פורטל:נצרות
הדת הנוצרית נוסדה בארץ ישראל לפני כאלפיים שנה, והתבססה על דמותו של ישו. במהלך ארבע המאות הראשונות לספירה, ובמיוחד אחרי הפיכת הנצרות לדת הרשמית של האימפריה הרומית במאה הרביעית לספירה, הפכה הנצרות לדת הדומיננטית באירופה ובעולם המערבי. במהלך התקופה הקולוניאלית (מסוף ימי הביניים ועד אמצע המאה ה-20) התפשטה הנצרות למקומות היישוב בהן הוקמו קולוניות אירופיות, וכיום רוב הנוצרים אינם תושבי העולם המערבי. מספר הנוצרים נאמד כיום 2.1 מיליארד מאמינים. בדומה לדתות נוספות, מעבר לאמונה הדתית, הנצרות היא גם כלי שלטוני, ובתקופות שונות אף שימשה להגדרה ריבונית. המבנה ההיררכי בנצרות מדגיש ביתר שאת את השימוש בדת ככלי שלטוני מעבר לאמונה דתית. במהלך השנים התפלגו הנוצרים לפלגים שונים על רקע ויכוחים בעניין עיקרי האמונה, אופיו והרכבו של הממסד הדתי הנוצרי, וכן בעניין מנהגים ודרכי פולחן. |
מתחם אוגוסטה ויקטוריה משתרע על שטח של כ-80 דונם בפסגת הר הזיתים בירושלים. הוא הוקם בראשית המאה ה-20 על ידי וילהלם השני, קיסר גרמניה, ונקרא על שם אשתו, אוגוסטה ויקטוריה משלזוויג הולשטיין. המתחם כולל כנסייה ולה מגדל פעמונים, ואכסניית צליינים, שנועדה גם לגרמנים תושבי הארץ, ומשמשת כיום כבית חולים. במזרח המתחם שוכן "המכון הגרמני הפרוטסטנטי לארכאולוגיה בארץ הקודש" שהוקם בתחילת המאה ה-20 ובו ספרייה גדולה. כנסיית אוגוסטה ויקטוריה היא מן היפות והמפוארות בירושלים, והיא מוקדשת לעליית ישו השמימה מהר הזיתים. זאת הסיבה שבניגוד לרובן המוחלט של הכנסיות בעולם, הפונות לכיוון מזרח, היא פונה דווקא דרומה, אל כנסיית העלייה המציינת את המקום המדויק שבו אירע הדבר על-פי המסורת. מבנה הכנסייה מאופיין באדריכלות יוצאת דופן המשלבת אלמנטים שונים מהמזרח ומהמערב.
 |
| בזיליקת הבית הקדוש היא בזיליקה קתולית בעיר לורטו בנפת אנקונה שבאיטליה, הידועה בשל בית מגורים השמור בה, והנחשב לפי המסורת לביתם של הבתולה ויוסף הקדוש בנצרת, אשר בו נתנה הבשורה למרים. הבזיליקה המבוצרת ניצבת על גבעה בגובה של כ-120 מטרים מעל פני הים, והיא יעד פופולרי לעלייה לרגל מאז המאה ה-14. |
- בניינים ואדריכלות: בזיליקת הבשורה - כנסיית הקבר הקדוש - קתדרלת קלן - קתדרלת שארטר
- אזורים גאוגרפיים: הר אתוס
- אישים: מטאו ריצ'י - פרנסיסקו חאווייר
- היסטוריה: המחלוקת על הטקסים הסיניים - היסטוריה של המיסיון הנוצרי - סטטוס קוו (המקומות הקדושים) - העדות הפלוויאנית
- דת וביקורת המקרא: תאוריית שני המקורות
בין שנת 1893 לשנת 1913 הציע דואר בלגיה ללקוחותיו השירות לאמונתם הדתית. באותה תקופה נהג דואר בלגיה לחלק את דברי הדואר גם ביום א', יום השבתון הרשמי, דבר שפגע ברגשותיהם של נוצרים מאמינים. דואר בלגיה הדפיס בתחתית בולי הדואר תווית מיוחדת בה נרשמה הנחיה האומרת "לא להעביר ביום ראשון". מעטפה שעליה הודבק בול יום שבתון עם התווית, המתינה בבית הדואר, וטופלה ביום שני. לקוח שביקש כי המכתב ששלח כן יטופל ביום ראשון, פשוט תלש את התווית עם ההנחיה מן הבול לפני שהדביק אותו על המעטפה.
סטטוס קוו הוא הכינוי המקובל להסדרי החזקה והשימוש במקומות הקדושים לנצרות בארץ ישראל, אשר נקבעו ב"הצהרת הסטטוס קוו" בשנים 1852 ו-1856, תוך אימוץ המצב בשטח מאז שנת 1757. ההסדר הוא תולדה של תהליכים ותהפוכות היסטוריים, והוא קשור במידה רבה לעושרן ולכוחן של העדות הנוצריות בארץ, כמו גם להיקף נוכחותן בה מבחינה מספר מאמיניהן. מקור שמו של ההסדר במונח הלטיני "סטטוס קוו" (Status quo), שמשמעותו "המצב הקיים".
הסדר הסטטוס קוו קובע בפירוט רב את הבעלות והחזקה של העדות הנוצריות השונות באתרים בהם הוא חל, מפרט את זכויות הפולחן והתפילה של כל אחת מהן, וכן את הזכויות העומדות למי מהן לנקותם ולתחזקם. עוד קובע ההסדר את זכויותיהם של העדות הנוצריות השונות באתרים הנמצאים בחזקת עדה אחרת, את הדין החל באזורים הנתונים לחזקה משותפת, וכללים נוספים רבים הנוגעים לאתרים הקדושים ולניהולם היום-יומי.
הסדר הסטטוס קוו מתייחס כיום לכנסיית הקבר, כולל דיר אל סולטאן, לקבר מרים ולכנסיית העלייה, שלושתם בירושלים, וכן לכנסיית המולד בבית לחם. במקור התייחס ההסדר גם לכותל המערבי ולקבר רחל, אך בתהליך שהחל בשנת 1967 שוב אינו חל בהם
"ואף אני אמר אליך כי אתה פטרוס ועל הסלע הזה אבנה את קהלתי ושערי שאול לא יגברו עליה; ואתן לך את מפתחות מלכות השמים".
— הבשורה על-פי מתי 16, 18-19
דבריו אלה של ישו אל פטרוס מבססים, על-פי הכנסייה הקתולית, את בכורתו מבין שנים-עשר השליחים ואת מעמדה הראשון במעלה של רומא. הפסוק כולל משחק המילים המשלב בין שמו של פטרוס ("סלע" ביוונית) לסלע שעליו תוקם קהילתו, או כנסייתו, של ישו. נוסח הפסוקים בלטינית חקוק סביב כיפת בזיליקת פטרוס הקדוש בקריית הוותיקן:
"TU ES PETRUS, ET SUPER HANC PETRAM AEDIFICABO ECCLESIAM MEAM ET TIBI DABO CLAVES REGNI CAELORUM"
להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית נצרות בוויקיפדיה:
הכנסייה האנגליקנית - נצרות אוריינטלית - נצרות קופטית - הכנסייה האתיופית האורתודוקסית - הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית - הכנסייה האפוסטולית הארמנית - נצרות מזרחית קתולית (מלכיתים) - הכנסייה האמיתית של ישו - מורמונים - אוונגליזם - קלוויניזם - אנבפטיסטים - לותרניזם - מנוניטים - אגודת הידידים - בפטיזם - מתודיזם - אדוונטיזם - איימיש
האיגרות האחרות |
חמשת החומשים: | ספרות ההיסטוריה: | ספרות החכמה: | נביאים גדולים: | נביאים קטנים: |
ערך ראשי - ישו
לידה ונעורים - הבשורה למרים - הביקור - לידת ישו - סגידת הרועים - שלושת האמגושים - טבח התמימים - הבריחה למצרים - ישו הנער בבית המקדש
תחילת פעולתו של ישו - טבילת ישו - פיתויו של ישו - החתונה בקנה - הדרשה על ההר - ההשתנות
ישו בירושלים - הסעודה האחרונה - הפסיון של ישו - סטיגמטה - צליבת ישו - קבורת ישו - תחיית ישו
_-_The_Last_Supper_(1495-1498).jpg)
שנים עשר השליחים: פטרוס הקדוש - אנדראס הקדוש - יעקב בן זבדי - יוחנן בן זבדי - ברתולומאוס הקדוש - פיליפוס הקדוש - מתי - תומאס הקדוש - יעקב בן חלפי - יהודה איש קריות - תדאוס הקדוש - שמעון הקנאי - מתיאס הקדוש
אחרים: מרים המגדלית - פאולוס - יוסף הקדוש - אבות הנצרות
אפיפיורים: פיוס האחד עשר - פיוס השנים עשר - יוחנן העשרים ושלושה - פאולוס השישי - יוחנן פאולוס הראשון - יוחנן פאולוס השני - בנדיקטוס השישה עשר - רשימת אפיפיורים
שרבל מכלוף, המוכר במסורת הנוצרית כשרבל הקדוש, היה נזיר מרוני והוא מוכר כקדוש בנצרות הקתולית. הוא נולד ב-1828 בצפון לבנון, ובגיל 23 היה לנזיר. בהיותו בן 70 חלה ומת בערב חג המולד. מספר חודשים לאחר מכן, העידו אנשים כי ראו הילה מעל קברו. לאור עדויות אלה נפתח קברו, וגופתו התגלתה בו כשהיא בשלמותה ודם עדיין זורם בגופו. כמו כן, נראו סימני זיעה על גופתו. לאחר מקרה זה, הועברה הגופה לארון קבורה אחר, ומקום קבורתו הפך למוקד עלייה לרגל לנוצרים, בעיקר מרונים. בשנת 1950 יצאה ללבנון משלחת שכללה אנשי דת ורופאים במטרה לבדוק את גופתו של שרבל. בשנה זו נפתח קברו בפעם השנייה, והגופה התגלתה בשלמותה אף שחלפו 52 שנים מאז יום המוות.
רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום: קצרמרים להרחבה - ערכים מבוקשים.