קיי-פופ

השימוש הידוע הראשון במונח "K-pop" נעשה במהדורת בילבורד ב-9 באוקטובר 1999, בסוף מאמר שכותרתו היא "S. Korea To Allow Some Japanese Live Acts" מאת צ'ו היון-ג'ין (כתב קוריאה דאז של המגזין), שהשתמש בו כמושג רחב להגדרת מוזיקת פופ דרום קוריאנית. אולם צ'ו עצמו אינו בטוח כיצד טבע את המונח, כיוון שמספר מאמרים ציינו שהמילה "K-pop" כבר הייתה בשימוש אצל מקורבים לתעשיית המוזיקה, אף על פי שהוא עצמו לא שמע את המילה מעולם באופן אישי.^[3]

מקורות המוזיקה הפופולרית הקוריאנית

שורשי המוזיקה הפופולרית הקוריאנית מתחילים ב-1885 כאשר מסיונר אמריקאי, הנרי אפנזלר, החל ללמד שירי עם אמריקאיים ובריטיים בבית ספר.^[4] השירים הללו כונו changga, והם התבססו בדרך כלל על מנגינה מערבית פופולרית ששרו אותה עם מילים בקוריאנית. בתקופת השלטון היפני (1910–1945), הפופולריות של השירים הללו עלתה, כשהקוריאנים הביעו את דעתם נגד הדיכוי היפני באמצעות מוזיקה. אחד השירים הכי פופולריים היה השיר Huimangga.

אלבום הפופ הקוריאני הידוע הראשון היה I Pungjin Sewol, מאת פארק צ'י-סון ולי ריו-סאק שיצא ב-1925, והכיל שירים פופולריים שתורגמו מיפנית.

בשנות התשעים קמה להקת סו טג'י אנד בויז, שנחשבה לחלוצה במה שקשור להתפתחות הקיי-פופ. חידושי הלהקה היו שילוב של מוזיקה קוריאנית עם מגוון רחב של ז׳אנרים, כגון פופ, היפ-הופ, סול, רוק, טכנו ופאנק. בנוסף, הלהקה הפכה את הריקוד לחלק משמעותי בהופעה שלה. הפופולריות המשמעותית שהייתה ללהקה היוותה חלק משמעותי בהתפתחות מוזיקת הפופ הקוריאנית, שהתפתחה לכיוון דומה לזה של הלהקה.

התרומה הגדולה ביותר בעליית הפופולריות של הקיי-פופ ברחבי העולם קשורה לשינוי שחולל יוטיוב. החלק של הצד הויזואלי במוזיקה נהיה משמעותי עם עלייתו של ערוץ המוזיקה MTV בתחילת שנות השמונים. עם הזמן, הערוץ שינה את ההתמקדות לתוכניות ריאליטי ותחרויות. יוטיוב הפכה למקום שבו אפשר לצפות בקליפים של מוזיקה. החלק הויזואלי שיחק תפקיד חשוב באתר, כך שהויזואליות המושקעת בלהקות הקיי-פופ ובסרטונים היוותה גורם משיכה משמעותי עבור הצופים. דבר זה גרם לתהליך של עלייה בפופולריות של הקיי-פופ, שהלכה וגברה עם הזמן. גורם חשוב נוסף בנושא הוא האינטראקטיביות של הצופים, שיכלו להגיב לסרטונים ולקרוא תגובות של אחרים. דבר שהיווה כר לצמיחה של קהילות וירטואליות סביב הנושא.^[5]

ערך מורחב – הגל הקוריאני

הפופולריות הגוברת של הקיי-פופ היא חלק מההיילו, הגל הקוריאני: הפופולריות של התרבות הדרום קוריאנית במדינות אחרות. כחלק מהגל הקוריאני, הקיי-פופ אומץ על ידי הממשלה הדרום קוריאנית ככלי להקרנת העוצמה הרכה של קוריאה הדרומית לעולם, בעיקר כלפי צעירים בחו"ל.^[6] בשנת 2008 משרד התרבות, הספורט והתיירות בקוריאה השקיע כ-280 מליון דולר בקידום הקיי-פופ^[7]

מקובל להבחין בין תקופות שונות בהתפתחות הקיי-פופ, ולחלק אותן לפי דורות. כשלכל דור מאפיינים משלו.

הדור הראשון של הקיי-פופ (1992-2002) מהווה המשך של ״הגל הקוריאני״, והוא התבטא בהתפשטות התרבות הקוריאנית, בעיקר של סדרות טלוויזיה, במדינות אסיה כגון סין טיוואן ויפן ובאזור דרום מזרח אסיה, והיו לו שלושה מאפיינים מרכזיים: הוא היה מוגבל גיאוגרפית לאסיה והיה מבוסס על קווי דמיון תרבותיים במדינות אסיה. שנית, המנוע העיקרי של התופעה היה קהל היעד העיקרי של סדרות הטלוויזיה: נשים בגיל העמידה. שלישית, התקשורת הייתה חד כיוונית: אמנים למעריצים. ללא מקום לאינטראקציה מצד המעריצים. בהתאם, הקיי-פופ התפשט באופן דומה: קהל היעד היה נשים בגיל העמידה, אותו קהל היעד של סדרות הטלוויזיה, הוא היה מוגבל לאיזור אסיה והיה עם אינטראקציה חד כיוונית.^[2]

תחילתו של הדור הראשון היה בעצם תחילתו של עידן הקיי-פופ, שמיוחס לציינו עם תחילת הפעילות של להקת סו טג׳י אנד בויז ב-1992, ובפרט עם הקמתה של להקת H.O.T ב-1996.

הדור השני (2003-2012) התאפיין בהתפשטות הקיי-פופ אל מדינות מחוץ לאסיה, קהל יעד צעיר יותר, ותקשורת דו כיוונית עם מעריצים שהתאפשרה הודות לשימוש ברשתות חברתיות, שם התאפשר למעריצים להגיב ולקיים אינטראקציה עם האמנים. להקות בולטות של הדור השני הן גירלס ג׳נריישן, שייני, סופר ג׳וניור, ביג באנג ו-2NE1.

הדור השלישי (2012-2019) התאפיין בעיקר בהתפשטות גלובלית של הקיי-פופ ובפריצה שלו לקדמת הבמה העולמית. להקות בולטות של הדור השלישי הן BTS, בלאקפינק, טווייס, אקסו וסבנטין.^[2]

אמני קיי-פופ מכונים לעיתים קרובות כ"איידול" או כקבוצת איידולים.^[8] לקבוצות יש בדרך כלל מנהיג, לעיתים החבר המבוגר או המנוסה ביותר מבין חברי הקבוצה, שמדבר בשם הקבוצה. חבר הקבוצה הצעיר ביותר מכונה מאקנה (קוריאנית: 막내; הליטון הקוריאני המחודש: mangnae).^[9] השימוש הפופולרי במונח זה ביפן הושפע מלהקת הבנים SS501 כאשר הם הרחיבו את פעילותם במדינה בשנת 2007. התרגום שלה ליפנית שימש לעתים קרובות כדי להבדיל בין החבר הצעיר ביותר בקבוצה קים היונג-ג'ון (אנ') לבין מנהיג הקבוצה קים היון-ג'ונג.

היו מקרים של איידולים התמודדו עם בעיות מצד מעריצים אובססיביים שעקבו אחריהם או פלשו למרחב האישי שלהם. מעריצים אלו ידועים כמעריצי sasaeng (אנ') (קוריאנית: 사생팬; הנג'ה: 私生-; הליטון הקוריאני המחודש: sasaengpaen), שמגיע מהמילה הקוריאנית ל"חיים פרטיים", מה שמרמז על נטייתם של אותם מעריצים לפלוש לפרטיות של איידולים וחברי קבוצות איידולים.

ביטויים בתעשייה

לקיי-פופ יש נוכחות מרשימה בטוויטר, הן מבחינת מספר עוקבים והן מבחינת עניין. ב-13 בנובמבר 2017, BTS הפכו לדרום קוריאניים הראשונים שהגיעו ל-10 מיליון עוקבים בטוויטר,^[10][11] ובשנת 2017 הם היו האמן שצייצו עליו הכי הרבה הן בארצות הברית והן בעולם. קבוצות קיי-פופ אחרות, כמו סבנטין ו-מונסטה X, הופיעו גם הן בעשירייה המובילה בעולם.

להקת הבנים אקסו הייתה הסלבריטי, שהצטרף למדיה בשנת 2017, שהכי הרבה עקבו אחריו.^[12] בשנים 2017–2018 בטקס פרסי המוזיקה של בילבורד, BTS זכו בפרס לאמן המדיה החברתית המוביל בהתבסס על הצבעות של המעריצים שלהם בטוויטר.^[13][14]

אתגר הריקוד בטיקטוק "Any Song" מאת הראפר זיקו צבר 400 מיליון צפיות בפחות מחודשיים, ונוצרו בסביבות ה-830,000 סרטונים המכילים את הפסקול.^[15] ב-2023, השיר של להקת הבנות פיפטי פיפטי (אנ') "Cupid" הגיע במצטבר ל-12 מיליארד צפיות משמונה מיליון סירטונים שהופיע בהם.^[16]

מצעדים

מצעדי השירים הקוריאניים כוללים את סירקל צ'ארט (לשעבר גאון) ואת בילבורד קיי-פופ הוט 100 (עד 2022). מספר שירי קיי-פופ הופיעו במצעד האלבומים של אוריקון (אנ') ביפן, ובבילבורד הוט 100 של ארצות הברית. במאי 2014, Exo היו למופע הקיי-פופ השלישי שנכנס למצעד הבילבורד 200 באותה שנה.^[17]

באוקטובר 2016, האלבום Wings של להקת BTS הפך לאלבום הקוראני הראשון שהופיע במצעד האלבומים הבריטי, שם הגיע למקום 62.^[18] האלבום היה גם אלבום הקיי-פופ הנמכר ביותר במצעד בילבורד 200.^[19] בפברואר 2017, BTS הובילו עם אלבומם You Never Walk Alone במקום ה-61 במצעד בילבורד 200.^[20] BTS זכו בפרס האמן החברתי המוביל בטקס פרסי המוזיקה של בילבורד בשנת 2017, דבר שהפך אותם לקבוצת הקיי-פופ הראשונה שזכתה בפרס ה-BBMA.^[21] הביצוע שלהם לשיר "DNA" בטקס פרסי המוזיקה האמריקאי, שהייתה גם ההופעה הראשונה של קבוצת קיי-פופ בטקס, הוביל לכך שהשיר הגיע למקום ה-67 בבילבורד הוט 100. שנה לאחר מכן, BTS הפכה לקבוצת הקיי-פופ הראשונה שהגיעה למקום הראשון במצעד הבילבורד 200 עם Love Yourself: Tear.^[22]בספטמבר 2019, BTS הגיעו למקום ה-14 במצעד האלבומים הבריטי עם אלבומם Love Yourself: Her.^[23]

המזרח התיכון

הקיי-פופ הפך ליותר ויותר פופולרי ברחבי המזרח התיכון בשנים האחרונות, במיוחד בקרב מעריצים צעירים. ביולי 2011, מעריצים ישראלים פגשו את שגריר דרום קוריאה בישראל, מא יאנג-סאם, ונסעו לפריז לסיבוב ההופעות העולמי SMTown Live '10 באירופה. לדברי ד"ר ניסים אטמזגין, פרופסור ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים, "צעירים רבים מסתכלים על הקיי-פופ כבירת תרבות". נכון לשנת 2012, ישנם למעלה מ-5,000 מעריצי קיי-פופ בישראל ו-3,000 בשטחים הפלסטיניים. חלק מהמעריצים הישראלים והפלסטינים רואים את עצמם כ"מיסיונרים תרבותיים" ומכירים את הקיי-פופ לחבריהם וקרוביהם, ומפיצים עוד יותר את גל ההיילו בתוך הקהילות שלהם.

ב-2012, מספר האוהדים בטורקיה עבר את ה-100,000, וב-2013 הגיע ל-150,000. בקהיר, מאות מעריצים הגיעו לתיאטרון של ספריית אל-מעאדי על מנת לראות את הסיבוב האחרון של פסטיבל השירים הקוריאני, שאורגן על ידי שגרירות קוריאה. בינואר 2018, להקת הבנים אקסו הוזמנה לדובאי, איחוד האמירויות הערביות, לתערוכת המזרקות של דובאי. הסינגל שלהם "Power" (אנ') היה שיר הקיי-פופ הראשון שהושמע במופע המזרקות. בשנת 2019, להקת הבנים BTS הוזמנו להופיע באצטדיון הבין-לאומי המלך פהד על ידי יורש העצר מוחמד בן סלמאן. הם להקת הבנים הראשונה שהופיעה באצטדיון בערב הסעודית כחלק מסיבוב הופעות עולמי.

ביקורת רבה נמתחה על היחס של חברות התקליטים לאמנים. בשנת 2009, שלושה מחברי להקת TVXQ תבעה את SM על החוזים הארוכים שהיו להם איתה, למשך 13 שנים, בטענה שהיא ניצלה את מעמדה ואת העובדה שהם היו מאוד צעירים, בשביל ליצור חוזים עם תנאים לטובתה, למשך זמן ארוך.^[25] תביעות דומות הוגשו על ידי אמנים נוספים.^[26] כתוצאה מהביקורת, ועדת הסחר ההוגן של דרום קוריאה יצרה כלל בשנת 2010, שביטל את מה שנקרא "חוזי עבדים", והגבילה את החוזים מול יחידים לשבע שנים בחוזה הראשון.^[27]

בחוזים מסוימים הכוכבים מקבלים תגמולים שמקוזזים מהם דמי ההכשרה שלהם, שיכולים להגיע למאות אלפי דולרים, כך שלמעשה חלק מהכוכבים מרוויחים מעט מאוד.^[28] גם היחס במשך זמן החוזה הוא מאוד מגביל: ב-2014 ג'סיקה ג׳אנג, שהייתה חברה בקבוצה גירלז ג'נריישן באותו זמן, טענה שהלייבל שהייתה חברה בו התנה את המשך חברותה בלהקה בכך שתסגור עסק פרטי שהקימה.^[26]

ב- 2017 ועדת הסחר ההוגן בדרום קוריאה הודיעה למספר סוכנויות אמנים, ביניהן SM, לתקן את החוזים הלא הוגנים שלהם, שדרשו מאמנים פיצוי בסך שבין 86,000 ל־129,000 דולר במקרה של יציאה מוקדמת מחוזה, ולחייב אותם רק בעלות המקורית של ההשקעה שלהן.^[29]

ישנן טענות על כך שחברות תקליטים אוכפות חוקים נוקשים וכללי התנהגות חמורים בכל מה שנוגע למערכות יחסים רומנטיות וליחסים בין המינים באופן כללי. במקרים מסוימים הכוכבים אינם רשאים לצאת לדייטים, פן ייכנסו למערכת יחסים שתסיח את דעתם מהמטרה המרכזית שלהם, או תשפיע על מצבם הנפשי. עוד בשלב האימונים יש מחנות אימונים נפרדים לגברים ולנשים, כדי למנוע מרומנטיקה שתסיח את דעתם. לחניכים והחניכות אסור אף להסתכל או לברך אחד את השני, וכן לא לשהות יותר מדי באותו חדר. JYP אנטרטיינמנט אף ידועה במדיניות מחמירה של איסור לצאת לדייטים למשך שלוש שנים מזמן הפרסום של הכוכבים.^[30]

לאורך השנים, היו מספר מקרים של כוכבי קיי-פופ ששמו קץ לחייהם, עקב הלחץ הרב שהיה מוטל עליהם. ב-18 לדצמבר 2017, קים ג׳ונג-היון, חבר להקת שייני, התאבד עקב דיכאון ומצב נפשי מעורער. במכתב ההתאבדות הוא כתב: ״הייתי שבור מבפנים. הדיכאון שאכל אותי לאט לאט איכל אותי ולא יכולתי להתגבר עליו. שנאתי את עצמי. לא משנה כמה ניסיתי להתעשת, לא הצלחתי".^[31] ב-14 באוקטובר 2019, סאלי, שהייתה חברה בלהקת הבנות f(x) התאבדה בתליה.^[32] בחודשים שלפני כן היא סבלה מבריונות רשת, ואף פנתה לסוכנות שלה SM בבקשה שתטפל בדבר.^[33] היו גם מקרים דומים נוספים.^[34]

יש שטוענים כי הקיי-פופ הוא העתק של המוזיקה המערבית הפופולרית, ללא מקוריות. לפי טענה זו, תעשיית הקיי-פופ בנויה על תהליך של איתור מוזיקה פופולרית מאירופה ומהמערב, הפיכת התוכן לתוכן קוריאני והפצתו בעולם כמוזיקת פופ קוריאנית.^[35]

סוכנויות

מוזיקת הקיי-פופ הולידה תעשייה שלמה הכוללת בתי הפקת מוזיקה, חברות ניהול אירועים, מפיצי מוזיקה ושאר ספקי סחורה ושירותים. ארבעת החברות הגדולות ביותר במונחים של מכירות והכנסות הן: הייב קורפוריישן,^[36] SM אנטרטיינמנט, YG אנטרטיינמנט ו-JYP אנטרטיינמנט. חברות התקליטים הללו משמשות גם כסוכנויות ייצוג עבור האמנים שלהן. הן אחראיות על גיוס, מימון, הכשרה ושיווק אמנים חדשים וכן הן אמונות על ניהול הפעילות המוזיקלית ויחסי הציבור שלהם. נכון למאי 2023, החברה עם נתח השוק הגדול ביותר היא הייב קורפוריישן עם נתח שוק של כ-11.37 טריליון וון, אחריה, בפער, נמצאות שאר החברות: JYP עם נתח שוק של 4.11 טריליון וון, SM עם כ-2.58 טריליון וון, ו-YG עם נתח שוק של 1.73 טריליון וון.^[37]

מכירות ושווי שוק

במהלך החצי הראשון של 2012, תעשיית המוזיקה הקוריאנית הוכרה על ידי מגזין טיים כ"ייצוא הגדול ביותר של דרום קוריאה".^[38]במחצית הראשונה של 2023 הייצוא של אלבומי קיי-פופ הגיע לשיא של כ-133 מיליון דולר (גידול של 17% לעומת השנה הקודמת). השוק הגדול ביותר הוא יפן (48 מיליון דולר) ואחריו ארצות הברית (25 מיליון דולר).^[39] בשנת 2008 באותה שנה הייצוא התרבותי של דרום קוריאה (כולל דרמות טלוויזיה ומשחקי מחשב) עלה ל-2 מיליארד דולר, ושמר על קצב צמיחה שנתי של 10%.^[40] בסיבוב ההופעות של להקת TVXQ ביפן נמכרו למעלה מ-850,000 כרטיסים בעלות ממוצעת של 109 דולר לכרטיס, וההכנסות היו בסך 92.6 מיליון דולר.^[41]

סך ההכנסות של חברות התקליטים (במיליון דולר)

סיכום שוק המניות (סיכום תחילת השנה) חברות תקליטים (ב-KRW)

• 2003-הווה: פסטיבל מוזיקה קוריאנית (אנ') בהוליווד בול, לוס אנג'לס.
• 2009-הווה: כנס הקיי-פופ הפיליפיני.
• 2011-הווה: פסטיבל הקיי-פופ העולמי (אנ') בקוריאה הדרומית.
• 2012-הווה: קיי-קון (אנ') בקליפורניה.
• 2015-הווה: קיי-קון (אנ') בניו יורק.
• 2015-הווה: קיי-קון (אנ') ביפן.

עיינו גם בפורטל:
	פורטל פופ

מדיה וקבצים בנושא קיי-פופ בוויקישיתוף

• נועה יחיאלי, ‏קוריאן סטייל, באתר ‏מאקו‏, 24 בספטמבר 2012
• רחל בית אריה, K כובשת, באתר כלכליסט, 13 ביוני 2013
• דור צח, המשרד לענייני קוּליות, באתר כלכליסט, 16 באפריל 2015
• מאי פלטי, אלפי ישראלים מעריצים פופ קוריאני. אבל למה?, באתר הארץ, 13 ביולי 2017
• אבי פיטשון, כך שבתה מוזיקת הקיי-פופ את לבן של בנות ישראל, באתר הארץ, 21 ביולי 2018
• בן שלו, הקיי-פופ כבש את העולם. למה רק בישראל הוא עדיין נחלתם של משוגעים לדבר?, באתר הארץ, 26 ביוני 2019