צבי טל
צבי אלימלך טל (16 בינואר 1927 – 22 ביוני 2021)[1] היה שופט בבית המשפט העליון בישראל. עמד בראש "ועדת טל" להסדר דחיית גיוס בני ישיבות.
 | |||||
| לידה | 16 בינואר 1927 רפובליקת פולין  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 22 ביוני 2021 (בגיל 94) | ||||
| מדינה |  ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1935 | ||||
| מקום קבורה | הר המנוחות | ||||
| השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה
צבי טל נולד כבן הזקונים לחיים טייטלבוים (ריכטר) ואסתר לבית שטיינמץ בעיר ז'שוב בפולין. גדל בבית חסידי ולמד ב"חדר". כשהיה בן חמש עברה משפחתו לקרקוב. אחיו היה ד"ר שלמה טל.
כשהיה בן שמונה, עלה עם הוריו לארץ ישראל ולמד במחזור הראשון של ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, אצל הרב משה צבי נריה[2].אחותו ומשפחתה נספו בשואה. טל שירת ב"הגנה" ובצה"ל.
למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, במחזור הראשון של הפקולטה למשפטים, סיים לימודיו בשנת 1953[3] והוסמך כעורך דין ב-1954[4]. עבד במשך 11 שנים במשרד עורכי הדין "ש. הורוביץ ושות'"[5], ובין השאר ייצג את האוניברסיטה העברית[6]. בתחילת 1965 פתח משרד לעריכת דין משלו[7]. ב-1978 מונה לשופט בית המשפט המחוזי בירושלים[8], לאחר שקיבל היתר הלכתי לשמש כשופט בערכאות מאחד מרבותיו[9]. בתפקידו זה נמנה עם שופטיו של ג'ון דמיאניוק.
בספטמבר 1993 מונה לשופט בבית המשפט העליון, בכיסא של "השופט הדתי", במקומו של המשנה לנשיא מנחם אלון, ופרש לגמלאות בשנת 1997.
בשנת 1998 מונה ליו"ר ועדת העזבונות, העוסקת בחלוקתם של עזבונות שניתנו למדינה. בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2002 נמתחה עליו ביקורת בנימוק של ניגוד עניינים. בעקבות זאת נפתחה נגדו חקירה פלילית, שהסתיימה בהחלטה לסגור את התיק, לאחר שהחקירה העלתה שפעל בתום לב[10].
בשנת 1999 מונה לעמוד בראש ועדה שתדון בהסדר דחיית שירות לבחורי ישיבה, ועדה שנקראה על שמו "ועדת טל". על-פי המלצות הוועדה אושר בכנסת החוק המכונה "חוק טל".
טל היה נשוי לחנה, בתו של הסופר, העיתונאי והעסקן הירושלמי דב נתן ברינקר[11], ונכדתו של הסופר הירושלמי אליהו יוסף ריבלין. לזוג נולדו שישה ילדים. בנם הבכור דובי כיהן כראש המועצה האזורית בקעת הירדן. בנם משה, נהרג ב-25 באוקטובר 1973 במסגרת שירותו כנהג טנק מצפון לעיר סואץ, בסופה של מלחמת יום הכיפורים. משה נישא זמן קצר לפני מותו ולאחר נפילתו, נולד לו בן, שנקרא על שמו, משה-חי[12]. נכד נוסף של טל, שנקרא גם הוא משה טל, פרש משירות בצה"ל בדרגת אל"ם לאחר כ–25 שנים באגף המודיעין ושימש, בין היתר, כסגן-ראש חטיבת המחקר[13] וכממונה מטעם צה"ל על הטיפול בנושא השבויים והנעדרים[13][14].
פסקי דין בולטים
טל נמנה, יחד עם השופטים דב לוין ודליה דורנר עם שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים שמצאו את ג'ון איוון דמיאניוק אשם וגזרו עליו עונש מוות[15]. טל היה משוכנע שדמיאניוק הוא איוואן האיום.בערעור לבית המשפט העליון זוכה דמיאניוק מחמת הספק[16].
בפרשת כביש בר-אילן, שהחרדים דרשו לסגור בשבתות, כתב טל: "מול חוק חופש התנועה שהוא זכות יסוד חשובה, עומדת שבת קודש שהיא חובתו וזכותו הכמעט אבסולוטית של עם ישראל"[17][18].
בפסק דין מ-1992 פסק שמי שהוגשה נגדו תביעת לשון הרע על פרסום הרשעה שנמחקה בהתאם לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, לא תעמוד לו הגנת "אמת דיברתי", משום שלפי סעיף 20 לחוק משנמחקה ההרשעה - כאילו לא היו הדברים מעולם.[19]
בפסק דין אחר התיר לאישה להשתמש בביציות שלה שהוקפאו, חרף התנגדות בן זוגה[17].
עמדותיו
גם אם השטן עומד לדין, השטן זקוק לסנגור הכי טוב ואם לא תהיה הגנה טובה, לא יהיה משפט.
אקטיביזם שיפוטי
בפסק דין בנק המזרחי, פסק הדין המכונן של המהפכה החוקתית, נמנע מלדון בשאלות החוקתיות שעסקו בהן בהרחבה רוב השופטים, משום שהיה מוסכם על כל חברי ההרכב כי הפגיעה של החוק הנדון בזכות הקניין של העותרים היא מידתית[20]. בראיון שהעניק שנים לאחר פרישתו הביע חרטה על שלא הצטרף לעמדת המיעוט העקרונית של השופט מישאל חשין, ששללה את הגדרת חוקי היסוד כחוקה ואת המהפכה החוקתית הנובעת מהגדרה זו[21].
בראיון וזה ובראיון אחר ביקר טל את האקטיביזם השיפוטי בישראל. לדבריו[17]:
"... ברור שמעמד בית המשפט העליון החל להיסדק בעיני חלק גדול מהציבור כאשר שעריו נפתחו לרווחה בפני כל עותר… וכאשר החל להתערב בשיקול דעתה של הזרוע המבצעת ולהחליף את שיקול דעתה. ברגע שבית המשפט נטל לעצמו חירות לפסוק בנימוק של 'אי סבירות', הסדק התרחב. מהי אותה אי סבירות? בעיני מי? מי שם את שופטי בית המשפט העליון לדון בענייני סבירות? בית המשפט צריך לנהוג יותר בהצנע לכת. החשש מהתערבות בית המשפט משתק לעיתים את פעולות הממשלה, שאמורה לנחש כל העת אם הן ייראו סבירות בעיני בג"ץ, והיועצים המשפטיים פוסקים תמיד לחומרה, כלומר שב ואל תעשה עדיף. לא ייפלא שהמבקרים רואים בכך 'דיקטטורה שיפוטית..."
— בראיון ל"מקור ראשון"
בהקשר לבעיית העומס על בתי המשפט הציע בין השאר כי ”אולי אם בית המשפט ימעט להתערב בעניינים פוליטיים או בתחומים השייכים לרשות המבצעת, ימעטו באופן משמעותי הפניות לבג"ץ בעניינים אלה"[22]”.
ההתנתקות
צבי טל ביקר בחריפות את תוכנית ההתנתקות:
כאשר נשאל כיצד היה פוסק בעתירה נגד ההתנתקות, טען כי היה מקבל את העתירה וכי על בית המשפט היה לבחון את ההצדקה לתוכנית - את ההיתכנות לכך שהתכלית שלה תושג. בנוסף אמר כי הוא היה מסרב פקודה אילו היה אחד ממבצעי תוכנית ההתנתקות.[23]
ארץ ישראל
כאשר נשאל טל בראיון מהו החלום שלו, השיב:
.
הקטע נחתך מהסרט, ונחשף לראשונה לאחר מותו על ידי העיתונאי יהונתן גוטליב בערוץ 7[26].
לקריאה נוספת
- צבי טל, עד בוא השמש, הוצאת דביר, 2010 (אוטוביוגרפיה)
- ללא גלימה - שיחות עם שופטי בית המשפט העליון - הפרק: צבי טל, הוצאת משכל - ידיעות ספרים, 2017, עמ' 171 - 206[27]
- אביעד הכהן, "רץ כצבי" – על השופט טל ור' צבי אלימלך לאורך ימים ושנים, בתוך: עטיפה של משפט: ספר היובל לצבי א' טל, האדם והשופט, הוצאת בורסי, ת"א תשע"ז, עמ' 9–20 [נוסח מקוצר: הלשכה 110 (יוני 2017), עמ' 57-56; 90 ]
קישורים חיצוניים
- השופט בדימוס צבי טל - ראיון, עלי משפט ז, תשס"ט
- שחר אילן, נכונו לנו ימים קשים, באתר הארץ, 12 בינואר 2006
- קלמן ליבסקינד, צבי טל: הייתי מסרב לפקודת עקירת יישובים, באתר nrg, 8 בספטמבר 2010
- מיכאל טוכפלד, מקור ראשון, שופט העליון בדימוס: "בית המשפט חרג מסמכותו", באתר nrg, 16 בספטמבר 2017
- צבי טל באתר "היו ימים"
- אביעד הכהן, "כשנדרש לפסוק מאסר עולם היה צם", דברי הספד לשופט צבי טל, באתר כיפה 22 ביוני 2021
- מיכאל טל, וכי איני יודע שטובה ציפורנו מכרסי? צבי טל כותב לש"י עגנון, בבלוג "עונג שבת", 8 ביולי 2022
- גלעד מורג, הלך לעולמו שופט העליון בדימוס צבי טל, שעמד בראש הוועדה לגיוס בני ישיבות, באתר ynet, 22 ביוני 2021
- כיוון הרוח, שופט בית המשפט העליון צבי טל ז"ל
צבי אלימלך טל (1927-2021), דף שער בספרייה הלאומית
