ג'ניפר אניסטון

אניסטון נולדה בשרמן אוקס, שכונה אמידה בלוס אנג'לס, קליפורניה שבארצות הברית, למשפחה נוצרית. אביה ג'ון אניסטון (אנ') (במקור יאניס אנסטאסקיס) היה שחקן אמריקאי יליד האי כרתים, יוון, שאינגלז את שמו בטרם התחתן^[7]. אמה ננסי דואו היא ילידת העיר ניו יורק. שני הוריה הם שחקנים במקצועם, ויש לה שני אחים למחצה; אח גדול בשם ג'ון ט. מאליק מנישואיה הראשונים של אמה, ואח קטן בשם אלכסנדר אניסטון מנישואיו השניים של אביה^[8]. הסנדק שלה היה השחקן המנוח טלי סוואלס, חבר קרוב של אביה ג'ון. בשנת 1970 אביה סיים את תפקידו הראשון (גילם דמות אחרת מאוחר יותר) באופרת הסבון "ימי חיינו" ונשאר מחוסר עבודה. כתוצאה מכך, ב-1974, כשאניסטון הייתה בת ה-5 משפחתה עברה ליוון שם תכנן ג'ון לעשות הסבה לתחום הרפואה כדי להתפרנס. כשסוכנו מצא לו עבודה לטווח הארוך כשנה לאחר מכן באופרת סבון אחרת "אהבת חיי", עברה משפחתה של אניסטון לניו יורק ושם היא גדלה. כשהייתה בת 6 התחנכה בבית ספר יסודי פרטי על פי גישתו האנתרופוסופית של רודולף שטיינר, שם פגשה במשחק לראשונה כשהצטרפה למועדון הדרמה. היא התעניינה במשחק לאחר שצפתה בפרק בסדרה "תהילה", המבוססת על סרט בעל אותו השם, ומגוללת את קורות חייהם של מורים ותלמידים בתיכון לאומניות הבמה בניו יורק של שנות השבעים. אניסטון נרשמה לבית ספר למוזיקה, אמנות ואמנות הבמה על שם פיורלו לה גוארדיה שבמנהטן, בית הספר ממנו שאבה הסדרה "תהילה" השראה, ושם למדה דרמה^[9]. בשנת 1978, כשהייתה כבת 9 הוריה התגרשו, זאת לאחר שאביה התאהב בשחקנית ששיחקה לצדו בסדרה "אהבת חיי" שלמענה הוא חזר לארצות הברית. בשנת 1996 אניסטון ניתקה את הקשר עם אמה ננסי לאחר שזו התראיינה לתוכנית בטלוויזיה, במהלכה חשפה פרטים אישיים על מערכת היחסים ביניהן, ובהמשך פרסמה ספר בשם From Mother And Daughter To Friends: A Memoir, שהביך אותה^[10]. אמה הפכה מנוכרת עבורה למעלה מעשור, אולם לאחר שנישואיה לבראד פיט התפרקו, השתיים התפייסו^[10].

1988–1994: ראשית הקריירה

עם תום לימודיה בשנת 1987, אניסטון החליטה לוותר על לימודים בקולג' והחלה לגשת אל מבחני בד רבים תוך שהיא עובדת, בין היתר כמלצרית; בתחילה לקחה חלק בהפקות אוף ברודוויי בניו יורק, כמו "Dancing on Checker's Grave" ו-"For Dear Life", ובשנת 1990, לאחר אודישנים מרובים הגיעה הופעת הבכורה הטלוויזיונית שלה כאשר קיבלה תפקיד ראשי בקומדיית המצבים "מולוי" שבוטלה אחרי שבעה פרקים. בהמשך כיכבה בסדרות טלוויזיה נוספות בתפקיד ראשי, כמו בקומדיית המצבים "פריס ביולר" שמבוססת על הסרט "שמתי ברז למורה" וקומדיית המערכונים "The Edge", אולם גם אלו הפסיקו שידוריהם כעבור זמן קצר. במקביל קיבלה תפקידי אורח בסדרות "זינוק לאתמול" ו-"בראש של הרמן", כמו גם שיחקה בסרט הטלוויזיה "מחנה קוקמונגה". בשנת 1993 השתתפה בסרט האימה "לפרקון", אשר חרף הביקורות השליליות שקיבל הפך עם השנים לסרט פולחן^[11].

בשנת 1994 השתתפה בשתי סדרות של רשת הטלוויזיה CBS; היא לקחה חלק בסיטקום נוסף בשם "Muddling Through", שבדומה ליתר הסדרות גם הוא לא האריך ימים ובוטל לאחר עשרה פרקים, ונתנה הופעת אורח בדרמת הפשע "החוק של בורק", שהייתה חידוש לסדרה בעלת אותו השם משנת 1963. לאחר שארבע הסדרות בהשתתפותה - "מולוי", "פריס ביולר", "The Edge" ו-"Muddling Through" - נחלו כישלון, אניסטון החלה לאבד את המוטיבציה, וברגע של ייאוש אף שקלה ברצינות לוותר על השאיפה להיות שחקנית.

1994–2002: הפריצה הטלוויזיונית

בעודה ממשיכה לשחק בסדרה "Muddling Through" כשהיא כפופה לחוזה עם רשת CBS, נפגשה אניסטון עם מנכ"ל רשת הטלוויזיה המתחרה NBC, וורן ליטלפילד, וסיפרה לה על הספקות שלה לגבי העתיד שלה בתחום המשחק^[12]. ליטלפילד הביע את אמונתו בה תוך שהוא מעודד אותה להמשיך בעבודתה, ומספר חודשים לאחר מכן הוא עזר לה לקבל את האודישן לקומדיית המצבים "חברים", זאת חרף העובדה שאניסטון עדיין הייתה חתומה על חוזה עם CBS, מה שגרם לרשת NBC להיות חשופה לתביעה. בתחילה נתבקשה אניסטון לגלם את דמותה של מוניקה גלר ומנגד השחקנית קורטני קוקס נתבקשה לגלם את זו של רייצ'ל גרין, אולם כל אחת התחברה לתפקיד שהוצע לאחרת, ולאחר הבחינות אכן לוהקו אחת לתפקיד של השנייה. בהמשך השתחררה מהחוזה עם CBS באופן טכני לאחר שזו החליטה לבטל את הסדרה בהשתתפותה, וכעת הייתה אניסטון באופן רשמי חלק מרשת NBC. באותה תקופה המפיק בפועל של קומדיית המערכונים "סאטרדיי נייט לייב", לורן מייקלס הציע לה להיות חלק מהפאנל בתוכנית, אולם היא דחתה את ההצעה לטובת "חברים", החלטה שעזרה לה לפרוץ לתודעה הציבורית – לאור העובדה שהסדרה הפכה להצלחה בינלאומית לאחר ששודרה במשך עשר עונות, זכתה בקהל נרחב ובלא פחות מ-52 פרסים והשפעתה התרבותית הייתה ניכרת, כמו "תספורת רייצ'ל" שהפכה מבוקשת^[13][14]. אניסטון השתכרה מיליון דולר לפרק בשתי העונות האחרונות, והפרסום והפופולריות שצברה העניקו לה הופעות אורח בתוכניות כמו "המופע של לארי סנדרס", קומדיית המצבים "Partners", "הרקולס", "סאות' פארק" ו-"המלך היל", נוסף להופעות אורח במספר וידאו-קליפים, האחד של הזמרת מליסה אתרידג', ואף תפקיד דיבוב במשחק סימולציה של הבמאי המוערך סטיבן ספילברג. "חברים" הסתיימה במאי 2004 עם הפרק האחרון שחתם את הסדרה, ובמסגרתה קיבלה אניסטון לאורך השנים 27 מועמדויות, מתוכם זכתה ב-10 פרסים, כאשר החשובים מביניהם הם פרס גילדת שחקני המסך (1996), פרס אמי (2002) ופרס גלובוס הזהב (2003).

בתור כוכבת עולה, אניסטון ניסתה את מזלה כשחקנית קולנוע במקביל לפועלה בטלוויזיה; עד שנת 2002 היא ניסתה לפרוץ אל המסך הגדול כאשר גילמה מגוון של דמויות בעל אופי קומי ודרמטי בעשרות סרטים, לרבות סרטים עצמאיים או סרטים בהפצה מוגבלת, ביניהם ניתן למנות את הסרטים העצמאיים הקומיים "האחת והיחידה" בבימויו של אדוארד ברנס, ו-"שבויה בנדודי שינה" בהפקתו של כריסטופר לויד, הסרט המוקומנטרי "הקו הוורוד הדק", הקומדיה הרומנטית "מושא אהבתי" שמבוסס על נובלה משנת 1987 בעלת אותו שם, הקומדיה "מהומה במשרד (אנ')" שהפכה עם השנים לסרט פולחן^[15], הסרט המונפש "ענק הברזל" והדרמה המוזיקלית "רוק סטאר". הסרטים זכו לביקורות מעורבות או שליליות, והבולטים מביניהם נחלו הצלחה מועטה. אך כשנדמה היה שהיא אינה מצליחה לבחור את התפקידים הנכונים כדי להצליח להתעלות מעל לדמותה רייצ'ל, היא לוהקה לתפקיד ראשי בסרט הדרמטי "בחורה טובה", שם שיחקה אישה נשואה בשם ג'סטין שמנהלת רומן עם גבר לאחר שמאסה בשגרת חייה בתור קופאית ובחוסר תשומת הלב מצד בעלה. הסרט ביחד עם אניסטון קיבלו ביקורות אוהדות ברובן ממבקרים, שציינו לשבח את הופעת המשחק שלה, שהייתה שונה במהותה מתפקידה כרייצ'ל גרין, וצפו לה עתיד מזהיר^[16].

2003–2011: עלייתה כשחקנית קולנוע

לאחר שרשמה את הפריצה הקולנועית המשמעותית שלה בסרט "בחורה טובה", ולמעט שני תפקידי אורח קטנים, אניסטון זנחה לחלוטין את מסכי הטלוויזיה לטובת התמקדות בקריירה הקולנועית והחלה לככב בסרטים רבים. בשנת 2003 שיחקה בסרט "ברוס הגדול מכולם", שלימים הפך לסרט המצליח ביותר ברזומה שלה^[1]. בשנת 2004 שיחקה בתפקיד ראשי בסרט "ואז הגיעה פולי" בתפקיד פולי, בחורה אופטימית וספונטנית למדי שפוגשת בראובן, חבר ילדות שנדמה כי הוא ההפך הגמור ממנה. כשנה לאחר מכן השתתפה במותחן "מחיר הבגידה" ובקומדיה הרומנטית "השמועה אומרת ש...", אשר לא נחלו הצלחה רבה בקופות ואף קיבלו ביקורות שליליות. בשנת 2006 השתתפה בסרט דל התקציב "חברות עם כסף" שהוקרן לראשונה בפסטיבל סאנדנס, ובהמשך השנה הופיעה בסרט הקומדיה הרומנטית "הצד שלו, הצד שלה", שלמרות הביקורות השליליות היה להצלחה קופתית, ולימים נכנס למקום השישי ברשימת הסרטים המצליחים ביותר של אניסטון^[1]. בשנת 2008 השתתפה בדרמה הקומית "מארלי ואני" המבוססת על ספר בעל אותו השם, בתפקיד בדמות הראשית ג'ני, נשואה טרייה לג'ון, שבעצת חברו לעבודה מחליטים הזוג לאמץ כלב לברדור כדי לבדוק את נכונותם להפוך להורים. הסרט זכה לביקורות מעורבות עם נטייה לחיוביות ונחל הצלחה מסחרית בקופות, כאשר הוא שובר את שיא הסרט הנצפה ביותר ביום חג המולד עם כ-$14.75 מיליון דולר^[17], ולימים נכנס למשבצת הסרט השלישי המצליח ביותר של השחקנית^[1].

בפברואר 2009 יצא לאקרנים סרט הקומדיה "הוא פשוט לא בקטע שלך" בכיכובה, שם שיחקה אישה חסרת מזל בתחום הרומנטי. הסרט היה למצליח הקופתי בשבוע הראשון ליציאתו ועקף סרטים כמו "חטופה", "הפנתר הוורוד 2" ו"פול בלארט: שומר קניון"^[18]. בעוד הסרט קיבל ביקורות מעורבות ממבקרים, אניסטון צוינה לשבח יחד עם בן אפלק, ג'יניפר גודווין וג'ניפר קונלי כהופעות הבולטות בסרט^[19][20]. היא זכתה באותה השנה בפרס קריסטל למצוינות נשים בקולנוע.

במקביל לתחזוק הקריירה הקולנועית, אניסטון עשתה גיחות קצרות אל מסך הטלוויזיה בתפקידי אורח שונים, בין היתר בקומדיות המצבים "קוגר טאון" ו"רוק 30" – על האחרונה קיבלה מועמדות בקטגוריית הופעת אורח בולטת של שחקנית בסדרה קומית, במסגרת טקס פרסי האמי לטלוויזיה. בעשור השני של המאה ה-21 היא התבלטה בז'אנר הקומדיה עם השתתפות בסרטים כמו "אקסית במצור", "לזרום עם זה" - שיצא לאקרנים בשבוע של יום האהבה^[21] - ו"איך להיפטר מהבוס", כשהסרט האחרון קיבל את הביקורות החיוביות ביותר מהמבקרים והשני הוא המכניס ביותר מביניהם^[22][1]. על הקומדיה "איך להיפטר מהבוס" זכתה בפרס בטקס פרסי הקולנוע של MTV על תפקיד הנבל הטוב ביותר על המסך, ועד 20 ביוני 2010 כלל הסרטים בכיכובה (22) גרפו למעלה מ-$1.8 מיליארד דולר ברחבי העולם^[23].

2012 - 2019: תפקידי קולנוע בדעיכה

בפברואר 2012 יצא לאקרנים סרט הקומדיה בעל הביקורות המעורבות "את, אני והשאר" בהפקתו של ג'אד אפאטו, שם כיכבה בתפקיד הראשי את לינדה, אשתו של ג'ורג', שלאור מצוקה כלכלית מחליטים השניים לעזוב את החיים האורבניים בניו יורק לטובת מגורים בקומונה של היפים. הסרט הבא בכיכובה, הקומדיה "אנחנו המילרים" יצאה לאקרנים באוגוסט 2013, שם גילמה חשפנית שהופכת לחלק ממשפחה מפוברקת של סוחר סמים במסגרת מסעו המסוכן למקסיקו. הסרט גרר ביקורות מעורבות, אולם הוא נחל הצלחה קופתית והפך לסרט השני המצליח ביותר של אניסטון^[24][1]. כעבור שנה השתתפה בקומדיית הפשע "חיי פשע", שהתבססה על נובלה מפי הסופר אלמור לנארד המנוח, הסרט קיבל ביקורות חיוביות ממבקרים, אולם לא נחל הצלחה בקופות^[25]. בהמשך השנה יצא סרט ההמשך "איך להיפטר מהבוס 2", שבקרב המבקרים זכה להצלחה מועטה יותר מקודמו^[26]. בדצמבר 2015 יצא לאקרנים סרט הדרמה "עוגה" בכיכובה, שם שיחקה את התפקיד הדרמטי השני בקריירה אחרי "בחורה טובה" כשגילמה את דמותה של קלייר סימונס, אישה שסובלת מכאבים כרוניים, ומתקשה לא רק להשלים עם החיים שאחרי מות בנה כי אם גם להתמודד עם התאבדות חברתה הקרובה. הסרט הוקרן לראשונה בספטמבר 2015 במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו וקיבל ביקורות מעורבות, אם כי במקביל לציון לשבח שקיבלה אניסטון על הופעה "טובה באופן קורע לב" אשר גרמה לרבים להשתכנע שסיכוייה לקבל מועמדות בפרסי האוסקר הם גבוהים^[27][28][29]. היא לבסוף לא הייתה מועמדת לפרס אוסקר, אולם תפקידה בסרט העניק לה שלל מועמדויות אחרות, ביניהן מועמדות בטקס פרסי גלובוס הזהב בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר בסרט דרמה ומועמדות בטקס פרסי גילדת שחקני המסך בקטגוריית הופעה בולטת של שחקנית ראשית, וזכייה אחת משותפת עם השחקנית איימי אדמס בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר מטעם פסטיבל הסרטים Capri Hollywood (אנ').

ב-29 באוגוסט 2014 הקומדיה בהשתתפותה "מצחיקה שכזאת" הוצגה בהקרנת בכורה בפסטיבל הסרטים של ונציה^[30]. בסרט היא גילמה תפקיד משני של פסיכותרפיסטית בשם ג'יין אשר נאלצת להתמודד עם מטופליה של אמה, פסיכותרפיסטית בעצמה, לאחר שזו נסעה לטוסקנה להתחיל תהליך גמילה. הביקורות על הסרט נעו ממעורבות עד לשליליות, כמו אתר הביקורות Rotten Tomatoes, שחשב שהסרט אינו ראוי להשתייך לז'אנר הקומדיה לאור הדעה ש"הצחוקים הם באופן מאכזב מועטים ונדירים"^[31]. ב-4 במאי 2015 פורסם כי אניסטון נמצאת על הכוונת של הבמאי שון אנדרס, שעבד איתה בעבר על הסרט "איך להיפטר מהבוס 2", כמועמדת לתפקיד ראשי בסרט "אמהות רעות", סרט ההמשך של הקומדיה המצליחה משנת 2004 "ילדות רעות", שעתיד להתחלף בצוות בוגר יותר תוך שהוא שומר על מהות הסרט הקודם, אך לא התקבלה^[32]. ב-2016 הופיעה בסרט "יום האם", לצדם של ג'ייסון סודייקיס, ג'וליה רוברטס וקייט הדסון^[33].

בשנת 2018 הופיעה בסרט "גדולה מהחיים" לצד השחקנית דניאל מקדונלד.

2019– היום: פריצה מחודשת בדרמה טלוויזיוניות וקומדיות קולנועיות

בשנת 2019 חברה שוב לאדם סנדלר, עימו הופיעה בשובר הקופות "לזרום עם זה" בשנת 2011. שניהם כיכבו בסרט "תעלומת רצח" של נטפליקס, אניסטון גם הייתה המפיקה בפועל של סרט זה. באותה שנה הופיעה בתפקיד הראשי בסדרה "תוכנית הבוקר" לצד ריס וית'רספון. על תפקידה זה זכתה בפרס גילדת שחקני המסך לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה.

ב-27 במאי 2021, השתתפה אניסטון בפרק ספיישל "חברים: האיחוד", של HBO Max.

בשנת 2023 הופיעה אניסטון בסרט ההמשך "תעלומת רצח 2" בנטפליקס, אניסטון זכתה לגלם שוב בלשית מתוך זוג בלשים נשואים, לצדו של אדם סנדלר. הסרט שודר בנטפליקס ב-31 למרץ וזכה לכבוש את המקום השני כקומדיה הנצפית ביותר בשבוע הבכורה, עם 42 מיליון צפיות בשלושת הימים הראשונים^[34].

בשנת 2002 אניסטון ייסדה, בשותפות עם בעלה דאז בראד פיט ונשיא סרטי פרמאונט בהווה בראד גריי, את החברה להפקות סרטי קולנוע וטלוויזיה Plan B Entertainment, אשר הייתה חתומה על הסכם זכות קדימה עם חברת ההפקה השנייה בגודלה באמריקה האחים וורנר^[35]. אניסטון שימשה כמפיקה בפועל במסגרת החברה, והסרט הראשון אותו עזרה להפיק היה "טרויה" בשנת 2004 בכיכובו של פיט עצמו, שהיה לאחד מהסרטים היקרים ביותר בהיסטוריה^[36]. בהמשך הייתה שותפה להפקת הסרטים "צ'ארלי בממלכת השוקולד", שהיה להצלחה קופתית גדולה, וכשנה לאחר מכן לדרמת הפשע "השתולים" שזכתה בארבעה פרסי אוסקר ולקומדיה השחורה "לרוץ עם מספריים". לאחר הגירושים של אניסטון ופיט בשנת 2005, אניסטון לא הייתה עוד חלק מהחברה, שעברה לשתף פעולה עם חברת פרמאונט כתוצאה מכך, אמנם היא החליטה להקים חברת הפקות משלה בשם Echo Films בשותפות עם חברה שעבדה איתה בעבר בפלאן בי^[37][38].

בשנת 2006 יצא הסרט הראשון במסגרתו שימשה כבמאית שותפה "חדר 10", שזכה בפרס הסרט הקצר הטוב ביותר בפסטיבל סרטים בלאס ווגאס^[39]. בשנת 2008 עזרה לביים סרט קצר נוסף בשם "Burma: It Can't Wait", שנעשה במסגרת קמפיין למען זכויות האדם בבורמה, ובהמשך השנה יצא לאקרנים סרט הקומדיה רומנטית-דרמטית "לגעת בך" אותו עזרה להפיק, כאשר בשניהם היא אף מככבת^[40][41]. כשנה מאוחר יותר הפיקה באופן עצמאי את הווידאו הדוקומנטרי "Becoming Icizzle", וב-2010 הייתה חלק מצוות ההפקה בסרט הקומדיה הרומנטית בהשתתפותה "אהבה בהחלפה", אשר לא נחל הצלחה רבה ואף העניק לה מועמדות בטקס פרסי ראזי בקטגוריית השחקנית הגרועה ביותר. בשנת 2011 ביימה חלק קטן ועזרה להפיק את סרט הטלוויזיה "Five", שהורכב מחמישה סרטים קצרים ועסק בחקירת ההשפעה של סרטן השד על חייהם של אנשים שונים, וב-2013 עזרה להפיק סרט טלוויזיה נוסף, כמו גם את סרט ההמשך "Icizzle Presents Dog IDS". בשנת 2014 עזרה להפיק את הסרט "חיי פשע", שם אף שיחקה בתפקיד הראשי. ב-2015 עזרה בהפקת הדרמה עטורת השבחים בהשתתפותה "עוגה", ונכון לשנה זו אניסטון קיבלה מועמדות אחת על החלק הקצר בו שימשה כבמאית בסרט "Five".

נכון לשנת 2023 אניסטון הופיעה כשחקנית ב-72 סרטים וסדרות, הפיקה 15 סרטים וסדרות (13 סרטים ושתי סדרות: תכנית הבוקר ופרק האיחוד של חברים), וביימה 2 סרטים קצרים וסדרת טלוויזיה^[42].

נכון לשנת 2015, אניסטון תומכת או מעורבת בפעילותן של 19 ארגוני צדקה ללא כוונות רווח^[43]. בשנת 2007 קיבלה פרס מטעם הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה את פרס Vanguard (אנ') על תרומה משמעותית להבנה וקידום זכויות הקהילה הגאה, פרס שניתן בעבר לשר, לייזה מינלי ושרליז ת'רון^[43]. בשנת 2008 הנחתה אירוע התרמה שנתי למען חקר מחלת הסרטן בשם Stand Up to Cancer, ומאותה שנה החלה לתמוך בבית החולים המחקרי סנט ג'וד, ארגון הצדקה השלישי בגודלו בארצות הברית בתחום שירותי בריאות המתמקד בטיפול ובחקר מחלות ילדים המוגדרות קשות עד מאוד, ולאורך השנים אף השתתפה בקמפיינים ופרסומות טלוויזיה רבות לטובתו^[43]. יתר על כן באותה השנה השתתפה בקמפיין למען זכויות האדם בבורמה, במסגרתו אף ביימה והשתתפה בסרט קצר בשם "Burma: It Can't Wait". ארגון צדקה נוסף בו היא תומכת הוא Friends of El Faro, אשר עוזר לשפר את חייהם של ילדים יתומים בבית יתומים בטיחואנה, ובשנת 2010 אף השיקה בובה בשותפות עם מלון מקומי במקסיקו בו חגגה את יום הולדתה כאשר כל מכירותיה הועברו כתרומה לבית היתומים^[44]. ביום כדור הארץ לשנת 2010 היא חברה למספר ידוענים למען קמפיין שקורא לעצור את טבח הדולפינים ביפן, כמו גם למנוע את רמת הכספית הרעילה שבבשרם. באותה השנה תרמה חצי מיליון דולר דרך ארגונים, בין היתר רופאים ללא גבולות שסייעו לרגיעה בהאיטי בעקבות רעידת האדמה שהתרחשה באותה השנה. השתתפה במשדר התרמה מיוחד לטובת מטרה זו אשר גייס כ-58 מיליון דולר, ובשנת 2011 אף רכשה פריט אומנותי באירוע התרמה ב-450,000 דולר.

אניסטון קיבלה מעמד כבוד מטעם חבר ההנהלה של הארגון Lili Claire Foundation, הפועל למען שיפור חייהם של ילדים בעלי מחלות נוירולוגיות גנטיות, והיא משתייכת לארגונים שתומכים במטרות כמו תרומות בגדים לנזקקים, תרומות של מצרכי מזון לנזקקים בארצות הברית, חקר המחלה התורשתית תמס בועתי של העור, טיפול מועיל וחקר מחלת הטרשת אמיוטרופית צידית, אימוץ בעלי חיים וארגון לאומי הפועל למניעת אונס, התעללות ואונס בתוך המשפחה^[43].

אניסטון היא הסנדקית של קוקו ארקט, בתם של קורטני קוקס ודייוויד ארקט.

מערכות יחסים

בשנים 1990–1994 הייתה בזוגיות עם השחקן דניאל מקדונלד^[45]. ב-1995 ובשיא הקריירה שלה יצאה עם טייט דונובן והם אף התארסו, אך הם נפרדו בשנת 1998^[46]. לאחר מכן הייתה במערכת יחסים מתוקשרת עם שחקן הקולנוע בראד פיט, זאת בעקבות תיווך שנעשה בעזרתם של המנהלים האישיים של כל אחד מהם. השניים נישאו ביולי 2000 לאחר היכרות של כשנתיים בחתונה קטנה, סודית, מפוארת ומרובת כוכבים במאליבו, שלפי ההערכות עלתה לזוג כמיליון דולר, וכנשואים טריים ביצעו רכישה של אחוזה בשווי $13.5 מיליון דולר בבוורלי הילס^[47]. הקשר בעל היציבות שנחשב נדיר בתוך הוליווד היווה השראה עבור רבים, שאף תייגו את השניים כ"הזוג המנצח האולטימטיבי של הוליווד"^[48].בינואר 2005 השניים הודיעו על סיום היחסים ביניהם, וכבר במרץ של אותה השנה הגישה אניסטון בקשה לגירושין, כאשר לקראת סוף השנה באוקטובר ההליך נגמר באופן רשמי. העניין עורר הדים וגרר עמו סיקור תקשורתי נרחב נוכח העובדה שעל פניו הזוג תחזק מערכת יחסים ללא רבב. בין השמועות שנפוצו על הסיבה לפרידה היו השמועה על אי נאמנותו של פיט בשל יחסיו הצמודים לשותפתו לסרט "מר וגברת סמית" אנג'לינה ג'ולי, איתה הספיק להתחתן ולתחזק חיי משפחה מאז. לעומת זאת שמועה אחרת סברה כי פיט היה מעוניין בהרחבת המשפחה בעוד אניסטון התנגדה לרעיון, טענה שהוכחשה על ידי אניסטון עצמה בראיון שהעניקה למגזין "Vanity Fair" באוגוסט 2005^[48]. עד מהרה השמועות חילקו את הציבור למחנות שצידדו כל אחד באישה אחרת, והאובססיה הן של הציבור והן של המדיה כלפי הנושא קיימת ומעוררת עניין עד היום^[48][49]. בראיון שהעניקה לכתב העת הבריטי ניוז אוף דה וורלד בשנת 2006 הצהירה אניסטון שהיא אינה מצטערת על הקשר עם פיט באומרה "אלו היו שבע שנים מאוד אינטנסיביות ביחד וזו הייתה מערכת יחסים יפה ומסובכת"^[50], ובראיון אחר בינואר 2015 התייחסה ליחסי העבר עמו ואמרה "אף אחד לא עשה שום דבר רע. [...] לפעמים דברים (קורים)"^[49].

במאי 2011 החלה לצאת עם השחקן והבמאי ג'סטין ת'רו. בינואר 2012 רכשו הזוג בית בשכונת בל אייר שבלוס אנג'לס המוערכת בשווי של $22 מיליון דולר, ובאוגוסט אותה השנה הם התארסו^[51][52]. השניים נישאו שלוש שנים אחר כך בחתונה חשאית בביתם ב-5 באוגוסט 2015^[53]. בפברואר 2018, לאחר חרושת שמועות, הודיעו השנים רשמית על פרידה, שלדבריהם הייתה כבר בסוף 2017. על הפרידה אמרה אניסטון: "החלטנו להודיע על הפרידה שלנו, במאמץ לעצור את השמועות. ההחלטה ההדדית התקבלה באהבה בסוף השנה שעברה. אנחנו שני חברים הכי טובים שהחליטו לסיים את דרכם כזוג, אבל מצפים להמשך חיינו בתור ידידים יקרים. בהתחשב בעובדה כי תעשיית הרכילות לא יכולה לעמוד בפני הזדמנות להמציא השערות והנחות - כל דבר אחר שנכתב בנוגע אלינו ולא שמעתם ישירות מאחד מאיתנו, הוא סיפור בדיוני שהמציא מישהו אחר. מעל לכל, אנחנו נחושים לשמור על כבוד עמוק ואהבה שיש לנו אחד לשנייה"^[54]. מאז גירושיה מג'סטין ת'רו שומרת אניסטון על פרופיל נמוך בחייה האישיים.

בשנת 2019 זכתה אניסטון למחווה עצומה מהאקס שלה, בראד פיט, לכבוד יום הולדתה ה-50. בראד רכש מחדש עבור אניסטון את אחוזתם בבוורלי הילס. אותה האחוזה אשר רכשו כנשואים טריים בשנת 2001 בעבור כ-13 מיליון דולר. בשנת 2005 כאשר התגרשו נותרה האחוזה ברשותו של בראד. לאורך השנים הביעה אניסטון את צערה על כך שלא רכשה את האחוזה מבראד. כאמור 14 שנים לאחר מכן, לכבוד יום הולדתה רכש בראד מחדש את האחוזה בעבור הסכום הצנוע של 79 מיליון דולר. מחווה זו העלתה ספקולציות לגבי טיב רגשותיו האמיתיים של בראד כלפי אניסטון. אולם נכון לסוף שנת 2023 אניסטון אינה מפרסמת את חייה האישיים ומתייחסת לבראד כחבר טוב^[55].

קשיים עצמיים

במשך שנת השהות שלה ביוון בתור ילדה קטנה, אניסטון ביקרה רבות את סבתה מצד אביה ונקשרה אליה עד מאוד לאחר שפנתה אליה ברגעים בהם הייתה צריכה את תמיכתה. סבתה נפטרה כשהייתה כבת 21, וזהו היה האובדן, כמו גם הטראומה הראשונה שחוותה בחייה^[49]. בשנת 1978, כשאניסטון הייתה בת 9, הוריה התגרשו כתוצאה מהתאהבות אביה בשחקנית איתה חלק סט משותף באופרת הסבון בכיכובו "אהבת חיי". כשאמה בישרה לה את הידיעה אניסטון קיבלה אותה בצער רב מאחר שכאבה על העובדה שהיא הולכת לגדול בלי אבא^[56], והגירושים המשיכו להשפיע עליה גם בהמשך; קרובי משפחתו של אביה סיפרו לה שאחיה הגדול ג'ון הוא למעשה אח למחצה ולא אח ביולוגי כפי שחשבה, ולפי אמה היא קיבלה זאת בזעם רב^[56]. מאוחר יותר בתחילת שנות השמונים, זמן קצר לאחר הגירושים אניסטון חוותה תקופת התמרדות כנערה מתבגרת כשלבשה בגדים שחורים וזלזלה במטלות שניתנו לה מבית הספר, כמו גם הקשר עם אביה התקרר יותר ויותר, ואמה מספרת שהלימודים בתיכון לאמניות הבמה יחד עם תחילת עבודתה בצורה מקצועית וקשרים שרקמה עם חברים חדשים היוו עבורה קרקע יציבה להיאחז בה^[56]. בתור אם חד הורית, ננסי התקשתה בגידולה של אניסטון, הרבתה להתווכח עם בתה ולעיתים אף צעקה עליה. היחסים בין השתיים הוסיפו להתערער בתקופה שאניסטון הייתה חלק מהסדרה "חברים", במהלכה הצהירה על אמה בראיון שהיא "אשה זקנה ומרירה שלא הגשימה את עצמה", והשיא ביחסיהן הגיע בשנת 1996 כאשר ננסי השתתפה בתוכנית טלוויזיה כדי לספר את הצד שלה בסיפור, ולאחר מכן אף החליטה לפרסם ספר שלם על מערכת היחסים ביניהן^[56]. הקשר בין השתיים קיבל תפנית לאחר שאניסטון התגרשה מבראד פיט בשנת 2005, גירושים שהביאו אותה אל חדר הפסיכולוג, שלטענתה עזר לה להקהות את הכאב, והם אלו שגרמו לה לחדש את הקשר עם אמה ממנה הייתה מנוכרת קרוב לעשור^[49].

בינואר 2015 אניסטון סיפרה שאובחנה בדיסלקסיה בשנות העשרים המוקדמות, עניין שהשפיע רבות על דימויה העצמי ויצר השלכות על ההשכלה שלה. כתוצאה מכך היא אינה מרבה לקרוא, אם כי האבחון שינה לה את החיים משום שעד אז לדבריה "לא חשבתי שאני חכמה. פשוט לא הצלחתי לזכור שום דבר. לאחרונה קיבלתי את הגילוי המדהים הזה. הרגשתי (כשגיליתי) שכל הטראומות, הטרגדיות, הדרמות בילדותי קיבלו נימוק"^[49].

ב-2014 אניסטון סיפרה שהיא מתרגלת מדיטציה. לפני כן, סיפרה שהיא עושה גם אימוני יוגה וקארטה בודוקאן.

ב-2023 סיפרה בראיון כי ניסתה בעבר טיפולי פוריות להבאת ילדים לעולם שלא צלחו וכי תמיד רצתה להביא ילדים לעולם ואינה אל-הורית.

תדמית ציבורית

בשנת 2023 נבחרה לאחת מעשרת הנשים החזקות ביותר בהוליווד, ע"י המגזין הוליווד ריפורטר (The Hollywood Reporter)^[57]. במאי 2004 הוכתרה לאישה היפה בעולם על ידי "פיפל", המגזין הנמכר ביותר בארצות הברית, ובנובמבר 2005 נבחרה לאשת השנה על ידי מגזין הגברים האמריקאי "GQ"^[2][58]. ב-20 ביוני 2010 פורסם כי כלל הסרטים בכיכובה (22) גרפו למעלה מ-1.8 מיליארד דולר^[23]. בינואר 2011 אניסטון הצהירה כי התספורת שהייתה לה בסדרה "חברים" "לא הייתה המראה הטוב ביותר שלי", אם כי בזמנו הייתה התספורת פופולרית וכונתה "תספורת רייצ'ל", ואף במשך השנים זכתה להיות המבוקשת ביותר בכל הזמנים עם כ-11 מיליון נשים ברחבי בריטניה שהתנסו בה^[59][60]. באותה השנה, העיתון הבריטי דיילי טלגרף פרסם תוצאות סקר שנערך על ידי שני מנתחים פלסטיים מהוליווד בקרב המטופלים של השניים, לפיו הם מבקשים מהם להרכיב את האישה המושלמת בעיניהם בעזרת חלקי גוף שונים. אניסטון נכללה בטופ 3 של שתי קטגוריות; קטגוריית גזרת הגוף המבוקשת ביותר, זאת לצדן של פנלופה קרוז ודוגמנית העל ג'יזל בונדשן, וקטגוריית השיער המבוקש ביותר^[61]. לקראת סוף שנת 2011, מגזין הגברים הגדול בעולם "Men's Health" קבע כי היא האישה הסקסית ביותר בכל הזמנים, כשנשים כמו מרילין מונרו, מדונה, רקל וולש ובריטני ספירס משתרכות אחריה ברשימה^[3]. כשנה לאחר מכן, המגזין "פורבס" דירג את אניסטון במקום ה-3 ברשימת הנשים המרוויחות ביותר בתעשיית הבידור לצד ריס וית'רספון, ובנוסף קבע כי לאניסטון הפנים המסחריות ביותר, כאשר תמונה שלה על שער מסוגלת למכור יותר עיתונים ומגזינים מכל כוכבת אחרת^[5]. ב-22 בפברואר 2012 קיבלה אניסטון כוכב משלה בשדרת הכוכבים של הוליווד, וב-4 באוגוסט 2014 פורסם כי אניסטון שמרה על המקום ה-3 ברשימת הנשים המרוויחות ביותר בהוליווד^[4][6].

מועמדויות ופרסים

לאורך הקריירה קיבלה אניסטון 140 מועמדויות שונות וזכתה ב-43 פרסים^[62].

טלוויזיה
שנה	טקס	קטגוריה	פרויקט	הערות
1996	American Comedy Awards	שחקנית המשנה המצחיקה ביותר בסדרת טלוויזיה	חברים	מועמדות
	פרס גילדת שחקני המסך	הופעת הרכב בולטת בסדרה קומית		זכייה
1997	פרסי בחירת הילדים של ניקלודיאון	שחקנית טלוויזיה אהובה		מועמדות
	פרסי ראזי	הכוכב החדש הגרוע ביותר		מועמדות
1999	American Comedy Awards	שחקנית המשנה המצחיקה ביותר בסדרת טלוויזיה		מועמדות
	פרס גילדת שחקני המסך	הופעת הרכב בולטת בסדרה קומית		מועמדות
	פרסי בחירת הילדים של ניקלודיאון	שחקנית טלוויזיה אהובה		מועמדות
2000	פרס פריים-טיים אמי	שחקנית משנה בולטת בסדרה קומית		מועמדות
	פרס גילדת שחקני המסך	הופעת הרכב בולטת בסדרה קומית		מועמדות
	פרסי בחירת הילדים של ניקלודיאון	חברות אהובה (עם ליסה קודרו וקורטני קוקס)		מועמדות
	Online Film & Television Association	שחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרה קומית		מועמדות
	פרסי סטלייט	ההופעה הנשית הטובה ביותר בסדרה קומית או מוזיקלית		מועמדות
	TV Guide Awards	בחירת העורכים (עם שחקני ועורכי הסדרה "חברים")		זכייה
2001	American Comedy Awards	שחקנית המשנה המצחיקה ביותר בסדרת טלוויזיה		מועמדות
	פרסי בחירת הקהל	הופעה טלוויזיונית נבחרת של אישה		זכייה
	פרס פריים-טיים אמי	שחקנית משנה בולטת בסדרה קומית		מועמדות
	פרס גילדת שחקני המסך	הופעת הרכב בולטת בסדרה קומית		מועמדות
	שוודיה פרסי אפטונבלדט	האישיות הטלוויזיונית הזרה הטובה ביותר		זכייה
	Online Film & Television Association	שחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרה קומית		מועמדות
2002	פרס גלובוס הזהב	שחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרה, מיני סדרה או סרט טלוויזיה		מועמדות
	פרסי בחירת הקהל	הופעה טלוויזיונית נבחרת של אישה		זכייה
	פרס פריים-טיים אמי	שחקנית ראשית בולטת בסדרה קומית		זכייה
	פרס גילדת שחקני המסך	הופעת הרכב בולטת בסדרה קומית		מועמדות
		הופעה בולטת של שחקנית בסדרה קומית		מועמדות
	פרסי בחירת הנוער	בחירת הטלוויזיה: שחקנית בסדרה קומית		זכייה
	שוודיה פרסי אפטונבלדט	האישיות הטלוויזיונית הזרה הטובה ביותר		זכייה
	Hollywood Film Awards	שחקנית השנה		זכייה
	פרסי בחירת הילדים של ניקלודיאון	שחקנית טלוויזיה אהובה		מועמדות
	Online Film & Television Association	השחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית		זכייה
2003	פרס גלובוס הזהב	השחקנית הטובה ביותר בסדרה מוזיקלית או קומית		זכייה
	פרסי בחירת הקהל	הופעה טלוויזיונית נבחרת של אישה		זכייה
	פרס פריים-טיים אמי	שחקנית ראשית בולטת בסדרה קומית		מועמדות
	פרס גילדת שחקני המסך	הופעת הרכב בולטת בסדרה קומית		מועמדות
		הופעה בולטת של שחקנית בסדרה קומית		מועמדות
	פרסי בחירת הנוער	בחירת הטלוויזיה: שחקנית בסדרה קומית		זכייה
	שוודיה פרסי אפטונבלדט	האישיות הטלוויזיונית הזרה הטובה ביותר		זכייה
	פרסי בחירת הילדים של ניקלודיאון	שחקנית טלוויזיה אהובה		מועמדות
	פרסי סטלייט	ההופעה הנשית הטובה ביותר בסדרה קומית או מוזיקלית		מועמדות
2004	פרס בחירת הקהל	הופעה טלוויזיונית נבחרת של אישה		זכייה
	פרס פריים-טיים אמי	שחקנית ראשית בולטת בסדרה קומית		מועמדות
	פרס גילדת שחקני המסך	הופעת הרכב בולטת בסדרה קומית		מועמדות
	פרסי בחירת הנוער	בחירת הטלוויזיה: שחקנית בסדרה קומית		זכייה
	שוודיה פרסי אפטונבלדט	האישיות הטלוויזיונית הזרה הטובה ביותר		זכייה
	פרסי בחירת הילדים של ניקלודיאון	שחקנית טלוויזיה אהובה		מועמדות
	אוסטרליה פרסי לוגי	הכוכבת הפופולרית ביותר מעבר לים		מועמדות
2006	פרס טי.וי לנד	נשיקה בלתי נשכחת (עם דייוויד שווימר)		מועמדות
2007		פרידה שהייתה כל כך רעה שזה טוב (עם דייוויד שווימר)		מועמדות
2009	פרס פריים-טיים אמי	הופעת אורח בולטת של שחקנית בסדרה קומית	רוק 30	מועמדות
	Online Film & Television Association	האורחת הטובה ביותר בסדרה קומית		מועמדות
2020	פרס גילדת שחקני המסך	השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה	תוכנית הבוקר	זכייה
2024	פרס בחירת מבקרי הטלוויזיה	ההופעה הטובה ביותר של שחקנית בסדרת דרמה		מועמדות
		הביצוע הטוב ביותר של אנסמבל בסדרת דרמה		מועמדות
קולנוע
2003	Online Film Critics Society Awards	השחקנית הטובה ביותר	בחורה טובה	מועמדות
	פרס סטלייט	ההופעה הנשית הטובה ביותר בסרט קומי או מוזיקלי		מועמדות
	פרס אינדפנדנט ספיריט	השחקנית הראשית הטובה ביותר		מועמדות
	פרסי בחירת הנוער	בחירת הקולנוע: שחקנית בסרט פעולה/דרמה		זכייה
		בחירת הקולנוע: השקרן הטוב ביותר		מועמדות
		בחירת הקולנוע: נשיקה (עם ג'ייק ג'ילנהול)		מועמדות
		בחירת הקולנוע: שחקנית בסרט קומדיה	ברוס הגדול מכולם	מועמדות
2004	פרסי הקולנוע של MTV	הנשיקה הטובה ביותר (עם ג'ים קארי)		מועמדות
		סצנת הריקוד הטובה ביותר (עם בן סטילר)	ואז הגיעה פולי	מועמדות
2006	פרסי בחירת הנוער	בחירת הקולנוע: שחקנית בסרט קומדיה	הצד שלו, הצד שלה	מועמדות
		בחירת הקולנוע: הכימיה הטובה ביותר (עם וינס וון)		זכייה
2007	פרסי בחירת הקהל	חיבור אהוב על המסך (עם וינס וון)		מועמדות
		כוכבת קולנוע נבחרת		זכייה
	CineVegas International Film Festival	הסרט הקצר הטוב ביותר (עם אנדריאה ביוקנן)	חדר 10	זכייה
2009	פרסי בחירת הנוער	בחירת הקולנוע: שחקנית בסרט קומדיה	מארלי ואני + הוא פשוט לא בקטע שלך	מועמדות
	פרסי בחירת הילדים של ניקלודיאון	שחקנית קולנוע אהובה	מארלי ואני	מועמדות
2010	פרסי בחירת הקהל	כוכבת קולנוע נבחרת	הוא פשוט לא בקטע שלך	מועמדות
	פרסי ראזי	השחקנית הגרועה ביותר	אהבה בהחלפה	מועמדות
	Women's Image Network Awards	שחקנית בסרט עלילתי		מועמדות
2011	פרסי הקולנוע של MTV	ההופעה הנשית הטובה ביותר	לזרום עם זה	מועמדות
	פרסי בחירת הקהל	כוכבת קולנוע נבחרת	אהבה בהחלפה	מועמדות
	פרסי בחירת הנוער	בחירת הקולנוע: שחקנית בסרט קומדיה רומנטית	לזרום עם זה	מועמדות
		בחירת הקולנוע: הכימיה הטובה ביותר (עם אדם סנדלר)		זכייה
	הממלכה המאוחדת National Movie Awards	הופעת השנה		מועמדות
	פרס ראזי	הזוג/ההרכב הגרוע ביותר על המסך (עם ג'רארד באטלר)	אקסית במצור	מועמדות
		השחקנית הגרועה ביותר	אקסית במצור + אהבה בהחלפה	מועמדות
2012	פרסי הקולנוע של MTV	הנבל הטוב ביותר על המסך	איך להיפטר מהבוס	זכייה
	פרסי ראזי	הזוג הגרוע ביותר על המסך (עם אדם סנדלר וברוקלין דקר)	לזרום עם זה	מועמדות
	פרסי בחירת הקהל	שחקנית נבחרת בסרט קומדיה	לזרום עם זה + איך להיפטר מהבוס	מועמדות
2013			את, אני והשאר	זכייה
2014	פרסי גלובוס הזהב	השחקנית הטובה ביותר בסרט דרמה	עוגה	מועמדות
	פרסי הקולנוע של MTV	הנשיקה הטובה ביותר (עם אמה רוברטס ו-ויל פולטר)	אנחנו המילרים	זכייה
		ההופעה הנשית הטובה ביותר		מועמדות
		ההופעה הטובה ביותר ללא חולצה		מועמדות
	פרסי בחירת הקהל	הכימיה האהובה ביותר על המסך		מועמדות
		שחקנית אהובה בסרט קומדיה		מועמדות
		שחקנית קולנוע אהובה		מועמדות
	פרסי בחירת הנוער	בחירת הקולנוע: נשיקה (עם אמה רוברטס וויל פולטר)		מועמדות
	Santa Barbara International Film Festival (אנ')	פרס Montecito	עוגה	זכייה
2015	פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי	השחקנית הטובה ביותר		מועמדות
	Capri-Hollywood Film Festival	השחקנית הטובה ביותר		תיקו עם איימי אדמס
	פרס גילדת שחקני המסך	הופעה בולטת של שחקנית ראשית		מועמדות
שונות
2005	ShoWest Convention	פרס ShoWest לכוכבת השנה	ג'ניפר אניסטון	זכייה
	פרס טי.וי לנד	כוכב על המסך הקטן/הגדול		מועמדות
2006				מועמדות
2007	פרס התקשורת GLAAD	פרס על קידום זכויות הקהילה הגאה		זכייה
	פרס טי.וי לנד	כוכב על המסך הקטן/הגדול		מועמדות
2012	פרס גילדת הבמאים של אמריקה	הישג בימוי בולט בסרט טלוויזיה או מיני סדרה		מועמדות
2015	פרסי ראזי	מארבע מועמדויות בראזי למועמדות בפרס סאג על "עוגה"		מועמדות
2016	Giffoni Film Festival (אנ')	פרס מפעל חיים		זכייה

דירוג עשרת הסרטים המצליחים ביותר

נכון לפברואר 2015 ועל פי אתר מוג'ו^[1], אלו הם עשרת הסרטים המצליחים ביותר בכיכובה של אניסטון:

קולנוע

טלוויזיה

תיאטרון

בימוי והפקה

שונות

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: ג'ניפר אניסטון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'ניפר אניסטון

• ג'ניפר אניסטון, ברשת החברתית פייסבוק
• ג'ניפר אניסטון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• ג'ניפר אניסטון, ברשת החברתית אינסטגרם
• ג'ניפר אניסטון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ג'ניפר אניסטון, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• ג'ניפר אניסטון, באתר AllMovie (באנגלית)
• ג'ניפר אניסטון, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• ג'ניפר אניסטון, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• ג'ניפר אניסטון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• ג'ניפר אניסטון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ג'ניפר אניסטון, באתר Discogs (באנגלית)
• ג'ניפר אניסטון, באתר People
• ג'ניפר אניסטון, באתר bio.
• ג'ניפר אניסטון, באתר Lifetime
• ינון רויכמן, היום בו הפכה ג'ניפר אניסטון לשחקנית, באתר ynet, 6 בנובמבר 2002
• איתמר זהר, עכבר העיר אונליין, מה ג'ניפר אניסטון מנסה להוכיח?, באתר הארץ, 4 בינואר 2009
• תעשה לי תסרוקת רייצ'ל, באתר ynet, 11 בפברואר 2009
• מיכל הניג, הזרקור: ג'ניפר אניסטון, באתר nrg‏, 19 בנובמבר 2009
• יניר דקל, תעשי לנו ילד, באתר ynet, 18 באוגוסט 2010
• איילת רוזן, ‏חשופה, באתר ‏מאקו‏, 14 באוגוסט 2013
• יובל אברמוביץ', החברה הכי טובה, באתר ישראל היום, 3 בדצמבר 2014
• יעל ביר-כץ, מה שתספורת אחת יכולה לעשות: ג'ניפר אניסטון בת 50, באתר ynet, 8 בפברואר 2019
• ג'ניפר אניסטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)