שרון (סדרת טלוויזיה)

הסדרה עוקבת אחר תקופת כהונתו של ראש הממשלה ה-11 של מדינת ישראל, אריאל שרון, אשר כיהן מטעם מפלגת הליכוד בין השנים 2001–2006 וסוקרת את התמודדותו עם האינתיפאדה השנייה, מבצע חומת מגן, יחסו כלפי יאסר ערפאת, המתנחלים והפלסטינים, הקמת גדר ההפרדה ותכנון תוכנית ההתנתקות השנויה במחלוקת. תוך כדי זליגה לימיו נעוריו, חייו האישיים, עברו כאיש צבא וכפוליטיקאי^[1].

במהלך הסדרה רואיינו מספר אישים אשר באו במגע עם שרון כשביניהם: גלעד שרון – בנו של אריק, דב וייסגלס – מנהל לשכת ראש הממשלה באותה התקופה, אייל ארד – יועצו של וייסגלס, אורי שני – ראש לשכת ראש הממשלה ומנכ"ל הליכוד, משה קפלינסקי – המזכיר הצבאי, ישראל מימון – מזכיר הממשלה, אסי שריב – עוזרו של דב וייסגלס, ציפי ליבני – ח"כית בליכוד, גדעון סער – ח"כ בליכוד ואריה אלדד^[1].

סמדר שילוני מאתר ynet ביקר את אופי הסיקור של הסדרה וטען כי היא "שטחית כמו קריאה בוויקיפדיה" ואף ציין כדוגמה את העובדה כי הפרשיות המשפטיות בהם היה מעורב אריק בסוף כהונתו^[א] ואשר היוו לטענתו את "מקורות החיים הפוליטיים" של אריק, סוקרו בפחות משתי דקות וללא כל פירוט. כמו כן הוסיף שילוני: כי "'שרון' מסתפק בסקירת ציר הזמן של שרון, ראיונות עם קולגות, חברים קרובים ובני משפחה, וכל זה תוך דילוגים לא קוהרנטים בין התקופות השונות בחייו, דילוגים שאין להם דפוס קבוע והם בעיקר מבלבלים את הצופה. למרבה הצער, אפילו הראיונות עם בנו גלעד לא מספקים נקודת מבט חדשה ואינטימית על האיש"^[2].

נדב מנוחין מאתר וואלה! תיאר את יצירתו של לוי זיני כניסיון לפתור את החידה; כיצד שרון, איש הימין ותומך ההתנחלויות חווה דווקא בשיא כוחו הפוליטי התנגשות עם אנשי הימין הפוליטי בישראל ופעל לקדם את תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה. את הסדרה הוא מתאר כסיקור סלחני אך לא נטול ביקורת וככזו המדגישה את התהליכים שליוו את אריק ברגעיו המכריעים.

עם זאת, ביקר מנוחין את יוצרי הסדרה על עובדת היות מבנה הפרקים והחלוקה שלהם מבולגן ובלתי קוהרנטי יחד עם חזרות מיותרות וכן חוסר של סיקור דרכו הפוליטית בין השנים 1982 ל-2000 והתעלמות מוחלטת ממורשתו של אריק כיום^[3].

גדי סולומון מישראל היום מתאר באופן דומה את הסדרה ככזו הבאה לענות על שאלת מהפכו של שרון מאיש ימין לאדריכל ההתנתקות והצטרף גם הוא לביקורת על חוסר הסדר במבנה הפרקים^[4].

אלישיב רייכנר ממקור ראשון ביקר את ההפקה על כך שלא אתגרו את גלעד שרון בנוגע לאמירתו כי הוא זה שהציג את תוכנית ההתנתקות לראשונה. בנוסף, ביקר רייכנר את הסדרה על כך שלא הציגה את פיטורי השרים אביגדור ליברמן ובני אלון מהממשלה על ידי שרון ואת קמפיין 'יש פתרון לכל מתיישב' אשר כוון למפוני גוש קטיף והצטרף לביקורת על חוסר הסיקור של הפרשיות הפוליטיות בהם היה מעורב שרון^[5].

בעיתון "זו הדרך" האשים זוהר אלון את יוצרי הסדרה בחוסר אובייקטיביות ובקידום תפיסת דמותו של שרון כגיבור ומנהיג נערץ תוך התעלמות מהימים בהם היה בעל ברית של הימין הקיצוני או ממטרתה של תוכנית ההתנתקות שהיא "הנצחת הכיבוש הישראלי בגדה המערבית".

את הסדרה תיאר אלון כדוגמה למגמת שכתוב ההיסטוריה בחברה הישראלית אשר במסגרתה "מורמים מנהיגי הימין לדורותיהם לדרגה מיתית ומוצגים כדמויות המאחדות את הציבור הישראלי.. מעל לכל מחלוקת פוליטית" וציין כי זהו אות לגסיסת מחנה השמאל הציוני אשר מאמץ את מנהיגי הימין ההיסטוריים^[6][7].

• ימי בגין

• שני ליטמן, יוצר הסדרה על אריק שרון: "רציתי לצעוק – חברים, יש פה ספין", באתר הארץ, 22 בפברואר 2021