ערן שנדר

בשנת 1976 סיים לימודי משפטים בלונדון.^[1] בשנת 1978 נמנה עם מייסדי "שלום עכשיו".^[2] בשנת 1981 הוסמך לעורך דין והחל לשמש כתובע במשטרת ירושלים.^{[3][דרושה הבהרה]} ב-1982 מונה לפרקליט בפרקליטות מחוז ירושלים.^[4] בין השאר שימש כתובע במשפטו של רפאל לוי, שהואשם בקבלת שוחד במהלך עבודתו במשרד הפנים,^[5] ובמשפטו של נועם פדרמן, שהורשע במסגרת עסקת טיעון בניסיון הצתת כנסיות.^[6] בשנת 1991 נבחר להקים את המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים,^[7] ועמד בראשה עד שנת 2003 בה הודיע על התפטרותו.^[8] לאחר סיום כהונתו החל ללמוד חינוך אנתרופוסופי בירושלים במטרה לעבור לתחום ההוראה, אך הפסיק לאחר שמני מזוז קרא לו להתמודד על תפקיד פרקליט המדינה.^[9] כהוקרה על תפקידו בהקמת מח"ש, העניקה לו התנועה למען איכות השלטון בישראל את "אות אביר איכות השלטון" לשנת 2004.^[10]

ב-1 באוגוסט 2004 מונה לפרקליט המדינה^[11] במקומה של עדנה ארבל, שמונתה לשופטת בבית המשפט העליון, ברוב של 5 מתוך 6 על ידי ועדה מיוחדת של משפטנים שהוקמה על ידי הממשלה.^[3] עד למינויו לפרקליט המדינה המינוי נעשה על ידי שר המשפטים והקמת הוועדה נעשתה כיישום המלצת ועדת שמגר, שהוקמה לאחר פרשת בר-און חברון.^[12] נגד מינויו של שנדר לתפקיד הוגשה עתירה לבג"ץ,^[13] שבה טען העותר דן רוזן, כי שנדר אינו ראוי לתפקיד לאור תפקודו בטיפול מח"ש בפרשה בה הוא (רוזן) ובת זוגו סנ"צ (כדרגתה אז) אהובה תומר היו מעורבים. העתירה נדחתה. הימין מתח ביקורת על שנדר בשל פעילות עבר שלו בשלום עכשיו.^{[דרושה הבהרה][14][15]} העיתונות החרדית מתחה ביקורת על מינויו של שנדר בשל קשריו, לטענתה, עם האנתרופוסופיה.^{[דרוש מקור]}

שנדר כיהן כפרקליט המדינה בתקופת ההתנתקות, והורה לפתוח בחקירה בחשד להעלבת עובד ציבור נגד אליצור סגל, שכתב מאמר שביקר בחריפות את הרב הצבאי הראשי.^[16] סגל זוכה פה אחד על ידי הרכב של תשעה שופטים בבית המשפט העליון, שקבעו שמדובר במאמר פוליטי המוגן על ידי חופש הביטוי.^[17][18]

לאחר סיום תפקידו בפרקליטות המדינה

במאי 2019, לצד בכירים לשעבר בפרקליטות המדינה ובייעוץ המשפטי לממשלה, חתם על גילוי דעת כנגד חקיקת פסקת התגברות והרחבת חוק החסינות.^[19]

שנדר נשוי ואב לחמישה ילדים.^[1] בתו נעמה שנדר היא שחקנית קולנוע וטלוויזיה.