פיג'י

חפירות ארכאולוגיות מעלות עדויות להתיישבות בפיג'י כאלף שנה לפנה"ס. האירופאים הראשונים הגיעו לארכיפלג רק במאה ה-17.

האירופאי הראשון שגילה את פיג'י היה ההולנדי אבל טסמן בשנת 1643 בזמן שחיפש יבשה דרומית.רק במאה ה-19 החלו המתיישבים הראשונים להגיע מאירופה (אשר הביאו סוחרים הודיים), והפכה לקולוניה של בריטניה בשנת 1874.

פיג'י קיבלה עצמאות בשנת 1970. בשנת 1987 התחוללו במדינה שתי הפיכות צבאיות. ההפיכה הראשונה הגיעה בגלל הדומיננטיות של הקהילה ההודית בממשלת פיג'י והשנייה שהגיעה ארבעה חודשים לאחר מכן כנגד המונרכיות הבריטית.^[6][7] ישנם הרואים בשתי ההפיכות אירוע אחד שהחל ב-14 במאי והסתיים בסוף ההפיכה השנייה עם הכרזתה של פיג'י כ"הרפובליקה של פיג'י" ועשר שנים לאחר מכן כ"הרפובליקה של איי פיג'י".

בתחילת דצמבר 2006 אירעה הפיכה צבאית במדינה כשראש הממשלה לייסניה קארסה הודח על ידי מפקד הצבא פרנק ביינימרמה.^[8]

בשנת 2018 האזור נפגע קשה מציקלון ג'טה ובתים רבים נהרסו.

לאחר שקיבלה את עצמאותה מבריטניה בשנת 1970, הייתה פיג'י מונרכיה חוקתית כחלק מממלכות חבר העמים הבריטי, ואליזבת השנייה הוכרה כמלכת פיג'י. בשנת 1987, לאחר הפיכה, בוטלה המלוכה ופיג'י הוכרזה דמוקרטיה פרלמנטרית. החוקה הנוכחית התקבלה בשנת 1997 והבחירות האחרונות התקיימו לפיה בשנת 2006. מאוחר יותר ב-2006, הפיכה צבאית, הרביעית במספר מאז פיג'י נהייתה עצמאית, החליפה את השלטון בפועל למשטר צבאי. באפריל 2009 השעה הנשיא באותה עת, ג'וספה אילואילו, את החוקה לאחר שבית המשפט לערעורים של פיג'י קבע כי המנהיגות הצבאית של פיג'י אינה חוקית, ומינה מחדש את פרנק ביינימרמה (שהיה אחראי להפיכה) לראשה. מאוחר יותר ב-2009, אילואילו הוחלף כנשיא על ידי ראטו אפלי נאילטיקאו. ולאחר שנים של דחיות, בחירות דמוקרטיות נערכו ב-17 בספטמבר 2014, ומפלגת Fiji First של ביינימרמה זכתה ב-59.2% מהקולות. הבחירות אושרו על ידי משקיפים בינלאומיים.

לפיג'י 13 נציגויות במדינות שונות.

כלכלת פיג'י נשענת בעיקרה על חקלאות, כאשר הענף השני בחשיבותו הוא התיירות. בשנים האחרונות הוקמו מספר מפעלי טקסטיל שהצטרפו למפעלי המזון באי. בשנים האחרונות התרחב מגזר המסחר והשירותים, שמוקדו העיקרי בבירה סובה.

הענף החקלאי המרכזי הוא קנה הסוכר אשר על יצואו נשענת כלכלת המדינה מאז הרבע האחרון של המאה ה-19 כאשר חברת CSR האוסטרלית החלה לפעול בפיג'י בהזמנת השלטונות הקולוניאלים. עם קבלת העצמאות עברה השליטה לידי רשות הסוכר הממשלתית FSC. עיקר גידול הסוכר הוא באזורים המערביים של שני האיים הגדולים, ויטי לוו וונואה לוו, אזורים בהם ישנה תקופת יובש מוגדרת המאפשרת לקנה הסוכר להגיע להבשלה עם ריכוז גבוה של סוכר בקנה. פיתוח תשתית תחבורתית באזורים אלה תרם רבות להתפתחות ענף התיירות, במיוחד מאז המחצית השנייה של שנות ה-60 של המאה ה-20. מרבית בתי המלון מרוכזים במקביל לרצועת הסוכר.

הגידול המסחרי השני בחשיבותו, אך רחוק אחרי הסוכר, הוא היאנגונה (ידוע בשם קאוה בין איי האוקיינוס השקט).

חקלאות הכפר הפיג'יאני מתאפיינת בשיטת עיבוד מסורתית הנקראת חקלאות נדודים והמתבססת על מחזור שדות. הגידולים העיקריים הם גידולי שורש מסורתיים: טארו, יאם, קסאווה, קומרה (בטטה). בהשוואה, החקלאים ההודים בפיג'י נוקטים בעיבוד רציף של שטחי הקרקע העומדים לרשותם תוך שימוש בתשומות מתקדמות כולל דשנים.

המדינה מורכבת מ-322 איים (מתוכם 106 איים מאוכלסים) ומעוד 522 איונים קטנים יותר. שני האיים החשובים ביותר הם ויטי לוו (Viti Levu) וונואה לוו (Vanua Levu). בירת פיג'י, סובה, נמצאת באי ויטי לוו, ואוכלוסייתה מונה כ־130,000 נפש. האיים הם הרריים, עם פסגות המגיעות עד לגובה של 1300 מטרים, ומכוסים ביערות טרופיים. ערים חשובות נוספות הן נאדי (Nadi) (בה נמצא נמל התעופה הבינלאומי) ולוטוקה (Lautoka). הערים החשובות באי וונואה לוו הן לאמבאסה (Labasa) וסאבוסאבו (Savusavu). עיר הבירה הראשונה של פיג'י הייתה לבוקה (Levuka) שבקבוצת איי לומאיויטי, כיום יעד תיירותי.

איים נוספים בפיג'י הם: האי השלישי בגודלו - טאבאוני (Taveuni) והרביעי בגודלו - קאנדאבו (Kadavu), קבוצת האיים ממנוקה (Mamanuca Islands) (בקרבת העיר נאנדי), קבוצת האיים יאסווה (Yasawa Islands), הנחשבים ליעד תיירותי, קבוצת האיים לומאיויטי (Lomaiviti), וקבוצת האיים המרוחקת לאו (Lau Islands).

איי רוטומה (Rotuma) הנמצאים כ-500 ק"מ צפונית לארכיפלג של פיג'י, כלולים אדמיניסטרטיבית במחוז המזרחי של פיג'י, אולם נהנים ממידה מסוימת של אוטונומיה בניהולם הפנימי, שכן תושביהם אינם מלנזים ותרבותם מיוחסת לתרבות הפולינזית.

המאפיינים הדמוגרפיים של האוכלוסייה של פיג'י ידועים באמצעות מפקדים, אשר נערכים בדרך כלל במרווחים של עשר שנים, וכבר נותחו על ידי לשכות סטטיסטיות מאז שנת 1880. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של פיג'י (FBOS) ביצעה משימה זו מאז 1996, המפקד הראשון מאז קבלת עצמאות המדינה. המפקד של שנת 2007 מצא כי האוכלוסייה הקבועה של פיג'י עומדת על 837,000 איש. צפיפות האוכלוסייה באותה שנה הייתה 45.8 תושבים לקמ"ר, ותוחלת החיים הכללית בפיג'י הייתה 72.1 שנים. מאז שנת 1930 האוכלוסייה של פיג'י גדלה בשיעור של 1.1% לשנה. מאז שנת 1950, שיעור הילודה של פיג'י ברציפות עולה על שיעור המוות שלה. רוב האוכלוסייה בגיל 18–64. הגיל החציוני של האוכלוסייה היה 27.9, והיחס בין המינים מכלל האוכלוסייה היה 1.03 גברים לכל אישה.

ילידי האי הם תערובת של פולינזים ומלנזים, כתוצאה מההגירה המקורית לדרום האוקיינוס השקט לאורך זמן. אוכלוסיית הודו-פיג'י גדלה בקצב מהיר מ-61,000 אנשים שהובאו מהודו בין 1879 ל-1916 לעבודה בחקלאות. בנוסף על כך, אלפי הודים היגרו מרצון בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 ויצרו את הליבה של כלכלת פיג'י.

נכון למפקד שנערך בשנת 2007, חלוקת הדתות היא:

• נצרות (64.4%)
  • מתודיסטים (34.6%)
  • קתולים (9.1%)
  • פנטקוסטליסטים (5.7%)
  • אדוונטיסטים של היום השביעי (3.9%)
  • אנגליקנים (0.8%)
  • אחרים (10.4%)
• הינדואיזם (27.9%)
• אסלאם (6.3%)
• חסרי דת (0.8%)
• סיקיזם (0.3%)
• בני דתות אחרות (0.3%)

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: פיג'י
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פיג'י

• אתר האינטרנט הרשמי של פיג'י (באנגלית)
• בן בוהיין, פיג'י, הפך להם את הבית, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2009
• מידע על איי פיג'י בקטלוג הספרייה הלאומית
• ענת שכטר-טוינה, פיג'י, פיג'י: טיול בין 333 איים, באתר ynet, 4 באפריל 2005
• סיגלית בר, ‏פיג'י - איים אקזוטיים בקצה העולם, באתר GoTravel
• רויטרס‏, העולם מתחמם - ופיג'י מתכוננת ליום שבו תשקע תחת המים, באתר וואלה!‏, 27 בדצמבר 2017
• פלג כהן‏, איי פיג'י: גן העדן שבו פשוט מתים על ישראלים, באתר וואלה!‏, 6 ביוני 2019
• פיג'י, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• פיג'י, דף שער בספרייה הלאומית