פיטר ג'יי. רטקליף
סר פיטר ג'ון רטקליף FRS (נולד ב-14 במאי 1954[1]) הוא רופא בריטי וביולוג תאים ומולקולרי, הידוע בעיקר בזכות עבודתו על תגובות תאיות להיפוקסיה. חלק את פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה לשנת 2019 עם ויליאם קיילין ג'וניור וגרג ל. סמנזה.[2]
.jpg) | |
| לידה | 14 במאי 1954 (בן 69) מורקמב, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| שם לידה | Peter John Radcliffe |
| ענף מדעי | היפוקסיה |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
|
| האתר הרשמי | |
  | |
עבד כקלינאי מתרגל בבית החולים ג'ון רדקליף, פרופסור לרפואה קלינית באוקספורד ונאפילד וראש המחלקה לרפואה קלינית באוניברסיטת אוקספורד בשנים 2004–2016. בשנת 2016 התמנה למנהל המחקר הקליני במכון פרנסיס קריק,[3] במקביל לחברותו במכון לודוויג לחקר הסרטן ומנהל מכון גילוי יעד באוניברסיטת אוקספורד.[4]
השכלה
רטקליף נולד בשנת 1954 בעיר החוף מורקמב במחוז לנקשייר שבאנגליה, ולמד בבית הספר היסודי המלכותי לבנים לנקסטר. הוא זכה במלגה במכללת גונוויל וקאיוס בקיימברידג' בשנת 1972 כדי ללמוד רפואה באוניברסיטת קיימברידג', וסיים את לימודיו בבית החולים סנט ברתולומיאו שבלונדון.[5] כשסיים את לימודיו בשנת 1978, עבר רטליף להתגורר באוקספורד, שם התמחה בנפרולוגיה באוניברסיטת אוקספורד, עם דגש מיוחד על חמצון כלייתי.
קריירה
בתחילת שנות השמונים החוקרים ידעו מעט מאוד על התהליכים התאיים הבסיסיים המובילים להיפוקסיה. כל זה השתנה בשנת 1989 כאשר רטקליף, שהתחיל להתמחות כמומחה לכליות, הקים מעבדה לבדיקת ויסות האריתרופויאטין, שהוא הורמון האחראי לגירוי ייצור כדוריות הדם האדומות, ונודע כי הוא מופעל בכליות, כתגובה לחוסר בחמצן.
הקבוצה של רטקליף הבינה עד מהרה שתאי כליות אינם התאים היחידים שהגיבו להיפוקסיה. עשרות סוגים של תאים, הן בבני אדם והן באורגניזמים אחרים, יכולים להפעיל את האריתרופויטין כאשר קיים מחסור בחמצן. בהסתמך על תגליות אלה, סייעה קבוצת רטקליף לחשוף שרשרת אירועים מולקולרית מפורטת שבה התאים משתמשים כדי לחוש מחסור בחמצן. מסלול זה מופעל גם בגידולים סרטניים רבים, ומאפשר להם ליצור כלי דם חדשים כדי לקיים את צמיחתם.
חלק ניכר מההבנה הנוכחית של היפוקסיה הגיעה ממחקרי המעבדה של רטקליף.
פרסים
רטקליף זכה במספר פרסים, שבחים והוקרה על עבודתו הזמנית בנושא היפוקסיה:
- פרס קרן מילן-מורקה (1991)
- פרס גרהם בול (1998)
- פרס האיגוד הבינלאומי לטיהור דם (2002)
- מלגה לאקדמיה למדעי הרפואה (2002)
- מלגת אגודה מלכותית (2002)
- מלגת EMBO (2006)
- חברת כבוד זרה באקדמיה האמריקאית למדעים ומדעים (2007)
- פרס לואי ז'נטה לרפואה (2009)[6][7]
- פרס קנדה הבינלאומי Gairdner (2010)[5]
- הפרס השנתי ה -24 של רוברט ג'יי וקלייר פאסרוב במחקר קרדיווסקולרי (2011)
- מדליית באלי, המכללה המלכותית לרופאים (2011)
- הרצאת פרס ביקורת שנתית, החברה הפיזיולוגית (2013)
- גרנד פרי מדעי של הקרן לפולון-דלאלנדה, מכון צרפת (2012)
- יעקב-הרץ-פריס, פרידריך-אלכסנדר-אוניברסיטה ארלנגן-נורנברג, גרמניה (2013)
- פרס ויילי למדע ביו-רפואי (2014)
- פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי (2016)
- מדליית ביוקנן של החברה המלכותית (2017)[8]
- פרס מאסרי (2018)
- פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה (2019)
בטקס השנה החדשה לשנת 2014 קיבל תואר אבירות Knight Bachelor עבור שירותי רפואה קלינית.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של פיטר ג'יי. רטקליף- פיטר ג'יי. רטקליף, באתר פרס נובל (באנגלית)
- דר. משה נחמני, שלושה חוקרים שבחנו כיצד התאים חשים את רמות החמצן זכו בפרס נובל לרפואה לשנת 2019, באתר "הידען", 7 באוקטובר 2019
- איתי נבו, נובל ברפואה 2019 לחוקרי ההתמודדות עם היפוקסיה, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 7 באוקטובר 2019
- ד"ר איתי גל, פרס נובל לרפואה לשנת 2019: לחוקרים שגילו כיצד התאים מסתגלים לזמינות חמצן, באתר ynet, 7 באוקטובר 2019
- רן דגוני, וושינגטון, הזוכים בפרס נובל לרפואה: פרופ' וויליאם קיילין, גרג סמנסה וסר פיטר רדקליף, באתר גלובס, 7 באוקטובר 2019
יואב מה-טוב, פרס נובל לרפואה: מה קורה כשהחומר הכי חשוב בגוף אוזל?, באתר TheMarker, 10 באוקטובר 2019- פרס נובל לרפואה למדענים שחקרו הסתגלות תאים לשינויי רמות חמצן, באתר החברה לאיכות ברפואה
- עידו אפרתי, פרס נובל לרפואה יוענק למדענים שחקרו את הסתגלות התאים לשינויים ברמות החמצן, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2019
