שפת מין
מין (בסינית מפושטת: 闽语, בפין-יין: Mǐnyǔ) היא קבוצה רחבה של שפות סיניות המדוברות על ידי כ-30 מיליון תושבים במחוז פוג'יין וכן על ידי צאצאיהם של מתיישבים דוברי מין בחצי האי לייג'ואו והאינאן.[1] השם נגזר מנהר המין הזורם בפוג'יאן, והפך גם לשם המקוצר של מחוז פוג'יאן. דיאלקטים של מין אינם מובנים הדדית זה עבור זה (כלומר: דוברי ניב אחד לא בהכרח מסוגלים להבין דוברי ניבים אחרים) וגם לא עם כל שפה סינית אחרת (כגון מנדרינית, קנטונזית או וו). קבוצת מין היא קבוצת השפות השנייה הכי מדוברת בסין, אחרי השפות המנדריניות.
 | |
| תפוצה גאוגרפית | פוג'יין |
|---|---|
| מספר הדוברים | 45 מיליון |
| מזהים | |
| קוד ISO 639-6 | mclr |
| מפת תפוצה | |
 | |
  | |
ישנם דוברי מין רבים בפזורה הסינית בדרום-מזרח אסיה. הניב המדובר ביותר של מין מחוץ לפוג'יאן הוא ניב מין נאן, המכונה גם מין דרומי וטאיוונית-הוקיין.
