פאדישאה

פאדישאה (פרסית پادشاه דרך פרסית אמצעית pādšāh מפרסית עתיקה pati-xšāyaθiya, במשמעות - "ריבון עליון, שליט, מלך, קיסר") הוא תואר מלוכני איראני, המשמש גם בכמה מדינות אסיה.

קודמו של התואר "פאדישה" היה התואר הפרסי "שאהאן-שאה", כלומר "מלך המלכים".

את התואר "פאדישאה" (אפשרויות: "פדשה" או "בדשה") נשאו המלכים של כמה מדינות באירואסיה, בפרט, האימפריה העות'מאנית (1299–1922) (טורקית padişahı), האימפריה של דוראני (1747–1823) עם מרכז באפגניסטן, האימפריה המוגולית (1526–1858) ואפגניסטן (1926 - יולי 1973). לתקופה קצרה קיבלו שליטי כמה מדינות אחרות את התואר פדישה. בעל התואר הרשמי האחרון היה זאהיר שאה (1914–2007).

האירופים ראו בתואר הפדישה מקביל לתואר הקיסר. בשפות טורקיות מסוימות, המילה "פאדישאה" ("פדשה" או "בדשה") ובאוסטית (פדזה) פירושה "מלך", "קיסר" ושימשה בעיקר ביחס לצארים הרוסים.

האוכלוסייה הילידית של טורקסטן קראה לגנרל הרוסי צ'רנייב (שליט המטעם הצאר הרוסי באזור) "יירים-פדישה" ("שליט למחצה").