אביגדור ליברמן

נולד בשם איווט לבוביץ' ליברמן, בן יחיד לאסתר פירה וללב ליברמן בעיר קישינב שבמולדובה, שהייתה אז חלק מברית המועצות. אביו היה פעיל בבית"ר ברומניה. משפחתו ברחה משם למולדובה כשהנאצים עלו לשלטון. שפתם העיקרית של הוריו כמו גם זו שלו עד גיל 3, הייתה רוסית ויידיש. עד גיל 3 לא נשלח לגן ילדים, וגדל בבית עם הוריו^[3]. למד במכון לחקלאות של קישינב וכתב מחזה בשם "סטודנטים"^[4]. ליברמן ומשפחתו עלו לישראל ב-18 ביוני 1978, ובהמשך שינה את שמו הפרטי ל"אביגדור". הוא למד באולפן עברית. שירת בצה"ל כמש"ק הגנה מרחבית בממשל הצבאי בחברון במסגרת שירות מקוצר של שנה ("שלב ב'")^[5]. בשירות המילואים עבר קורס תותחן ושירת כאיש צוות תומ"ת בחיל התותחנים^[6].

בתקופת לימודיו הכיר את אלה, שעלתה מטשקנט, והם נישאו בשנת 1981. בתחילה התגוררו בשכונת גילה שבירושלים, וליברמן מונה למזכיר הסניף הירושלמי של הסתדרות העובדים הלאומית. בשנת 1988 עברה המשפחה להתגורר בהתנחלות נוקדים. ליברמן הוא בעל תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 2004 הוציא ספר ושמו "האמת שלי".

חיים אישיים

ליברמן נשוי לאלה (לבית ציפקין), עולה מאוזבקיסטן (במקור ממולדובה), לשעבר גננת, עובדת מוסד ביאליק ופעילה בג'וינט, ולהם בת ושני בנים. אלה שומרת מסורת ובתם מיכל חזרה בתשובה. ליברמן מתגורר בהתנחלות נוקדים^[7].

בעת לימודיו באוניברסיטה העברית, הצטרף לתא הליכוד, שבו היו אז חברים גם צחי הנגבי וישראל כ"ץ^[3].

בשנת 1986, החל להיות פעיל בתנועת החרות, ומקורב לשר התעשייה והמסחר, אריאל שרון. בהמלצת שרון מונה לחבר הדירקטוריון של החברה הכלכלית לירושלים, שהייתה אז חברה ממשלתית האחראית על פיתוח התעשייה והמסחר בירושלים^[8]. בשנים 1986–1987 שימש כמוציא לאור של שבועון ברוסית בשם יומן ירושלמי, שבו התפרסמו גם מאמריו.

ב-1988 יצר קשר עם בנימין נתניהו, ששב אז לישראל מכהונתו כשגריר ישראל באו"ם והתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת. הוא ליווה את נתניהו בעשר השנים הבאות. ב-1990 מונה כעוזר פרלמנטרי של נתניהו^[9], ולאחר בחירתו של נתניהו ליושב ראש הליכוד בבחירות המקדימות, במאי 1993, מונה ליברמן למנכ"ל תנועת הליכוד^[10]. בשנת 1996, לאחר בחירתו של נתניהו כראש ממשלת ישראל, מונה ליברמן למנכ"ל משרד ראש הממשלה. בנובמבר 1997 התפטר ליברמן מתפקידו^[11]. יש שתלו זאת בפתיחת תיק חקירה נגדו במשטרה, תיק שנסגר לבסוף^[12].

ליברמן פנה לעסקים פרטיים וייסד בינואר 1998 חברת סחר וייעוץ בשם "נתיב אל המזרח", שעסקה ברכישת חומרי גלם בארצות המזרח ומכירתם בארצות המערב ובפעולות פיננסיות בשוק ההון הרוסי.

ישראל ביתנו

ב-3 בינואר 1999 הכריז ליברמן על הקמתה של מפלגת ישראל ביתנו. על הרקע להקמת המפלגה טען לימים כי קודם לכן נדחה מקבלת תפקיד במטה הליכוד ונאמר לו שנתניהו רואה בו נטל אלקטורלי^[3]. בתגובה, הקים את המפלגה, והיא זכתה בבחירות באותה שנה ב-4 מנדטים. בשנת 2000 התמזגה הסיעה בכנסת עם שתי סיעות ימין נוספות, מולדת ותקומה, אשר קודם לכן הרכיבו יחד עם חרות את סיעת האיחוד הלאומי, לסיעת איחוד לאומי-ישראל ביתנו.

שר התשתיות הלאומיות

ב-7 במרץ 2001 מונה ליברמן לשר התשתיות הלאומיות, וכיהן בתפקיד זה עד 14 במרץ 2002, מועד פרישת "איחוד לאומי - ישראל ביתנו" מממשלת שרון הראשונה. ב-15 באוקטובר 2001 החליטו ליברמן וחברו לסיעה, רחבעם זאבי, לפרוש מממשלתו של אריאל שרון במחאה על מסירת השכונה אבו סנינה בחברון לידי הפלסטינים, דבר שלטענתם חשף את יהודי חברון לאיומים של ירי צלפים מצד ארגוני הטרור הפלסטיניים. שעות ספורות לפני כניסת מכתבי ההתפטרות לתוקף נרצח זאבי בידי מתנקש פלסטיני^[13]. לבקשת ראש הממשלה, אריאל שרון, לא התפטרו ליברמן והשר החדש בני אלון. חרף מאמצי שרון, השניים התפטרו בסופו של דבר ב-14 במרץ 2002^[14].

שר התחבורה

במהלך מערכת הבחירות לכנסת השש עשרה, שהתנהלה בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, אימצה הסיעה המשותפת, שרצה בשם "האיחוד הלאומי", בראשות ליברמן, את רעיון הטרנספר כמצעה לפתרון הסכסוך. האיחוד הלאומי זכה ב-7 מנדטים בבחירות אלה, 3 מהם מטעם "ישראל ביתנו". לאחר הבחירות מונה ליברמן לשר התחבורה בממשלת שרון השנייה (הממשלה ה-30). עם תחילת כהונתה של הכנסת ה-16 התפטר ליברמן מהכנסת, כדי לאפשר לחברו לרשימה ולמפלגה, אליעזר (צ'יטה) כהן, להיכנס במקומו. ב-4 ביוני 2004, עקב כוונתו להצביע נגד תוכנית ההתנתקות, פוטר ליברמן מהממשלה (יחד עם בני אלון) על ידי ראש הממשלה שרון, במטרה להשיג רוב לתוכנית בקרב השרים בהצבעה שאמורה הייתה להתקיים כעבור יומיים^[15].

השר לעניינים אסטרטגיים וסגן ראש הממשלה

בסוף שנת 2004 פרשה "ישראל ביתנו" מ"האיחוד הלאומי" והתמודדה כרשימה עצמאית בבחירות לכנסת ה-17. הפעם הציג ליברמן במצע מפלגתו את תוכנית חילופי השטחים. בבחירות אלה הגדילה "ישראל ביתנו" את כוחה ל-11 מנדטים, כשהיא זוכה לאחוזי תמיכה גבוהים בקרב העולים מברית המועצות לשעבר.

ב-30 באוקטובר 2006 הוביל ליברמן את מפלגתו להצטרפות לקואליציה בראשות ראש הממשלה אהוד אולמרט ומונה לסגן ראש הממשלה ולשר לעניינים אסטרטגיים בממשלה ה-31^[16]. הצטרפות "ישראל ביתנו" לממשלה גררה התנגדות מצד חברים במפלגת העבודה^[17], החברה בקואליציה, אך בהצבעה במרכז המפלגה הוחלט על הישארות בממשלה. כניסתו של ליברמן לממשלה הובילה להתפטרותו מהממשלה של השר אופיר פינס^[18]. ב-16 בינואר 2008 פרש ליברמן עם מפלגתו מהממשלה בשל משא ומתן שקיימה הממשלה עם הרשות הפלסטינית בסוגיות הליבה^[19].

שר החוץ

בבחירות לכנסת השמונה עשרה בשנת 2009 זכתה מפלגת "ישראל ביתנו" ב-15 מנדטים והייתה למפלגה השלישית בגודלה. במרץ 2009, עם הקמתה של ממשלת ישראל ה-32 בראשות בנימין נתניהו, מונה ליברמן לסגן ראש הממשלה ולשר החוץ וכן לחבר הקבינט המדיני-ביטחוני והמטבחון.

בשנת 2009 נכלל ברשימת 100 המשפיעים של טיים מגזין^[20].

ב-25 באוקטובר 2012 הודיע, יחד עם בנימין נתניהו, על הליכה משותפת של "ישראל ביתנו" עם "הליכוד" בבחירות לכנסת התשע עשרה, ברשימה שכונתה "הליכוד - ישראל ביתנו"^[21].

באותה עת סייע לראש המוסד מאיר דגן לקבל תרומת כבד להשתלה בבלארוס, בזכות קשריו האישיים עם נשיא המדינה, אלכסנדר לוקשנקו^[22][23].ב-16 בדצמבר 2012 הודיע על התפטרותו מתפקיד שר החוץ, בעקבות החלטת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, להעמידו לדין בפרשת השגריר בבלארוס^[24]. בנובמבר 2013 שב ליברמן לכהן כשר החוץ, לאחר שזוכה בבית משפט השלום בירושלים מהעבירות שבהן הואשם^[25].

ב-7 ביולי 2014, יום לפני תחילת מבצע צוק איתן, הודיע על פירוק האיחוד הסיעתי עם מפלגת הליכוד, בשל חילוקי דעות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, בפרט בנוגע להתנהלות ממשלת ישראל בלחימה בעזה עם החמאס^[26]. ב-21 ביולי 2014, בעת מבצע צוק איתן, פרסם סטטוס בפייסבוק שקורא לאזרחי המדינה להחרים עסקים ערבים שנענו לקריאת ועדת המעקב של הציבור הערבי לשבות במחאה על "הטבח בשכונת שג'אעייה" (קרב שג'אעייה)^[27]. באותה עת נחשפה חוליית חמאס מהכפר חרמלה שהתכוונה לבצע התנקשות בליברמן באמצעות ירי רקטת RPG לעבר רכבו, בכדי לגרום לישראל לעצור את המבצע בעזה^[28].

באופוזיציה

ב-4 במאי 2015, יומיים לפני המועד האחרון להצגת ההסכמים הקואליציוניים להקמת ממשלת ישראל השלושים וארבע, הודיע ליברמן כי ילך לאופוזיציה, בשל אי רצונו להצטרף ל"ממשלה שהיא התגלמות האופורטוניזם"^[29]. עקב כך נותרה לבנימין נתניהו קואליציה צרה של 61 חברי כנסת. לאחר ההודעה התפטר מתפקידו כשר החוץ. במהלך שהותו באופוזיציה תקף ליברמן קשות את נתניהו וממשלתו, ובין היתר כינה את ראש הממשלה "שקרן רמאי נוכל"^[30].

לקראת סוף חודש מאי 2016 ניהל ליברמן משא ומתן קואליציוני עם הליכוד והגיע להסכמה על הצטרפות סיעתו לקואליציה ומינויו לשר הביטחון. בתגובה לכך, פרשה אורלי לוי-אבקסיס מ"ישראל ביתנו"^[31], שר הביטחון הקודם, משה יעלון פרש מהממשלה ומהכנסת^[32], והשר לאיכות הסביבה, אבי גבאי, פרש מהממשלה^[33].

שר הביטחון

במהלך חודש מאי 2016 לאחר משא ומתן קואליציוני הצטרף ליברמן עם מפלגתו לקואליציה. ליברמן מונה לשר הביטחון וחברת הכנסת סופה לנדבר לשרת העלייה והקליטה^[34]. עוד התקבלה במסגרת ההסכם הקואליציוני דרישת המפלגה בעניין תוספת לקצבת הפנסיה ושאירים. ליברמן הושבע לתפקיד ב-30 במאי 2016. במקביל הגיש ליושב ראש הכנסת כתב הפסקת חברות לפי סעיף 42ג לחוק יסוד הכנסת ("החוק הנורווגי")^[35].

בתור שר הביטחון ליברמן הורה לכבד את החלטת בג"ץ בעניין פינוי עמונה^[36] והציג מתווה שכונה "המקל והגזר" המכוון לערביי ישראל ובמהלכו בעת טרור העונשים יוקשחו ובעתות רגיעה תהיה הסכמה לבנייה ערבית ולתוכנית חילופי השטחים. המתווה ספג ביקורת הן משמאל והן מימין.

לפני שהתמנה לשר הביטחון, קרא ליברמן לשחרר את אלאור אזריה מהמשפט שלו, ולאחר שנכנס אמר שיצטרכו לשחרר את אלאור גם אם יורשע^[37]. למרות זאת, לאחר הרשעתו במשפט קרא לכבד את פסק הדין.^[38]

בדצמבר 2016 ליברמן הגיש מסמך שמיועד לראש הממשלה נתניהו, לרמטכ״ל גדי איזנקוט ולראש אמ״ן הרצי הלוי, בו נכתב כי "בכוונת חמאס להעביר את העימות הבא לשטח ישראל תוך כיבוש יישובים ולקיחת בני ערובה", ודרישה למכת מנע נגד חמאס עד סוף שנת 2017. ליברמן ביקש לקיים דיון על כך בקבינט אך נשאר בדעת מיעוט והתוכנית לא התקבלה.^[39]

בסוף שנת 2017 אמר ליברמן בעקבות ירי פצצות מרגמה לעוטף עזה ש"חמאס מורתע ולא רוצה הידרדרות. הבעיה היא שחמאס מאבד הרתעה מול גורמים סלפים קיצונים שנתמכים בידי אירן - הם מקבלים כסף, תמיכה ואידיאולוגיה מגורמי ג'יהאד עולמי ואירן"^[40]. במהלך 2018 התגברו העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה עקב התקרבות של אלפי פלסטינים אל גדר הגבול תוך איום לפרוץ אותה. בעימותים אלה נהרגו למעלה מ-200 פלסטינים מאש צה"ל, רבים מהם מחבלים או מזוהים עם ארגוני טרור, ונפצעו אלפים. ישראל נקטה במדיניות של הכלה ותגובה מאופקת לטרור הפלסטיני מרצועת עזה. אחרי מספר סבבים של הסלמה, שכללו ירי של מאות רקטות ופצצות מרגמה, באה ההסלמה בדרום (נובמבר 2018). ב-13 בנובמבר החליט הקבינט המדיני-ביטחוני על קבלה של הפסקת אש. למחרת הודיע ליברמן על התפטרותו מתפקידו כשר הביטחון, ועל פרישת סיעת ישראל ביתנו מהקואליציה^[41]. הוא אמר שהחלטת הקבינט היא כניעה לטרור ודרש לערוך בחירות כלליות בהקדם^[42].

הכנסת העשרים ואחת עד העשרים וארבע

בבחירות לכנסת העשרים ואחת, שנערכו ב-9 באפריל 2019, זכתה ישראל ביתנו ב-5 מנדטים והמליצה בפני נשיא המדינה ראובן ריבלין להטיל על בנימין נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה^[43][44]. נתניהו הצליח להגיע להבנות עם המפלגות שהמליצו עליו, מלבד ישראל ביתנו. סלע המחלוקת היה דרישתו של ליברמן להכניס להסכמים הקואליציוניים את העברתו בקריאה שלישית של החוק להסדרת גיוס בני ישיבות^[45] במתכונת המדויקת שבו כבר עבר בקריאה טרומית. המפלגות החרדיות התנגדו לכך. ליברמן דחה הצעות פשרה, כולל אישור החוק כלשונו למעט מכסות המתגייסים, שיעוגנו בהחלטת ממשלה שתגובה בהסכמים הקואליציוניים. כתוצאה מכך נכשלה הקמת הקואליציה, והכנסת העשרים ואחת החליטה על פיזורה, בתמיכת ליברמן^[46]. נתניהו האשים את ליברמן ב"הפלה סדרתית" של ממשלות ימין. ליברמן הגיב בטענה שנתניהו נכנע לחרדים ומוביל למדינת הלכה. על פי ידיעות בתקשורת ליברמן אמר למקורביו כי הוא מסרב להצטרף לממשלה בראשות נתניהו משום שלדבריו נתניהו יזם פרסומים כי ליברמן ושני בניו מעורבים בתיקים פליליים, וכן דרישה מפרקליטות המדינה לחקור את ליברמן בפרשת ישראל ביתנו^[47][48].

בבחירות לכנסת העשרים ושתיים זכתה ישראל ביתנו ל-8 מנדטים. ליברמן לא המליץ לנשיא על איש משני המועמדים, בני גנץ או בנימין נתניהו, והודיע כי הוא יתמוך רק בממשלה המורכבת מסיעות הליכוד, כחול לבן וישראל ביתנו בלבד^[49]. שני המועמדים לא הצליחו להקים ממשלה. בבחירות לכנסת העשרים ושלוש זכתה ישראל ביתנו ל-7 מנדטים. ליברמן המליץ לנשיא להטיל את הקמת הממשלה על בני גנץ^[50]. גנץ הקים ממשלת חילופים עם נתניהו וליברמן נשאר באופוזיציה.

שר האוצר

ביוני 2021 ועם השבעת ממשלת ישראל השלושים ושש מונה ליברמן לתפקיד שר האוצר. יום לאחר השבעתו, הכריז ליברמן כי ימנה את רם בלינקוב למנכ"ל משרדו^[51]. בסוף יוני, הכריז כי מדינת ישראל מאשרת עקרונית את הצטרפותה למתווה מיסוי הכלכלה הדיגיטלית של ה-OECD בשיתוף פורום ה-G-20^[52].

כחלק מההתמודדות עם השפעת מגפת הקורונה על הכלכלה, הציג מודל ליציאה הדרגתית ממודל החל"ת שסיפק מענקים למי שיצא לחופשה ללא תשלום החל מ-1 ביולי 2021^[53][54].

באוגוסט 2021 חתם ליברמן, בשיתוף פעולה עם השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, על מס קנייה על כלי פלסטיק חד-פעמיים^[55][56]. הצעד זכה לביקורת רבה, בעיקר בציבור החרדי^[57][58], ובוטל על ידי שר האוצר הבא, בצלאל סמוטריץ' בינואר 2023^[59][60].

עם אישור תקציב המדינה לשנים 2021–2022 אושר גם "חוק ההסדרים" לשנים אלה^[61]. חוק הסדרים זה היה רחב יחסית לחוקי הסדרים קודמים, וכלל רפורמות רבות, בהן רפורמה לייבוא מקביל של מוצרים ובהם מוצרי מזון, הורדת מכסים על מוצרים חקלאיים, העלאת גיל הפרישה לנשים ל-65, חקיקת חוק עקרונות האסדרה והקמת רשות האסדרה, רפורמה ברישוי עסקים, רפורמה באסדרה של מערך הכבאות והתאמתו למקובל באירופה, הטלת אגרת גודש בגוש דן, רפורמה בתעריפי החניה בכחול לבן בערים, חוק שירות מידע פיננסי המהווה רפורמה בבעלות על מידע פיננסי ופתיחתו לחברות פינטק (בנקאות פתוחה), הקמת רשות המטרו אשר תהיה אחראית לקידום פרויקט המטרו בגוש דן, רפורמה בשיטת ההתחשבנות שבין קופות החולים לבתי החולים, ביטול איגרות החוב המיועדות והפיכתן לרשת ביטחון לחוסכים לפנסיה, ועוד.

ביוני 2022 סיכם עם שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון על תוכנית שבמסגרתה מוסדות חינוך חרדיים יסודיים לא יצטרפו לרשתות החינוך החרדיות אך ילמדו את מקצועות הליבה העיקריים (מתמטיקה, אנגלית ומדעים) אז תקציבם יוגדל ל-100% מהתקציב הבסיסי לבית ספר ממלכתי רגיל^[62].

בתקופתו של ליברמן ולראשונה מאז 2008 הגירעון השנתי התכווץ לקרוב לאפס (כ-0.04%) בחודש מאי 2022, השיעור הנמוך ביותר מאז ינואר 2008^[63].

הכנסת העשרים וחמש ומלחמת חרבות ברזל

בבחירות לכנסת העשרים וחמש שנערכו בנובמבר 2022 השיגה סיעת ישראל ביתנו 6 מנדטים ועברה לאופוזיציה לאחר שבנימין נתניהו הקים את הממשלה החדשה. ליברמן התנגד נחרצות לרפורמת לוין, היה פעיל במחאה נגד הרפורמה המשפטית והיה ספקן לגבי קיום משא ומתן לפשרה בחקיקה עם הקואליציה.

מאז אירועי ה-7 באוקטובר 2023 ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, הצהיר ליברמן על תמיכתו בפעולות הממשלה במלחמה וקרא להשמדת החמאס ברצועת עזה.

הסכסוך הישראלי–פלסטיני

בשונה מחלק גדול מאנשי הימין, ליברמן הצהיר כי יהיה מוכן להכיר במדינה פלסטינית בתנאים מגבילים^[64]. תחילה תמך בטרנספר כפתרון לסכסוך הישראלי-ערבי, אך לקראת הבחירות לכנסת בשנת 2006 הציע מתווה של הסדר שהדגש המרכזי בו הוא חילופי שטחים מאוכלסים, זאת כדי להבטיח רוב יהודי במדינת ישראל.

בכמה מקרים התבטא בחריפות נגד השמאל הישראלי (כך למשל בריאיון בגלי צה"ל באוקטובר 2007 האשים חלק מאנשי השמאל "בכל הקורבנות והצרות" של מדינת ישראל^[65], ובריאיון ב"מבט לחדשות השווה את אנשי "יש גבול" לקאפו במחנות הריכוז הנאצים"^[66].) ביום השבעת הממשלה ה-31 דרש ליברמן לשפוט את חברי הכנסת הערבים הנפגשים עם ראשי חמאס בתור משתפי פעולה, כמו במשפטי נירנברג, ותבע שגורלם יהיה זהה^[67]. נגד הקריאה יצאו אישים שונים, בין היתר בטענה שהתבטאויות ליברמן גורמות לזילות השואה^[68].

בשנת 2011, בהיותו שר החוץ, האשים את "בצלם" וארגוני שמאל אחרים בהפצת שקרים והכפשת ישראל, ואף טען שהתנהגות זו הופכת אותם ל"סייעני טרור נטו, שכל מטרתם להחליש את צה"ל."^[69]

בשנת 2015 הביע ליברמן תמיכה בחוק עונש מוות למחבלים^[70], ובתחילת 2018 ניסה להוביל מחדש את חקיקתו^[71].

תוכנית חילופי השטחים

ערך מורחב – תוכנית חילופי השטחים

תוכנית חילופי השטחים היא אחד המרכיבים במסגרת תוכניתו הכוללת לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בין היתר, מתבסס ליברמן על הטענות:

• חלק מערביי ישראל מזדהים עם אויבי מדינת ישראל ומהווים בעיה דמוגרפית המסכנת את עתידה של ישראל כמדינה יהודית
• האינטרס של ישראל הוא להפחית ככל האפשר את אחוז השוללים את ערכי המדינה בקרב אזרחיה ואף בקרב תושביה
• במקום בו יש שני לאומים – יש בעיות, לכן, כדי להבטיח את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, יש להבטיח כי תהיה מדינה הומוגנית עם רוב יהודי בטוח לנצח
• הפלסטינים דורשים מדינה ערבית ללא תושבים יהודים

עיקרה של תוכנית חילופי השטחים, שאותה מציע ליברמן כפתרון לבעיות אלה, הוא סיפוח גושי התנחלויות לישראל, ובמקביל העברת שטחים ישראליים המאוכלסים בערבים, כגון אום אל-פחם וסביבתה, לידי המדינה הפלסטינית לכשתוקם. באופן זה, תושבים שיבחרו להישאר בשטחים שיועברו, ולא יביעו נאמנות למדינת ישראל, יחדלו להיות אזרחי ישראל.

נאמנות למדינת ישראל

ליברמן סבור כי יש להכניס תיקונים בחוק האזרחות של ישראל, לפיהם יחויב כל אזרח במדינה לחתום על הצהרת נאמנות למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לעקרונותיה ולחוקיה. מי שיסרב לעשות כן, יאבד את זכותו לבחור ולהיבחר ואף עשוי לא לקבל תעודת זהות. ליברמן סבור שיש לחייב בהצהרה זו כל אזרח ישראלי שמגיע לגיל 16^[72].

עוד סבור ליברמן שיש להגדיר קשר הדוק יותר בין השירות בצה"ל או השירות הלאומי לבין הזכויות הניתנות מביטוח לאומי, כך שמי שנאמן יקבל יותר^[73]. בספטמבר 2017 אמר שכל צעיר בן 18 צריך להתגייס לצה"ל או לשירות לאומי, כולל חרדים וערבים^[74].

דת ומדינה

ליברמן הכניס במצע מפלגתו את העקרונות הבאים:

1. "גיוס חובה לצבא או לשירות לאומי ללא שחרורים מהדלת האחורית וללא קריצות עין למפלגות החרדיות"^[75]. בשנת 2018, בעקבות הפסילה בידי בג"ץ של הסעיפים בחוק שירות ביטחון המתייחסים לגיוס בני ישיבות, ליברמן עמד על כך שסעיפים אלו ינוסחו מחדש על ידי נציגי ועדה שמינה, שכללה את נציגי משרד הביטחון וצה"ל בלבד. הצעת החוק כללה את התנייתו בעמידה ביעדי גיוס, שמשמעותם שלאחר עשור רוב הגברים החרדים ישולבו בשירות צבאי או לאומי, או שהסדרי דחיית השירות יפקעו ביחס לכולם^[76]. לאחר הבחירות לכנסת העשרים ואחת נמנעה הקמת ממשלה על רקע המחלוקת בין ליברמן למפלגות החרדיות בנושא זה.
2. החזרת השליטה בענייני דת ברבנות הראשית לידי נציגי המגזר הדתי הלאומי.^{[דרוש מקור]} באופן זה תבוטל השליטה החרדית במוסדות הממלכתיים.
3. הסמכת כל רב עיר לגייר^[75].
4. הנהגת "ברית זוגיות", אשר תאפשר רישום זוגיות כדין בישראל גם לאלה שאינם רשאים להתחתן בנישואים דתיים. למרות זאת, בשל המשמעת הקואליציונית, התנגדה סיעת "ישראל ביתנו" להצעת חוק פרטית בנושא^[77].

ב-19 בינואר 2018, בעקבות אישור חוק המרכולים בכנסת, ערך ליברמן קניות בפומבי בחנות הפתוחה בשבת בניגוד לחוק בעיר אשדוד והתראיין בעניין לעיתונאים שליוו אותו.

לקראת הבחירות לכנסת ה-22 וכן לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש והבחירות לכנסת העשרים וארבע שהוקדמו ב-4 שנים ממועדן המקורי, עמדה ביקורתו נגד המפלגות החרדיות והדתיות לאומיות במרכז קמפיין הבחירות שלו.

יחסי חוץ

ליברמן תופס את הסכסוך הישראלי-פלסטיני כחלק מעימות רחב יותר בין המערב לאסלאם. לדעתו, היעד המדיני והביטחוני של מדינת ישראל צריך להיות הצטרפות לברית נאט"ו ולאיחוד האירופי^[78].

עם היכנסו לתפקיד שר החוץ, הצהיר ליברמן כי הוא אינו מחויב למתווה אנאפוליס, וכי חזון שתי המדינות הוא רעיון יפה אבל לא ישים^[79]. בכך שינה ליברמן את הקו המנחה של הממשלה הקודמת, בראשות אהוד אולמרט.

ליברמן תמך בחיזוק הקשר עם רוסיה מתוך אמונה שקשר כזה חיוני לאינטרסים של ישראל, ואף מונה ל"ממונה על הדיאלוג האסטרטגי מול הקרמלין" מטעם הממשלה, דיאלוג שעליו סוכם בעת ביקור שלו במוסקבה ביוני 2009^[80].

בחודש יולי 2009 ביקש להנהיג רפורמה ביחסי החוץ של ישראל, שבה יעבור הדגש מעיסוק בסכסוך הישראלי-פלסטיני לעיסוק בדיפלומטיה ציבורית ושיקום מעמד ישראל בעולם. במסגרת מימוש הרפורמה נסע לביקור במדינות אמריקה הלטינית, על מנת להדגיש את החשיבות הגבוהה שמייחס משרד החוץ לאזור זה^[81][82].

את ביקורו של נשיא ברזיל, לואיז אינסיו דה סילבה, החרים ליברמן כאות מחאה על שזה סירב להניח פרחים על קברו של בנימין זאב הרצל, אולם הניח פרחים על קברו של יאסר ערפאת^[83].

ראש המודיעין המצרי, עומר סולימאן, הגיע ב-2009 לפגישה עם ליברמן^[84], ועל פי פרסומים בעיתונות, אף הזמין אותו לביקור במצרים. חוסני מובארכ הכחיש את העניין לאחר ימים אחדים. פגישה זו נערכה אף על פי שעם כניסתו של ליברמן לתפקיד שר החוץ, הודיעה מצרים כי נציגיה לא ייפגשו עמו עד שיחזור בו מדברים שאמר מספר שנים קודם לכן על סכר אסואן – במהלך הבחירות בשנת 2001, על רקע חריקות ביחסי השלום בין ישראל למצרים, בפגישה עם שגרירים מחבר המדינות, העלה ליברמן את האפשרות שבמקרה של מלחמה עם מצרים יופצץ סכר אסואן, והאזור הסמוך לו יוטבע במימי אגם נאצר.

במסגרת מדיניותו כשר החוץ, הורה ליברמן לשגרירי ישראל "שלא יתרפסו בפני העולם" משום ש"למושגים כמו כבוד לאומי, יש חשיבות רבה בהשפעה על מעמד ישראל בעולם"^[85]. במסגרת מדיניות זו, בעקבות דברי ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, נגד ישראל, השפיל סגנו של ליברמן, דני אילון, את שגריר טורקיה בישראל בכך שהורה לו לשבת על ספה נמוכה לעיני המצלמות. ליברמן לא גינה את אילון, והצדיק את הצורך להגיב בתקיפות, גם אם לא את צורת התגובה^[86]. לאחר הודעת הבהרה שלא נתקבלה, איומים מצד טורקיה, ובהתערבות פרס, הבהיר אילון לשגריר כי לא היה בכוונתו להשפילו אישית, וכי הוא מתנצל בפניו על הדרך שבה האירוע נוהל והאופן שבו התפרש^[87][88].

בתקופת כהונתו של ליברמן כשר החוץ נמשכה החרפת הבעיות בשני תחומים בולטים ביחסי החוץ של ישראל:

• החרפת המשבר ביחסים עם טורקיה שהחל עוד בתקופת אולמרט; הקרנת סדרת טלוויזיה אנטישמית בטורקיה שבה נראה הרצל מנסה מדינה בין הנילוס לפרת ולאחר מכן מוצגות תמונות של מתנקש שלובש מגן דוד יורה בסולטן^[89] ובעקבותיה השפלת שגריר טורקיה בישראל על ידי סגן שר החוץ, דני אילון, ולאחר מכן השתתפות גורמים טורקיים במשט לעזה, שהרג תשעה מנוסעיו גרם להחרפה ניכרת ביחסים.
• המשך תהליך ההכרה הבין-לאומית במדינה פלסטינית בגבולות 1967, חרף התנגדותה של ישראל: ב-29 בנובמבר 2012 החליטה העצרת הכללית של האומות המאוחדות ברוב גדול להכיר בפלסטין כמדינה משקיפה שאינה חברה מלאה^[90], ועוד לפני כן על ידי חלק ממדינות דרום אמריקה.

שינוי שיטת הממשל בישראל

ליברמן תומך בשיטת הדמוקרטיה הנשיאותית^[91], ושינוי שיטת הממשל הוא אף חלק ממצע מפלגתו. הוא תומך בשינוי שיטת הבחירות לכנסת מבחירות ארציות לבחירות אזוריות^{[דרוש מקור]}.

עם כניסתו לממשלה ה-31, החלו מגעים עם אהוד אולמרט לשינוי שיטת הממשל. כאשר ניסה להעביר את ההצעה לשינוי שיטת הממשל לדמוקרטיה נשיאותית בקריאה טרומית^[92][93], הוא נתקל בהתנגדות הכנסת וההצעה נפלה.

בממשלה ה-36 ביקש ליברמן לקדם הצעת חוק לפיה הפלת ממשלה בשנתיים הראשונות לכהונתה תתבצע רק ברוב של 90 ח"כים^[94].

מערכת המשפט

ליברמן מתח פעמים רבות ביקורת על מערכת המשפט בישראל, וטען כי "ההתערבות של הרשות השופטת במחוקקת עוברת כל גבול"^[95]. בשנת 2002 קרא להדיח את נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, בגין צו שהוציא להפסקת פינוי הגופות ממחנה הפליטים ג'נין^[96]. בשנת 2017 קרא לבחון מחדש את חוקי היסוד^[97].

ביוני 1997, בהיותו מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בעקבות תחקיר עיתונאי נפתחה נגד ליברמן חקירה ביחס לשלושה חשדות בדבר טוהר המידות בעמותת "גשר עלייה": קבלת תפקיד פיקטיבי, אי החזרת הלוואה ומכירה ביוקר של רכב לעמותה. ליברמן נחקר באזהרה ביולי 1997 ותיק החקירה נגדו נסגר במרץ 1999 בשלושת הסעיפים בעילות של חוסר ראיות מספיקות וחוסר עניין לציבור^[98].

באפריל 1997 המליצה המשטרה להעמיד לדין את ליברמן בפרשת בר-און חברון, אך הפרקליטות החליטה לא להגיש כתבי אישום כנגד איש מהמעורבים בפרשה^[99].

בסוף 1999 הוגש כתב אישום נגד ליברמן באשמת תקיפה, תקיפת קטין ואיומים. התקיפה ארעה לאחר שבנו בן ה-12 של ליברמן סיפר לו כי שלושה ילדים הכו אותו. לפי כתב האישום, הכה ליברמן את אחד הילדים האלה בפניו, וכתוצאה מכך נפל הילד וראשו נחבט בקיר, ולאחר מכן גרר ליברמן בכוח את הילד לרכבו ואיים עליו כי יכה אותו בשנית אם יחזור ליישוב נוקדים^[100][101]. בספטמבר 2001 הורשע ליברמן, במסגרת עסקת טיעון, בתקיפת קטין ובאיומים, והוטל עליו לשלם 10,000 ש"ח פיצוי לקורבן ועוד 7,500 ש"ח קנס^[102].

ליברמן נחקר בחשד כי קיבל מיליוני שקלים בזמן שכיהן כחבר הכנסת. לפי החשדות, הכספים עברו דרך חברה בבעלותו בשם "נתיב אל המזרח", שקיבלה מהשנים 1999 עד 2006 סכומי כסף גדולים שהיו אמורים להגיע לכאורה לכיסו של ליברמן, כשוחד מאת מיכאל צ'רנוי ואחרים. הוא נחשד גם בהחזקת חברות נוספות בקפריסין, ששימשו להעברת כספי שוחד באמצעות "איש קש". חשדות אחרים נוגעים לחברה ל"ייעוץ עסקי" בשם "מ. ל. 1", אותה הקימה ביולי 2004 בתו, מיכל ליברמן, כשהייתה בת 21. לחברה הוזרמו תוך שלוש שנים מאז הוקמה כ-7 מיליון ש"ח מחוץ לארץ^[103]. החברה שילמה משכורות גבוהות לליברמן האב ולבתו^[104][105].

במרץ 2010 חקרה המשטרה את ליברמן בחשד כי קיבל משגריר ישראל בבלארוס, זאב בן אריה, פרטים על אודות בקשה חסויה לסיוע משפטי שהגישה משטרת ישראל לממשלת בלארוס בעניין החקירה נגדו^[106]. החקירה נסובה גם סביב מעורבותו של השר ליברמן במינויו של בן אריה ליועץ במטה המדיני של משרד החוץ ולשגריר בלטביה^[107]. בן אריה עצמו הורשע במסירת מידע לאדם שאינו מוסמך, בגילוי הפרת חובה ובשיבוש הליכי משפט, ובאוקטובר 2012 נגזרו עליו 4 חודשי עבודות שירות^[108].

בדצמבר 2012 הודיע היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, על ההחלטה לסגור את התיק העיקרי נגד ליברמן, בגלל היחלשות הראיות במהלך הזמן (בהמשך לכך נסגרו גם תיקי החקירה נגד יתר החשודים בפרשה)^[109] ולהגיש כתב אישום בפרשת השגריר^[110]. בעקבות זאת התפטר ליברמן מתפקיד שר החוץ והודיע על הסרת חסינותו^[111]. סגירת התיקים הייתה בניגוד לדעתם של בכירי הפרקליטות שהיו מעורבים בתיק^[112].

ב-30 בדצמבר 2012 הגישה פרקליטות המדינה כתב אישום נגד ליברמן המייחס לו עבירות של מרמה והפרת אמונים בפרשת השגריר^[113]. ב-6 בנובמבר 2013 הוא זוּכה פה אחד^[114].

ב-31 באוגוסט 2022, עוזרו לשעבר של ליברמן יוסי כמיסה, פרסם פוסט ארוך בפייסבוק ובו רשימה ארוכה של טענות למעשים פליליים חמורים מצידו של ליברמן^[115]. בין השאר טען שליברמן הציע לו 100 אלף דולר כדי לרצוח ניצב במשטרה. הוא גם האשים את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה שלמרות שהגיש תלונה למח"ש חודש קודם לכן^[116] לא עשתה דבר בנושא. ב-1 בספטמבר פרסם ליברמן פוסט תגובה תחת הכותרת "נתניהו בפאניקה" ובו דחה את כל הטענות של כמיסה נגדו^[117]. מאוחר יותר האשים ליברמן את נתניהו בפרסום הפרשה בתקופת הבחירות ואמר עליו "האיש פשוט חלאת המין האנושי – אין לו קווים אדומים"^[118]. ב-4 בספטמבר הורתה היועמ"שית לפתוח בבדיקות ראשונות באשר לטענות^[119].^[120] ב-5 בספטמבר 2022 הגיש ליברמן קובלנה פלילית כנגד יוסי כמיסה^[121]. ב-8 באפריל 2024 החלו בבית משפט השלום בפתח-תקווה דיונים בקובלנה פלילית זו^[122].

• אביגדור ליברמן, האמת שלי, הד ארצי, 2004. (הספר בקטלוג ULI)
• אביה אלף, תיק ליברמן: כתב האישום שלא הוגש, כנרת, זמורה-ביתן, 2015. (הספר בקטלוג ULI)

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אביגדור ליברמן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אביגדור ליברמן

• אתר האינטרנט הרשמי של אביגדור ליברמן
• אביגדור ליברמן, באתר הכנסת
• אביגדור ליברמן, ברשת החברתית פייסבוק
• אביגדור ליברמן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• אביגדור ליברמן, ברשת החברתית אינסטגרם
• אביגדור ליברמן, באתר כנסת פתוחה
• אביגדור ליברמן, ב"וידאופדיה" – אנציקלופדיית הווידאו של חברת החדשות באינטרנט
• ליאור דטל, דרכו של ליברמן: הריבים, החקירות והקשרים עם נתניהו, באתר הארץ, 15 בפברואר 2009
• רונית ורדי, אלף הזהויות של אביגדור ליברמן, באתר ליברל, 8 במאי 2014
• דוד בן בסט מראיין את אביגדור ליברמן, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏6 במרץ 2015
• שוקי שדה, תאונה מבצעית: כך השתלט האדם הכי הפכפך ולא דמוקרטי בפוליטיקה על מערכת הביטחון, באתר TheMarker‏, 29 בדצמבר 2016
• יעקב אילון‏, "נלך עד הסוף": אביגדור ליברמן לא רוצה עוד "צוק איתן", באתר וואלה!‏, 27 באפריל 2017
• שרה ליבוביץ-דר, כך נראתה השנה של ליברמן כשר ביטחון, באתר ליברל, 9 ביולי 2017
• דוד בן בסט מראיין את אביגדור ליברמן, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏8 בספטמבר 2017
• שרה ליבוביץ-דר, המחסל, באתר ליברל, 9 ביולי 2019
• חגי סגל, ‏גרסת הבמאי: אביגדור ליברמן מדבר בחירות, בעיתון מקור ראשון, 8 באוגוסט 2019
• בן כספית‏, הכול היה ידוע מראש: זו ההתרעה המפורטת שנתניהו קיבל כבר ב-2016. לקרוא ולא להאמין, באתר וואלה!‏, 30 באוקטובר 2023
• מורן אזולאי, מסמך האזהרה שנמסר לידיו של נתניהו לפני 7 שנים, שחזה את המתקפה | חשיפה, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
• בן כספית‏, "תם עידן התיקו, מעכשיו - רק נוק-אאוט". ליברמן חולם להקים צה"ל חדש, שיודע לנצח, באתר וואלה!‏, 15 בדצמבר 2023
• בן כספית, ‏פחות חיל אוויר, יותר טילים ויותר כסף למשרד הביטחון | תכנית ליברמן: ראיון מיוחד לבן כספית, באתר מעריב אונליין, 15 בדצמבר 2023

• אביגדור ליברמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אביגדור ליברמן, באתר ערוץ הכנסת