אפסיד

מונחים נגזרים שונים משמשים לתיאור האפסידים במסלול סביב גרמי שמיים שונים. המינוח נעשה על ידי לקיחת שם הגוף המוקף והוספת "פרי" או "אפ" בתחילתו. המונחים: "פרי/אפוגיאה", "פרי/אפהליון", "פרי/אפאסטורן" ו"פרי/אפוגלקטיקון" נמצאים בשימוש לעיתים קרובות בעוד שאר המונחים להלן נמצאים בשימוש לעיתים נדירות יותר. המונחים "פריגיאה" ו"אפוגיאה" נמצאים בשימוש רב לתיאור הנקודות הקרובות והרחוקות ביותר במסלול סביב גרם שמיים כלשהו אף על פי שהם מתייחסים אל כדור הארץ בלבד.

מכיוון ש "פרי" ו"אפו" הם ביוונית ישנם הטוענים^[1] כי מדויק יותר להשתמש בשם היווני של הגוף כמו למשל "זן" (zene) עבור צדק ו"קרון" (krone) עבור שבתאי בעת תיאור האפסידים שלהם. הרתיעה משימוש בשם נפרד עבור כל גוף שמימי במערכת השמש (ומחוצה לה) היא הסיבה העיקרית לכך שהשימוש במילים "פריאפסיד" ו"אפואפסיד" הפך לנפוץ ביותר בעת תיאור האפסידים של גוף מסוים, למעט כדור הארץ והשמש.

• במקרה של הירח, כל שלושת השמות נמצאים בשימוש, אך לעיתים רחוקות. השימוש ב"-סינת'ין" (כינויה של אלת הירח היוונית ארטמיס במיתולוגיה היוונית)^[2] הוא, ישנם אומרים, עבור גופים מלאכותיים, בעוד שאחרים טוענים כי "-לון" מיועד לגופים ששוגרו מהירח ו"-סינת'ין" מיועד לגופים ששוגרו ממקום אחר. בתוכנית אפולו נעשה שימוש במינוח "-סינת'ין" לפי החלטה של נאס"א בעניין מ-1964.
• עבור נוגה, המינוח "-סיית'יריאן" נגזר משם התואר "cytherean". המינוח השני "-קריטיון" (שמה הקודם של אפרודיטה, אלת האהבה והיופי במיתולוגיה היוונית) גם כן הוצע.
• עבור צדק, המינוח "-ג'וב" נמצא בשימוש רווח בקרב אסטרונומים בעוד המינוח "-זן" אינו נמצא בשימוש כלל כמו שאר המינוחים היווניים ("-אריון" - מאדים, "-הרמיון" - חמה, "-קרון" - שבתאי, "-אורניון" - אורנוס, "-פוסידיון" - נפטון ו"-הדיון" - פלוטו).

• אפוגיאה ופריגיאה
• פריהליון ואפהליון