סם (כללי)
סם הוא חומר שנטילתו משפיעה על גוף האדם, כדוגמה סם פסיכואקטיבי[1], משכר או ממכר, שהשימוש בו נועד לגרום הנאה, שינוי במצב תודעתי, ושינויים במצב-רוח.
שימושים וחקיקה
קיים מגוון רחב של סמים. מיעוט מהסמים, המשמשים כתרופות או במטרה טיפולית ניתנות לנטילה בפיקוח של מוסדות רפואיים ובתי מרקחת הממונים בנושא. כך למשך הטיפול בקנאביס רפואי, באסקטמין ובתרופות אופיאוידיות משככות כאבים.
סמי ספורט הם תרופות או חומרים כימיים לרוב סינתטיים, הניתנים לא לצורך טיפולי, אלא על מנת להשיג שיפור בהישגים ספורטיביים. למשל, על ידי השפעה על הערנות, הגדלת מסת השרירים, חמצון הדם. לחלקם, כמו סטרואידים אנבוליים או אפדרין, יש גם השפעה פסיכואקטיבית.
חלקם האחר אסורים לחלוטין לשימוש כפי שמופיעים ב"פקודת הסמים המסוכנים" ולעיתים מכונים "סמי רחוב". הם מיוצרים ממקור צמחי או סינתטי ולרב אינם מיוצרים בתנאי בקרה ופיקוח כך שאין שליטה או מינון על הכמויות המסופקות מהן.
במדינות שונות קיימים מספר סמים בעלי מקובלות חברתית רחבה, למשל הטבק, אם כי בארצות רבות נלקחו צעדים להגביל את שיווקם ואת שימושם לרעה עקב מסוכנותם הבריאותית.
במדינות רבות הם נפוצים וניתנים לרכישה בחנויות השונות, למשל משקאות אלכוהליים. השימוש בקפה ובתה ובמשקאות אנרגיה וממתקים הכוללים כמויות מסוימות של קפאין ושיווקם אינו מוגבל חוקית.
לקריאה נוספת
- א. אליצור, ש. טיאנו, ח. מוניץ, מ. נוימן, פרקים נבחרים בפסיכיאטריה – מהדורה מחודשת ומתוקנת, הוצאת פפירוס, בית ההוצאה של אוניברסיטת תל אביב, 1990
- Jerry M. Wiener, Behavioral Science 2nd edition, National Medical Series, Williams & Wilkins, Baltimore, 1990
- Ethel E.Thompson, Doctors, Doctrines, and Drugs in Ancient Times, Bull Med Libr Assoc. Apr 1962; 50(2): 236–242
