פרשת השימוש ברוגלה במשטרת ישראל
פרשת השימוש ברוגלות על ידי משטרת ישראל (הידועה כפרשת פגסוס) עוסקת בשימושה של משטרת ישראל ברוגלת "פגסוס", העוקבת אחר טלפונים סלולריים וברוגלות אחרות.
הפרשיה התפרסמה לראשונה בינואר 2022, כשתומר גנון פרסם תחקיר עיתונאי ב"כלכליסט" בו תיאר את השימוש בתוכנה וטען כי השימוש בה נעשה ללא אישור משפטי, בעניינם של אזרחים שנחשדו בעבירות קלות, או לא נחשדו כלל. בעקבות כך הוקם צוות בדיקה בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עמית מררי, הצוות קבע כי מרבית ממצאי התחקיר אינם נכונים.
לאחר פרסום ממצאי ועדת מררי, עלו טענות לשימוש נרחב יותר ברוגלות, והועלתה קריאה להקמת ועדת בדיקה ממשלתית שתחקור את הפרשה.
רקע
ערך מורחב – פגסוס (תוכנה)
"פגסוס" היא תוכנת ריגול, שפותחה על ידי חברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO. ניתן להתקין אותה באופן סמוי על מכשירי טלפון ברוב הגרסאות של iOS ואנדרואיד.[1][2] לתוכנה מוניטין שלילי לאחר שפורסם ששימשה משטרים שונים למעקב אחר עיתונאים ומבקרי המשטר, כך למשל בנובמבר 2021 הכניסה ארצות הברית את חברת NSO לרשימת הגופים שפועלים בניגוד לאינטרס הלאומי של ארצות הברית. פגסוס ורוגלות דומות אחרות מאפשרות לחדור ולהוריד את כלל המידע הקיים בסמרטפון, בנוסף לציטוט השיחה.
על פי חוק האזנת סתר רשאית משטרת ישראל לבצע האזנות סתר בזמן אמת לחשוד ובן שיחו[דרוש מקור], ובלבד שהדבר יאושר מראש על ידי נשיא בית משפט מחוזי או סגנו.[דרוש מקור]. לאחר תפיסה פיזית של טלפון סלולרי בצו חיפוש רשאית המשטרה לבחון את תוכנו. מומחים משפטיים הטילו ספק ביכולת להסתמך על חוק האזנת סתר כבסיס המשפטי לשימוש בכל היכולות של הרוגלה,[3][4] וקראו לעדכונו.[5]
האמון על המעקב והבקרה על האזנות הסתר הוא היועץ המשפטי לממשלה.[דרוש מקור] היועמ"ש בתקופה המדוברת של פגסוס[דרושה הבהרה] היה אביחי מנדלבליט.[דרוש מקור] הממונה מטעם היועמ"ש על המעקב והבקרה על האזנות הסתר הייתה עמית מררי.[דרוש מקור]
חשיפת הפרשה
ב-18 בינואר 2022 טען העיתונאי תומר גנון ב"כלכליסט", שמשטרת ישראל השתמשה בתוכנה כדי לפרוץ מרחוק לטלפונים של אזרחים ישראלים, שאינם עבריינים או חשודים, ללא צווי חיפוש או צווי האזנה, ובאמצעותה בוצעו מעקבים אחרי פעילים במחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש, עובדים בחברה ממשלתית וראש עיר במסגרת חקירה סמויה. לאחר שהושגו ראיות באופן לא חוקי, טענה משטרת ישראל, כי יש בידה 'מידע מודיעיני' שמצדיק חקירה גלויה. במצב זה ביקשה המשטרה אישור חיפוש במכשירי הטלפון ומהם הוציאה את המידע, והפעם, באופן חוקי. על פי התחקיר, השימוש בתוכנה היה ממודר במשטרת ישראל, ואת האישור להפעלת התוכנה כנגד אזרח נתנו קציני משטרה ללא כל אישור משופט או רשות חיצונית.
משטרת ישראל הכחישה וטענה, כי "פעילות המשטרה בתחום זה נמצאת תחת פיקוח ובקרה באופן רציף, על ידי היועץ המשפטי לממשלה וגורמים משפטיים חוץ ארגוניים נוספים".[6] כעבור יומיים הקים היועץ המשפטי לממשלה צוות לבדיקת הטענות.
ב-23 בינואר 2022 פרסם העיתונאי יואב יצחק כי משטרת ישראל השתמשה בתוכנת פגסוס גם נגד מעורבים במשפט נתניהו.[7]בין האנשים שפירט היו ג'יימס פאקר, יאיר נתניהו, עוזריו של נתניהו עופר גולן, יונתן אוריך, ושאול אלוביץ'. לאחר מכן, פורסמו חלקים נוספים בתחקיר וכן דיווחים נוספים מכתבים אחרים.
לאחר כמה ימים נאמר מטעם המשטרה: "לאור הפרסומים בנושא, משטרת ישראל ביצעה בדיקות בנוגע למקרים בהם נטען כי המשטרה ביצעה פעולות החורגות מסמכויותיה בעת הפעלת האזנת סתר באמצעות אמצעים טכנולוגיים המאפשרים קליטת תקשורת בין מחשבים. לאחר בדיקה ראשונית העברנו ממצאים אלה אל היועץ המשפטי לממשלה, ועל בסיסם יצאה הודעתו מ-20 בינואר". באותה הודעה אמר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי לפי המידע שהוצג על ידי המשטרה עד אז, היא נהגה על פי חוק, ורק על פי צו של בית משפט. במשטרה הודו ב-2 בפברואר כי "בבדיקה נוספת מאוחרת יותר, שנעשתה עוד טרם הקמת צוות הבדיקה, התגלו ממצאים נוספים המשנים בהיבטים מסוימים את מצב הדברים. נוכח האמור הנחה היועמ"ש לנקוט מהלכים מידיים כדי למנוע אפשרות לחריגה מסמכות - והמשטרה תפעל בהתאם".[8]
בהמשך נטען, כי במסגרת האירוע השתמשה המשטרה בתוכנת הריגול על מנת לעקוב גם אחרי חשודים בתיק 4000.[9] בתגובה פנו פרקליטיהם של בני הזוג אלוביץ' ובנימין נתניהו לבית המשפט, בדרישה להורות לפרקליטות לחשוף את החומרים שנחשפו בחקירותיו באמצעות תוכנת פגסוס.[10] נטען גם, כי שימוש בתוכן הטלפון הותר בצו בחקירה ב"פרשת בזק", שנחקרה ברשות ניירות ערך וממנה נולד לימים תיק 4000 ובה הוגשו כתבי אישום נפרדים. במהלך התיק ניתן צו נוסף.[11] בית המשפט הורה לפרקליטות להגיב על הפרסומים ולהבהיר האם נעשה שימוש בתוכנה במסגרת חקירת הפרשות, וביטל יום דיונים שנקבע בכדי להמתין לקבלת עמדת הפרקליטות.[12]
ב-7 בפברואר 2022 פרסם תומר גנון ב"כלכליסט" את הטענה שהיה שימוש ברוגלה גם בניידים של מנכ"לים, ראשי ערים, פעילי מחאות אחרות, מקורבי נתניהו ועוד.[13] לפי הפרסום, בין האנשים שנפרצו הניידים שלהם היו קרן טרנר אייל, שי באב"ד, אמי פלמור, רמי לוי, יאיר כץ, אבירם אלעד, דודו מזרחי מנכ"ל בזק, סטלה הנדלר, ואנשים הקשורים לתיק 4000, בהם אבי ברגר, אילן ישועה, אבנר נתניהו, טופז לוק, יונתן אוריך, איריס אלוביץ', ושלמה פילבר, וראשי המועצות והעיריות יורם שמעון, מרים פיירברג, מוטי ששון ויעקב פרץ ובני משפחותיהם. לפי הפרסום, בכל המקרים שפורטו נעשה שימוש בתוכנה ללא צו בית משפט, לא לצורך איסוף ראיות, אלא לשם השגת מידע מודיעיני על ידי יחידת הסיגינט. המידע הועבר לשוטרי סיור תחת חיסיון על אופן השגתו. ההסבר המקובל היה "מידע אגבי" או "מקור חד פעמי".[13] באותו יום פרסם גם יואב יצחק כי המשטרה האזינה לאלפי אנשים, וביניהם שלמה דרעי, אחיו של אריה דרעי, משה הבא, מיכאל מירלשווילי, דוד ביטן, דב צור, שורה של קבלנים וכן מקורבים לנוני מוזס.[14]
למחרת פורסם שלפי ממצאי הבדיקה הראשונית, לאחר קבלת צו מבית המשפט, המשטרה ניסתה להתקין תוכנה בניידים של החשודים שלמה פילבר ואיריס אלוביץ'.[15] פרסום אחר טען כי המשטרה ניסתה, באישור בית המשפט, לפרוץ לשלושה ראשי רשויות מקומיות: מרים פיירברג, יעקב פרץ והשלישי – או יורם שמעון ממבשרת ציון או מוטי ששון מחולון. לפי הפרסום רק אחד מהניסיונות צלח. במקרה של אישים אחרים, כמו מנכ"לים של משרדי ממשלה, נטען שיש הבדל בין היעד שנגדו פעלה המשטרה לבין הנספח. כלומר, היעד שאליו האזינו יוקלט לאחר מתן צו גם כאשר הוא שוחח עם אחרים, המוגדרים כנספחים (כמו מנכ"ל).[16][17]
בעקבות "כלכליסט" עסקו בנושא אמצעי תקשורת נוספים, ולפיהם בשנת 2013, בתקופת כהונתו של המפכ"ל יוחנן דנינו, רכשה משטרת ישראל את התוכנה. הפעלתה החלה בתקופת כהונתו של רוני אלשיך כמפכ"ל, בחדר בקרה מיוחד. לדברי המשטרה, הגרסה שנרכשה אינה מוציאה את כל התכנים במכשיר, אלא רק את הנתונים מרגע הדבקת המכשיר ברוגלה. לפי דיווח עיתונאי,[17] בשלוש שנות כהונת רוני אלשיך פעלה המשטרה באמצעות התוכנה נגד 90 יעדים ייחודיים, ובשנתיים של מוטי כהן כממלא מקום המפכ"ל – נגד 150 יעדים. כמו כן, ניתן לבחון את היסטוריית השימוש בתוכנה בקובץ הלוג שלה.[17][18] ב"כלכליסט", לעומת זאת, נטען שקיימת יכולת למחוק או להעלים את המידע הזה מהפלטפורמה.[18][19]
שי באב"ד, קרן טרנר אייל ואמי פלמור פנו לחברה פרטית במטרה לברר האם בוצעה פריצה לטלפונים שלהם. לפי החברה הפרטית, ZECOPS, אכן בוצעה פריצה לטלפונים הניידים שלהם, אך לא על ידי המשטרה ולא באמצעות תוכנת פגסוס. לפי הערכת החברה נעשתה הפריצה לטלפונים של המנכ"לים לשעבר על ידי מדינה זרה.[20]
הפולמוס סביב תחקיר "כלכליסט"
העיתונאי ארי שביט גיבה את גנון והביע חשש מממצאי התחקיר.[21]
בהמשך הדיון בחשיפות "כלכליסט" עלתה הטענה, בין השאר בעקבות הכחשת המשטרה,[22] שגנון לא סיפק ראיות לביסוס הממצאים שפרסם ושייתכן שפרטים משמעותיים שפרסם אינם נכונים.[23] העיתונאים מרדכי גילת ובן כספית אף טענו שטענותיו משוללות יסוד.[24] כספית כתב על תחקיר "כלכליסט": "מישהו ערך כאן מבצע שיטוי מתוחכם, יקר ושאפתני. מישהו מאוד רצה שהציבור הישראלי יאמין שהמשטרה שלו שותלת רוגלות ריגול אצל אזרחים תמימים על פי גחמותיה. מישהו רצה שנחשוב שתפרו כאן תיקים. מישהו רצה לחולל כאן כאוס ולפרק את שאריות האמון שהאזרחים רוחשים למוסדות הממלכתיים החיוניים ביותר במדינה."[25] גילת מנה סוגיות ש"כלכליסט" לא השיב עליהן: "הוא לא הסביר איך הפך את משטרת ישראל לאחות התאומה של השטאזי; על מה נסמך כאשר פרסם את סיפור הפריצה ללא צו לטלפונים הניידים של שי באב"ד, קרן טרנר ואמי פלמור — שלושת מנכ"לי משרדי ממשלה לשעבר; מאין שאב את הסיפור על פריצות דומות לניידים של פעילים במחאת בלפור ובמחאת האתיופים; ואיך הפך את אבנר נתניהו ליעד נוסף של המשטרה."[26] בתגובה לדרישות אלו הצהיר תומר גנון כי אינו חושף פרטים מטעמי חיסיון עיתונאי: נשבעתי למקורותי: אגן עליכם עד שכל האמת תתגלה. הבטחתי: אעשה כל שביכולתי שלא תגמרו כמו ליאורה גלאט ברקוביץ', ענת קם, או אדוארד סנודן[27].
לעומתם התייצב העיתונאי חיים לוינסון שתמך בפרסומי "כלכליסט" ובגנון.[28] גם פרופ' מיכאל בירנהק ייחס חשיבות לחשיפת התחקיר ואמר "החשיפה על עצם השימוש בטכנולוגיות עם יכולות דרמטיות ללא הסדרה חוקית היא טלטלה גדולה. במיוחד כשהערפל עוד רב. וזה שווה לדעתי בדיקה חיצונית".[29]
ב-14 במרץ 2022 פרסם "כלכליסט" חלק מהחומרים עליהם התבסס התחקיר שהועברו לוועדת הבדיקה בנושא, לטענתם, הוועדה לא בדקה חומרים אלו כראוי (ראו בפרק "ועדת מררי" להלן).[30]
צבי דביר, ממייסדי התנועה לזכויות דיגיטליות, כתב כי "תחקיר 'כלכליסט' הוא תחקיר חשוב, למרות פגמיו. לראשונה הוצג בעיתונות השימוש שנעשה במערכת במסגרת חקירות פליליות, וזאת בניגוד להכחשות פומביות של חברת NSO ושל המשטרה. עתה ידוע שגם המשטרה וגם שב"כ עושים שימוש במערכת פגסוס/סייפן לצד מערכות נוספות".[31] דביר אף הציע הסבר למקור הטעות בתחקיר "כלכליסט": "הדוגמאות שהוצגו בתחקיר – מעקבים אחר פעילי מחאת הנכים ופעילי מחאת יוצאי אתיופיה, מנהלי חברות, ראשי ערים, מנכ"לים לשעבר בשירות הציבורי ומכובדים אחרים – הן (ככל הנראה) דוגמאות להפקות מודיעיניות מתוך האזנות לגורמים שלישיים."[32]
תגובת NSO Group
ב-8 בפברואר 2022 שיגר מנכ"ל NSO, שלו חוליו, מכתב לכלל עובדי החברה, בו הבהיר כי החברה השעתה את המערכת שבשימוש משטרת ישראל עד לתום הבדיקה, והוסיף שהחברה תשתף פעולה עם כל חקירה בעניין. לדבריו, אם הדברים נכונים אז המשטרה הפרה את ההסכם עם החברה ואת תנאי הרישיון שניתנו לה. מערכות מסוג זה אמורות לשמש למניעת פשעים חמורים וטרור בלבד. כמו כן הוא הבהיר שהחברה פנתה למשרד המשפטים, והתחייבה לסייע בבדיקת העובדות.[33]
ב-27 בפברואר הגישה החברה תביעת לשון הרע בסך מיליון ש"ח נגד "כלכליסט" וראשיו יואל אסתרון וגלית חמי. בכתב התביעה מכחישה החברה רבות מהטענות שעלו בעניינה בפרסומי "כלכליסט" וטוענת כי "דומה שלא מדובר בתחקיר עיתונאי אלא בפרסום חד צדדי, מוטה וכוזב".[34] מערכת "כלכליסט" הגיבה על כך: "אמת דיברנו. התביעה לא תרתיע אותנו מהמשך הדיווחים על קבוצת NSO. אנחנו מתכוננים לניהול המשפט ללא פשרות עד להכרעת בית המשפט וחשיפת האמת."[35]. בינואר 2024 דווח כי הצדדים היו בהליך גישור.[36]
תגובות והשלכות הפרשה
רוני אלשיך, שהיה מפכ"ל המשטרה בשנים 2016–2018, אמר שלתמונה שצוירה באמצעי התקשורת אין אחיזה במציאות.[37] ב-16 בפברואר מסרה הפרקליטות לבקשת בית המשפט את תוצאת הבדיקה שעשתה, וטענה שהחריגות נמצאו רק בפריצה לטלפונים ניידים אצל שלמה פילבר מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שנתונים מהטלפון שלו נלקחו, ונעשה ניסיון שלא צלח אצל איריס אלוביץ', כל זאת לאחר קבלת צו האזנה משופט.[38][39]
השר לביטחון פנים, עמר בר-לב, הגן תחילה על המשטרה, אך בעקבות פרסום פרטים נוספים הצהיר כי יתמוך בהקמת ועדת בדיקה ממשלתית עם סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית. פוליטיקאים בקואליציה וגם באופוזיציה קראו להקים לאלתר ועדת חקירה ממלכתית. למחרת, הוחלט להרחיב את צוות הבדיקה כך שיכלול גם את אנשי השב"כ ו"המוסד" ויבדוק את ממצאי התחקיר לפני שיוחלט אם תוקם הוועדה.[40] הם פנו לחברת NSO לשם שיתוף פעולה בבירור הפרשה.[41]
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הודיע שיבצע בדיקה של הנושא בכפוף לפעילות של גופי בדיקה אחרים.[42]
במהלך משפט נתניהו דרשו עורכי דינו ועורכי דינם של בני הזוג אלוביץ' לעצור את הדיונים[43] ולקבל לידיהם את החומרים שנחשפו באמצעות תוכנת פגסוס.[10] בית המשפט הורה לפרקליטות להגיב על הפרסומים ולהבהיר האם נעשה שימוש בתוכנה במסגרת חקירת הפרשות, וביטל יום דיונים שנקבע כדי להמתין לקבלת עמדת הפרקליטות.[12] לפי עמדת הפרקליטות, נעשה שימוש ברוגלה רק כלפי החשודים איריס אלוביץ' (ניסיון ההדבקה כשל) ושלמה פילבר (ניסיון ההדבקה הצליח) לאחר הוצאת צו.[44] בית המשפט קבע שאין במידע שאותר חומר רלוונטי.[45]
ועדת מררי
ב-20 בינואר 2022 היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מינה צוות בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), עו"ד עמית מררי, לבדיקת ממצאי התחקיר. כחברים בצוות מונו שני ראשי אגפים בדימוס בשב"כ, צפריר כץ, שעמד בראש האגף הטכנולוגי של השב"כ ואיל דגן שעמד בראש אגף חקירות של השב"כ. הצוות נעזר במומחים של השב"כ, "המוסד" וחברת NSO. מנדלבליט הורה למשטרה לחדול במהלך החקירה משימוש בתוכנות הריגול, למעט במקרים מצילי חיים.[46] צוות הבדיקה התבטא כי:
הבדיקה הטכנולוגית העלתה כי אין כל אינדיקציה לכך שמשטרת ישראל הדביקה באמצעות מערכת פגסוס שבידיה ללא צו שיפוטי, מכשיר טלפון של מי מבין רשימת האנשים שפורסמו בתקשורת. יתרה מזאת, על בסיס בדיקה שנערכה בכל המקרים בהם המידע שנשלף מהמערכת אפשר לבדוק זאת, לא נמצאה גם כל אינדיקציה לניסיונות הדבקה. בכל הנוגע למערכת הנוספת שבידי משטרת ישראל ונבדקה בידי צוות הבדיקה, לא היו כל אינדיקציות להדבקות או ניסיונות הדבקה אל מי מבין רשימת האנשים שפורסמה.[47]
עוד מצא הצוות כי נמצא כי לגבי שני אנשים שלגביהם ניתן צו בית משפט להאזנה לתקשורת בין מחשבים, בוצע ניסיון הדבקה, ולעניין אחד מהשניים שלגביהם ניתן צו בית משפט – ההדבקה הצליחה. הודעת משרד המשפטים לא נקבה בשמותיהם של שני אנשים אלה, אך באמצעי התקשורת פורסם ששלמה פילבר הוא האיש שאצלו ניסיון ההדבקה הצליח, ואצל איריס אלוביץ', אשתו של שאול אלוביץ', ניסיון ההדבקה נכשל.[48] הצוות עתיד להמשיך את עבודתו ביחס לבחינת העיסוק והטיפול המשטרתי בהאזנות סתר בדרך של תקשורת בין מחשבים (הדבקה של ניידים).
אחרי פרסום דוח ועדת הבדיקה, בעיתון "כלכליסט" אמרו כי "הממצאים מחייבים בדיקה מחודשת" ופתחו בבדיקה פנימית. עוד אמרו כי "בה בעת דו"ח הביניים מאמת באופן מוחלט את חשיפת "כלכליסט", ולפיה המשטרה משתמשת ברוגלות התקפיות סופר-פולשניות להדבקת טלפונים של אזרחים".[49][50] יואב יצחק הגיב "כי צוות מררי, יחד עם המשטרה, מתעתע בציבור."[51]
ב-14 במרץ 2022 פרסם "כלכליסט" תגובה מפורטת לביקורת שהופנתה כלפיו, ובפרט לממצאי דו"ח הביניים של ועדת מררי. לדברי "כלכליסט" תחקיריו נשענו על עדויות ומידע מתוך היחידה המשטרתית שהפעילה את הרוגלות, וכי גנון תיווך בין החושפים לבין מררי, והעביר לה מטעמם מידע רב ומפורט שכולל רשימת אנשי יחידת הסיגינט־סייבר משטרתיים, דרכי פעולה של נוהלי הריגול, פרטים על הרוגלות הנוספות על "סייפן" (פגסוס) שכונו במשטרה "דייזי" ו"חלוץ", ואף את מיקום הקלסרים הנוגעים לעניין בחדרים השונים ביחידה. העיתון טען שצוות מררי לא בדק את השימוש הכולל שעשתה המשטרה ברוגלות, ולא חקר את מפעילי הרוגלות ביחידת הסייבר־סיגינט. העיתון טען שפרקליטות המדינה נתונה בניגוד עניינים, ולכן יש למנות ועדה עצמאית ובלתי תלויה לבדיקת הפרשה.[30]
ביולי 2022 מסרה "ועדת מררי" את הדו"ח הסופי שלה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה.[52]
ממסקנות הוועדה עלה כי המשטרה לא עשתה שימוש בתוכנת הריגול ללא צו מבית משפט נגד היעדים ששמותיהם פורסמו בתקשורת. עם זאת, צוות הבדיקה מצא ליקויים בעבודת המשטרה ביחס להפעלת אמצעי האזנת סתר, כשחומרים אסורים נשאבו למערכות המשטרה, בשל חוסר התאמה טכנולוגית. המידע לא היה בשימוש.[53][54]
ממצאים מאוחרים
ב-8 בנובמבר 2022 פרקליטות המדינה הודתה כי נעשה שימוש ללא היתר בתכנת ריגול הקשורה לפרשת הצוללות, כלפי שלשה אנשים: מיקי גנור, אלוף אליעזר (צ'ייני) מרום (מפקד חיל הים לשעבר) ועליזה בר יוסף (אשת סגן ראש המל"ל לשעבר אבריאל בר יוסף). לפי הודעתה התקבלו חומרים שחרגו מצווי בית משפט אבל לא נמסרו לצוותי החקירה.[55] ממצאים אלה מצטרפים להודאת המשטרה באוגוסט 2022 בהדבקת רוגלה למורן שגב, בת זוגו של צביקה גנדלמן ראש עיריית חדרה, בחריגה מהצו שהוצא.[56] ולהודאת המשטרה ביוני 2022 בשימוש ברוגלות בחריגה מהצו, בפרשת טלגראס כלפי רן בוגנים ויפית דואר שמואלי.[57]
בכנס שנערך בינואר 2023 אמרה עו"ד מררי שהשימוש ברוגלות הוביל לכך "שהתקבל בהרבה מאוד מקרים מידע שלא תאם את סמכויות המשטרה. ... התנאים שהצבנו לשימוש מחדש ברוגלות הם קודם כל ניוון טכנולוגי, כי אם המשטרה תקבל כלי שלא מתאים לסמכויותיה אנחנו בצרות. הכלים האלו צריכים להיות מותאמים לסמכויות המשטרה כדי שלא נסמוך על נהלים."[58]
בינואר 2023 הוציא איגוד האינטרנט הישראלי דו"ח בפרשה שמבקר את השימוש שעושות רשויות אכיפת החוק בישראל בכלי פריצה, ריגול ושאיבת מידע. וקובע כי "תוכנת הריגול פגסוס ודומותיה מהוות נקודת מפנה המשלבת דרגת פולשנות חסרת תקדים בהשוואה ליכולות עבר, עם תכונות המסוגלות להפוך רבים מאמצעי הנעילה והאבטחה של המכשירים החכמים לבלתי יעילים ולחסרי משמעות". עוד מדגיש הדו"ח את הצורך לעדכן את החוק והרגולציה בנושא חדירה למכשירים חכמים ושירותי ענן. כמו כן, מחברי הדו"ח מציעים מתווה לאסדרת החיפוש.[59]
ועדת חוקה, חוק ומשפט הקדישה מספר דיונים לעניין הרוגלות בכנסת ה-24 וה-25. היועץ המשפטי של המשטרה תנ"ץ אלעזר כהנא אמר בוועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת ב-13 במרץ 2023 נעשו למעלה מאלף ניסיונות הדבקה ברוגלת סייפן בתקופה שבין תחילת מועד השימוש המבצעי ב-2016 למועד הגשת דוח מררי.[60] חיזקה את דבריו עורכת הדין עמית מררי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, כאשר אמרה בוועדת חוקה חוק ומשפט ב-1 במאי 2023, שהיו 1086 הדבקות וניסיונות הדבקה ברוגלות מאז שהמערכת נכנסה לשימוש. עוד אמרה שמדובר בכשל מערכתי, ושאנשי הפרקליטות לא ידעו שהכלים להאזנות סתר עושים דברים שמעבר לכך.[61]
הסנגורית הציבורית עו"ד ענת מיסד-כנען פנתה ב-20 במרץ 2023 לעו"ד עמית מררי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, בבקשה להורות למשטרה להפסיק לעשות שימוש ברוגלות שאינן חוקיות או לכל הפחות להגביל את השימוש בהם. עוד קראה למררי לפעול להקמת גוף ביקורת עצמאי שיפקח על הפעלת הרוגלות, ודרשה ממנה לעדכן את כל הנאשמים והחשודים שהופעלו נגדם רוגלות[62].
ב-5 ביוני 2023 פורסם כי הפרקליטות משכה בתיק רצח ראיה שהושגה באמצעות שימוש לא חוקי ברוגלה.[63]
ועדת דרורי
- ערך מורחב – ועדת דרורי
ב-13 ביוני 2023 ועדת החוקה, חוק ומשפט קיבלה ברוב של שמונה מול שני חברים החלטה הקוראת לממשלת ישראל להקים ועדת חקירה ממלכתית או ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט לחקור את השימוש ברוגלות במשטרת ישראל.[64]
ביולי 2023 הודיע שר המשפטים יריב לוין על כוונתו להקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקר הפרשה, שבראשה יעמוד סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים בדימוס משה דרורי, כחברי הוועדה מונו ענבל רובינשטיין, הסניגורית הציבורית הארצית לשעבר, ושלום בן חנן, בכיר לשעבר בשב"כ[65]. ב-27 באוגוסט 2023 אישרה הממשלה את הקמת הוועדה.
לאחר שנגד הקמת הוועדה הוגשה עתירה לבג"ץ על ידי ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן יחד עם עו"ד נדב ויסמן הסכימה הוועדה להגביל את עבודתה כנגד תיקים שאינם תלויים ועומדים בבתי משפט. ב-29 בפברואר 2024, הוציא שופט העליון יחיאל כשר החלטה שנותנת תוקף להגבלת פעילות הוועדה.[66][67]
קישורים חיצוניים
- דו"ח הצוות לבדיקת האזנות סתר לתקשורת בין מחשבים, אב התשפ"ב - אוגוסט 2022
- תחקיר: המשטרה ו-NSO, באתר כלכליסט
חשיפת כלכליסט: משטרת ישראל פרצה לטלפונים של אזרחים, ראיון באתר יוטיוב- אמיר בן-דוד, תחקיר, באתר זמן ישראל, 18 בפברואר 2022
- עמיר קורץ, פרשת הרוגלות: "רק כשעזבתי הבנתי באיזו עוצמה המערכת שומרת על עצמה", באתר כלכליסט, 24 במרץ 2022
גור מגידו, צריך לקרוא לזה "פרשת כלכליסט". הממצא העיקרי: כמה קל לשחק לכולנו בתודעה, באתר TheMarker, 1 באוגוסט 2022- פרשת "כלכליסט": כל הפרקים מפודקאסט משפט המו"לים, באתר העין השביעית, 2 באוגוסט 2022
- תומר גנון, תחקיר NSO והמשטרה: היו למעלה מ־1,000 ניסיונות הדבקה ברוגלות, באתר כלכליסט, 14 במרץ 2023
