אקרוטירי ודקליה

באמצע שנות ה-50, אל מול התרופפות האחיזה של הממלכה המאוחדת באזור תעלת סואץ, הוחל בהקמת מספר מחנות צבא בקפריסין. אלו כללו את דקליה ואת בסיס אקרוטירי^[3], שהיה שדה התעופה הגדול ביותר במזרח התיכון בשנות ה-50^[4]. הבסיסים היו ממוקמים באתרים בעלי חשיבות אסטרטגית - במזרח הים התיכון, בקרבת תעלת סואץ.

בחוזה האחריות (Treaty of Guarantee) משנת 1960, שנקבע בעת מתן העצמאות למושבה הבריטית קפריסין הבריטית, נקבעו אזור הבסיסים כבסיסים בריטיים ריבוניים^[5], לאור חשיבותם האסטרטגית.

בשנים שבין 1960 - 1964 שילמו הבריטים דמי חכירה בגין השימוש בשטח, אולם בשל המחלוקת הקפריסאית של שנת 1964 הפסיקו הבריטים לשלם את דמי החכירה, וממשלת קפריסין ממשיכה לטעון שהם מגיעים לה. באוקטובר 1964 קיימו קפריסאים יוונים מהשמאל הפגנות נגד קיום הבסיסים באי^[6]. בשנת 1968 השתתפו מטוסים מאקרוטירי בחיפוש אחרי הצוללת אח"י דקר^[7]. הבסיס גם שימש את מטוסי ארצות הברית במעקב אחר המצב בתעלת סואץ^[8] ובסיני^[9].

ביולי 1974 קיבל מקאריוס השלישי, הנשיא שהודח בהפיכה, מקלט מדיני בשטח הבסיסים^[10]. בלחימה שפרצה לאחר מכן, מצאו אזרחים שברחו מהקרבות מפלט בבסיסים^[11] ומהם הועברו לבריטניה במטוסים של חיל האוויר הבריטי^[12].

פלישת טורקיה לקפריסין בשנת 1974 לא השפיעה על מעמדם של הבסיסים מאחר שבריטניה לא השתתפה בלחימה, והטורקים לא נכנסו לאזורים הבריטיים מחשש למלחמה עם בריטניה (בזכות זה נותרה איה נאפה בשליטה יוונית, מאחר שהבסיס ניצב בינה לבין הכוחות הטורקיים). בסוף 1974 צמצמה בריטניה את כוחותיה בבסיסים באי, אך הותירה במקום נשק גרעיני^[13].

שטח הבסיסים מנוהל על ידי "המנהלן של שטחי הבסיסים הריבוניים" (the Administrator of the Sovereign Base Areas) שהוא מפקד הכוחות הבריטיים בקפריסין. המנהלן ממונה על ידי המונרך הבריטי בעצת שר ההגנה הבריטי. הוא מהווה הן את הרשות המחוקקת והן את הרשות המבצעת, ומשמש למעשה כמושל השטח.

בבסיסים פועלת מערכת משפטית עצמאית הנפרדת מזו הקפריסאית וחלים בה חוקי מושבת קפריסין נכון לאוגוסט 1960 (בשינויים הנדרשים). בשטחים מצויה הן מערכת בתי משפט אזרחיים והן מערכת בתי משפט צבאיים.

אקרוטירי ודקליה מהווים 3% משטחי היבשה של קפריסין (254 קמ"ר) מהם 122 קמ"ר באקרוטירי ו-132 קמ"ר בדקליה. 60% מהשטחים מצויים בבעלות פרטית (בין של אזרחים קפריסאים ובין של אזרחים בריטיים) ויתרת השטח מהווה שטח צבאי המצוי בחזקת הכתר הבריטי.

אקרוטירי ממוקמת בדרום מערב האי, בקרבת העיר לימסול. דקליה ממוקמת בדרום מזרח האי, בקרבת לרנקה. אקרוטירי גובלת בשטחי רפובליקת קפריסין ודקליה גובלת הן בשטחי רפובליקת קפריסין והן בשטחי האו"ם המפרידים בין רפובליקת קפריסין לבין הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין.

הכפרים קסילוטימוו ואורמידליה הם מובלעות קפריסאיות בשטח בסיס דקליה, גם תחנת הכוח בדקליה וישוב הפליטים שנמצא בבעלותה מהווים מובלעות בשטח הבסיס דקליה.

בעת שהוקם השטח העצמאי של הבסיסים נקבעו גבולות השטחים במטרה שמספר מועט של אזרחים יהיו בשטח. כיום כ-14,000 תושבים מתגוררים בשטחים מהם כ-7,000 אזרחי קפריסין וכ-7,000 חיילים ובני משפחותיהם.כל אזרח קפריסאי המתגורר בשטח זכאי לקבל אזרחות של מושבה בריטית (British Overseas Territories citizenship), אולם קפריסאים אלו אינם זכאים לאזרחות בריטית מלאה.

כלכלתם של התושבים המקומיים מתבססת על סיפוק צורכי הבסיסים הצבאיים ועל חקלאות.

הכבישים הקפריסאים עוברים בשני האזורים. אין נמל תעופה ציבורי בתוך השטחים, אבל בסיס האוויר אקרוטירי של חיל האוויר המלכותי, אשר נמצא שם, ושיש לו מסלול מתאים לטיסות למרחקים ארוכים, אינו משמש לטיסות מסחריות.

אזורי הבסיס מהווים חלק מקידומת הטלפון של רפובליקת קפריסין, תוך שימוש בקידומת הבינלאומית 357+. מספרים קוויים נמצאים באותו פורמט בן 8 ספרות, כאשר ארבע הספרות האחרונות הן מספרי ההרחבה. המספרים בדקליה מתחילים עם הספרות 2474, ואילו אלה באקרוטירי מתחילים עם הספרות 2527.שירותי הדואר מסופקים על ידי משרד הדואר של הצבא הבריטי. הדואר אל אקרוטירי מופנה אל BFPO 57, בעת שהדואר אל דקליה ואל אייקוס ניקולאוס מופנה אל BFPO 58.

• מפרץ גואנטנמו - מובלעת של ארצות הברית באי קובה, בה שוכן בסיס צבאי
• גיברלטר - מובלעת של בריטניה בחצי האי האיברי, בה שוכן יישוב עתיק וכן בסיס צבאי
• שטחי בסיס ריבוניים

מדיה וקבצים בנושא אקרוטירי ודקליה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אקרוטירי ודקליה
• אקרוטירי, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• דקליה, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)