פוריגון החייל החשמלי

אש, מיסטי, ברוק ופיקאצ'ו מגלים שהמערכת המשמשת להעברת פוקימון ממרכז פוקימון אחד לשני אינה תקינה. על פי בקשתה של האחות ג'וי הם הולכים לפרופסור אקיהברה, שיצר את מערכת העברת הפוקיבולים. הוא מספר להם כי צוות רוקט גנב את אב הטיפוס שלו, פוריגון, פוקימון דיגיטלי שיכול להתקיים במרחב הסייבר, והם משתמשים בו כדי לגנוב פוקימונים של מאמנים מתוך מערכת המחשבים. אקיהברה שולח את אש, מיסטי, ברוק, פיקאצ'ו והפוריגון השני שלו למערכת כדי לעצור את צוות רוקט, שהצליחו להקים חומה שמונעת מהפוקיבולים לגלוש ברחבי הרשת. פוריגון השני מסוגל להביס את פוריגון של צוות רוקט, אך האחות ג'וי, שעוקבת אחר המצב ולא מודעת לכך שאש והאחרים נמצאים בפנים, שולחת מערכת אנטי־וירוס למערכת כדי להילחם בוירוס המחשב שהקים צוות רוקט. פיקאצ'ו משתמש במתקפת רעם על המערכת הגורמת לפיצוץ, והקבוצה וצוות רוקט נמלטים מהמחשב בהצלחה, וכאשר החומה של צוות רוקט מוסרת, המערכת חוזרת לשגרה.

"Dennō Senshi Porygon" שודר ביפן ב־16 בדצמבר 1997,^[2] בשעה 18:30 לפי שעון יפן.^[3] הפרק זכה לרייטינג הגבוה ביותר עבור משבצת הזמן שלו, ונצפה על ידי כ־4.6 מיליון אנשים.^[4][5]

שידור ההבזקים

עשרים דקות מתחילת הפרק, פיקאצ'ו עוצר את האנטי־וירוס במתקפת הרעם שלו, והתוצאה היא פיצוץ מהבהב באורות אדומים וכחולים.^[2][6] אף על פי שהיו בפרקים חלקים דומים עם הבזקים אדומים וכחולים, שתי טכניקות האנימה: "paka paka" ו־"flash" הפכו את הסצנה לאינטנסיבית במיוחד.^[3] הבזקים אלה היו אורות בוהקים ומהבהבים בקצב של כ־12 הרץ למשך שש שניות.^[7]

בשלב זה, חלק מהצופים חוו ראייה מטושטשת, כאבי ראש, סחרחורת ובחילה.^[2][6] חלקם סבלו מהתקפים, עיוורון, עוויתות ואובדן הכרה. הסוכנות להגנת האש של יפן דיווחה כי 685 צופים – 310 נערים ו־375 נערות – הועברו לבתי חולים על ידי אמבולנסים.^[8] אף על פי שרבים מהם התאוששו במהלך נסיעת האמבולנס, יותר מ־150 אושפזו בבתי חולים. שניים מהם אושפזו במשך יותר משבועיים. חלק מהצופים חטפו את התקפים כתוצאה מהשידור החוזר של הסצנות במהדורת חדשות היפנית.^[9] רק חלק קטן מתוך 685 הילדים שטופלו אובחנו כחולי אפילפסיה לאור.^[10] האירוע כונה "Pokémon Shock" על ידי העיתונות היפנית.^[11] מחקרים מאוחרים יותר הראו כי בין 5 ל־10 אחוזים מהצופים סבלו מתסמינים קלים שלא נזקקו לטיפול בבית חולים.^[7] 12,000 ילדים שלא נשלחו לבית החולים דיווחו על תסמינים קלים של מחלה; התסמינים שלהם דמו יותר להיסטריה וחרדה המונית מאשר התקף גדול.^[6][12] מחקר שנערך על 103 מהחולים מצא שלרובם לא היו התקפים נוספים לאחר 3 שנים.^[13] מכיוון שבהערכה רק אחד מכל 4,000 אנשים הוא רגיש להתקפים מסוג זה, מספר האנשים שנפגעו מהפרק היה חסר תקדים.^[2][8]

התגובה ביפן לאחר אירוע

החדשות על האירוע התפשטו במהירות דרך יפן. למחרת תחנת הטלוויזיה שמקורה בשידור הבודד של אותו פרק, TV Tokyo, פרסמה התנצלות בפני הציבור היפני, השעתה את התוכנית ואמרה שתחקור את סיבת ההתקפים.^[6] קצינים מתחנות המשטרה של אטאגו הצטוו על ידי הסוכנות הלאומית של המשטרה היפנית לחקור את מפיקי האנימה אודות תוכני התצוגה ותהליך הייצור.^[3] ישיבת חירום נערכה על ידי משרד הבריאות, העבודה והרווחה, בה נדון המקרה עם מומחים ומידע שנאסף מבתי חולים, וקמעונאים בווידאו בכל רחבי יפן הוציאו את תוכני האנימה של פוקימון ממדפיהם. התגובה מהבורסה לניירות ערך בטוקיו הייתה מהירה, ומניותיה של נינטנדו ירדו בבוקר למחרת ב־400 ין (כמעט 5%) ל־12,200 ין.^[6] נינטנדו מייצרת את המשחק עליו מבוססת סדרת האנימה של פוקימון. נשיא נינטנדו, הירושי ימאוצ'י, אמר במסיבת עיתונאים למחרת שודרה הפרק כי חברת משחקי הווידאו אינה אחראית מכיוון שמשחק הפוקימון המקורי למוצר הגיים בוי שלה הוצג בשחור לבן.^[14][15]

לאחר השידור של הפרק, שידורי סדרת האנימה הופסקו למשך ארבעה חודשים, עד שחזרו ב־16 באפריל 1998 עם שידורי הפרקים החדשים "להתראות פיקאצ'ו" ו"האחים איווי".^[16][17] לאחר ההפסקה, יום השידור השתנה מיום שלישי לחמישי.^[4] שיר הפתיחה נערך גם כן מחדש, ומסכים שחורים המציגים פוקימון שונים בזרקורים התפצלו לארבע תמונות בכל מסך. לפני אירוע ההתקף, בפתיחה הייתה במקור תמונת פוקימון אחת למסך. לפני חידוש השידור, "Problem Inspection Report on Pocket Monster Animated Series" שודר ביפן ב־16 באפריל 1998, באירוח מיוקי ידאמה שעבר על נסיבות האירוע והשינויים בתוכנית, וכן הציג מכתבים וציורי מעריצים שנשלחו על ידי הצופים, רובם היה מודאג כי האירוע יביא לביטול האנימה. שדרני טלוויזיה יפניים רבים ואנשי רפואה התאגדו כדי למצוא דרכים לוודא שהאירוע לא יחזור על עצמו. הם קבעו סדרת הנחיות לתוכניות אנימציה עתידיות,^[8][18] בהן:

• תמונות מהבהבות, במיוחד תמונות עם הבזק אדום, לא יהבהבו מהר יותר משלוש פעמים בשנייה. אם התמונה אינה אדומה, היא לא תהבהב מהר יותר מחמש פעמים בשנייה.
• אין להציג תמונות מהבהבות למשך זמן של יותר משתי שניות.
• פסים, מערבולות ומעגלים קונצנטריים לא יכולים לתפוס חלק גדול ממסך הטלוויזיה.

"Dennō Senshi Porygon" גרם לפרקים "חטיפה חגיגית" ("Holiday Hi-Jynx") ו"סופת השלגים" ("Snow Way Out!") לסלוד מתאריך השידור המקורי שלהם ביפן בעקבות המקרה. שני הפרקים הללו עמדו לשידור אחרי הפרק ב־23 בדצמבר 1997 ו־6 בינואר 1998 בהתאמה. בסופו של דבר הם שודרו ב־5 באוקטובר 1998, דבר שגרם לבלבול הצופים כיוון שצ'רמנדר של אש לא התפתח עדיין לצ'ריזארד, ומיסטי עוד לא החזיקה בטוגפי, אך סטארמי והורסי עדיין היו בשמירתה. כמו כן, פרק מיוחד לשנה החדשה עמד לצאת לאוויר בין הפרקים האלה ב־30 בדצמבר 1997, אך הוא בוטל לאחר ש־TV Tokyo הסירה כל אזכור לפוריגון מהערוץ שלהם בעקבות האירוע.

השפעה מחוץ ליפן

מאמר שפורסם בעיתון USA Today הרגיע את ההורים וצוין בו כי לא סביר שילדים אמריקאים יסבלו מהתקפים שיתעוררו על ידי סצנות כאלו מכיוון שרשתות ארצות הברית לא משדרות אנימה עם "סגנון האנימציה המהיר" שלה,^[19] אם כי האנימה הפכה נפוצה יותר בטלוויזיה האמריקאית מאז. האירוע נכלל במהדורת 2004 ובמהדורת גיימר 2008 של ספר השיאים העולמיים של גינס, כשהוא מחזיק בשיא "התקפים אפילפטיים הכי רגישים ביותר שנגרמו על ידי תוכנית טלוויזיה".^[20][21]

כדי למנוע אירועים דומים כלשהם, נינטנדו הורתה במהירות לפרק את הפרק, והוא לא שודר מאז בשום מדינה.^[2]}^[22] לאחר תקרית פוקימון, שדרני הטלוויזיה הוסיפו מרצון אזהרות על המסך לתוכניות המכוונות לילדים צעירים המעודדים את הצופים לצפות באנימה בחדר מואר היטב ולשבת רחוק ממערכת הטלוויזיה.^[23] במאמץ למנוע דאגה ציבורית ופגיעה טראומטית לקורבנות, האנימה לא הציגה בשנית את פוריגון או את התפתחויותיו "פוריגון2" ו"פוריגון־Z" בפרקים שלאחר מכן.^[24]

תקרית "Pokemon shock" הוזכרה פעמים רבות בתרבות הפופולרית, בהם הפרק "Thirty Minutes over Tokyo" של הסדרה משפחת סימפסון. בפרק, משפחת סימפסון נוסעת ליפן. כשהם מגיעים למלונם בטוקיו, נראה בארט צופה באנימה ששמה "Battling Seizure Robots" הכוללת רובוטים עם לייזרי עיניים מהבהבים, ושואל: "האם זה לא הסרט המצויר שגורם להתקפים?", והעיניים המהבהבות גורמות לו התקף. מארג' וליסה מושפעות גם כן, ובהמשך הומר נכנס ומבחין בכולם מפרכסים על הרצפה ומצטרף. אותה סצנה נראית שוב בכתוביות הסיום של הפרק, והפעם מכסה את המסך כולו.^[17]

הפרק של סאות' פארק ששודר לראשונה בנובמבר 1999, "צ'ינפוקומון", נסב סביב תופעה דמוית פוקימון, שנקראת צ'ינפוקומון, עליה ילדי סאות' פארק אובססיביים. צעצועים ומשחקי וידאו צ'ינפוקומון נמכרים לילדים אמריקאים בסאות 'פארק על ידי חברה יפנית. נשיא החברה, מר הירוהיטו, משתמש בצעצועים כדי לשטוף את המוח את הילדים האמריקאים, מה שהופך אותם לצבא משלו כדי להפיל את האימפריה האמריקאית "הרעה". צעצועים אלה כללו משחק וידאו בו השחקן מנסה להפציץ את פרל הארבור. במהלך משחק זה קני סובל מהתקף אפילפטי ומאוחר יותר מת, בהתייחס לאירוע ההתקפים של פוקימון.^[17]

בפרק הפיילוט של "דירת המצוירים" קבע לינג־לינג, שהוא פרודיה על פיקאצ'ו, וכי מטרתו בדירת המצוירים היא "להרוס את הכל, ולתת לילדים התקפים", ולאחרי דברים אלו נראית סצנה ובה אורות מהבהבים.^[25]

בסרט "So Yesterday", רומן מאת סקוט ווסטרפלד, מוזכר פרק זה ומוצג לאחת הדמויות. האור האדום המהבהב שגרם להתקף משמש גם באלמנטים המספרים את הסיפור.^[26]

• הפרקים הגנוזים של פוקימון / Pokemon Banned Episodes, באתר פוקימון: מפלצות כיס, ‏17 ביוני 2014.