מלכי ערב הסעודית
מלך ערב הסעודית הוא ראש המדינה של ממלכת ערב הסעודית. המלך הוא שליט אבסולוטי במובן זה שאין מנגנונים רשמיים וממוסדים המאזנים, מרסנים או מבקרים את סמכותו. בהיותו אחד המונרכים האבסולוטיים האחרונים בעולם, המלך הסעודי נהנה מסמכויות נרחבות ביותר. החל מ־1964 הוא משמש הן כראש המדינה והן כראש הממשלה, בשנת 2022 מונה מזה תקופה ראש ממשלה שאינו המלך בפועל כאשר המלך סלמאן מינה את בנו, מוחמד, לתפקיד ראש הממשלה. כל החלטה ביצועית או חקיקתית זקוקה לאישורו או לאישורם של באי כוחו. בכובעו כראש הממשלה, המלך ממנה את חברי הקבינט, הפקידים הבכירים, הדיפלומטים ומושלי המחוזות. הוא שקובע את זהות נסיך הכתר. בכובעו כראש המטה הכללי, המלך אחראי למינוי כל קציני הצבא מעל דרגת "מוקדם" (=סגן-אלוף). נוסף על כך, המלך מכהן כערכאת הערעורים העליונה ומחזיק בסמכות החנינה.
 | |
 | |
| איוש נוכחי | סלמאן (23 בינואר 2015)  |
|---|---|
| תאריך כניסה לתפקיד | 23 בינואר 2015 |
| תחום שיפוט | ערב הסעודית |
| מעון | ארמון אל-ימאמה |
| ייסוד המשרה | 22 בספטמבר 1935 |
| איוש ראשון | אבן סעוד |
  | |
למרות כל אלה, יכולתו של המלך הסעודי לשלוט בפועל תלויה במידה רבה ביכולתו להגיע לאיזון ולקונצנזוס בין יסודות רבים בממלכתו, ובראש ובראשונה בני משפחת המלוכה, בית סעוד. המלך משמש מעצם תפקידו אב בית סעוד, אשר, בסיכום כללי, מונה יותר מ־20,000 בני אדם, צאצאיו של סעוד אבן מוחמד אבן מוקרין. הלגיטימיות השלטונית של המלך נשענת על היבט דתי - והאבי (מתוקף היותו "שומר שני המקומות הקדושים", היינו מכה ומדינה) והן על השתייכותו לשושלת הסעודית המפוארת. עם זאת, מוסלמים רבים תופסים את המונרכיה כרעיון אנטי-אסלאמי, בהתבססם על סלידתו של הנביא מוחמד משלטון העובר בירושה.
מעונו של המלך הוא ארמון אל-ימאמה אשר נמצא בפרוורי ריאד.
מלכי ערב הסעודית
להלן רשימת מלכי ערב הסעודית מאז כינון הממלכה ועד ימינו:
| שם | קרבה משפחתית | תחילת שלטון | סיום שלטון | הפסקת השלטון |
|---|---|---|---|---|
| המלך עבד אל-עזיז | (אבן סעוד) | 1902 / 18 בספטמבר 1932 | 9 בנובמבר 1953 | מוות טבעי |
| המלך סעוד | בנו של עבד-אל-עזיז | 9 בנובמבר 1953 | 2 בנובמבר 1964 | הדחה |
| המלך פייסל | בנו של עבד-אל-עזיז | 2 בנובמבר 1964 | 25 במרץ 1975 | נרצח |
| המלך ח'אלד | בנו של עבד-אל-עזיז | 25 במרץ 1975 | 13 ביוני 1982 | מוות טבעי |
| המלך פהד | בנו של עבד-אל-עזיז | 13 ביוני 1982 | 1 באוגוסט 2005 | |
| המלך עבדאללה | בנו של עבד אל-עזיז | 1 באוגוסט 2005 | 23 בינואר 2015 | |
| המלך סלמאן | בנו של עבד אל-עזיז | 23 בינואר 2015 |
בשנת 1902 יצא המלך עבד-אל-עזיז מכווית במסע כיבושים בן שלושים שנה בחצי-האי ערב. ראשית כבש את עיר הולדת המשפחה, ריאד (ריאצ') מידי הראשידים, המשכו בכיבושם המלא של הנג'ד (1922) והחג'אז (1925) וסופו בכינון ממלכת ערב הסעודית בשנת 1932. אבן סעוד שימש כמלך הראשון, וחמישה מילדיו מלכו אחריו.
ירושה
לפי התיקון החוקתי שהציג המלך פהד בשנת 1992, המלוכה נמצאת בידי בניו ונכדיו של מייסד הממלכה, עבד אל-עזיז (אבן סעוד). עד 1992 נהוג היה כי בנו המבוגר ביותר של אבן סעוד עולה לכתר, שעה שהאחים הצעירים מתקדמים שלב נוסף בקו הירושה. אולם, המלך פהד קבע כי לא רק שבסמכותו של המלך לבחור (או להדיח) לבדו את נסיך הכתר; מפסיקתו השתמע כי גם שישים נכדיו של עבד אל-עזיז, "בני הדור השלישי", הם מועמדים לגיטימיים למלוכה.
לאחר מות המלך פהד מונה עבדאללה למלך. יורש העצר שלו היה אחיו למחצה, הנסיך סולטאן, ששימש שר ההגנה הסעודי. לאחר מותו של סולטאן מונה הנסיך נאיף ליורש העצר. נאיף הוא אחיו למחצה של המלך עבדאללה ושר הפנים של סעודיה. הוא היה יורש העצר עד מותו ביוני 2012. לאחר מותו של נאיף מונה שר ההגנה, הנסיך סלמאן ליורש העצר. שאם ימלוך יהיה המלך הראשון מבין "הדור השלישי".
שיטת הירושה הסעודית נקבעה מאז מותו של אבן סעוד כעוברת בין בניו, על פי גיל. היות צעיר בניו של אבן סעוד בשנות ה-60 לחייו מחדדת שאלה שעמדה בלב המאבק בין המלך סעוד לפייסל. סעוד שאף להמליך תחתיו את בניו ואילו פייסל שאף לרשת את תפקיד המלך מאביו. תפיסת פייסל את השלטון קיבעה את סדר הירושה לכזה העובר בין האחים ולא ממשיך במעלה הדורות. עם פטירתם של בני הדור השני לאבן סעוד בחלוף השנים, תתחדד ותעלה שאלת בני הדור השלישי וירושת השלטון.
קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
 | פורטל המזרח התיכון | ||
