פרס טיורינג
פרס בין לאומי נחשב מאוד בעולם המחשוב
פרס טיורינג (באנגלית: ACM A.M. Turing Award) הוא פרס בין־לאומי בתחום מדעי המחשב. הוא ניתן על ידי ה־ACM, האגודה למכונות מחשוב, בגין הישג יוצא דופן בתחום מדעי המחשב. בתחום זה שקול הפרס מבחינת יוקרתו לפרס נובל, אשר אינו מוענק בתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב. (הפרס המקביל בתחום המתמטיקה הוא מדליית פילדס). הפרס קרוי על שמו של אלן טיורינג, מתמטיקאי בריטי שנחשב לאבי מדעי המחשב התאורטיים והבינה המלאכותית.
 | |
| גביע פרס טיורינג | |
| תיאור | פרס בינלאומי בתחום מדעי המחשב |
|---|---|
| מיקום הטקס | ניו יורק  |
| מדינה | ארצות הברית |
| הגוף המעניק | ACM |
| סכום הזכייה | 1,000,000 דולר אמריקאי |
| תקופת הפרס | 1966–הווה (כ־58 שנים) |
| נקרא על שם | אלן טיורינג |
| amturing | |
  | |
הפרס ניתן מדי שנה, החל משנת 1966. משנת 2007 חולק לזוכים פרס כספי של 250,000 דולר שמומן על ידי החברות אינטל וגוגל.החל משנת 2014, גובה הפרס הוא מיליון דולר, במימון חברת גוגל.בארבעים שנותיו הראשונות נמנו רק גברים עם מקבלי הפרס. בשנת 2006 ניתן הפרס לראשונה לאישה - פרנסס אלן, על תרומתה בתחום המהדרים ומיטוב הקוד שהם יוצרים.
התפלגות הזוכים בפרס לפי מדינות
התפלגות הזוכים בפרס לפי מדינות (נכון לשנת 2017) היא:
ארצות הברית - 48 זוכים
בריטניה - 7 זוכים
ישראל - 6 זוכים
קנדה - שלושה זוכים
נורווגיה - שני זוכים
הולנד - זוכה אחד
שווייץ - זוכה אחד
דנמרק - זוכה אחד
ונצואלה - זוכה אחד
צרפת - זוכה אחד
לטביה - זוכה אחד
הודו - זוכה אחד
יוון - זוכה אחד
איטליה - זוכה אחד
נכון לשנת 2024, 21 מתוך 77 הזוכים הם ממוצא יהודי (27.2%), בהם שישה ישראלים:
- בשנת 1976: מיכאל רבין מהאוניברסיטה העברית (יחד עם דנה סקוט), על מאמרם העוסק באוטומטים סופיים, שהציג את הרעיון של מכונות לא דטרמיניסטיות.
- בשנת 1996: אמיר פנואלי ממכון ויצמן למדע, על עבודתו המקורית להבאת לוגיקה טמפורלית למדעי המחשב ועל תרומתו לאימות תוכנה.
- בשנת 2002: עדי שמיר ממכון ויצמן למדע (יחד עם רונלד ריבסט ולאונרד אדלמן), על תרומתם לפיתוח הצפנה במפתח ציבורי.
- בשנת 2011: יהודה פרל מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, ישראלי־אמריקאי, על תרומה יסודית לחקר בינה מלאכותית באמצעות פיתוח תחשיב להסקה סיבתית והסתברותית.
- בשנת 2012: שפי גולדווסר מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס וממכון ויצמן למדע (יחד עם סילביו מיקאלי) על תרומה יסודית לביסוס הסיבוכיות התאורטית של הצפנה ופיתוח שיטות יעילות לאימות הוכחות מתמטיות בתורת הסיבוכיות.
- בשנת 2023: פרופסור אבי ויגדרזון מאוניברסיטת פרינסטון על הבנת האקראיות במחשוב ועל הובלתו ארוכת הטווח במדעי המחשב התיאורטיים.
זוכי הפרס
| שנה | שמות הזוכים | הסיבה לזכייה |
|---|---|---|
| 1966 |  אלן פרליס | על השפעתו בתחום שיטות תכנות מתקדמות ובניית מהדרים (קומפיילרים). |
| 1967 |  מוריס וינסנט וילקס | וילקס ידוע בעיקר כבנאי ומעצב EDSAC, המחשב הראשון עם תוכנית המאוחסנת באופן פנימי. נבנה בשנת 1949, EDSAC השתמש בזיכרון קו עיכוב כספית. הוא ידוע גם כמחבר, עם וילר וגיל, את הכרך בנושא "הכנת תוכניות למחשבים דיגיטליים אלקטרוניים" בשנת 1951, בו הוצגו למעשה ספריות תוכניות. |
| 1968 | ריצ'רד המינג | על עבודתו בשיטות נומריות, ונושאי גילוי ותיקון שגיאות בתורת הקודים. |
| 1969 | מרווין מינסקי | בינה מלאכותית. |
| 1970 | ג'יימס וילקנסון | על מחקרו באנליזה מספרית כדי להקל על השימוש במחשב הדיגיטלי המהיר, לאחר שקיבל הכרה מיוחדת על עבודתו בחישובים באלגברה ליניארית וניתוח שגיאות "אחורה". |
| 1971 | ג'ון מקארתי | הרצאתו של מקארתי "המצב הנוכחי של מחקר בנושא בינה מלאכותית" היא נושא המכסה את התחום בו הוא זכה להכרה ניכרת בעבודתו. |
| 1972 |  אדסחר דייקסטרה | על תרומתו לפיתוח ALGOL ותרומתו הכללית לאומנות התכנות ושפות תכנות. תרומותיו לאורך השנים חובקות תחומים רבים החל מתורת הגרפים וכלה במדריכים, מאמרים והגיגים בתחום שפות התכנות. |
| 1973 | צ'ארלס באקמן | על תרומותיו יוצאות הדופן לטכנולוגיית מסדי הנתונים. |
| 1974 | דונלד קנות' | על תרומתו העיקרית לניתוח אלגוריתמים ולעיצוב שפות תכנות, ובמיוחד על תרומתו ל"אמנות תכנות מחשבים "באמצעות ספריו הידועים בסדרה רציפה בשם זה |
| 1975 | אלן ניוול הרברט סיימון | במאמצים מדעיים משותפים המשתרעים על פני עשרים שנה, בתחילה בשיתוף פעולה עם JC שו בתאגיד RAND, ובהמשך עם קולגות רבים בפקולטה וסטודנטים באוניברסיטת קרנגי מלון, הם תרמו תרומות בסיסיות לבינה מלאכותית, לפסיכולוגיה של ההכרה האנושית ולמעבד רשימה. |
| 1976 |  מיכאל רבין דנה סקוט | על הגדרת אוטומט סופי לא דטרמיניסטי ורעיון האי-דטרמיניזם. |
| 1977 | ג'ון באקוס | לתרומות עמוקות, משפיעות ומתמשכות לתכנון מערכות תכנות מעשיות ברמה גבוהה, בעיקר באמצעות עבודתו ב- FORTRAN, ולפרסום מכונן של הליכים פורמליים למפרט שפות תכנות. |
| 1978 | רוברט פלויד | על השפעה ברורה על מתודולוגיות ליצירת תוכנה יעילה ואמינה ועל סיוע במציאת תחומי המשנה החשובים הבאים של מדעי המחשב: תורת הניתוח, סמנטיקה של שפות תכנות, אימות תוכניות אוטומטי, סינתזת תוכניות אוטומטית וניתוח. של אלגוריתמים |
| 1979 |  קנת אייברסון | על מאמציו החלוציים בשפות תכנות וסימונים מתמטיים שהביאו למה שידוע כיום בתחום המחשוב כ- APL, על תרומתו ליישום מערכות אינטראקטיביות, לשימושים חינוכיים ב- APL ולתיאוריה ולפרקטיקה של שפות התכנות. |
| 1980 | טוני הואר | על תרומתו הבסיסית להגדרה ולעיצוב של שפות תכנות |
| 1981 | אדגר קוד | על תרומתו הבסיסית והמתמשכת לתיאוריה ולפרקטיקה של מערכות ניהול מסדי נתונים, במיוחד מאגרי מידע יחסיים |
| 1982 | סטיבן קוק | לקידום הבנתנו את מורכבות החישוב בצורה משמעותית ועמוקה |
| 1983 | קן תומפסון דניס ריצ'י | לפיתוח תאוריית מערכות ההפעלה הגנריות ובמיוחד ליישום מערכת ההפעלה UNIX |
| 1984 |  ניקלאוס וירת | לפיתוח רצף של שפות מחשב חדשניות, EULER, ALGOL-W, MODULA ו- Pascal |
| 1985 | ריצ'רד קארפ | על תרומתו המתמשכת לתורת האלגוריתמים כולל פיתוח אלגוריתמים יעילים לזרימת רשת ובעיות אופטימיזציה קומבינטוריות אחרות, זיהוי חישוב זמן פולינומי עם התפיסה האינטואיטיבית של יעילות אלגוריתמית, ובעיקר תרומות לתיאוריה של NP. -שְׁלֵמוּת |
| 1986 | ג'ון הופקרופט רוברט טרג'אן | על הישגים מהותיים בעיצוב וניתוח אלגוריתמים ומבני נתונים. |
| 1987 | ג'ון קוק | לתרומות משמעותיות בתכנון ותיאוריה של מהדרים, בארכיטקטורה של מערכות גדולות ובפיתוח מחשבי מערכי הוראה מופחתים (RISC). |
| 1988 | איוון סאת'רלנד | על תרומתו החלוצית והחזונית לגרפיקה ממוחשבת, החל מ- Sketchpad, והמשיך לאחר מכן |
| 1989 | וילאם קאהן | על תרומתו הבסיסית לניתוח מספרי. אחד המומחים המובילים לחישובי נקודות צפות. כהן הקדיש את עצמו ל"הבטחת העולם לחישובים מספריים". |
| 1990 | פרננדו קורבטו | על עבודתו החלוצית בארגון המושגים והובלת פיתוח מערכות המחשב הכלליות, בקנה מידה גדול, חלוקת זמן ושיתוף משאבים, CTSS ו- Multics |
| 1991 | רובין מילנר | לשלושה הישגים ברורים ומלאים: 1) LCF, מיכון לוגיקת הפונקציות המחושבות של סקוט, ככל הנראה הכלי הראשון המבוסס תאורטית אך מעשי לבניית הוכחה בעזרת מכונה; 2) ML, השפה הראשונה שכללה הסקת סוג פולימורפי יחד עם מנגנון טיפול בחריגות; 3) CCS, תיאוריה כללית של מקבילות. בנוסף, הוא גיבש וקידם בצורה מופשטת הפשטה מלאה, את חקר הקשר בין סמנטיקה אופרטיבית לדנוטציה |
| 1992 | באטלר לאמפסון | לתרומות לפיתוח סביבות מחשוב מבוזרות ואישיות וטכנולוגיה ליישומן: תחנות עבודה, רשתות, מערכות הפעלה, מערכות תכנות, תצוגות, אבטחה ופרסום מסמכים |
| 1993 |  יוריס הארטמאניס ריצ'רד סטרנס | כהוקרה על מאמרם המכונן אשר ביסס את היסודות לתחום תורת המורכבות החישובית |
| 1994 | אדוארד פייגנבאום  ראג' רדי | לחלוציות בתכנון ובניית מערכות בינה מלאכותית בקנה מידה גדול, והדגימה את החשיבות המעשית וההשפעה המסחרית הפוטנציאלית של טכנולוגיית הבינה המלאכותית |
| 1995 |  מנואל בלום | בהוקרה על תרומתו ליסודות תורת הסיבוכיות החישובית ויישומהּ בקריפטוגרפיה ואימות תוכנה. |
| 1996 | אמיר פנואלי | על הכנסת לוגיקת זמן (לוגיקה טמפורלית) לתחום מדעי המחשב. |
| 1997 | דאגלס אנגלברט | לחזון מעורר השראה לעתיד המחשוב האינטראקטיבי ולהמצאת טכנולוגיות מפתח המסייעות למימוש חזון זה |
| 1998 | ג'ים גריי | לתרומות מכרעות למחקרי עיבוד בסיסי נתונים ועסקאות ומנהיגות טכנית ביישום המערכת |
| 1999 | פרד ברוקס | לתרומות בעלות ציון דרך לארכיטקטורת מחשבים, מערכות הפעלה והנדסת תוכנה |
| 2000 | אנדרו יאו | בהוקרה על תרומתו היסודית בתאוריית החישוביות, לרבות תאוריות מבוססות-סיבוכיות של יצירת מספרים פסבדו-אקראיים, קריפטוגרפיה וסיבוכיות תקשורת. |
| 2001 |  אולה יוהאן דאל קריסטין נייגארד | לרעיונות בסיסיים להופעת תכנות מונחה עצמים, באמצעות תכנון שפות התכנות סימולה I וסימולה 67 |
| 2002 | רונלד ריבסט עדי שמיר לאונרד אדלמן | על תרומה מקורית בהפיכת הצפנה אסימטרית לבת-קיימא (RSA). |
| 2003 | אלן קיי (מדען) | על תרומתו למיחשוב אישי, תכנות מונחה-עצמים ופיתוח שפת התכנות Smalltalk. |
| 2004 | וינט סרף בוב קאהן | על עבודה חלוצית בתחום רשתות תקשורת, לרבות תיכון ומימוש הפרוטוקולים הבסיסים של רשת האינטרנט ופרוטוקול TCP/IP. |
| 2005 |  פיטר נאור | על פיתוח שפת התכנות ALGOL 60. |
| 2006 | פרנסס אלן | על תרומה חלוצית בתחום המהדרים, וביצוע אופטימיזציה בשלב ההידור, אשר הניחה את היסודות למהדרים מודרניים וחישוב מקבילי אוטומטי. |
| 2007 | אדמונד קלארק אלן אמרסון   ז'וסף סיפאקיס | על פיתוח שיטת בדיקות מודל בטכנולוגיית אימות יעילה ביותר בה נעשה שימוש רב בעולם עיצוב התוכנה והחומרה. |
| 2008 | ברברה ליסקוב | על תרומתה לתחום התכנות ועיצוב תוכנה, תאורטי ופרקטי, בעיקר בנושאי אבסטרקציה של מידע, עמידות לשגיאות וחישוב מבוזר. |
| 2009 | צ'ארלס פ. ת'אקר | על תרומתו לפיתוח המחשב האישי המודרני הראשון ועל תרומתו ל-Ethernet ולמחשב הלוח. |
| 2010 | לסלי וליאנט | על תרומתו לפיתוח תחום הלמידה החישובית, והגדרת למידת PAC. |
| 2011 | יהודה פרל | על תרומה יסודית לחקר בינה מלאכותית באמצעות פיתוח תחשיב להסקה סיבתית והסתברותית. |
| 2012 | שפי גולדווסר  סילביו מיקאלי | על תרומה יסודית לביסוס הסיבוכיות התאורטית של הצפנה ופיתוח שיטות יעילות לאימות הוכחות מתמטיות בתורת הסיבוכיות. |
| 2013 | לזלי למפורט | על תרומתו היסודית לתאוריה ולפרקטיקה של תחום החישוב המבוזר והמקבילי, הגדרת רעיונות כגון שעוני סיבתיות, שעונים לוגיים, בטיחות וחיוּת, מכונות מצבים משוכפלות ועקביות סדרתית[1]. |
| 2014 | מייקל סטונברייקר | על תרומות מהותיות למושגים ושיטות עבודה העומדות בבסיס מערכות מסדי נתונים מודרניים. |
| 2015 | ויטפילד דיפי מרטין הלמן | על תרומתם בתחומי מפתח ציבורי וחתימה דיגיטלית. |
| 2016 | טים ברנרס-לי | על המצאת ה־World Wide Web, הדפדפן הראשון, והאלגוריתמים והפרוטוקולים היסודיים המאפשרים לרשת להתפתח[2]. |
| 2017 | ג'ון הנסי דייוויד פטרסון | על הגישה הכמותית להערכה ותכנון של ארכיטקטורת מחשבים והשפעתה על תעשיית המיקרופרוססורים. |
| 2018 | יהושע בנג'יו | לפריצות דרך רעיוניות והנדסיות שהפכו רשתות עצביות עמוקות למרכיב קריטי במחשוב |
| 2019 | אדווין קטמול פט הנרהן | לתרומות יסודיות לגרפיקה ממוחשבת תלת־ממדית ולהשפעה המהפכנית של טכניקות אלה על הדמיות ממוחשבות (CGI) בהפקת סרטים ויישומים אחרים. |
| 2020 | אל אהו ג'פרי אולמן | לאלגוריתמים ותיאוריה בסיסיים העומדים בבסיס יישום שפת התכנות ולסינתזת תוצאות אלו ושל אחרים בספריהם המשפיעים ביותר, שחינכו דורות של מדעני מחשבים. |
| 2021 | ג'ק דונגארה | עבור תרומות חלוציות לספריות ואלגוריתמים נומריים שאפשרו לתוכנות חישוביות בעלות ביצועים גבוהים לעמוד בקצב של שיפורי חומרה אקספוננציאליים במשך למעלה מארבעה עשורים. |
| 2022 | רוברט מטקאלף | על המצאה, סטנדרטיזציה ומסחור של אתרנט. |
| 2023 | אבי ויגדרזון | תרומתו להבנת האקראיות בחישוביות ובמתמטיקה |
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של פרס טיורינג (באנגלית)- A.M. Turing Award, האתר הרשמי של פרס טיורינג
- פרס טיורינג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
