ג'ון מקסוול קוטזי

ג'ון מקסוול קוטזי נולד בקייפטאון שבדרום אפריקה. הוא למד באוניברסיטת קייפטאון מתמטיקה וספרות אנגלית. בשנות השישים חי בלונדון, שם עבד תקופה מסוימת כמתכנת. הוא השלים לימודי בלשנות באוניברסיטת טקסס באוסטין שבארצות הברית, ואחרי כן לימד אנגלית וספרות. בשנת 1983 חזר לקייפטאון למשרת פרופסור לספרות אנגלית. בשנת 2002 היגר לאוסטרליה.

יצירתו הספרותית הראשונה הייתה "ארצות הדמדומים" ואחריה יצא לאור ספרו "בלב הארץ" (1977) אשר זיכה אותו בפרס ספרותי חשוב בדרום אפריקה. ב־1980 הופיע ספרו "מחכים לברברים" שהתקבל בהתלהבות והיקנה לו פרסום בינלאומי. קוטזי היה הראשון שזכה פעמיים בפרס בוקר היוקרתי, ב־1983 על ספרו "חייו וזמניו של מיכאל ק'", וב־1999 על ספרו חרפה. "חרפה" הנחיל לו גם את פרס הסופרים של חבר העמים הבריטי לשנת 2000. ב-1991 נבחר כחבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. בספריו עוסק קוטזי בדיכוי האדם השחור במשטר האפרטהייד בדרום אפריקה. ברומן נוסף שלו, "חייהם של בעלי החיים" (1999) קוטזי מעלה על ידי עימות בין אם לבנה, שאלות בנוגע לקיום תודעה בחיות, צמחונות, השוואות בין אלימות של בני אדם כלפי בני אדם חלשים יותר וכלפי חיות, והתנועה לזכויות בעלי חיים, כמו גם ביקורת על תנועה זו.

ספריו "נערות" - תמונות מחיים קרתניים, ו"עלומים" - תמונות מחיים קרתניים ב', הם ספרי אוטוביוגרפיה המאפשרים הצצה אל שתי תקופות בחייו - הראשון אל ימי נערותו בקייפטאון והשני אל התקופה בה חי בלונדון. בחלקה השני של האוטוביוגרפיה ניתנת לקורא הזדמנות להתוודע אל טעמו הספרותי של קוטזי ואל השקפותיו בנוגע לספרות, שירה, קולנוע וכו'.

ב־2003 הוענק לקוטזי פרס נובל לספרות, ובכך היה לסופר הדרום אפריקאי השני שזכה בפרס. בנימוקים לקבלת הפרס נאמר שספריו הם "חיבורים רהוטים, הכתובים בדיאלוגים שנונים ובברק אנליטי", הודגשה "התבוננותו הביקורתית וחסרת-הרחמים על המוסרניות הצבועה של הציוויליזציה המערבית" ועיסוקו ב"חריגים והחפים-מפשע הכורעים תחת משא ההיסטוריה"^[2].

בנוסף לכתיבת רומנים עסק קוטזי גם בתרגום ספרות מהולנדית ומשפת אפריקאנס.

קוטזי מקיים אורח חיים צמחוני^[3].

במאי 2016 היה קוטזי אורח הכבוד של פסטיבל הספרות הפלסטיני, בדברי הברכה שלו אמר:”באתי לפלסטין כדי לראות ולהקשיב וללמוד ובמהלך השבוע החולף ראיתי, שמעתי ולמדתי המון. אני יוצא מפה תחת הרושם העז שמעורר האומץ וכושר העמידה של בני העם הפלסטיני בזמנים קשים אלו בקורותיהם. וגם החן וההומור שבהם הם מגיבים לתסכול וההשפלה של הכיבוש... בירושלים ובגדה המערבית אנו עדים למערכת של הפרדה בכפייה על בסיס דת ומוצא אתני, שנוצרה על ידי קבוצה שמדירה אחרים על סמך הגדרות שקבעה בעצמה, מתוך מטרה לבסס כיבוש קולוניאלי, ובמיוחד לשמר ולהדק את האחיזה באדמה ובמשאבי טבע. תסיקו את המסקנות בעצמכם”^[4].

• ארצות הדִמדוּמים (1974) Dusklands
• בלב הארץ (1977) In the Heart of the Country - תרגום: נעמי כרמל, ספרית מעריב (1989)
• מחכים לברברים (1980) Waiting for the Barbarians - תרגום: יהושע קנז, הוצאת עם עובד (1984)
• חייו וזמניו של מיכאל ק' (1983) Life & Times of Michael K - תרגום: אמציה פורת, הוצאת עם עובד (1985)
• פו (1986) Foe - תרגום: מאיר ויזלטיר, הוצאת עם עובד (1989)
• עידן הברזל (1990) Age of Iron
• נערות, תמונות מחיים קרתניים (1998) Boyhood: Scenes from Provincial Life - תרגום: אברהם יבין, הוצאת עם עובד (2001)
• חרפה (1999) Disgrace - תרגום: סמדר מילוא, הוצאת עם עובד (2000)
• חייהם של בעלי החיים (אנ'), (1999)
• עלומים תמונות מחיים קרתניים ב' (2002) Youth: Scenes from Provincial Life II - תרגום: אברהם יבין, הוצאת עם עובד (2002)
• אליזבת קוסטלו (2003) Elizabeth Costello - תרגום: אברהם יבין, הוצאת עם עובד (2005)
• איש איטי (2005) Slow Man - תרגום: אברהם יבין, הוצאת עם עובד (2007)
• תוֹר הברזל (1990) Age of Iron - תרגום: אלינוער ברגר, הוצאת עם עובד (2010)
• ימות החמה (2009) Summertime - תרגום: אברהם יבין, הוצאת עם עובד (2013)
• כאן ועכשיו: מכתבים 2008–2011 (2014) Here and Now: Letters 2008–2011 - תרגום: ברוריה בן ברוך, הוצאת עם עובד - חליפת מכתבים בין פול אוסטר וקוטזי
• ילדותו של ישו (The Childhood of Jesus (2008 - תרגום: אברהם יבין, הוצאת עם עובד (2015)

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: ג'ון מקסוול קוטזי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'ון מקסוול קוטזי

• ג'ון מקסוול קוטזי, ברשת החברתית Goodreads
• ג'ון מקסוול קוטזי, באתר פרס נובל (באנגלית)
• הספרים של ג'ון מקסוול קוטזי, באתר "סימניה"
• שמעון זנדבנק, איטיות מרהיבה, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2007
• ג'. מ. קוטזי, תרגם מאנגלית והוסיף הערות אברהם יבין, ימות החמה, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2012
• ג'.מ. קוטזי, פותחים ספר: תור הברזל, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2010
• הפרק הראשון מתוך "איש איטי" באתר עם עובד
• אלן קוואל הניו יורק טיימס, הצנזורים של הסופר הדרום אפריקאי זוכה פרס הנובל, ג'. מ. קוטזי, באתר הארץ, 14 ביוני 2010
• יוסי קליין, מונולוג לקראת המוות, באתר "העוקץ", 14 בפברואר 2011
• תרצה פלור, "תור הברזל" מאת ג'. מ. קוטזי, בשוכבי גוועת, באתר הארץ, 5 בינואר 2011
• ניסים קלדרון, אשליה היא קרקע בטוחה, באתר ynet, 6 בפברואר 2011
• דוד הדר, מה שנדרש היום שונה לחלוטין מטוב. היום נדרשת הרואיות, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2011
• אריק גלסנר, ביקורת על "תור הברזל", של ג'.מ. קוטזי, הוצאת "עם עובד", פורסם ב"מעריב" בינואר 2011
• נירית בן-ארי, אחרי מותי, ספרו הכל: חתן פרס נובל בז לעצמו, לתרבותו ולנו, באתר הארץ, 1 בינואר 2013
• אריק גלסנר, על "ימות החמה", של ג'.מ. קוטזי, באתר מבקר חופשי, פורסם במקור במדור לספרות ב"7 לילות" של "ידיעות אחרונות", 3 בינואר 2013
• אריק גלסנר, כמה מחשבות ראשוניות על היחס בין פוליטיקה לספרות, באתר מבקר חופשי, 13 בינואר 2013
• נעמה הראל, חרפת האנושות, לפי קוטזי, חתן פרס נובל לספרות, פגיעה בבעלי-חיים וצמחונות, באתר אנימלס
• אריק גלסנר, על "ילדותו של ישו", המדור לספרות ב"7 לילות" של "ידיעות אחרונות", 30 באוקטובר 2015
• ג'ון מקסוול קוטזי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ג'ון מקסול קוטזי (1940-), דף שער בספרייה הלאומית