סלובניה

הסלובנים הראשונים הגיעו לאזור סלובניה במאה השישית לספירה. לדעת חלק מההיסטוריונים, ממלכת קרנטניה הסלאבית שנוסדה במאה ה-7 על חלקים מאוסטריה כללה בתוכה את שטחה של סלובניה. בסביבות שנת 745 עבר האזור לשליטה של הפרנקים ורבים מהסלבים התנצרו. החל מהמאה ה-13 הייתה סלובניה חלק מאוסטריה על גילגוליה עד 1918.

במאה ה-19 היו הסלובנים פזורים בין מספר מחוזות של האימפריה האוסטרו-הונגרית. במאורעות "אביב העמים" של 1848 הם פתחו במאבק למען איחוד פוליטי ולאומי במדינה סלובנית אחת. הסלובנים מימשו שאיפה זו רק ב-1918, בתום מלחמת העולם הראשונה, אך לא בישות מדינית נפרדת אלא במסגרת ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים, שכונתה לימים "יוגוסלביה".

במלחמת העולם השנייה נכבשה סלובניה על ידי גרמניה הנאצית. בתקופת הכיבוש הנאצי פעלה בסלובניה תנועת התנגדות לאומית, שבראשה עמדו מנהיגים קומוניסטים. בתום המלחמה הפכה סלובניה למדינה חברה בפדרציה של יוגוסלביה הקומוניסטית, ובמסגרת זו נהנתה ממידה גדולה של אוטונומיה כלכלית ותרבותית.

ב-1989 החליט הפרלמנט של סלובניה על היפרדותה מיוגוסלביה, וב-1990 אושרה החלטה זו במשאל עם. ב-1991 הכריזה סלובניה על עצמאותה. הצבא העממי היוגוסלבי פלש ב-27 ביוני לשטחה, אולם בהתערבות האו"ם פסקה הלחימה כעבור עשרה ימים. המלחמה שהתנהלה במהלך הימים האלה נקראה מלחמת עשרת הימים. ב-1992 הכיר האיחוד האירופי בעצמאותה של סלובניה. באותה שנה התקיימו בה בחירות דמוקרטיות, וכנשיא המדינה נבחר מילאן קוצ'אן.

ראש מדינת סלובניה הוא נשיא, שנבחר על ידי בחירת הרוב אחת ל-5 שנים. בראש הרשות המבצעת עומד ראש הממשלה, ומועצת השרים (קבינט), שנבחרים על ידי הפרלמנט.

הפרלמנט של סלובניה מחולק לשניים, ומורכב מהאספה הלאומית (Državni zbor) והמועצה הלאומית (Državni svet). לאספה הלאומית יש 90 מושבים בפרלמנט, שמחולקים לשתי קבוצות:

1. מועמדים שנבחרו ישירות בבחירות.
2. מועמדים שנבחרו חלקית באופן יחסי בבחירות (שני מושבים נשמרים למיעוטים ההונגריים והאיטלקים).

למועצה הלאומית יש 40 מושבים בפרלמנט, והיא מורכבת ממועמדים של קבוצות בעלי אינטרסים כלכליים, חברתיים, מקצועיים או מקומיים.הבחירות לפרלמנט נערכות כל 4 שנים.

ערך מורחב – הכוחות המזוינים של סלובניה

סלובניה הצטרפה לנאט"ו ב-29 במרץ 2004.^[6]

ערך מורחב – כלכלת סלובניה

מאז התנתקותה של סלובניה מיוגוסלביה, נעשתה סלובניה למדינה העשירה ביותר בקרב קבוצת מדינות מזרח אירופה (הקבוצה שאליה משויכת סלובניה באו"ם), וב-2006 היה לה תוצר לאומי גולמי (תל"ג) לנפש של כ-$23,000, קרוב מאוד לרמה המקובלת במערב אירופה (84% מהממוצע)^{[דרוש מקור]}. עוד בהיותה חלק מיוגוסלביה - הייתה סלובניה - שבה חיו רק כ-8% מהאוכלוסייה, אחראית לחמישית מהתל"ג של יוגוסלביה ולשליש מהייצוא שלה, כך שעם קבלת העצמאות ב-1991 - כבר היה לסלובניה כושר ייצור וקשרים מסחריים עם מערב אירופה. אך סלובניה לא שקטה על השמרים ופעלה במרץ לפיתוח הקשרים הכלכליים עם המערב. סלובניה הייתה בין המייסדות של ארגון הסחר העולמי ב-1995, הצטרפה להסכם סחר חופשי מרכז אירופאי ב-1996, הצטרפה לאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004. סלובניה היא המדינה המובילה בין המדינות שהצטרפו לאיחוד האירופי ב-2004, והנהיגה את האירו כמטבע היחיד שלה ב-1 בינואר 2007.^[7] בנוסף, סלובניה היא המדינה החדשה הראשונה שהוענקה לה הנשיאות על האיחוד האירופי בתחילת שנת 2008.

האינפלציה בסלובניה בגבולות הסביר: 3.6% ב-2004, 2.8% ב-2005, ומאז שיעור האינפלציה דומה לממוצע באיחוד האירופי. החוב הלאומי של סלובניה נמצא בגבולות דרישות אמנת מאסטריכט וכלכלת סלובניה צמחה בשיעורים גבוהים של 5.1% ב-2006, 3.9% ב-2005, 4.2% ב-2004, אחרי צמיחה איטית במהלך 2003 - 2.7%. לאור נתונים אלו, נחשבת סלובניה כבעלת בסיס כלכלי איתן. התקציב הממשלתי מגיע רק לכשליש מהתל"ג, דבר המצביע על סקטור פרטי מפותח.

כלכלת סלובניה מבוססת במידה רבה על ייבוא וייצוא וביחד הם מגיעים ל-12% מהתל"ג. החקלאות אחראית לכ-3% מהתל"ג, התעשייה ל-36% והשירותים למעל 60% מהתל"ג. תעשיית התיירות בסלובניה מתפתחת במהירות ומהווה מקור הכנסה הולך וגדל. יש בה אתרי סקי ונופים ייחודיים (למשל אגם בלד, עיר החוף פיראן, אגם בוהיני) וערים בעלות שילוב של ישן ומודרני (עיר הבירה ליובליאנה ומריבור).^[8]

סלובניה שוכנת בחלקה הדרום מזרחי של אירופה. היא גובלת בקרואטיה בדרום ובמזרח, בהונגריה בצפון מזרח, באוסטריה בצפון ובאיטליה במערב. נקודת המפגש בין סלובניה, איטליה ואוסטריה היא בהר פץ', בצפון המדינה. בדרום מערב המדינה רצועה קצרה לחוף הים האדריאטי.

בצפון מערב המדינה נמצא רכס האלפים היוליאניים, המהווה חלק משרשרת הרי האלפים. ברכס זה נמצא ההר הגבוה במדינה, הר טריגלב ("הר שלושת הראשים"), המתנשא לגובה של 2,864 מ', ומופיע גם בסמלה של סלובניה ובדגלה. בדרום מערב סלובניה נמצא אזור קראס, שהעניק את שמו לתופעת הקרסט. אזור זה הוא רמה עשויה אבן גיר, בגובה ממוצע של 330 מ' מעל פני הים, ובו מערות נטיפים רבות. במרכז המדינה ובמזרחה משתרעת שפלה, התופסת את רוב שטחה של סלובניה.

את סלובניה חוצים מספר נהרות מרכזיים. נהר דראווה חוצה את מזרח המדינה, בדרכו מאיטליה ומאוסטריה לקרואטיה, בה הוא נשפך לדנובה. נהר סאווה נובע בהרי האלפים היוליאניים, עובר דרך ליובליאנה בדרכו לקרואטיה ולסרביה. אף נהר זה נשפך לדנובה, בבלגרד. נהר סוצ'ה נובע אף הוא באלפים היוליאניים, אך זורם דרומה, דרך איטליה, לים האדריאטי.

למעלה מ-55% משטחיה של סלובניה מיוערים. במדינה פארק לאומי אחד - הפארק הלאומי טריגלב השוכן בצפון מערב המדינה, ומהווה 4% משטחה.

אוכלוסיית סלובניה מונה (2014) כשני מיליון נפש. צפיפות האוכלוסין, כ-101 נפשות לקמ"ר, היא נמוכה ביחס למדינות אחרות באירופה.

בניגוד למדינות האחרות שהרכיבו בעבר את יוגוסלביה, בסלובניה קיימת מידה רבה של אחידות אתנית. במפקד אוכלוסין מ-2002^[9] הצהירו 83% מן התושבים על מוצא אתני סלובני, 6.3% השתייכו לעמים אחרים מיוגוסלביה (סרבים, קרואטים ובוסניאקים), כ-0.6% השתייכו למיעוט ההונגרי, האיטלקי והצועני יחד, וכ-11 אחוזים לא הצהירו על השתייכות לשום קבוצה אתנית.

88% מן התושבים דיברו סלובנית, שפה סלאבית דרומית, כשפת אם, וכ-6% דיברו בדיאלקטים שונים של סרבו-קרואטית.

הסלובנים השתייכו באופן מסורתי לכנסייה הקתולית, אך בתקופת הסוציאליזם פחת חינה של הדת, ובמפקד מ-2002 רק 57.1 אחוז מן האוכלוסייה הגדירו עצמם כנוצרים קתולים. 2.4% הם מוסלמים, 2.3% נוצרים אורתודוקסים, כ-0.9% פרוטסטנטים. שאר התושבים, 36.5%, לא הצהירו על השתייכות לדת כלשהי. בכלל זה, 10.1% מן האוכלוסייה הצהירו כי הם אתאיסטים.^[9]

יהדות סלובניה

ערך מורחב – יהדות סלובניה

יהדות סלובניה היא אחת מקהילות יהדות יוגוסלביה המתקיימת בצפון הבלקן, באזור סלובניה.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: סלובניה
ציטוטים בוויקיציטוט: סלובניה
מדריך למטייל בוויקימסע: סלובניה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סלובניה

• אתר האינטרנט הרשמי של סלובניה (בסלובנית)
• אתר האינטרנט הרשמי של סלובניה (באנגלית)
• אתר האינטרנט הרשמי של סלובניה (באיטלקית)
• האתר הרשמי של ממשלת סלובניה (באנגלית)
• הרים בסלובניה(הקישור אינו פעיל) (באנגלית)
• נתונים סטטיסטיים על אוכלוסיית סלובניה, 2002 (באנגלית)
• סלובניה - מדריך לתיירים (באנגלית)
• פורטל סלובניה של משרד המידע הסלובני (באנגלית)
• מידע פוליטי-חברתי על סלובניה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• זיו ריינשטיין‏, חופשה בסלובניה: היהלום הירוק של אירופה, באתר וואלה!‏, 3 ביוני 2015
• דוד ורטהיים‏, סלובניה: מולדתה של מלניה - אטרקטיבית לא פחות, באתר וואלה!‏, 24 בנובמבר 2016
• כתבות והמלצות לטיול בסלובניה, באתר GoTravel
• גרדה גלזר‏, איך הפכה סלובניה לאחד היעדים שהכי מושכים תיירים בעולם?, באתר וואלה!‏, 20 בנובמבר 2017
• יניב חלילי, סלובניה: תחנת חובה באירופה, באתר ynet, 24 ביוני 2018
• סלובניה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• דניאל ארזי, ‏"אירופה הקטנה": קשה להאמין שהמדינה הקטנטנה הזו לא מפוצצת בתיירים, באתר ‏מאקו‏, 13 ביולי 2023