תלאווי

הממצאים הארכאולוגיים הקדומים ביותר באתר הם מתקופת הברונזה. אחת מהתעודות המוקדמות ביותר לגבי תלאווי היא מהמאה ה-2, של הגאוגרף תלמי, שהזכיר את השם "טֶלֶדה" בהתייחסו לתלאווי. תלאווי הפכה לעיר גדולה וחשובה למדי מבחינה פוליטית ומרכז מנהלתי מהמאה ה-8. הגאוגרף הערבי, אל מוקאדיס, מהמאה ה-10, סיפק ידיעות מעניינות על תלאווי. הוא ציין אותה כאחת מהערים החשובות בקווקז, ברמה שווה לטביליסי, שמכור (כיום שמקיר Şəmkir), גנג'ה, שמאחה ושירוואן. כשהתייחס למספר תושבי תלאווי, ציין אל מוקאדיס כי ברובם הם נוצרים.

מהמאה ה-10 ועד למאה ה-12 שימשה תלאווי כבירת ממלכת קאחתי-הרתי. בתקופת הזהב של הממלכה הגאורגית המאוחדת, המאות ה-12 וה-13, הפכה תלאווי לאחת מהמרכזים הכלכליים והפוליטיים של הממלכה הגאורגית. לאחר התפרקות הממלכה הגאורגית המאוחדת במאה ה-15, החלה תלאווי לשקוע, והעיר הפכה בסופו של דבר לעיר מסחר רגילה. במאה ה-17 חזרה תלאווי והפכה לעיר חשובה מבחינה פוליטית. עד לשנת 1762, היא הפכה להיות הבירה השנייה לאחר טביליסי של הממלכה המזרח גאורגית המאוחדת, ממלכת כארתלי-קאחתי. תקופה שלטונו של המלך ארקלה השני הייתה עידן מיוחד בהיסטוריה של תלאווי. במהלך תקופה זו (1744-1798) צמחה תלאווי למרכז תרבותי ואסטרטגי. ארקלה קבע את תלאווי כבירה השנייה, לאחר טביליסי, של ממלכת כארתלי-קאחתי, וייסד סמינר דתי אקסיולוגית^[1] ותיאטרון. ארקלה השני נודע כמי שפעל בכיוון של עצמאות ואיחוד גאורגיה, ערך רפורמות שנגעו לכל מרכיבי החיים של התושבים הגאורגים, וגרם לשינויים פוליטיים, כלכליים ותרבותיים, יסודיים בכארתלי קאחתי. בסופו של דבר גם של כל גאורגיה.

בשנת 1801, לאחר שממלכת כארתלי-קאחתי הפכה למדינת חסות של האימפריה הרוסית, איבדה תלאווי את מעמדה כעיר בירה. במאה ה-19 ניתן לעיר מעמד של מרכז מנהלתי בתת-מחוז גאוגרפי קטן בפלך טביליסי. במהלך אותה תקופה, כלכלת העיר הייתה מורכבת מתעשייה קלה (צביעת עורות, ייצור כלי חרס, עשיית יין ועוד), מסחר וחקלאות.

כיום מחוברת העיר לטביליסי בשני כבישים ראשיים.

הנוף של תלאווי מספק תמונה ציורית של העיר וסביבותיה. מדרומה ודרום-מערבה, רכס הרי ציווי-גומבורי ומצפונה עמק נהר האלזני. את הרי הקווקז הגדול, שמתנשאים מצפון לנהר האלזני, ניתן לראות כמעט מרוב תלאווי.

בעקבות נופיה של תלאווי ואתריה ההיסטוריים, משופעת העיר בתיירות, ותושביה הם גאורגים מכניסי אורחים.

ב-7 בנובמבר מדי שנה חוגגים תושבי תלאווי את חגיגות "ארֶקלֶאוֹבָּה" (על שם ארקלה השני) ו"תֶלאווכּאלאכּוֹבָּה".

סביבת תלאווי עשירה באתרים היסטוריים, ארכאולוגיים ומונומנטים טבעיים. בין יתר אתרי המורשת החשובים נכללים:

• "דזבֶלי גַלַבאני" ("חומות ישנות") - מצודה של המלכים הקאחים הראשונים במאות ה-9 - ה-10;
• "כנסיית מריה הקדושה" מהמאה ה-16;
• "כנסיית השילוש הקדוש" מהמאה ה-6;
• "מצודת בתוניס ציחה ("מצודת האדון") אשר נבנתה במאה ה-17 היא המצודה היחידה שנשתמרה בצורה טובה מהמבנים המלכותיים של גאורגיה מימי הביניים;
• "קוֹרצ'יבּאשווילֶבּיס ציחה" - מצודת משפחת אצילים מקומית, קורצ'יבאשווילי, מהמאה ה-16 - ה-18;
• "ואחוואחיסשווילֶבּיס ציחה" - מצודת משפחת אצילים מקומית ואחוואחיסשווילי, מהמאה ה-18;

• ארקלה השני
• גיאורגי השנים עשר, מלך גאורגיה
• הנסיך אוכרופיר בגרטיוני
• גיבי צ'וחלי
• הנריק מליאן (Հենրիկ Մալյան)

• הסרט הגאורגי המפורסם, מימינו, צולם בתלאווי. ישנו קטע בסרט בו מימינו מבקש מהטלפנית בשדה התעופה לחייג לתלאווי, ובטעות היא מחייגת לתל אביב, ועונה לו בחור ממוצא גאורגי. לאחר שמתבררת הטעות, מבקש ממנו התל אביבי לשיר לו שיר גאורגי כלשהו והשירה של מימינו בטלפון גורמת לו לבכי. בכך הסרט נותן ביטוי לכמיהה של העולים מגאורגיה באותם ימים, בהם מסך הברזל מנע מהם כל קשר עם ארץ מוצאם.

• גרמניה ביבראץ' אן דה ריב, גרמניה
• ארצות הברית נפה קואונטי, ארצות הברית

מדיה וקבצים בנושא תלאווי בוויקישיתוף

• תלאוי באתר דרך המשי