עבודה | 41,370,000 (הערכה לשנת 2015) |
| אבטלה | 7.1 אחוז (נכון ל־2014) |
| הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר אמריקאי, אלא אם כן צוין אחרת | |
  | |
קצב גידול הכלכלה מהגבוהים בעולם (7.1% ב-2016), בפיליפינים ילודה גבוהה משמעותית ביחס למדינות מערביות ואף ביחס לשוקי מתעוררים אחרים, כך שכח העבודה צפוי להיות זמין ופורה במשך שנים רבות. על פי הערכות אנליסטים, צפויה הנסיקה של כלכלת הפיליפינים למצב אותה בתור הכלכלה ה-16 בעולם בשנת 2050.
הפיליפינים נחשבת "מדינה מתועשת חדשה" (newly industrialized countries), ונמצאת במעבר מכלכלה המבוססת על חקלאות לכלכלה המתבססת יותר ויותר על שירותים וייצור. ב-2016, התמ"ג על פי כוח הקנייה נאמד ב $811.726 מיליארד דולר.[2]
היסטוריה
| טווח תאריכים | שיעור רשמי | שעור מחושב |
|---|---|---|
| המאה ה-18 | 0.1% | |
| המאה ה-18 | 0.6% | |
| המאה ה-20 | 2.7% | |
| 1900-1949 | 1.4% | |
| 1950-1999 | 4.6% | 4.0% |
| 1950-1959 | 6.7% | 5.9% |
| 1960-1969 | 5.3% | 4.7% |
| 1970-1979 | 6.5% | 5.6% |
| 1980-1989 | 11.0% | 0.9% |
| 1990-1999 | 3.2% | 3.0% |
| 2000-2009 | 4.46% | 4.8% |
| 2010-2019 | 6.36% | 6.0% |
