בנו (אסטרואיד)

בֶּנוּ (שם מלא: 101955 בנו; באנגלית: 101955 Bennu) הוא אסטרואיד קרוב ארץ הנמנה עם קבוצת אסטרואידי אפולו. הקפה אחת שלו סביב השמש אורכת כ-436 ימים (1.2 שנים) וקוטרו הממוצע הוא כ-492 מטר.

בנו
101955 Bennu

תמונה של האסטרואיד המורכבת מ-12 תמונות שצילמה הגשושית אוסיריס-רקס
כוכב האם
כוכב אם	השמש
מידע כללי
סוג	אסטרואיד
סיווג ספקטרלי	C (אסטרואידים פחמניים), סיווג פנימי: B[1]
קטגוריה	אסטרואידי אפולו
תאריך גילוי	11 בספטמבר 1999
מגלה	LINEAR
על שם	בנו
מקום גילוי	Experimental Test Site
מאפיינים מסלוליים
אפואפסיד	202,854,712 ק"מ (1.356 AU)
פריאפסיד	134,189,290 ק"מ (0.897 AU)
ציר חצי-ראשי	1.126391025894812 יחידה אסטרונומית
אקסצנטריות	0.204
זמן הקפה	436.604 ימים
מהירות מסלולית
‑ ממוצעת	28 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול	6.035°
מאפיינים פיזיים
ממדים	קוטר ממוצע של כ-0.492 ק"מ
נפח	0.061354±0.00006 קילומטר מעוקב
מסה	‎6×1010‎ עד ‎7.6×1010‎ ק"ג
צפיפות ממוצעת	1.26 גרם/סמ"ק
זמן סיבוב עצמי	4.29 שעות ימים
אלבדו	0.03–0.06
בהירות מוחלטת	20.9
טמפרטורה ממוצעת	236 K

בנו נבחר על ידי נאס"א ליעד המחקר של משימת אוסיריס-רקס, גשושית ששוגרה לחלל ב-8 בספטמבר 2016 ונכנסה למסלול סביבו בדצמבר 2018. ב־21 באוקטובר 2020 שלחה הגשושית זרוע רובוטית לפני השטח של האסטרואיד ואספה בהצלחה דגימה מהרגולית שלו (הסלעים והאבק שנמצאים על פני שטחו)^[2]. הדגימה שבה לכדור הארץ באמצעות קפסולה (בדומה לגשושית סטארדאסט) ב-24 בספטמבר, 2023, לשם ניתוח הרכבה^[3]. המשימה נועדה לחקור את הרכבם של אסטרואידים, מתוך כוונה ללמוד מכך על היווצרות מערכת השמש, מכיוון שאסטרואידים מהווים מעין "קפסולת זמן" מאותה תקופה שכן הם לא עברו שינויים גאולוגיים.

בנו נבחר גם מכיוון שהוא אסטרואיד מסוג C, העשירים בפחמן, אלמנט מרכזי בתרכובות אורגניות החיוניות לקיום חיים. מולקולות אורגניות, כגון חומצת אמינו, נמצאו בעבר במטאוריטים ובדגימות משביטים, דבר המצביע על כך שחומרים מסוימים הנחוצים לחיים יכולים להיווצר בחלל החיצון.^[4]

האסטרואיד בנו נחשב לבעל סיכון גבוה יחסית להתנגשות עם כדור הארץ. מסלולו של האסטרואיד בנו מביא אותו למרחק של 0.002 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ כל 6 שנים.^[1] התקופה שבה סיכונו נחשב לגבוה היא בין השנים 2175 ו-2196, אז חושבה ההסתברות המצטברת להתנגשות עם כדור הארץ ל-0.037%.^[5] עקב מסוכנותו האפשרית של האסטרואיד, בשל העובדה שסכנת ההתנגשות היא רק בעוד 150 שנים ויותר, הוא עדיין לא קיבל דירוג בסולם טורינו. משימת אוסיריס-רקס נועדה לחקור את מאפייניו הפיזיקליים והכימיים של האסטרואיד, מידע מהותי עבור משימה עתידית אופציונלית למניעת התנגשות. המשימה נועדה גם לבחון את השפעת אפקט ירקובסקי על מסלול האסטרואיד, אפקט הנובע מקרינה תרמית שפולט האסטרואיד.

האסטרואיד התגלה ב-11 בספטמבר 1999 על ידי מיזם לינקולן לחקר אסטרואידים קרובי ארץ (LINEAR), וקוד הזיהוי שניתן לו היה 1999 RQ36 עם המספר הסידורי 101955. השם "בנו" נבחר ב-2013 במסגרת תחרות שנקראה "!Name that Asteroid" במסגרתה הציעו שמות יותר מ-8,000 סטודנטים ותלמידים ברחבי העולם. השם, שהוצע על ידי מייקל פוזיו, ילד מצפון קרולינה, נקרא על שמו של עוף החול בנו מהמיתולוגיה המצרית. פוזיו בחר בשם כי ראה דמיון בין הזרוע הרובוטית של אוסיריס-רקס, שבאמצעותה תאסוף דגימה מהאסטרואיד, לבין דמותו של בנו, המתוארת לעיתים כאנפה אפורה.^[6]

בשנת 2023, השיבה החללית אוסיריס-רקס דגימות מהאסטרואיד לכדור הארץ.